בימים כתקנים אנו מוצפים בשפע פרסומות שבינן לבין המציאות הקשר מקרי ולעיתים כלל לא קיים. למשל, בנק מזרחי-טפחות הוא "בנק שמח" ללקוחותיו.
בפרסומת של מזרחי-טפחות, הזמר ארקדי דוכין משחק לקוח (של בנק אחר) המיואש מהבנק שלו. דוכין היה בבנק שלו, ויצא לו התיאבון, לעומת השחקן דביר בנדק שתמיד שמח במזרחי-טפחות.
זה שנה ויותר בנדק מספר לנו על נפלאות הבנק השמח, שנותן לו רעיונות השקעה בפיקדונות "רימונים" או "ליצ'י", המקנים ריבית של עד 0.25% חייבת במס.
אבל בנדק לא ממשיך את סיפורי הנפלאות ולא מגלה לנו שהבנק מלווה ללקוחותיו את הכסף מהפיקדונות, בריבית של 2.8% לפחות ולעיתים גם ב-3.4% לשנה. הבנק שמח גם להלוות את כספי פיקדונות הרימונים והדובדבנים לחברת כרטיסי האשראי בריבית של 6%; וזו תלווה את הכסף בששון לצרכנים בריבית של 7%. סוג של תיווך וגלגול כספים ללא מאמץ וסיכון. אז מה הפלא שהבנק באמת שמח.
אם דוכין נמצא בדיכאון "מהבנק שלו", אולי זה בגלל שכאשר הוא חורג ביתרת החשבון, הוא משלם ריבית חריגה של 7.4% לבנק. גם בבנק מזרחי-טפחות הריבית החריגה דומה. רוב העמלות בבנקים דומות באופן מפתיע. ההבדלים כה קטנים, כך שאין ממש הבדל בין הבנק השמח לבנק הדיכאוני, אלא ניסיון לשטוף לנו את המוח בסיסמאות ריקות מתוכן. כך גם אין הבדלים ממשיים בין כרטיסי האשראי השונים של הבנקים, והבדל של פרומיל או 0.1% אינו סיבה לא לאכול ולהיכנס לדיכאון.
לאורך כל הפרסומות של בנדק ומזרחי-טפחות חוזרים המוטיבים - מקצוענות ואחריות. אם הבנק היה ממליץ על קניית סל על מדד מניות הבריאות בוול סטריט, שעלה 12% בחצי השנה החולפת - זו הייתה נשמעת הצעה מקצועית רואה פני העתיד. אבל מזרחי-טפחות ובנדק הם מפרסמים אחראים, ולכן הם לא ממליצים על השקעות עם סיכון, כמו סל מניות בריאות עם תשואה נאה.
הבנקים נמצאים בשנה החולפת בתחרות עזה על משקי-בית בכל התחומים, ובעיקר במתן אשראי. יותר משדוכין רוצה הלוואות, הבנקים ישמחו לתת לו ובשפע. הם מתפרנסים ומרוויחים מהן. הלוואות לרכב חדש, לשיפוץ הבית, לטיול לחו"ל, לבר-מצווה של הילד, לטיפולי שיניים, לרכישת טלוויזיה 100 אינץ' עם רשת רמקולים היקפית.
בנק מזרחי-טפחות מאוד ישמח להתמודד מול יתר הבנקים על משכנתאות, על אשראי להונדה ולטויוטה חדשות. כל מה שדוכין צריך לעשות, בלי ייעוץ מבנדק ועם שיפודים עסיסיים מפלאפל, הוא ליצור תחרות בין הבנקים. לך למזרחי-טפחות ותגיד: "בלאומי אני מקבל אשראי ל-36 חודש ב-2.7% לשנה", וראה איזה פלא - תקבל הצעה לאותו אשראי ב-2.5%.
שטיפת המוח שבנק מזרחי-טפחות השמח עושה לציבור צריכה לעורר עניין בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. לקוחות עשויים לחשוב בתמימות שבמזרחי-טפחות שמח יותר לעומת הבנק האפרורי שלהם. מדובר בהטעיה בוטה.
על הפיקוח לאשר פרסומות של בנקים בתנאי חד-משמעי - בין מזרחי ללאומי, לפועלים ואחרים אכן קיים הבדל מהותי בתנאי החשבון, ולא הבדל של פרומיל ומשהו, מותנה בכך שתחזיקו פיקדון לשנה לפחות בליצ'י או בדובדבנים. אם אין הבדל מהותי אמיתי, גם בנדק יכול להיכנס לדיכאון, כיוון שמדובר במצגי-שווא. בדיחות תפלות.
■ הכותב הוא מומחה לשיווק, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א).