עמר הנספל / צילום:תמר מצפי
"שמעתי את השיח על מצוקת הדיור בישראל. זו בעיה שחוצה ערים וארצות וגורמת להתייקרות הנדל"ן בכל הערים הגדולות. אתם ממש לא המדינה היחידה שמתמודדת עם הבעיה הזו", אומר עמר הנספל, סגן נשיא חברת אאוטודסק העולמית, הנחשבת למובילה העולמית בתכנון הממוחשב. בין היתר קבעה החברה את הסטנדרט בענף הבנייה באמצעות תוכנת העיצוב האדריכלי "אוטוקאד" (AutoCAD) שהושקה ב-1982, ויש לה כיום כ-8 מיליון משתמשים בכל העולם.
הנספל הגיע החודש לביקור בסניף אאוטודסק הישראלי, המשתרע על שלוש קומות במרומי מגדל בדרום תל אביב - אזור יזמות הסטארט-אפ המתעורר. אנחנו משקיפים מהקומה ה-17 על המנופים הפעילים בתוך שכונות קיימות, על המדרכות הנחסמות במפלס הקרקע של הבנייה ומדמיינים את רעש העבודות. הנספל, שאין זה ביקורו הראשון בעיר, מביט ומסכם: "כדי להתמודד עם תהליכי העיור המהירים, שיטות הבנייה והתכנון הקלאסיות מוכרחות להשתנות". הוא משוכנע שהמוצרים שלו מספקים לענף אמצעים וכלים לעשות זאת, כי לשיטתו, תוכנות, שיטות וחומרים חדשים בתחום הבנייה יכולים להביא בשורה להתמודדות עם אתגר יוקר הנדל"ן.
הוא פותח באתגרים שנולדים מצורכי פיתוח בתוך אזורים בנויים בתוך הערים. מגמה זו, הוא מסביר, נדחפת בטרנד הסביבתי שמבקש להימנע מפגיעה בטבע ובשטחים פתוחים, במסקנה הכלכלית שצפיפות מאפשרת ניצול משופר של תשתיות יקרות, ובתפיסות שגורסות שסביבה עירונית מועילה יותר לשגשוג אישי ומשפרות את התוצר הלאומי. "תהליך העיור המואץ הופך את הבנייה ליותר מסובכת וזה מוליד חובה להתחשב בצרכים וברצונות של הרבה יותר בעלי עניין בכל פרויקט - לא רק ביזם ובדיירים העתידיים. יותר ויותר אנו נדרשים לחידוש אזורים עירוניים שהתיישנו, ולשינוי סביבות שכבר יש בהן משתמשים בדמות דיירים שחיים ועובדים בתוכן וששיתוף הפעולה איתם חיוני להצלחת התהליך".
חומרים זולים לבנייה איכותית
כדוגמא הוא מביא את מקרה פיתוח אזור Better Market בסן פרנסיסקו, קליפורניה. תוכניות ההתחדשות לאזור כללו עיצוב חדש לאחד הרחובות הראשיים והפעילים בעיר, אשר סבל מגודש תנועה והתיישנות תשתיות שדירדרו את איכות החיים והשהייה בו. "לקובעי המדיניות העירונית בסן פרנסיסקו, לא כל שכן לתושבים, יש יכולת מוגבלת לקרוא תוכניות אדריכליות ולהבין את ההשלכות של כל שינוי מתוכנן. כך אפשר להתנגד לתוכנית שתיטיב עם המצב, ולחילופין - להסכים לתוכנית שתרע אותו". אומר הנספל. כדי לתת לבעלי העניין את הכלים להחליט, יצרו בעזרת תוכנת BIM של החברה הדמיות אינטראקטיביות של שלוש הצעות התכנון שהוגשו לעירייה לגבי האזור, וכך אפשר היה לשתף את הציבור ואת מקבלי ההחלטות ולסייע לה בבחירה מושכלת של התוכנית המתאימה.
- הדמיות נוטות לפעמים להטעות, הן מציירות מציאות פרי דמיונו של המתכנן ומציגות בצבעים מושכים את מה שבשטח עלול לקבל בסוף התהליך צורה אחרת.
"הדמיות 'שטוחות' (המציגות תמונות בלבד - מ.מ), הן כאלה, לכן ענף הבנייה צריך להתחיל להשתמש בהדמיות שמביאות מידע שאינו רק ויזואלי. הדמיה של תכנון צריכה לכלול את ההשפעות של הבנייה החדשה על הסביבה הקיימת מבחינת אור וצל, משטר רוחות וזרימת אוויר, עוצמות רעש, שינויי טמפרטורה, זיהום אוויר ועוד. הדמיות צריכות להיות אינטראקטיביות, כדי לאפשר למי שצופה בהן לבחון הצעות תכנוניות שונות לגבי אותה סביבה. לא רק לראות, כי גם להבין את ההבדלים ביניהן בכל אחד מהפרמטרים, וכך להשוות באופן מושכל בין האפשרויות. זה הדבר שניסינו לעשות בסן פרנסיסקו בעזרת המודל התלת מימדי של כל אחת מהתוכניות שהוגשו לשיפוץ אזור השוק".
בסניף הישראלי של אאוטודסק, שבו 120 עובדים שרובם מהנדסים, הוקמה באחרונה מעבדת פיתוח בתחום הדפסות תלת ממד.
מדפסות תלת ממד מגיעות בד בבד עם חומרים חדשים, אשר יחד עם תכנון ממוחשב, דחפו להקמתם של בניינים אייקוניים מהסוג שנודע בעולם בעיצוב אדריכלים כוכבים מהליגה של פרנק גרי וזאהה חדיד. הביקורת כלפי מבנים אלה וכלפי הטכנולוגיה שמאפשרת אותם, היא שהם מעודדים בנייה שבעיקר מגשימה את שאיפת האדריכל להשאיר חותם בפעולתו. כך נוצרים בניינים מרשימים ויוצאי דופן, שאולי יש להם ערך אסתטי לכשעצמם (גם על כך אין תמיד הסכמה), אך הלכה למעשה יוצרים בעיר מובלעות מנותקות מהרחוב ומהפעילות השגרתית בה. ואמנם, ביצוע מבנה כזה של חדיד, שהוגש כהצעה לאצטדיון אולימפי בטוקיו, נדחה בסופ"ש בהוראת ממשלת יפן, בשל תכונותיו המגלומניות ועלותו הגבוהה.
"כמו כל פיתוח חדש, אפשר לקחת אותו למקום טוב ולמקום רע", אומר הנספל. "טכנולוגיות הבנייה החדשות יכולות גם להועיל לאתגרי הפיתוח הנוכחיים". הוא סבור שהטכנולוגיות החדשות, ובהן מדפסות התלת ממד, מביאות בשורה למצוקת הדיור משום שהן מוזילות את עלויות הבנייה.
- איך למשל?
"מדפסות תלת ממד מקצרות את הדרך בין תכנון בתוכנה לבין יישום הבנייה ונותנות זמן לתיקון ולשיפור של המוצר הסופי. שלב הניסוי נעשה בתנאי מעבדה שמאפשרים לתקן שוב ושוב, עד שמקבלים את התוצאה המבוקשת. תכנון דיגיטלי בסטנדרטים קבועים שחולקים כל הגורמים המתכננים - אדריכלים, מהנדסי בניין, יועצי מיזוג, תאורה, נגישות וכו' מייעל ומזרז בנייה וחוסך חומרים בגלל טעויות שמגלים אותן רק בשטח. היום רוב הבנייה נעשית באתר עצמו, בזמן שיש כבר טכנולוגיות המאפשרות לייצר חלקים ממבנה ולהביאם להתקנה בשטח, זה זול בזכות עלויות השינוע וגם מנטרל סיכונים שכרוכים בהתקנה. כמו כן חומרים שמייצרים באופן סינתטי זולים יותר וכך מתאפשרת בנייה בסטנדרט גבוה גם בפרויקטים שבהם החיסכון בעלויות מהווה מרכיב חשוב בהתכנות כלכלית ועצם הביצוע. גם לדיור ציבורי והמוני מגיע להיבנות בשיטות שמאפשרות שליטה בתכונות כמו בידוד מרעש ומטמפרטורות קיצוניות, איטום והעברת אור".
- עדיין, רוב היישום של השיטות והחומרים החדשים הוא בבנייה היוקרתית.
"זה נכון במדינות מערביות, שבהן רוב הערים בנויות כבר, והבנייה החדשה והמתוחכמת פונה בדיור לשכבות יותר מבוססות, ובמשרדים עבור חברות עשירות. אבל כשמדובר בבניית דיור מהירה ובהיקפים עצומים, כמו שנעשית היום במגלופוליסים במזרח, וכפי שמתחילה בערים החדשות שנבנות באפריקה, היישום של הטכנולוגיות המתקדמות, והרווח החברתי מהן, באים לידי ביטוי גם בבנייה השגרתית".