בימים אלה נפתח בישראל הסניף השיווקי הישראלי של חברת התרופות השוויצרית אקטליון. לפני כחודש וקצת, קיבלה אקטליון הצעת רכישה מחברת שייר בסכום של 19 מיליארד דולר, כך על פי הפרסומים. מדובר בפרמיה של 21% על מחיר המניה שלה, שהגיעה בעקבות הרכישה לשיא של כל הזמנים. אקטליון סרבה להצעה, אך עצם קיומה והיקפה מספיק כדי להעיד על ההצלחה של החברה הצעירה יחסית, שהוקמה לפני 18 שנים בלבד. לא מעט מחברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום הביוטק שמציגות את עצמן ככאלה ש"עומדות לעשות את הפריצה", נוסדו בערך באותו הזמן, אבל אקטליון כבר מזמן איננה סטארט-אפ.
ד"ר מרטין קלוזל ייסדה את החברה יחד עם בעלה ד"ר ז'אן פול. שניהם היו אז חוקרים מוערכים בחברת רוש השוויצרית, אפילו זכו בפרס מטעם רוש על פרויקט שפיתחו, אבל הם חיפשו יותר. הם החליטו לסכן את שתי המשכורות היציבות בתפקידים בולטים בחברה מוערכת, כדי לצאת ולהקים פעילות משלהם.
"כנראה שלעובדה שאנחנו יהודים יש חלק בזה", אומרת קלוזל בשיחה עם "גלובס", לאחר שהיא מספרת על קורות משפחתה ומשפחתו של בעלה במלחמת העולם השנייה. "יהודים שגדלו על סיפורים משפחתיים כאלה מתייחסים אחרת לסיכון. מצד אחד שואלים 'מה כבר יקרה אם נעזוב את המשרה הבטוחה שלנו. נרעב? הילדים שלנו יהיו בסכנת חיים? כנראה שלא. מצד שני, אנחנו גם יודעים שלשבת במקום שנראה נוח ולחכות לראות מה יקרה, זו לא תמיד האסטרטגיה הכי טובה להיטיב את מצבך".
בני הזוג קלוזל הקימו את אקטליון תוך ניצול של הזדמנות יוצאת דופן. חברת רוש הזניחה אז מוצר שהחלה בפיתוחו, למרות שהעריכה שהוא יכול להצליח, בגלל חוסר התאמה לתוכנית האסטרטגית של החברה. בני הזוג קלוזל, ויתר קבוצת המדענים שפיתחה את המוצר, החליטו שהם מהמרים עליו ומקימים חברה חדשה. "היה לנו מזל שברוש הבינו אז שמדע חדשני באמת יכול להתבצע בצורה מוצלחת יותר בחברה קטנה יותר, וקיבלנו את ברכתם להסכם רישוי למוצר". רוש לא השקיעה בחברה, שמומנה על ידי כספי המייסדים ומאוחר יותר בהון סיכון, אך התאגיד נהנה מתמלוגים מן המוצר בזכות הרישיון.
המוצרים שפותחו במקור ברוש היו מוצר לאי-ספיקת לב, שנכשל מאוחר יותר, ומוצר לטיפול בלחץ דם בריאות - שהצליח בגדול. "המזל שלנו היה שלא הסתמכנו על מוצר מסוים", אומרת קלוזל. "מה שהיה לנו בתחילת הדרך זה בעיקר אנשים".
- מה היה המפתח להצלחה שלכם?
"אני מעריכה שמה שתרם לנו היה הרצון להקים חברה שלמה על כל מורכבותה, תוך הבנה מהניסיון שלנו ברוש מה דרוש לשם כך - זה ניסיון בפארמה שלא ניתן ללמוד אותו באוניברסיטה.
ויחד עם זאת, שמירה על מחקר בגישה אוניברסיטאית, אבל תוך הבנה שיידרשו 10 שנים לפחות עד שיהיו תוצאות - למרות הקונפליקט עם רצונו של המדען לראות תוצאה מחקרית בתוך זמן קצר.
"כשהתקרבנו למועד קבלת התוצאות הסופיות לקחנו סיכון גדול וכבר הקמנו מערך מכירות למרות שלא ידענו בוודאות שהתוצאה תהיה טובה ושהמוצר יאושר. כשזה קרה - כבר היינו ערוכים ומוכנים למסחר. אם לא היה מתקבל אישור הצעד הזה בהחלט היה מסכן את החברה, אבל למזלנו צדקנו והוא הצליח. את ההכנסות שלנו השקענו בחזרה במו"פ".
אבל לא כל הסיכונים שנטלה החברה צלחו. "בהמשך היה לנו מוצר לטיפול בהפרעות שינה, שהיה מוצר מצוין מהבחינה שהוא יוצר שינה יותר טבעית, אבל היינו צריכים להפסיק את הפיתוח שלו בשלב III בגלל אינטראקציה עם תרופה אחרת. אמנם למי שלא נוטל את התרופה השנייה זה לא מסוכן ואפילו מועיל, אבל יותר מדי קשישים מקבלים מרשם גם לזה וגם לזה והיה חשש גדול מבלבול.
אחרי שהפיתוח הזה נכשל, ב-2010, הייתה תקופה קשה שבמהלכה ניסתה קבוצת משקיעים חיצוניים לבצע השתלטות עוינת על החברה. אלה היו אנשים ללא כוונות טובות וללא מוסר ופחדתי שהם יחטפו לנו את החברה. יש לנו 2,500 עובדים שבאו לעבוד איתנו בגלל התרבות הארגונית הייחודית שלנו, והמחשבה שאנשים אחרים יגיעו וישנו את התרבות הזו הייתה מאוד מטרידה. הם אמרו לנו 'הוצאתם המון כסף על מוצר השינה ונכשלתם, אתם כל כך גרועים', אבל לא הייתה להם תוכנית חלופית. אמרנו להם 'אם אנחנו כל כך גרועים, על מה בדיוק אתם רוצים להשתלט?". בסופו של דבר, הם הפסידו הרבה כסף והלכו".
- היום החברה כבר לא קטנה ומשפחתית. איך משמרים את התרבות שדיברת עליה?
"אנחנו מעסיקים כאמור כ-2,500 איש, מהם 350 במו"פ. לא רצינו שהחברה תישאר ממש קטנה כי אנחנו בונים כאן משהו לטווח ארוך. אנחנו רוצים מחלקת ניסויים קליניים ומחלקת בקרת איכות שיהיו קשוחות כמו שחייבים להיות כדי לפתח תרופות, אבל בינתיים במחלקת המו"פ אנחנו ממשיכים להתנהל כחברה קטנה, אפילו כקמפוס מדעי, ושם אנחנו מנסים להפחית את הבירוקרטיה למינימום.
"חטיבת גילוי התרופות שלנו מנוהלת על ידי שלושה מנהלים שונים כדי שכל מחלקה תהיה יותר אינטימית וחופשית. המנהל של כל מחלקה הוא בסך הכול מדען עם קצת יותר שיער אפור ולב גדול. מדענים שמחים לקבל סמכות ממישהו שהוא דמות באמת מרשימה. גם המנהלים העסקיים שלנו הם הכי אנושיים ורוצים לדעת מה התרופה עושה לחולים ולא רק איך למכור אותה. בעלי, ז'אן פול, שמנהל עד היום את החברה הוא רופא, ואני רופאה עם אוריינטציה מחקרית - וזה חשוב לחוקרים".
"איזה מזל שזה יצא טוב"
- האם פתיחת סניף ישראלי יכולה להוביל להערכתך גם לרכישה של פעילות ישראלית?
"כרגע הכוונה שלנו היא לצמוח אורגנית על בסיס המוצרים שאנחנו מפתחים במעבדה שלנו, שאנחנו עד כה מאוד מרוצים מהם, כך שהסיכוי שנרכוש חברה פעילה לא גבוה, אבל אם נעשה זאת - ישראל היא מקום טוב להתחיל בו. נשמח מאוד לשתף פעולה עם האקדמיה בישראל ועם בתי חולים. כבר שיתפנו פעולה עם בתי חולים ישראלים בתחומים רבים, ובימים אלה אנחנו משתפים פעולה עם מרכזים רפואיים בארץ בניסויים סביב מוצר האנטיביוטיקה החדש שלנו שנמצא בשלב III של הניסויים הקליניים.
"את הסניף המקומי הקמנו כיוון שהמוצר החדש שלנו, 'אופסומיט', נכנס לסל הבריאות. זהו מוצר נוסף ומתקדם יותר להפחתת לחץ דם בריאות - המוצר הראשון שפותח מהתחלה ועד הסוף באקטליון. הוא משפיע על התקדמות המחלה ולא רק על התסמינים, ומפחית מקרי מוות ב-45%.
"במקביל, אנחנו כבר מפתחים את הדור הבא של הטיפול ללחץ דם בריאות, כאשר שתי התרופות יכולות להשתלב זו עם זו".
- התחום שאתם הייתם החלוצים שלו נהיה תחרותי.
"וזה דבר מדהים לראות. כשלמדתי רפואה איש לא הזכיר את לחץ הדם הריאתי כי למה להקדיש זמן למחלה נדירה יחסית שממילא אין לה שום טיפול? כפי שקורה לפעמים, עם גילוי התרופה הסתבר גם שהמחלה לא עד כדי כך נדירה, והיום יש במדינות מסוימות 11 תרופות למחלה. כשמגיעות תוצאות טובות ואומרים לך 'פחות אנשים בקבוצת הניסוי מתו', זו הרגשה כל כך מיוחדת. 4-5 שנים מריצים את הניסוי בלי לדעת מה יהיה, ואז הכל מתנקז לרגע אחד - ואיזה מזל שזה יצא טוב".
- אילו מוצרים נוספים נמצאים בצנרת הפיתוח שלכם?
"אנחנו מפתחים את אופסומיט להתוויה נוספת המהווה שילוב בין אי-ספיקת לב לבין לחץ דם ריאתי, וכן ללחץ דם ריאתי שהוא משני למחלת לב או לקריש דם, וגם לכאבי אצבעות שנובעים מהפרעה בזרימת דם לגפיים.
"בנוסף יש לנו את האנטיביוטיקה החדשה שנמצאת בשלב III, יש לנו תרופה לטרשת נפוצה ותרופה נגד GVHD כרוני - שזו המחלה שמתפרצת כתופעת לוואי מהשתלת מח עצם לחולי סרטן הדם ועלולה להיות קטלנית. בתחום האוטואימוני יש לנו גם מוצר ללופוס, מחלה שעבורה לא נרשם חידוש כבר כמה שנים; ואת האופסומיט שאנחנו מנסים במינונים הרבה יותר גבוהים גם לטיפול בסרטן המוח גליובלסטומה".
- איך עובד הניהול המשפחתי?
"כשאנחנו עובדים, בעלי הוא לא בעלי. אנחנו לא נותנים אחד לשני יתרונות לא הוגנים. אבל אנחנו מאושרים מכך שהשתמשנו בקשר שלנו כדי לעשות משהו מדהים, ועכשיו שאנחנו גם פעילים בישראל - אז עוד יותר".
- גם הילדים שלכם עובדים בחברה?
"הבת הבכורה שלנו דווקא עובדת ברוש ועוסקת בתחום דומה, ובן אחר הוא רופא-חוקר באוניברסיטת קורנל שרוצה להקים חברה משלו. בת נוספת עוסקת בתחום דומה מעולם הכימיה - בחברה לייצור ריחות לבשמים ולאווירה באופן ידידותי יותר לסביבה. אם הם ירצו לעבוד באקטליון, הם יצטרכו לשלוח קורות חיים...".