לבנת פורן / צילום: כפיר זיו
בתום שבוע דיונים, אישרה היום (ג') ועדת העבודה, הרווחה והבריאות פה-אחד לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לפיה יוגבל שיעור שכר-הטרחה שגובים עורכי דין וגופים מתווכים עבור טיפול בתביעה לגמלה מול המוסד לביטוח לאומי. ההצעה, המכונה "חוק לבנת פורן", היא יוזמה של של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, חיים כץ, קארין אלהרר ואילן גילאון.
על-פי הצעת החוק, דמי פתיחת תיק יעמדו על 800 שקל. בנוסף, בתביעה לקצבה שסכומה נמוך מ-1,200 שקל בחודש, יוגבל שכר-הטרחה ל-11.25% מהקצבה שיקבל הלקוח בתוספת דמי פתיחת תיק. לחילופין יוכל הלקוח לבחור לשלם שכר-טרחה בשיעור 12.25% מהקצבה. בתביעה לקצבה שסכומה גבוה מ-1,200 שקל בחודש, יוגבל שכר-הטרחה ל-10.25% מהקצבה בתוספת 1,600 שקל או 12.25% מהקצבה, לבחירת הלקוח. במקרים של טיפול בנפגעי עבודה, יהיו רשאים לגבות עד 14%, תלוי בגובה הגמלה.
עורכי דין אשר יטפלו בתביעה הכוללת ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים (ערר על המלצות הוועדה הרפואית), יוגבלו בתביעה לקצבה סכומה נמוך מ-1,200 שקל בחודש לשכר-טרחה של 12.75% מהקצבה שיקבל הלקוח בתוספת 1,600 שקל, או 15% מהקצבה, לבחירת הלקוח. בתביעה לקצבה שסכומה גבוה יותר, יוגבל שכר-הטרחה ל- 13.75% מהקצבה בתוספת 800 שקל או 15% מהקצבה, לבחירת הלקוח. במקרים של טיפול בנפגעי עבודה, יהיו רשאים לגבות עד 17%, תלוי בגובה הגמלה.
טיפול של עורך דין הכולל גם ייצוג בוועדה רפואית או עררים וגם ייצוג בבית דין לעבודה בתביעה לקצבה של עד 1,200 שקל יוגבל לשכר-טרחה של 25.5% מקצבת הלקוח (או 23% ועוד 1,600 שקל), ובתביעה לסכומים גבוהים יותר יוגבל ל- 24% אחוזים ועוד 800 שקל או 25.5%, לפי בחירת הלקוח. טיפול של עורך דין הכולל ייצוג בבית דין לעבודה בלבד יוגבל לשיעור של בין 11% בתוספת 1,600 שקל עד 13.5%, תלוי בגובה הקצבה שיקבל הלקוח.
טיפול בתביעה שלא דורש זימון של תובע בשל חומרת מצבו הרפואי יוגבל ל-800 שקל. טיפול בערעור שיגיש המוסד לביטוח לאומי על החלטת ועדה רפואית יוגבל ל-1,600 שקל. בנוסף, הצדדים רשאים לסכם ביניהם כי במידה ויתקבל מהביטוח הלאומי סכום חד פעמי רטרואקטיבי עבור תקופה שקדמה לתביעה תוגבל הגבייה עבורו לשיעור של עד 60% מכלל הכספים שחייב הלקוח לשלם, והיתרה תוגבל לגבייה של עד 25% מהקצבה החודשית. במקרה ואין תשלומים רטרואקטיביים, יוכל הלקוח לבחור את פרישת התשלומים בהתאם לרצונו, וזאת רק לאחר קבלת הזכאות.
בכל מקרה, הן החברות למימוש זכויות רפואיות והן עורכי הדין לא יהיו רשאים לגבות שכר-טרחה לתקופה שאורכת מעל 60 חודשים. הגבייה תופסק במקרים בהם נפטר הלקוח, אלא אם מדובר בנפגע תאונת עבודה שבן או בת הזוג שלו זכאים לחלק מקצבתו והתחייבו מראש לשאת בהמשך התשלומים.
תחילת החוק נקבעה לארבעה חודשים ממועד פרסומו.
"החזרנו את קצבאות הנכות לציבור", אמר רוזנטל. "חברות המימוש ועורכי הדין גבו עד היום שכר-טרחה מופרז שהותיר את הנכים בחובות כבדים. העושק חסר הרחמים הזה הופסק היום. הלחץ שהפעילו בעלי אינטרס על מנת לסכל את החוק היה חסר פרופורציות בכל קנה מידה. מאות אלפי שקלים הושקעו בפרסומים נבזיים, לובי אגרסיבי וקניית בכירי ממשל לשעבר על מנת להשפיע באמצעות הון על השלטון. בזכות החוק חברות מימוש הזכויות ועורכי הדין יוסיפו להתפרנס יפה בתחום ולאלפי נכים יחסכו עשרות מיליוני שקלים בשנה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הוסיף: "זיהיתי צורך להגן על ציבור רחב של נפגעים ונכים שמצאו עצמם משלמים בלית ברירה סכומים ניכרים מתוך קצבאות ומענקים המגיעים להם כדין. לאורך הדיונים המפרכים לא שכחנו לרגע מי עומד בראש מעייננו: האזרח".
נציגי החברות למימוש זכויות רפואיות ונציגי לשכת עורכי הדין שנכחו בדיונים טענו לתחשיבים ונתונים לא מדויקים עליהם הסתמכו חברי הכנסת בניסוח הצעת החוק. עוד נשמעו חששות מפני סגירת חברות, פיטורי עובדים ואי-כדאיות בייצוג לקוחות במקרים שונים. עם זאת, רו"ח יהודה מלול, אשר התבקש על-ידי הכנסת לנתח את העלויות הנדרשות לטיפול בתביעה לגמלה בפני המוסד לביטוח לאומי, ציין כי שיעורי שכר-הטרחה שקובעת הצעת החוק מבטיחים רווח סביר והוגן לחברות ולעורכי הדין. לדברי מלול, כיום משקיעות החברות למימוש זכויות רפואיות בייצוג לקוח 8,000 שקל בממוצע, ורווחיהן עומדים על 20% עד 30% ללקוח.
לבנת פורן מסרה בתגובה: "היום קיבלה ועדת הרווחה החלטה שתפגע באלפי אזרחים בישראל. כל מי שנדחה ע"י הביטוח הלאומי או לא קיבל את הקצבה המגיעה לו, ימצא עצמו כעת מול שוקת שבורה. מי שירצה סיוע מול ביטוח לאומי - לא יוכל עוד לקבל את אותו השירות, לעתים לא יוכל לקבל כלל שירות. לכל אורך ישיבות הוועדה הארוכות, הוצגו ליו"ר אלאלוף ויוזם הצעת החוק, ח"כ מיקי רוזנטל, דוגמאות רבות לאזרחים שיפגעו עקב החוק. לצערי, הוועדה החליטה להתעלם מדוגמאות אלה, כאילו לא מדובר באנשים בשר ודם שהולכים להפסיד את זכויותיהם. כולי תיקווה שחברי הכנסת יהיו מספיק אמיצים בכדי להבין את טעותם, כאשר יראו שהמרוויח היחידי מהחוק הזה הוא משרד האוצר, אשר בזכות החוק יחסוך בתקציב הביטוח הלאומי - על חשבון הציבור".