גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם נחליט לרכוש חברה - ישראל היא מקום טוב להתחיל בו"

מרטין קלוזל ובעלה ז'אן פול פרשו לפני 18 שנה מחברת רוש כדי להקים את חברת הביוטק הקטנה אקטליון, שרושמת היום הכנסות של 2 מיליארד דולר בשנה ■ "ההחלטה לעזוב משרה בטוחה היא חלק מלהיות יהודי - לדעת שאפשר לשרוד תנאי קיצון ושיש סיכון גם כשיושבים ולא עושים כלום"

בימים אלה נפתח בישראל הסניף השיווקי הישראלי של חברת התרופות השוויצרית אקטליון. לפני כחודש וקצת, קיבלה אקטליון הצעת רכישה מחברת שייר בסכום של 19 מיליארד דולר, כך על פי הפרסומים. מדובר בפרמיה של 21% על מחיר המניה שלה, שהגיעה בעקבות הרכישה לשיא של כל הזמנים. אקטליון סרבה להצעה, אך עצם קיומה והיקפה מספיק כדי להעיד על ההצלחה של החברה הצעירה יחסית, שהוקמה לפני 18 שנים בלבד. לא מעט מחברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום הביוטק שמציגות את עצמן ככאלה ש"עומדות לעשות את הפריצה", נוסדו בערך באותו הזמן, אבל אקטליון כבר מזמן איננה סטארט-אפ.

ד"ר מרטין קלוזל ייסדה את החברה יחד עם בעלה ד"ר ז'אן פול. שניהם היו אז חוקרים מוערכים בחברת רוש השוויצרית, אפילו זכו בפרס מטעם רוש על פרויקט שפיתחו, אבל הם חיפשו יותר. הם החליטו לסכן את שתי המשכורות היציבות בתפקידים בולטים בחברה מוערכת, כדי לצאת ולהקים פעילות משלהם.

"כנראה שלעובדה שאנחנו יהודים יש חלק בזה", אומרת קלוזל בשיחה עם "גלובס", לאחר שהיא מספרת על קורות משפחתה ומשפחתו של בעלה במלחמת העולם השנייה. "יהודים שגדלו על סיפורים משפחתיים כאלה מתייחסים אחרת לסיכון. מצד אחד שואלים 'מה כבר יקרה אם נעזוב את המשרה הבטוחה שלנו. נרעב? הילדים שלנו יהיו בסכנת חיים? כנראה שלא. מצד שני, אנחנו גם יודעים שלשבת במקום שנראה נוח ולחכות לראות מה יקרה, זו לא תמיד האסטרטגיה הכי טובה להיטיב את מצבך".

בני הזוג קלוזל הקימו את אקטליון תוך ניצול של הזדמנות יוצאת דופן. חברת רוש הזניחה אז מוצר שהחלה בפיתוחו, למרות שהעריכה שהוא יכול להצליח, בגלל חוסר התאמה לתוכנית האסטרטגית של החברה. בני הזוג קלוזל, ויתר קבוצת המדענים שפיתחה את המוצר, החליטו שהם מהמרים עליו ומקימים חברה חדשה. "היה לנו מזל שברוש הבינו אז שמדע חדשני באמת יכול להתבצע בצורה מוצלחת יותר בחברה קטנה יותר, וקיבלנו את ברכתם להסכם רישוי למוצר". רוש לא השקיעה בחברה, שמומנה על ידי כספי המייסדים ומאוחר יותר בהון סיכון, אך התאגיד נהנה מתמלוגים מן המוצר בזכות הרישיון.

המוצרים שפותחו במקור ברוש היו מוצר לאי-ספיקת לב, שנכשל מאוחר יותר, ומוצר לטיפול בלחץ דם בריאות - שהצליח בגדול. "המזל שלנו היה שלא הסתמכנו על מוצר מסוים", אומרת קלוזל. "מה שהיה לנו בתחילת הדרך זה בעיקר אנשים".

- מה היה המפתח להצלחה שלכם?

"אני מעריכה שמה שתרם לנו היה הרצון להקים חברה שלמה על כל מורכבותה, תוך הבנה מהניסיון שלנו ברוש מה דרוש לשם כך - זה ניסיון בפארמה שלא ניתן ללמוד אותו באוניברסיטה.

ויחד עם זאת, שמירה על מחקר בגישה אוניברסיטאית, אבל תוך הבנה שיידרשו 10 שנים לפחות עד שיהיו תוצאות - למרות הקונפליקט עם רצונו של המדען לראות תוצאה מחקרית בתוך זמן קצר.

"כשהתקרבנו למועד קבלת התוצאות הסופיות לקחנו סיכון גדול וכבר הקמנו מערך מכירות למרות שלא ידענו בוודאות שהתוצאה תהיה טובה ושהמוצר יאושר. כשזה קרה - כבר היינו ערוכים ומוכנים למסחר. אם לא היה מתקבל אישור הצעד הזה בהחלט היה מסכן את החברה, אבל למזלנו צדקנו והוא הצליח. את ההכנסות שלנו השקענו בחזרה במו"פ".

אבל לא כל הסיכונים שנטלה החברה צלחו. "בהמשך היה לנו מוצר לטיפול בהפרעות שינה, שהיה מוצר מצוין מהבחינה שהוא יוצר שינה יותר טבעית, אבל היינו צריכים להפסיק את הפיתוח שלו בשלב III בגלל אינטראקציה עם תרופה אחרת. אמנם למי שלא נוטל את התרופה השנייה זה לא מסוכן ואפילו מועיל, אבל יותר מדי קשישים מקבלים מרשם גם לזה וגם לזה והיה חשש גדול מבלבול.

אחרי שהפיתוח הזה נכשל, ב-2010, הייתה תקופה קשה שבמהלכה ניסתה קבוצת משקיעים חיצוניים לבצע השתלטות עוינת על החברה. אלה היו אנשים ללא כוונות טובות וללא מוסר ופחדתי שהם יחטפו לנו את החברה. יש לנו 2,500 עובדים שבאו לעבוד איתנו בגלל התרבות הארגונית הייחודית שלנו, והמחשבה שאנשים אחרים יגיעו וישנו את התרבות הזו הייתה מאוד מטרידה. הם אמרו לנו 'הוצאתם המון כסף על מוצר השינה ונכשלתם, אתם כל כך גרועים', אבל לא הייתה להם תוכנית חלופית. אמרנו להם 'אם אנחנו כל כך גרועים, על מה בדיוק אתם רוצים להשתלט?". בסופו של דבר, הם הפסידו הרבה כסף והלכו".

- היום החברה כבר לא קטנה ומשפחתית. איך משמרים את התרבות שדיברת עליה?

"אנחנו מעסיקים כאמור כ-2,500 איש, מהם 350 במו"פ. לא רצינו שהחברה תישאר ממש קטנה כי אנחנו בונים כאן משהו לטווח ארוך. אנחנו רוצים מחלקת ניסויים קליניים ומחלקת בקרת איכות שיהיו קשוחות כמו שחייבים להיות כדי לפתח תרופות, אבל בינתיים במחלקת המו"פ אנחנו ממשיכים להתנהל כחברה קטנה, אפילו כקמפוס מדעי, ושם אנחנו מנסים להפחית את הבירוקרטיה למינימום.

"חטיבת גילוי התרופות שלנו מנוהלת על ידי שלושה מנהלים שונים כדי שכל מחלקה תהיה יותר אינטימית וחופשית. המנהל של כל מחלקה הוא בסך הכול מדען עם קצת יותר שיער אפור ולב גדול. מדענים שמחים לקבל סמכות ממישהו שהוא דמות באמת מרשימה. גם המנהלים העסקיים שלנו הם הכי אנושיים ורוצים לדעת מה התרופה עושה לחולים ולא רק איך למכור אותה. בעלי, ז'אן פול, שמנהל עד היום את החברה הוא רופא, ואני רופאה עם אוריינטציה מחקרית - וזה חשוב לחוקרים".

"איזה מזל שזה יצא טוב"

- האם פתיחת סניף ישראלי יכולה להוביל להערכתך גם לרכישה של פעילות ישראלית?

"כרגע הכוונה שלנו היא לצמוח אורגנית על בסיס המוצרים שאנחנו מפתחים במעבדה שלנו, שאנחנו עד כה מאוד מרוצים מהם, כך שהסיכוי שנרכוש חברה פעילה לא גבוה, אבל אם נעשה זאת - ישראל היא מקום טוב להתחיל בו. נשמח מאוד לשתף פעולה עם האקדמיה בישראל ועם בתי חולים. כבר שיתפנו פעולה עם בתי חולים ישראלים בתחומים רבים, ובימים אלה אנחנו משתפים פעולה עם מרכזים רפואיים בארץ בניסויים סביב מוצר האנטיביוטיקה החדש שלנו שנמצא בשלב III של הניסויים הקליניים.

"את הסניף המקומי הקמנו כיוון שהמוצר החדש שלנו, 'אופסומיט', נכנס לסל הבריאות. זהו מוצר נוסף ומתקדם יותר להפחתת לחץ דם בריאות - המוצר הראשון שפותח מהתחלה ועד הסוף באקטליון. הוא משפיע על התקדמות המחלה ולא רק על התסמינים, ומפחית מקרי מוות ב-45%.

"במקביל, אנחנו כבר מפתחים את הדור הבא של הטיפול ללחץ דם בריאות, כאשר שתי התרופות יכולות להשתלב זו עם זו".

- התחום שאתם הייתם החלוצים שלו נהיה תחרותי.

"וזה דבר מדהים לראות. כשלמדתי רפואה איש לא הזכיר את לחץ הדם הריאתי כי למה להקדיש זמן למחלה נדירה יחסית שממילא אין לה שום טיפול? כפי שקורה לפעמים, עם גילוי התרופה הסתבר גם שהמחלה לא עד כדי כך נדירה, והיום יש במדינות מסוימות 11 תרופות למחלה. כשמגיעות תוצאות טובות ואומרים לך 'פחות אנשים בקבוצת הניסוי מתו', זו הרגשה כל כך מיוחדת. 4-5 שנים מריצים את הניסוי בלי לדעת מה יהיה, ואז הכל מתנקז לרגע אחד - ואיזה מזל שזה יצא טוב".

- אילו מוצרים נוספים נמצאים בצנרת הפיתוח שלכם?

"אנחנו מפתחים את אופסומיט להתוויה נוספת המהווה שילוב בין אי-ספיקת לב לבין לחץ דם ריאתי, וכן ללחץ דם ריאתי שהוא משני למחלת לב או לקריש דם, וגם לכאבי אצבעות שנובעים מהפרעה בזרימת דם לגפיים.

"בנוסף יש לנו את האנטיביוטיקה החדשה שנמצאת בשלב III, יש לנו תרופה לטרשת נפוצה ותרופה נגד GVHD כרוני - שזו המחלה שמתפרצת כתופעת לוואי מהשתלת מח עצם לחולי סרטן הדם ועלולה להיות קטלנית. בתחום האוטואימוני יש לנו גם מוצר ללופוס, מחלה שעבורה לא נרשם חידוש כבר כמה שנים; ואת האופסומיט שאנחנו מנסים במינונים הרבה יותר גבוהים גם לטיפול בסרטן המוח גליובלסטומה".

- איך עובד הניהול המשפחתי?

"כשאנחנו עובדים, בעלי הוא לא בעלי. אנחנו לא נותנים אחד לשני יתרונות לא הוגנים. אבל אנחנו מאושרים מכך שהשתמשנו בקשר שלנו כדי לעשות משהו מדהים, ועכשיו שאנחנו גם פעילים בישראל - אז עוד יותר".

- גם הילדים שלכם עובדים בחברה?

"הבת הבכורה שלנו דווקא עובדת ברוש ועוסקת בתחום דומה, ובן אחר הוא רופא-חוקר באוניברסיטת קורנל שרוצה להקים חברה משלו. בת נוספת עוסקת בתחום דומה מעולם הכימיה - בחברה לייצור ריחות לבשמים ולאווירה באופן ידידותי יותר לסביבה. אם הם ירצו לעבוד באקטליון, הם יצטרכו לשלוח קורות חיים...".

עוד כתבות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

החברות כבר מוזילות את הביטוח המקיף לרכב. האם צפויה ירידה נוספת בקרוב

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך