דרור שטרום משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור
הבנקים מגיעים לוועדת שטרום. בשבוע הבא אמורים נציגי הבנקים להגיע לשימוע בוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, שאותה הקימו לפני שבועות ספורים משרד האוצר ובנק ישראל. במסגרת השימוע, יציגו הבנקים את עמדתם לגבי תוכניות הוועדה. ל"גלובס" נודע כי הטקטיקה של הבנקים מול הוועדה היא פחות להתנגד להצעות המגבילות את הבנקים, ויותר להתמקד בלדרוש הטלת מגבלות על שחקנים.
בכוונת הבנקים לדרוש להגביר את הרגולציה על המשקיעים המוסדיים, בעיקר בכל הקשור ליחסים עם הלקוח. אחת המטרות המרכזיות של ועדת שטרום, בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום, היא הסרת חסמים להכנסת שחקנים חדשים לענף - במיוחד בתחום האשראי למשקי בית. בבנקים טוענים שאין להם בעיה עם הגברת התחרות, אך הם דורשים להשוות את כללי המשחק בין כל השחקנים.
"כיום ישנה רגולציה הדוקה על הבנק בכל הקשור ליחסיו עם הלקוח. יש סט של כללים לגבי אופן השיווק, בירור צורכי הלקוח והעבודה מול הלקוחות, זאת בעוד שאצל המוסדיים וסוכני הביטוח הנושא הזה פרוץ הרבה יותר", אומר גורם באחד הבנקים.
הבנקים גם ידרשו מהוועדה שבמקביל להגבלות שהיא מתכננת להטיל על הבנקים, שתסיר להם חסמים בתחום הייעוץ הפנסיוני, שיאפשרו לבנקים להתרומם בתחום. בין החסמים מציינים בבנקים את העובדה שהבנק אינו יכול למכור ביטוח חיים, שהוא מוצר תחליפי לגמל והפנסיה, ולכן אינו מסוגל לתת תמונה כוללת ללקוח. חסם נוסף שמציינים בבנקים הוא שבניגוד לסוכני הביטוח, הם אינם מורשים להגיע אל העובדים במקומות העבודה.
נושא נוסף שהבנקים כמובן לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממנו הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - סוגיה מרכזית שהוועדה עוסקת בה. כצפוי, הבנקים מתנגדים להפרדה, אך הם מנמקים את ההתנגדות בסיבות צרכניות. לדבריהם, הפרדת חברות כרטיסי האשראי תפגע בצרכן, ותביא לעליית מחירים בתחום. הבנקים הכינו עבודה המשווה את המחירים בענף לנעשה בעולם, וטענו כי המחירים בישראל הם מהנמוכים בתבל. כך לדוגמה, לדבריהם בה בעת שממוצע הריביות בישראל הוא כ-10% בהלוואות של חברות כרטיסי האשראי, הרי שבארה"ב הוא מגיע ל-17%. עוד אומרים בבנקים כי אם יוחלט לאסור על הבנקים אפילו להנפיק כרטיסי אשראי, תהיה זו החלטה קיצונית שאינה קיימת באף מקום בעולם, שכן כרטיס אשראי הוא מוצר תשלומים, כלומר מוצר בנקאי בסיסי.
הבנקים התכוננו היטב לוועדה. איגוד הבנקים - שריכז את העבודה מול ועדת שטרום - שכר את חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן ואת פירמת דלויט להכנת עבודות בסוגיה. בנוסף, גם שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, סייע בהכנת חוות הדעת בנושא הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים. פריזט מכיר היטב את עולם כרטיסי האשראי, הואיל ובתקופתו ברשות הוא הוביל את נושא הפחתת העמלה הצולבת (העמלה המהווה את מחיר הרצפה לעמלה הצולבת שמשלמים בתי העסק).
בקרב הבנקים נשמעים קולות ספקניים בדבר היכולת שלהם לשכנע את חברי ועדת שטרום. בבנקים מציינים כי עצם העובדה שהוועדה אמורה להציג את מסקנותיה בתוך שלושה חודשים מעידה על כך שהיא כבר יודעת פחות יותר לאיזה כיוון היא הולכת. "כל הוועדות האחרונות בתחום הפיננסים - כגון ועדות בכר, אנדורן וחודק - עבדו בממוצע קרוב לשנה עד אשר פרסמו מסקנות. כאן התחושה היא שכבר ידוע מראש מה יהיו המסקנות, והן כתובות במצע המפלגה של שר האוצר משה כחלון", אומר גורם בנקאי.
מה דורשת אופק?
בתוך כך נמשך גל המופיעים בפני הוועדה. נציגי קבוצת אופק, שרוצה להקים בנק קואפרטיבי, צפויים להתייצב מחר (ג') בפני הוועדה ולהביע את עמדתם. אופק מנסה זה שנתיים בקירוב לגייס חברים לצורך הקמת הבנק, אך בינתיים גייסה רק כ-10% מהיעד שהציבה לעצמה - 30 אלף חברים. באופק יאמרו לוועדה כי על מנת שיוקם גוף שכזה בישראל, יש צורך בסיוע של המדינה, שיבוא לידי ביטוי בכמה מובנים, בהם העמדת ערבות מדינה בהיקף של 70% מההשקעה הנדרשת לשם גיוס הון שישמש כמקור למתן אשראי, וסיוע תקציבי מהמדינה בנושא הקמת התשתית הטכנולוגית של הקואופרטיב, שעלותה מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, והיא מהווה הוצאה דרמטית בעבור גופים בסדר גודל שכזה.
כמו כן דורשת אופק מהמדינה הקלות מס: הכרה בפעילות של העמדת הון לצורך הקצאת אשראי חברתי כמטרה ציבורית המקנה פטור ממס, וכן הכרה ברכישת מניית חבר באגודה כהוצאה מוכרת לצורכי מס - על מנת לתמרץ אנשים להצטרף לקואופרטיב. אופק גם מבקשת הקלות רגולטוריות לעומת המתווה שפרסם בנק ישראל בנושא לגופים אלה. כך לדוגמה, הקבוצה מבקשת שיאפשרו לה לגייס הון לא רק ממכירת מניות של האגודה, אלא גם ממשקיעים חברתיים וחברי האגודה שירצו להגדיל את השקעתם באמצעות קרן ייעודית. "משקיעים אלה ישמשו משקיעי הזנק חברתיים, וייצאו מהשקעתם עם התבססות האגודה הבנקאית", אומרים באופק.