על רקע פרסומים בנוגע להנפקתה המתוכננת של רשת התכשיטים מגנוליה בבורסת לונדון, מייסד הרשת, אהוד כהן, הגיש לבית המשפט בקשה להטלת צו עיקול זמני בהיקף של 2.15 מיליון שקל על נכסי הרשת הנמצאת בבעלות קרן ההשקעות הכושלת מרקסטון, שהוקמה על-ידי אמיר קס ז"ל ורון לובש.
בבקשה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין גילת, ברקת ושות', מבקש כהן להבטיח את חובה של מגנוליה כלפיו באותו הסכום.
הבקשה הוגשה כחצי שנה לאחר שכהן הגיש תביעה נגד מרקסטון ונגד מגנוליה, בה דרש את התשלום על שירותי ייעוץ שהעניק לה, באמצעות חברת אדר ניהול והשקעות. לטענת כהן, מגנוליה חייבת לו תמורה של 50 אלף שקל לחודש מתחילת 2011 ועד אוגוסט 2014 עבור שירותי הייעוץ.
מהבקשה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, עולה כי במסגרת רכישת רשת מגנוליה על-ידי מרקסטון ב-2007 מידי כהן (תמורת כ-30 מיליון דולר, א' ל'), סיכמו הצדדים כי כהן ימשיך להעניק למגנוליה שירותי ניהול וייעוץ, ישמש כמנכ"ל ויהיה מעורב בהפעלת הרשת. התמורה החודשית לשירותיו נקבעה על 100 אלף שקל, בתוספת מע"מ ותנאים נוספים, ולבקשת כהן, ב-2008 שונה תפקידו ליועץ של הרשת.
לקראת סוף 2010 גיבשו הצדדים הסכמות להפחתת התשלום החודשי לכהן בחצי (50 אלף שקל) ולשלם לו את היתרה בהמשך, אולם לטענת כהן, תשלומי היתרה נדחו פעם אחר פעם, ומאז מותו של קס ב-2014, מגנוליה "מתכחשת מכל וכל לחובותיה".
בבקשה מציינת עו"ד אורית גונן כי "מצבה התזרימי העגום של המשיבה (מגנוליה, א' ל') ידוע למבקש היטב, על בסיס היכרותו את החברה ואת השוק בו היא פועלת".
עוד מצוין בבקשה כי מגנוליה "פועלת ללא לאות לשם הארכת תנאי האשראי שלה אצל ספקיה וכן לשם דחיית מועדי התשלום לספקיה וקיים חשש אמיתי בכל הנוגע לנזילותה".
כחלק מכך, עו"ד גונן מציינת כי מגנוליה "חורגת מתנאי האשראי אשר הועמדו לה על-ידי הבנקים, וקיים חשש כבד לכך שהבנקים יפסיקו להעמיד לה מימון להמשך עסקיה".
עדות נוספת לגבי מצבה הפיננסי הקשה של מגנוליה עולה מפנייתה של החברה לכהן ביולי 2014, המצורפת לבקשה, ובה היא כותבת לו ולחברת אדר ניהול והשקעות שלו כי החליטה, "לאור מצבה הכספי של החברה, לסיים את ההתקשרות עמכם בדבר מתן שירותי ניהול לחברה".
עוד עולה מהבקשה כי כבר בחודש אפריל האחרון הטיל בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) צו עיקול זמני על נכסי מגנוליה בסכום של 2.5 מיליון שקל, לבקשת צד שלישי, בעקבותיו הוא הגיע להבנות עם החברה להחליף את הצו הזמני בהפקדת מיליון שקל בקופת בית המשפט.
בעקבות כל אלה נכתב בבקשה כי "קיים חשש כבד שמגנוליה לא תוכל לעמוד בביצועו של פסק הדין אשר יינתן בתביעה דנן, וכי כהן ימצא את עצמו עומד מול שוקת שבורה", ולכן הוא מבקש את הטלת צו העיקול הזמני.
מגנוליה היא רשת דוכנים למכירת תכשיטי כסף בקניונים, שהוקמה על-ידי כהן ב-1996, פועלת בארץ ובחו"ל באמצעות כ-150 סניפים (כ-90 מהם בארץ) ומעסיקה כ-1,100 עובדים.
בחודשים האחרונים התפרסמו ידיעות בתקשורת לגבי רצונה של מרקסטון להנפיק את הרשת בבורסת AIM בלונדון, אולם עד כה לא פורסמו בבורסה הלונדונית מסמכים לקראת ההנפקה.
מגנוליה: "מדובר בניסיון נקמה"
ממגנוליה נמסר היום (ד') בתגובה כי "בקשת העיקול מופרכת. אין כל חוב של מגנוליה כלפי התובעת, וממילא אין כל עילה להטלת העיקול. הבקשה הוגשה מתוך מטרה להתנקם במגנוליה ולפגוע בהנפקתה, במטרה להתנקם במגנוליה על כך ש'העזה' להפסיק את ההתקשרות עם התובע, שבמשך שנים קיבל סכומי-עתק ממגנוליה, מבלי שתרם באופן ממשי דבר למגנוליה. התובע ניסה להתחרות במגנוליה, ואין ספק כי גם זהו מניע לבקשה מופרכת זו.
"מגנוליה הגישה בקשת רשות להתגונן בפני התביעה כבר בחודש פברואר, ועיתוי בקשת העיקול מלמד על מניעיו הפסולים. כמפורט בבקשת מגנוליה, פעל התובע, ללא לאות, על מנת לפגוע בעסקי מגנוליה, תוך הפרה בוטה של חובות אמון כלפי מגנוליה, תוך עשיית שימוש במידע פנים כדי לחבל בעסקי מגנוליה ולהתחרות בה.
"בקשת העיקול היא חולייה נוספת בהתנהגותה הפסולה של התובע, אשר יחד עם מנהל לשעבר במגנוליה מנהל מסע סחיטה חסר בסיס כנגד מגנוליה. מגנוליה משוכנעת כי כאשר יתברר הנושא במעמד שני הצדדים, יבוטל העיקול לאלתר, כפי שהיה גם בעניין בקשה מופרכת דומה של מנהל אחר לשעבר".
קרן מרקסטון, אשר גייסה ממשקיעיה סכום עצום של כ-800 מיליון דולר לפני יותר מ-10 שנים, צברה על רקע התנהלותה הכושלת חובות עצומים של מאות מיליוני דולרים, והיא צפויה להסב למשקיעיה הפסדים כבדים.
בדוחותיה לשנת 2013 ציינה הקרן כי קיים ספק לגבי יכולתה למכור את החזקותיה במהלך העסקים הרגיל, ובמחיר המשקף את השווי ההוגן שלהן, כך שייתכן כי חלק מהחזקות הפורטפוליו שלה, ואף כולן, יילקחו על-ידי נושי הקרן.
בתחילת השנה פנתה מרקסטון, המנוהלת כיום בידי לובש ומוטי וייס, לקונסורציום בנקים בבקשה לדחות החזר חוב על מנת לתת לה זמן נוסף לקדם מהלך למימוש ההחזקות שלה (23%) בבית ההשקעות הגדול במשק, פסגות. היקף החוב הכולל של הקרן בגין השקעה זו, לבנקים ולמחזיקי האג"ח, עומד על כ-370 מיליון שקל.
את החזקותיה בפסגות קיבלה קרן מרקסטון בעסקה שבמסגרתה מכרה לבית ההשקעות את קופות הגמל של פריזמה. קריסת פריזמה, בית ההשקעות שמרקסטון הקימה ב-2006, בהשקעת ענק של 2 מיליארד שקל, הייתה מהגורמים המרכזיים שהובילו אותה לקשיים הפיננסיים הגדולים שעימם מתמודדת הקרן בשנים האחרונות.
לפני כשנה העבירה בעלת השליטה בפסגות, קרן אייפקס, שבהובלת זהבית כהן, הצעה לרכישת מניות המיעוט מידי מרקסטון. ככל הידוע, ההצעה נקבה במחיר נמוך, ששיקף את הלחץ שבו הייתה נתונה מרקסטון, הנדרשת לשרת חוב גדול.
מרקסטון בחרה אז לא להיענות להצעה, אך לא מן הנמנע כי בסופו של דבר היא תמכור את החזקותיה בפסגות לידי אייפקס.
בשנת 2010 הציעה אייפקס לראשי מרקסטון לרכוש את מניות המיעוט בפסגות תמורת סכום מפולפל של 670 מיליון שקל, במסגרת העסקה לרכישת השליטה בבית ההשקעות, אך במרקסטון סירבו להצעה.
