הרצל חבס / צלם: תמר מצפי
בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר לנהל תובענה ייצוגית, בהיקף של למעלה מ-10 מיליון שקל, כנגד איש העסקים הרצל חבס, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון לשעבר בחברת הנדל"ן חבס, שנמצאת בפירוק ומנייתה הושעתה ממסחר בבורסה, וכנגד מנכ"ל החברה לשעבר, רונן עקביה. זאת, בטענה שלא דיווחה בזמן למשקיעיה כי היא עתידה להגיע למצב של חדלות פירעון ולחוסר יכולת להתמודד עם תשלומי האג"ח קודם לדיווח שפרסמה באמצע חודש מארס 2013, ואף פרסמה הודעת הרגעה קודם לדיווח, אשר הטעתה את המשקיעים.
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, קבע כי "אירועים שונים התרחשו בתקופה שקדמה עד למועד פרסום הודעת ההרגעה, אירועים אשר יש בהם כדי להצביע על מצוקה אליה נקלעה החברה, ולכל הפחות כדי להצביע על הרעה משמעותית במצבה הפיננסי מאז הדיווח הקודם שניתן למשקיעים בקשר למצבה הפיננסי (דוח רבעון שלישי לשנת 2012), שם צוין כי לא צפוי קושי לפרוע את התחייבויות החברה בשנתיים הקרובות".
הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגשה על-ידי חברת לייטקום, חברה פרטית העוסקת ביעוץ פיננסי והשקעות, באמצעות עו"ד יצחק אבירם.
חבס היא חברה ציבורית שהוקמה בשנת 1993 ועסקה בתחום הנדל"ן ב-3 תחומי פעילות עיקריים: ייזום פרויקטים ייחודיים בישראל (תחום פעילות נדל"ן למכירה), תחום פעילות נדל"ן מניב ותחום השקעות בחוב מגובה נדל"ן.
איגרות החוב (סדרה 4) ואיגרות החוב (סדרה 12) אשר הנפיקה החברה נסחרו בבורסה לניירות ערך - ובהן עוסקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אשר אושרה כאמור.
במקור הוגשה התובענה גם כנגד החברה, ואולם לאחר שהוגשה הבקשה לאישור, הוסרה החברה כנתבעת מהתובענה, וזאת עקב כניסתה להליך פירוק ועקב טענת המפרקים הזמניים שמונו לה, עורכי הדין גיא גיסין וגיל אורן, כי אין להתיר הליך מקביל של תובענה ייצוגית, משום שיש בכך כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
הבקשה הייצוגית עוסקת באי-דיווח החברה על אירועים מהותיים שהתרחשו בה במהלך חודש מארס 2013. בבוקר יום 12.3.2013 רכשה לייטקום איגרות חוב של החברה. מספר שעות לאחר אותה רכישה, בשעה 12:32 באותו היום, הודיעה הבורסה כי בעקבות כוונת החברה לפרסם דיווח בדבר אירוע מהותי, הופסק המסחר בניירות הערך של החברה החל מהשעה 12:28, ובשעה 13:11 פרסמה החברה דיווח מיידי על אירוע דרמטי - דיווח בדבר ספקות משמעותיים בדבר יכולתה של החברה לפרוע במלואם ובמועד את תשלומי הקרן והריבית של איגרות החוב סדרות 4 ו-12 של החברה.
לייטקום, שרכשה את איגרות החוב בבוקר הדיווח ובטרם פרסומו, טוענת בתובענה כי על חבס ועקביה היה לדווח בדבר מצבה הפיננסי האמיתי של החברה קודם למועד בו פורסם הדיווח המיידי, ומוסיפה כי הודעת ההרגעה הטעתה את ציבור המשקיעים וגרמה להם להשקיע בחברה חרף מצבה הפיננסי האמיתי.
לטענת לייטקום, אילו היא הייתה יודעת כי בכוונת החברה לפנות להליך של הסדר נושים, היא לא הייתה רוכשת את איגרות החוב.
חבס ועקביה, מנגד, טוענים כי לא אירע כל אירוע מהותי בימים שקדמו ליום הדיווח, ולפיכך לא היתה כל הטעיה בדיווחי החברה, וכי החברה דיווחה במועד הנדרש כדין בדבר הספקות ביכולת הפירעון של החברה, עת התבררו להם ספקות אלה לראשונה, בלילה שבין יום 11.3.2013 ובבוקר יום 12.3.2013.
השופט כבוב ציין כי האירועים שהצביעו על ההידרדרות במצבה הפיננסי של החברה בטרם קריסתה והדיווח שביצעה לבורסה, היו: ירידת שער מנית NSI במשך תקופה, הפנמת ההשלכות ואף עדכון הדירקטוריון בנושא, משא-ומתן למכירת מניותיו של משקיע משמעותי בחברה וטיוטת תזרים מזומנים חזוי, אשר על אף היותה ראשונית, יש בה כדי לשקף כי רבים ממקורות התזרים עליהם הסתמכה הטיוטה היו לא ודאיים כלל ועיקר.
בהקשר זה ציין כבוב כי הוא מקבל את טענת חבס ועקביה, לפיה אין יום אחד בו החברה קרסה, ובו ידעו הם או מי מחברי הדירקטוריון בוודאות כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר יכולת החברה לפרוע את התחייבויותיה,
"אולם", ציין השופט, "בטענה זו אין מזור בכל הקשור לדיווח הודעת ההרגעה. אף אם החברה לא נדרשה על-פי דין לפרסם דיווח מיידי אקטיבי ביחס לכל אחד מהאירועים אשר התרחשו קודם ליום 7.3.2013 כ'אירוע מהותי' בהתאם לתקנה 36(א) לתקנות דוחות מיידיים (על אף שמצאתי כי קמה חובה לדווח ביחס למשא-ומתן מול XT) - סבורני כי בצירוף שלושת האירועים המפורטים יחדיו, אירועים אשר היוו סימנים ברורים ובולטים, על גבול הוודאיים, אודות משבר קשה אליו נקלעה החברה, היה כדי להפוך את הודעת ההרגעה לדיווח שאיננו מלא, איננו מדויק ואיננו משקף נאמנה את מצב החברה, ולפיכך עשוי היה בהחלט להטעות משקיע סביר.
"על אף שהודעת ההרגעה לא כללה נתונים שקריים, יש לראות בפרטים אשר לא הוצגו בה כמטעים, וודאי שדיווח זה לא עמד בדרישות ההגינות והיושרה המצופים מהחברה".