גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם נחליט לרכוש חברה - ישראל היא מקום טוב להתחיל בו"

מרטין קלוזל ובעלה ז'אן פול פרשו לפני 18 שנה מחברת רוש כדי להקים את חברת הביוטק הקטנה אקטליון, שרושמת היום הכנסות של 2 מיליארד דולר בשנה ■ "ההחלטה לעזוב משרה בטוחה היא חלק מלהיות יהודי - לדעת שאפשר לשרוד תנאי קיצון ושיש סיכון גם כשיושבים ולא עושים כלום"

בימים אלה נפתח בישראל הסניף השיווקי הישראלי של חברת התרופות השוויצרית אקטליון. לפני כחודש וקצת, קיבלה אקטליון הצעת רכישה מחברת שייר בסכום של 19 מיליארד דולר, כך על פי הפרסומים. מדובר בפרמיה של 21% על מחיר המניה שלה, שהגיעה בעקבות הרכישה לשיא של כל הזמנים. אקטליון סרבה להצעה, אך עצם קיומה והיקפה מספיק כדי להעיד על ההצלחה של החברה הצעירה יחסית, שהוקמה לפני 18 שנים בלבד. לא מעט מחברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום הביוטק שמציגות את עצמן ככאלה ש"עומדות לעשות את הפריצה", נוסדו בערך באותו הזמן, אבל אקטליון כבר מזמן איננה סטארט-אפ.

ד"ר מרטין קלוזל ייסדה את החברה יחד עם בעלה ד"ר ז'אן פול. שניהם היו אז חוקרים מוערכים בחברת רוש השוויצרית, אפילו זכו בפרס מטעם רוש על פרויקט שפיתחו, אבל הם חיפשו יותר. הם החליטו לסכן את שתי המשכורות היציבות בתפקידים בולטים בחברה מוערכת, כדי לצאת ולהקים פעילות משלהם.

"כנראה שלעובדה שאנחנו יהודים יש חלק בזה", אומרת קלוזל בשיחה עם "גלובס", לאחר שהיא מספרת על קורות משפחתה ומשפחתו של בעלה במלחמת העולם השנייה. "יהודים שגדלו על סיפורים משפחתיים כאלה מתייחסים אחרת לסיכון. מצד אחד שואלים 'מה כבר יקרה אם נעזוב את המשרה הבטוחה שלנו. נרעב? הילדים שלנו יהיו בסכנת חיים? כנראה שלא. מצד שני, אנחנו גם יודעים שלשבת במקום שנראה נוח ולחכות לראות מה יקרה, זו לא תמיד האסטרטגיה הכי טובה להיטיב את מצבך".

בני הזוג קלוזל הקימו את אקטליון תוך ניצול של הזדמנות יוצאת דופן. חברת רוש הזניחה אז מוצר שהחלה בפיתוחו, למרות שהעריכה שהוא יכול להצליח, בגלל חוסר התאמה לתוכנית האסטרטגית של החברה. בני הזוג קלוזל, ויתר קבוצת המדענים שפיתחה את המוצר, החליטו שהם מהמרים עליו ומקימים חברה חדשה. "היה לנו מזל שברוש הבינו אז שמדע חדשני באמת יכול להתבצע בצורה מוצלחת יותר בחברה קטנה יותר, וקיבלנו את ברכתם להסכם רישוי למוצר". רוש לא השקיעה בחברה, שמומנה על ידי כספי המייסדים ומאוחר יותר בהון סיכון, אך התאגיד נהנה מתמלוגים מן המוצר בזכות הרישיון.

המוצרים שפותחו במקור ברוש היו מוצר לאי-ספיקת לב, שנכשל מאוחר יותר, ומוצר לטיפול בלחץ דם בריאות - שהצליח בגדול. "המזל שלנו היה שלא הסתמכנו על מוצר מסוים", אומרת קלוזל. "מה שהיה לנו בתחילת הדרך זה בעיקר אנשים".

- מה היה המפתח להצלחה שלכם?

"אני מעריכה שמה שתרם לנו היה הרצון להקים חברה שלמה על כל מורכבותה, תוך הבנה מהניסיון שלנו ברוש מה דרוש לשם כך - זה ניסיון בפארמה שלא ניתן ללמוד אותו באוניברסיטה.

ויחד עם זאת, שמירה על מחקר בגישה אוניברסיטאית, אבל תוך הבנה שיידרשו 10 שנים לפחות עד שיהיו תוצאות - למרות הקונפליקט עם רצונו של המדען לראות תוצאה מחקרית בתוך זמן קצר.

"כשהתקרבנו למועד קבלת התוצאות הסופיות לקחנו סיכון גדול וכבר הקמנו מערך מכירות למרות שלא ידענו בוודאות שהתוצאה תהיה טובה ושהמוצר יאושר. כשזה קרה - כבר היינו ערוכים ומוכנים למסחר. אם לא היה מתקבל אישור הצעד הזה בהחלט היה מסכן את החברה, אבל למזלנו צדקנו והוא הצליח. את ההכנסות שלנו השקענו בחזרה במו"פ".

אבל לא כל הסיכונים שנטלה החברה צלחו. "בהמשך היה לנו מוצר לטיפול בהפרעות שינה, שהיה מוצר מצוין מהבחינה שהוא יוצר שינה יותר טבעית, אבל היינו צריכים להפסיק את הפיתוח שלו בשלב III בגלל אינטראקציה עם תרופה אחרת. אמנם למי שלא נוטל את התרופה השנייה זה לא מסוכן ואפילו מועיל, אבל יותר מדי קשישים מקבלים מרשם גם לזה וגם לזה והיה חשש גדול מבלבול.

אחרי שהפיתוח הזה נכשל, ב-2010, הייתה תקופה קשה שבמהלכה ניסתה קבוצת משקיעים חיצוניים לבצע השתלטות עוינת על החברה. אלה היו אנשים ללא כוונות טובות וללא מוסר ופחדתי שהם יחטפו לנו את החברה. יש לנו 2,500 עובדים שבאו לעבוד איתנו בגלל התרבות הארגונית הייחודית שלנו, והמחשבה שאנשים אחרים יגיעו וישנו את התרבות הזו הייתה מאוד מטרידה. הם אמרו לנו 'הוצאתם המון כסף על מוצר השינה ונכשלתם, אתם כל כך גרועים', אבל לא הייתה להם תוכנית חלופית. אמרנו להם 'אם אנחנו כל כך גרועים, על מה בדיוק אתם רוצים להשתלט?". בסופו של דבר, הם הפסידו הרבה כסף והלכו".

- היום החברה כבר לא קטנה ומשפחתית. איך משמרים את התרבות שדיברת עליה?

"אנחנו מעסיקים כאמור כ-2,500 איש, מהם 350 במו"פ. לא רצינו שהחברה תישאר ממש קטנה כי אנחנו בונים כאן משהו לטווח ארוך. אנחנו רוצים מחלקת ניסויים קליניים ומחלקת בקרת איכות שיהיו קשוחות כמו שחייבים להיות כדי לפתח תרופות, אבל בינתיים במחלקת המו"פ אנחנו ממשיכים להתנהל כחברה קטנה, אפילו כקמפוס מדעי, ושם אנחנו מנסים להפחית את הבירוקרטיה למינימום.

"חטיבת גילוי התרופות שלנו מנוהלת על ידי שלושה מנהלים שונים כדי שכל מחלקה תהיה יותר אינטימית וחופשית. המנהל של כל מחלקה הוא בסך הכול מדען עם קצת יותר שיער אפור ולב גדול. מדענים שמחים לקבל סמכות ממישהו שהוא דמות באמת מרשימה. גם המנהלים העסקיים שלנו הם הכי אנושיים ורוצים לדעת מה התרופה עושה לחולים ולא רק איך למכור אותה. בעלי, ז'אן פול, שמנהל עד היום את החברה הוא רופא, ואני רופאה עם אוריינטציה מחקרית - וזה חשוב לחוקרים".

"איזה מזל שזה יצא טוב"

- האם פתיחת סניף ישראלי יכולה להוביל להערכתך גם לרכישה של פעילות ישראלית?

"כרגע הכוונה שלנו היא לצמוח אורגנית על בסיס המוצרים שאנחנו מפתחים במעבדה שלנו, שאנחנו עד כה מאוד מרוצים מהם, כך שהסיכוי שנרכוש חברה פעילה לא גבוה, אבל אם נעשה זאת - ישראל היא מקום טוב להתחיל בו. נשמח מאוד לשתף פעולה עם האקדמיה בישראל ועם בתי חולים. כבר שיתפנו פעולה עם בתי חולים ישראלים בתחומים רבים, ובימים אלה אנחנו משתפים פעולה עם מרכזים רפואיים בארץ בניסויים סביב מוצר האנטיביוטיקה החדש שלנו שנמצא בשלב III של הניסויים הקליניים.

"את הסניף המקומי הקמנו כיוון שהמוצר החדש שלנו, 'אופסומיט', נכנס לסל הבריאות. זהו מוצר נוסף ומתקדם יותר להפחתת לחץ דם בריאות - המוצר הראשון שפותח מהתחלה ועד הסוף באקטליון. הוא משפיע על התקדמות המחלה ולא רק על התסמינים, ומפחית מקרי מוות ב-45%.

"במקביל, אנחנו כבר מפתחים את הדור הבא של הטיפול ללחץ דם בריאות, כאשר שתי התרופות יכולות להשתלב זו עם זו".

- התחום שאתם הייתם החלוצים שלו נהיה תחרותי.

"וזה דבר מדהים לראות. כשלמדתי רפואה איש לא הזכיר את לחץ הדם הריאתי כי למה להקדיש זמן למחלה נדירה יחסית שממילא אין לה שום טיפול? כפי שקורה לפעמים, עם גילוי התרופה הסתבר גם שהמחלה לא עד כדי כך נדירה, והיום יש במדינות מסוימות 11 תרופות למחלה. כשמגיעות תוצאות טובות ואומרים לך 'פחות אנשים בקבוצת הניסוי מתו', זו הרגשה כל כך מיוחדת. 4-5 שנים מריצים את הניסוי בלי לדעת מה יהיה, ואז הכל מתנקז לרגע אחד - ואיזה מזל שזה יצא טוב".

- אילו מוצרים נוספים נמצאים בצנרת הפיתוח שלכם?

"אנחנו מפתחים את אופסומיט להתוויה נוספת המהווה שילוב בין אי-ספיקת לב לבין לחץ דם ריאתי, וכן ללחץ דם ריאתי שהוא משני למחלת לב או לקריש דם, וגם לכאבי אצבעות שנובעים מהפרעה בזרימת דם לגפיים.

"בנוסף יש לנו את האנטיביוטיקה החדשה שנמצאת בשלב III, יש לנו תרופה לטרשת נפוצה ותרופה נגד GVHD כרוני - שזו המחלה שמתפרצת כתופעת לוואי מהשתלת מח עצם לחולי סרטן הדם ועלולה להיות קטלנית. בתחום האוטואימוני יש לנו גם מוצר ללופוס, מחלה שעבורה לא נרשם חידוש כבר כמה שנים; ואת האופסומיט שאנחנו מנסים במינונים הרבה יותר גבוהים גם לטיפול בסרטן המוח גליובלסטומה".

- איך עובד הניהול המשפחתי?

"כשאנחנו עובדים, בעלי הוא לא בעלי. אנחנו לא נותנים אחד לשני יתרונות לא הוגנים. אבל אנחנו מאושרים מכך שהשתמשנו בקשר שלנו כדי לעשות משהו מדהים, ועכשיו שאנחנו גם פעילים בישראל - אז עוד יותר".

- גם הילדים שלכם עובדים בחברה?

"הבת הבכורה שלנו דווקא עובדת ברוש ועוסקת בתחום דומה, ובן אחר הוא רופא-חוקר באוניברסיטת קורנל שרוצה להקים חברה משלו. בת נוספת עוסקת בתחום דומה מעולם הכימיה - בחברה לייצור ריחות לבשמים ולאווירה באופן ידידותי יותר לסביבה. אם הם ירצו לעבוד באקטליון, הם יצטרכו לשלוח קורות חיים...".

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג