פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, עופרה צ'רניאק, ביטלה היום (ג') את החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, שלומית יעקובוביץ, לחייב תובעים שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת אי.די.בי פתוח שנדחתה, בתשלום הוצאות המשפט של החברה בסכום-עתק של כ-1.2 מיליון שקל.
השופטת החזירה את התיק לעיונה של יעקובוביץ כדי שזו תקבע מחדש את סכום ההוצאות שבו על התובעים לשאת, אם בכלל, תוך שציינה כי "הרשמת לא תהיה קשורה בשום אופן בתוצאת החלטותיה הקודמות בנושא זה".
במארס האחרון חייבה הרשמת יעקובוביץ את התובעים בתשלום הוצאות בסכום של כ-1.2 מיליון שקל ובתוספת ריבית והצמדה. הרשמת התבססה בהחלטה על כך שפסק הדין העיקרי בתיק, שניתן על-ידי השופטת דרורה פלפל קיבל את חוות-דעת המומחים מטעם אי.די.בי פתוח, אשר בלס וחיים בן-שחר.
הרשמת ציינה כי סכום ההוצאות הגדול שבו חויבו התובעים הייצוגיים נועד בעיקרו לכסות את הוצאות אי.די.בי פתוח על שכרם של בלס ובן-שחר בסך כ-1.1 מיליון שקל, שהחברה שילמה לפרופסורים.
בהחלטתה בערעור בעניין ההוצאות קבעה השופטת צ'רניאק היום שהרשמת טעתה בכך שהסיקה כי המשמעות של אימוץ עמדת מומחי אי.די.בי על-ידי השופטת פלפל היא שהתובעים יצטרכו לשאת בהוצאות ששולמו למומחים על-ידי החברה הנתבעת. "לו התכוונה השופטת פלפל שיעשה חישוב טכני בלבד (של הרשמת שיתבסס על החשבוניות שהגישו המומחים בלס ובן-שחר, ח"מ) היא הייתה כותבת בפסק דינה כי על התובעים לשאת לא רק בשכ"ט עורך הדין כי בשכר טרחת המומחים בתיק או קובעת את סכום ההוצאות בעצמה ומן הסתם לא הייתה מעסיקה בנושא זה את הרשמת", כתבה השופטת צ'רניאק.
יצוין כי התובעים הייצוגיים ניסו למנוע את חיובם בהוצאות הגבוהות וטענו באמצעות עו"ד יצחק אבירם כי השכר הגבוה ששולם למומחי אי.די.בי פתוח, ושכעת הם נאלצים לממן מכיסם, מהווה "הוצאה לא סבירה ולא ראויה שלא הייתה לצורך".
התביעה המדוברת והבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית בהיקף של כ-680 מיליון שקל נגד אי.די.בי פתוח הוגשה במאי 2009, על-ידי יעל כבירי-שמיע ו-11 מחזיקי מניית אי.די.בי פתוח נוספים מהציבור. זאת, בעקבות הצעת רכש של החברה, במסגרתה נרכשו מניות הציבור, והחברה חדלה להיות חברה ציבורית.
התובעים דרשו לבטל את הצעת הרכש של החברה בשל פגמים שנפלו, לטענתם, באופן שבו התקבלה ההחלטה על הצעת הרכש - או לחילופין לחייב את אי.די.בי פתוח לשלם לבעלי מניות מהציבור סך של 680 מיליון שקל, בשל השווי הנמוך שבו בוצעה הצעת הרכש.
התובעים הייצוגיים טענו, בין היתר, כי הצעת הרכש היא עסקה חריגה, שהייתה צריכה להידון באסיפה הכללית ולא בדירקטוריון.
ואולם, במארס 2014 שופטת המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל, דחתה את הבקשה, כשהיא קובעת כי "הסמכויות שניתנות בהצעת רכש לבעלי המניות מכוח הצבעתם קיימות, בין אם כונסה בפועל אסיפה כללית ובין אם לאו. אין צורך באסיפה כללית, אם קיימת הודעה כדין, ומולאו כל התנאים לעניין הצעת הרכש. הזימון לכל בעלי המניות באופן אישי הוא הליך מיוחד לצורך הצעת הרכש".