גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים עשו שריר בהנפקת דלק - והציבור משלם את המחיר

המוסדיים ברחו מהמכרז המוקדם, ויתרו על ההנחה, ורצו לקנות אג"ח בשוק ביותר מרבע מיליארד שקל בימים שלאחר ההנפקה ■ תשובה הכפיל היקף הגיוס ל-800 מיליון שקל ■ ומה עם שמירת האינטרס של החוסכים?

יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי
יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי

בסוף פברואר השנה, כשנתיים וחצי לאחר הסדר החוב הענק בדלק נדל"ן, שבה קבוצת דלק של יצחק תשובה לגייס חוב בשוק ההון. למרות שאת גיוס האג"ח (סדרה ל"א) ליוו חששות מכיוונה של קבוצת דלק, ההנפקה זכתה להצלחה: ביקושים של יותר ממיליארד שקל במכרז המוקדם, שאפשרו לענקית האנרגיה של תשובה להכפיל את היקף הגיוס המתוכנן ל-800 מיליון שקל.

למרות הביקושים האדירים, הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, התרחקו מהמכרז המוקדם (שמכונה גם "המכרז המוסדי"), ורוב הביקוש במכרז הגיעו מגופי נוסטרו הסוחרים עבור עצמם. הסיבה לכך הייתה כמובן הסדר החוב בדלק נדל"ן. זמן קצר טרם ההנפקה אמר מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, חגי בדש, כי ההחלטה שלא להשתתף בהנפקה התקבלה "מפני שמדובר באג"ח ללא ביטחונות, והיה הסדר חוב בקבוצה הזאת לפני מעל שנתיים. מחקו מאות מיליונים של הציבור, והיה הסדר חוב לא ראוי. המסר הזה, של לא להשתתף בהנפקה, הוא גם כלכלי וגם נורמטיבי: יש מחיר להתנהלות לא ראויה".

למרות זאת, כעת מתברר כי חודש בלבד לאחר המכרז המוקדם, השתנתה תמונת המחזיקים באג"ח שהנפיקה קבוצת דלק. לפי נתוני חברת המחקר והמידע פרדיקטה, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2015 החזיקו המשקיעים המוסדיים כשליש מהערך הנקוב הכולל של סדרה ל"א, בהיקף שקלי של יותר מרבע מיליארד שקל. בין המחזיקים הבולטים (ראו טבלה) נמצאים הגופים המוסדיים הבאים: ילין לפידות, מיטב דש, גופים מקבוצת הראל, אנליסט ותמיר פישמן.

האינטרס העצמי מול טובת העמיתים

לגופים המוסדיים - בין אם מדובר בניהול חיסכון לטווח ארוך ובין אם בניהול חיסכון לטווח קצר - יש אופי ייחודי. מצד אחד מדובר בגופים עסקיים עם אינטרסים כלכליים ברורים ומובהקים, אך מצד שני, שלא כמו חברות רגילות למטרות רווח, למוסדיים יש חובות משמעותיים שלעתים קרובות קודמות לאינטרס העסקי, זאת בשל היותם מנהלי כספי ציבור בנאמנות.

האם המוסדיים מקפידים תמיד על שמירת האינטרס של החוסכים? מבדיקת "גלובס" לגבי רכישות האג"ח של הגופים המוסדיים בדלק נדל"ן עולה החשש כי התשובה אינה בהכרח חיובית. על פניו, השתתפות במכרז המוסדי היא סוגיה מקצועית הנובעת מניתוח כלכלי של ניירות הערך המונפקים. ואולם, במקרה של קבוצת דלק, ייתכן כי ההימנעות הגורפת של המוסדיים מהשתתפות במכרז המוקדם נסמכה גם על שיקולים תדמיתיים של הגופים עצמם, ולא על מקסום התשואה לעמיתיהם.

חשוב להבין כי כל מי שהשתתף במכרז המקדים זכה לעמלת ההתחייבות המוקדמת בשיעור של 0.8%. כלומר, משתתפי המכרז הזה זוכים מיידית בתשואה מובטחת. למרות זאת, כאמור, לפי נתוני פרדיקטה שנמסרו במסגרת בדיקת "גלובס", רבים מהמוסדיים בחרו לרכוש את אג"ח ל"א של דלק ימים ספורים לאחר שבחרו לא להשתתף בהנפקה ולא לקבל אותה "הנחה" של 0.8%. על הגופים הללו נמנים ילין לפידות, מיטב דש, קבוצת הראל, אנליסט, תמיר פישמן, הקופה של האקדמאים במח"ר, רוטשילד, מודלים ומגדל שוקי הון.

גופים אלה, נדגיש, החזיקו באג"ח ל"א של קבוצת דלק הרבה לפני שהקבוצה השלימה בהצלחה, בתחילת יוני, הצעת רכש חליפין לאג"ח מסדרה ט"ו שהוחלפו באג"ח מסדרה ל"א. לאחר המהלך הזה הפכו המוסדיים למחזיקים גדולים יותר בסדרה זו ללא קשר להחלטתם ביחס להנפקה. נציין כי מהנפקת האג"ח ועד סוף מארס עלה מחירה ב-1.5%, והתשואה לפידיון שלה עמדה בסוף הרבעון הראשון על 4%.

"לא מתייחסים לשיקולי השקעה"

ומה אומרים היום הגופים מוסדיים שוויתרו על ההטבה שהייתה נצברת בחסכונות של לקוחותיהם, ובחרו לרכוש את האג"ח זמן קצר לאחר ההנפקה במסחר ה"רגיל"? האם הם עשו זאת על מנת לחמוק מהשיח הפומבי על השתתפות מוסדיים בהנפקת האג"ח הראשונה של קבוצת דלק לאחר הסדר החוב הענק בדלק נדל"ן?

מאנליסט נמסר: "אנו בוחנים השקעות באופן שוטף לפי שיקולי אנליזה ובהתאם לתשואה ומרווח האשראי מול הסיכון. ההשקעות עשויות להיות באמצעות השוק הראשוני או בשוק המשני". ב"מודלים" ציינו שהנייר נקנה על ידי אחד מגופי ההוסטינג שבטיפולם, ושאותו מנהל קרנות חיצוני לא מעוניין להגיב בנושא.

למרות שהצעת רכש החליפין של קבוצת דלק נעשתה כאמור בתחילת יוני, בעוד שנתוני החזקות המוסדיים המובאות כאן נכונות לסוף חודש מארס, מקבוצת הראל, שמחזיקה בנייר דרך קרנות הנאמנות ודרך החיסכון לטווח ארוך שבחברת הביטוח, נמסר בתגובה ש"הרכישה בוצעה במסגרת החלפה של סדרה אחרת של קבוצת דלק תוך ניצול מרווח גבוה יותר ושטר הון חזק יותר של סדרה ל"א". ממיטב דש נמסר: "איננו מגיבים לפעילות שוטפת של קנייה ומכירת ני"ע". גם בתמיר פישמן הגיבו בצורה דומה: "לא מתייחסים לשיקולי השקעה".

מילין לפידות נמסר כי "עיקר החזקתנו באג"ח ל"א היא תוצאה של עסקת החלפה, בה הוחלפו אג"ח קצרות באג"ח ארוכות יותר בתנאים משופרים. יתר הפוזיציה נרכשה בתקופות שונות במחירי השוק, בחלקה כנגד מכירות של אג"ח אחרות של קבוצת דלק. ההחלטה אם לרכוש אג"ח בשלב המוסדי או בשוק מתקבלת משיקולים כלכליים".

למרות החשיבות של הנושא והרלוונטיות שלו למשקיעים באמצעות גופים אלה, ברוטשילד בחרו שלא להגיב לשאלות שהפננו אליהם. גם ממגדל שוקי הון ומהסתדרות האקדמאים במח"ר לא התקבלה תגובה עד כה.

אגב, היו עוד מוסדיים שהחזיקו באג"ח ל"א של קבוצת דלק בסוף הרבעון, ועליהם נמנים איילון, מנורה מבטחים, מור, אקסלנס ואינפינטי. ואולם, בניגוד לגופים האחרים שהזכרנו, הגופים הללו השתתפו במכרז המקדים שבו ניתנה עמלת ההתחייבות המוקדמת.

תזכורת לתספורת

הסדר החוב בדלק נדל"ן

חברת דלק נדל"ן, בשליטת יצחק תשובה ובניהולו של איליק רוז'נסקי, נקלעה לסחרור בסוף שנת 2008, בעקבות משבר האשראי העולמי. החברה, שפעלה בעיקר בשווקי הנדל"ן של מערב אירופה, קנדה וישראל, הפכה לחדלת פירעון ובשנים הבאות ניהלה מו"מ עם נושיה. בספטמבר 2012, לאחר מו"מ רצוף משברים, אושר הסדר החוב בחברה (שבעבר הייתה חלק מקבוצת דלק ובהמשך פוצלה ממנה ועברה לשליטתו הישירה, והפרטית, של יצחק תשובה). במסגרת ההסדר ויתרו נושי האג"ח על כ-65% מחוב של 2.15 מיליארד שקל, כך שהם ספגו תספורת של כ-1.4 מיליארד שקל.

מיהם המוסדיים שוויתרו על תשואה לעמיתים בהנפקה וזמן קצר לאחר מכן רכשו בשוק אגח של קבוצת דלק

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו