חשמלאי עבודה פועל חברת חשמל / צלם: אריאל ירוזלימסקי
אלפי ישראלים גדשו את הרחובות במחאה החברתית של קיץ 2011 ומחו על יוקר המחיה. סמל המחאה היה אמנם הקוטג', אבל בתווך - במרחב הגדול והיקר שבין הקוטג' למחיר ההולך ונוסק של דירה, הוזכרו היבטים רבים נוספים שנכנסים תחת המטרייה של יוקר המחיה, כמו למשל מחירי גני הילדים ועוד. ואכן, יוקר המחיה מורכב מהרבה מאוד מרכיבים, ואחד הסעיפים שהחל להתייקר עוד לפני פרוץ המחאה והמשיך להתייקר גם אחריה הוא ההוצאה על בעלי המקצוע השונים - האינסטלטור שאנחנו מזמינים בכל פעם שיש סתימה בכיור; חברת ההובלות ששכרנו בקיץ האחרון; הטכנאי של מכונת הכביסה; החשמלאי; המדביר ושאר בעלי המקצוע. בדיקת אתר "מידרג", המרכז המלצות גולשים על בעלי מקצוע (נכון להיום באתר, כ-220 אלף המלצות על כ-2,000 בעלי מקצוע), בדק עבור "גלובס" כמה עלה לנו להזמין בעל מקצוע בין השנים 2005 ועד המחצית הראשונה של 2015. הממצאים משקפים למעשה את יוקר המחיה בישראל, שכן בעשור שחלף עלה מחירה הממוצע של שעת ביקור טכנאי מ-185 שקל ל-256 שקל - התייקרות נומינלית של כ-37%. החל משנת 2009 החל "מידרג" לפלח את הנתונים בהתאם לבעלי המקצוע השונים, מה שמאפשר לראות אילו מאותם ביקורים התייקרו יותר ואילו פחות. כך למשל, אם בשנת 2009 שילמנו לאינסטלטור 227 שקל בממוצע על ביקור, בשנת 2015 כבר שילמנו לו 275 שקל בממוצע, עלייה של 21%; בדומה לאינסטלטורים, גם חשמלאים, מדבירים וטכנאי מיזוג אוויר - ייקרו את תעריפיהם בלמעלה מ-20% בתקופה האמורה.
הסיבה המרכזית היא שיוקר המחיה אינו פוסח על אף אחד, ובטח לא על בעלי המקצוע עצמם - שהתשומות שלהם התייקרו. התוצאה היא, למעשה, שמבחינת הצרכנים יוקר המחיה בא לידי ביטוי בכמה מעגלים - הן המעגל של ההוצאה הישירה על מוצרים, והן המעגל השני והפחות בולט לעין - ההוצאה על שירותים ותחזוקת הבית.
ומה עם השכר? ברוב המגזרים הוא לא ממש עלה בשנים האחרונות, או שעלה מעט מאוד, כך שההוצאה הזאת בהחלט מורגשת. "תשלום של מאות שקלים לאינסטלטור הוא הוצאה חורגת לא פשוטה כלל וכלל עבור משפחה שכבר ניצלה את כל האשראי שלה לתצרוכת השוטפת", אומר אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים. לדבריו, משפחות רבות לא מתנהלות נכון גם בנושא זה. "לצערנו אנחנו רואים שבעיית חוסר תכנון של הוצאות נסתרות ולא ידועות דוגמת בעלי מקצוע שונים - היא תופעה רווחת. רוב האנשים לא מסוגלים להתמודד עם השוטף, אז לבקש מהם שיחשבו על הוצאות בלתי צפויות? זה לא עובד. צריך להבין שגם בעל מקצוע הוא עניין שוטף ולהשאיר בצד 5% מההכנסות החודשיות להוצאות בלתי צפויות דוגמת בעלי מקצוע. אין מה לעשות, תיקונים הם חלק מהחיים וצריך להיערך אליהם ולא להיות מופתעים".
גם בעל המקצוע הוא צרכן
גם בדיקה שערך עבור "גלובס" אתר זאפ מצביעה על עליות מחירים אפילו בשנתיים וחצי האחרונות: בין השנים 2012 ומחצית 2015 אינסטלטורים ייקרו את תעריפיהם ב-22%; מנעולנים ב-8%; וטכנאי מיזוג אוויר גובים היום 4% יותר. מנגד, אתר זאפ מצביע על ירידה של 10% בתעריפים של טכנאי מיזוג אוויר משנת 2012 ועד היום. "הירידה במחירים של טכנאי המחשבים נובעת מהירידה בדרישה לשירותיהם בשל ירידת מחירי המיחשוב. פשוט קונים חדש או שירותים שניתן להשיג אונליין ומעבר לענן. סיבה נוספת היא עלייה בכמות נותני השירות בתחום", אומר יוש פורת, מנהל תחום חוות הדעת בזאפ גרופ.
יואל רקוביצקי, טכנאי מוצרי חשמל ("שיר אל שירותים") מפתח תקווה מסביר את ההתייקרות: "הכל התייקר כאן ובאופן רוחבי", הוא אומר. על אף יוקר המחיה, רקוביצקי, העוסק בתחום משנת 1997 (ומ-2003 כעצמאי), סבור שהמחירים לא עלו מאוד (כאמור בכ-15% בין השנים 2009-2015) כפי שצריכים היו לעלות. "התחרות הגוברת בענף והעובדה שפחות ופחות אנשים מתקנים היום מוצרי חשמל ומעדיפים לקנות חדש - גרמו לעליית מחירים מתונה".
טכנאי מוצרי חשמל נוסף המעדיף להישאר בעילום שם מוסיף: "החל מ-2008 הכול התייקר. התחלנו ב-150 שקל, אחרי זה לקחנו 170 שקל עד שזה הגיע ל-200 שקל, בהתאם להתייקרות המשק. הכול התייקר. כל דבר שמרכיב את התמחור של הטכנאי עלה. אני משלם יותר ואם לא אעלה את המחיר לצרכן, אני עלול להפסיד את העסק שבניתי ב-10 אצבעות". בעל מקצוע אחר פירט עוד: "העליתי את מחיר השירות לפני כשנתיים. כל המחירים עלו, והדלק התייקר באופן המשמעותי ביותר. בחודשים האחרונים הוא קצת התאזן, אבל זה בטח זמני. כשבעל מקצוע לוקח רק על שירות הוא לא באמת מרוויח - זה יותר בשביל לכסות את ההוצאות של אחזקת הרכב והדלק. עלות השירות היא ברובה כיסוי עלויות. אם אני נוסע למרכז תל אביב ומשלם גם על החנייה ולבסוף מסתבר שמדובר רק בשירות - יוצא שעבדתי לחינם".
אגב, מנעולנים נמנים על נותני השירות שכמעט ולא ייקרו את תעריפיהם: עליה של כאחוז אחד בלבד בין השנים 2009-2015. "שוק המנעולנים מוצף כיום ועל רקע התחרות הקשה בענף - כמעט ואין עליית מחירים ומי שמרוויח מזה הם הצרכנים", מסביר נוחם אוחנה, מנהל מידרג.
מחיר הדלק זינק
על-פי נתוני משרד התשתיות, מחיר בנזין 95 עמד בתחילת שנת 2005 על 4.67 שקל לליטר ובשנת 2014 זינק ל-7.45 שקל לכל ליטר בנזין - עלייה של 60%. השנים 2012-2013 התאפיינו במחירי דלק גבוהים אף יותר. בספטמבר 2012, לדוגמה, טיפס מחיר בנזין 95 לשיא של 8.25 שקל לליטר. אמנם לקראת סוף 2014 מחיר הבנזין ירד, אך גם אם נבחן את השינוי מתחילת שנת 2005 ועד לסוף 2014 נראה עלייה של 48% במחירי הדלק. כלומר, השינוי במחירי הדלק גדול יותר מאשר השינוי במחיר השירות של בעלי המקצוע. "העלייה הדרמטית במחירי הדלק, גורמת לבעלי המקצוע לשקול פעמיים לקוחות שמצטיירים כקריאת שירות בלבד. בעלי מקצוע מנסים להימנע מהגעה לבית הלקוח ולסייע לו טלפונית ולחסוך עלויות דלק", אומר אוחנה. יוש מזאפ אומר דברים דומים: "ההתייקרות נובעו בעיקר מעלויות 'היקפיות' כמו עליית מחירי דלק".
לדברי ליטל ידין, מנהלת תוכן במידרג, רוב בעלי המקצוע מתקשים לשים את האצבע בצורה ברורה על כל אחד ואחד והגורמים שמביאים אותם לייקר את עלות הביקור: "כששואלים אותם, מתקבלות תשובות סובייקטיביות כמו 'אני מרגיש שזה עולה לי יותר', 'לערך של הכסף שלי אין כבר ערך' ו'אנחנו מרגישים שאנחנו משלמים יותר'. עוד לדבריה, "גם אם נבחן את מחירי הדלק לאורך השנים נראה ששינוי במחיר הדלק לא הוביל ישירות לעלייה במחירים של קריאות השירות. למעשה, באופן די מובהק, ניתן לראות שתגובה של ייקור הגיעה תמיד רק שנה לאחר שחלה עלייה במחיר הדלק. וכאן בדיוק הנקודה - רובם של בעלי המקצוע אינם עסוקים בניהול החשבונות שלהם. הם אמנם מרגישים שהמחירים עולים, הם שמים לב שערך ההכנסות שלהם שווה פחות, אבל התגובה שלהם היא תמיד פרטנית, וכמעט תמיד מאוחרת מדי".
העצמאים: נטולי ועד שידאג להם
עוד לדברי ידין, סקטור בעלי המקצוע העצמאיים הוא אולי הסקטור היחיד היום שלא מאוגד בשום ועד עובדים. המשכורת שלו לא מעוגנת באף מדד, ואת ההפסד שהוא סופג מעליית המדד אף אחד לא מכסה. אז נכון, המחיר הממוצע של שירות טכנאי אכן עלה עם השנים. אבל, העובדה שבעלי המקצוע מתנהלים בשוק חופשי אמיתי, כשהם פועלים על פי תחושותיהם בלבד וללא שום איגוד שיגן עליהם, לא מאפשרת להם להשלים את ההפסדים שהתרחשו בפער הזמן שבין עליית המחירים לתגובה שלהם. בניגוד לשאר השוק, שמאוגד בוועדי עובדים ובגופים המעגנים את השכר והתנאים של עובדיהם בהתאם למצב השוק, בעלי המקצוע לא יכולים לקבוע את מחירי השירות שלהם. לכן, העובדה שהם מתחרים בשוק חופשי אמיתי, בתוך עולם של מונופולים, גורמת להם להיות אלו שמפסידים ישירות מכל עליית מחירים. "אפשר לסכם ולומר שבעלי המקצוע לא 'תפסו טרמפ' על עליית המחירים. למעשה, יהיה אולי נכון יותר להגיד שעליית המחירים תפסה טרמפ עליהם", מסכם אוחנה.
