גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: רשות המסים תשיב לתדיראן כ-30 מיליון שקל

פקיד השומה חייב את תדיראן במס מלא על מכירת החברה יחד עם המוניטין ■ תדיראן טענה כי מכרה את המוניטין בנפרד, ולכן היא זכאית להטבת מס ■ העליון: במקרים נדירים תוכר מכירת מוניטין של עסק במנותק ממכירת העסק עצמו

בית המשפט העליון קבע כי רשות המסים תחזיר לחברת תדיראן כ-30 מיליון שקל מס ששילמה ביתר על רווח הון ממכירת מוניטין החברה.

מדובר בפסק דין העוסק באופן בו היה צריך למסות את מכירת הפעילות והמוניטין של תדיראן במקרה של מכירת העסק ללא מכירת המוניטין, ובהמשך מכירת המוניטין בעסקה נפרדת, ובעובדות הנוגעות למכירה זו בלבד. ואולם, מפסק עולה גם מסר כללי לעסקים בארץ, לפיו תשלומים המשולמים עבור השם והמותג של המוכר ייחשבו כמוניטין אצל הרוכש - ויהיה ניתן להפחיתם לצורכי מס.

מדובר באחת הסוגיות הנפוצות בעולם המס - מיסוי מכירת עסק והמוניטין שלו. על-פי חוק ניתן ליהנות משיעור מס מופחת על רווח הון ממכירת מוניטין. בעבר ההטבה ניתנה למוכר העסק, וכיום היא ניתנת לרוכש, אשר שילם על המוניטין.

בית המשפט העליון קבע כי נדירים המקרים שבהם תוכר מכירתו של מוניטין במנותק ממכירת העסק, במיוחד כאשר מכירה זו מבוצעת תקופה לא מבוטלת לאחר מכירתו של העסק עצמו - ואולם קיבל את טענת תדיראן כי זה מה שקרה במקרה שלה.

המערערת, חברת תדיראן, פועלת למעלה מ-70 שנה בתחום האלקטרוניקה. במהלך שנות פעילותה עסקה תדיראן בתחומים שונים, ובהם לוחמה אלקטרונית, מקורות אנרגיה (סוללות), מוצרי צריכה פרטיים (מקררים ומזגנים) ובתחום הקשר הצבאי.

בשנת 1996 עברה תדיראן תהליך של רה-ארגון, במסגרתו הועברו פעילויות של החברה שבוצעו באמצעות חטיבות וקבוצות בהם פעילות הקשר הצבאי, למסגרת של תאגידים בשליטת תדיראן - תדיראן קשר - והיא עצמה הפכה לחברת החזקות מנהלת.

במסגרת הסכם זה נתנה תדיראן זכות שימוש לתדיראן קשר לשימוש בסימן המסחרי ובלוגו, כאשר זכות זו סויגה בכך שתנאי השימוש הקבועים יעמדו בתוקף כל אימת שתדיראן תהא בעלת שליטה בחברת תדיראן קשר.

3 שנים מאוחר יותר, בשנת 1999, התקשרה תדיראן במערך הסכמים למכירת תדיראן קשר, כאשר אחד מן ההסכמים היה הסכם למכירת השם והלוגו בסך של כ-15 מיליון דולר, והגישה דוח לרשות המסים, לפיו שיעור המס החל על התמורה בהסכם מ-1999 הוא שיעור המס המופחת שחל באותה תקופה על רווח הון ממכירת מוניטין.

פקיד השומה סירב להכיר בהסכם מ-1999 כהסכם למכירת מוניטין, וטען כי המוניטין נמכר עוד בשנת 1996. לטענת רשות המסים, מוניטין נובע ודבק "במוצר", ולא כתוצאה "מהשם והלוגו", ולכן יוחס המוניטין לתדיראן קשר ולא לתדיראן.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי ייתכן שבשנת 1999 היה לתדיראן זכויות "בשם ובלוגו", אך ממילא אלה לא טמנו בחובם מוניטין.

עוד הוסיף בית המשפט כי זכות השימוש של תדיראן קשר בסימן המסחרי והלוגו אינה מתייחסת כלל למוניטין, ועל כן אין לראות בה כמקנה לתדיראן זכות למכור לתדיראן קשר את המוניטין בעת שתחדל משליטתה.

תדיראן ערערה על קביעה זו, בטענה כי המוניטין נמכר רק בשנת 1999. לטענת החברה בערעור, "שם ולוגו" הם כלי קיבול למונח המשפטי "מוניטין", שכן ללא המוניטין השם והלוגו חסרי ערך.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי אף לאחר ההסכם מ-1996 נותר המוניטין בידי תדיראן, ואלה נמכרו בשנת 1999 בלבד. עוד נקבע כי סימן המסחר משמש כאמצעי הגנה וככלי קיבול למוניטין, וזאת נמכר במסגרת הסכם "השם והלוגו".

בהתאם, העליון קבע כי שיעור המס החל על מכירת מוניטין בתקופה הרלבנטית לערעור הוא 10% בלבד, ולא שיעור המס של 36% שחל על נכסי הון אחרים.

השופטת אסתר חיות קבעה בפסק הדין כי "השם והלוגו אשר נמכרו על-ידי תדיראן לתדיראן קשר בהסכם מ-1999 - בד-בבד עם רכישת מניותיה של תדיראן קשר על-ידי תלה (אחת החברות הרוכשות, א' ל"ו), תוך שינוי המבנה התאגידי במובן זה שתדיראן קשר חדלה להיות חברת-בת של תדיראן - בהחלט מייצגים מוניטין אשר נשתמר בידי תדיראן גם לאחר התקשרותה עם תדיראן קשר בהסכם מ-1996 להעברת הפעילות".

השופטת חיות ציינה עוד כי "לתדיראן יצאו, כאמור, מוניטין לא מבוטלים בתחום הקשר לאורך השנים, היא הייתה פעילה בתחום האלקטרוניקה עוד משנות ה-40 של המאה הקודמת, היינו כ-60 שנים לפני כריתת ההסכם מ-1999 וכ-30 שנים מאז החלה לפעול תחת השם 'תדיראן'. תדיראן עסקה בתחום הקשר במשך עשרות שנים, בין היתר מול לקוחות בינלאומיים שהיו קשורים איתה בחוזים ארוכי-טווח. אכן, שנות הפעילות הרבות של תדיראן, פעילותה הגלובלית בשווקים הצבאיים והיקף העסקאות אותן פירט ד"ר שיף (מאות מיליוני דולרים), מלמדים על הערך המוסף הלא מבוטל שהיה לשימוש בשמה בהקשר זה".

על כן, ציינה השופטת חיות, "גם אם אניח לטובת המשיב כי תדיראן קשר צברה מאז הסכם 1996 ועד הסכם 1999 מוניטין כלשהם בזכות עצמה (ואינני סבורה כך) - מדובר לכל היותר בחלק צנוע ביותר מתוך המוניטין שנמכרו".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, הסכימה עם פסק הדין של השופטת חיות, אך הוסיפה כי ההלכה עוסקת בעובדות הספציפיות של המקרה, בהן נמכר העסק כ"עסק חי" ללא המוניטין, אשר נמכרו רק שנים מאוחר יותר.

"יש להדגיש כי המקרה הנוכחי הוא מקרה חריג, שבו הוכח כי בשנת 1996 הועבר 'העסק החי' מתדיראן לחברה-הבת במנותק מהמוניטין, אשר נמכר רק 3 שנים לאחר מכן", כתבה השופטת נאור, והבהירה כי "אין לפרש את הכרעתנו זו כ'פתיחת הסכר' וכשינוי מקביעותיו של בית משפט זה בעניין אינווסט (שם קבע בית המשפט כי יהיה קשה לעסק להוכיח כי לא מכר את המוניטין יחד עם העסק, כשמדובר במכירת עסק חי, א' ל"ו).

"הכלל היה ועודנו הוא כי מוניטין נמכרים כחלק בלתי נפרד מהעסק החי. מוניטין הוא נכס מיוחד המצריך תחזוקה הדוקה ושמירה צמודה. בחלוף השנים עשוי שוויו של המוניטין לפחות ולעתים אף להתפוגג כליל, בין היתר עקב שינויים טכנולוגיים ופרסונליים אשר עשויים לפגום בו. לפיכך, נדירים הם המקרים שבהם תוכר מכירתו של מוניטין המנותק מעסק, במיוחד כאשר מכירה זו מבוצעת תקופה לא מבוטלת לאחר מכירתו של העסק עצמו".

בעניין תדיראן, נקבע, הוכח מקרה נדיר מסוג זה.

עו"ד יניב שקל, שייצג את תדיראן בערעור, מסר כי "פסק הדין עוסק בין היתר בשאלה רוחבית המשותפת לכל מקרה שבו אדם או חברה רוכשים פעילות מאדם אחר. בניגוד לעמדה שגויה שבה נקט מס הכנסה מזה שנים רבות, שהתבססה על ועדה פנימית שלו - פסק הדין מבהיר כי תשלומים שמשולמים עבור השם והמותג של המוכר ייחשבו כמוניטין אצל הרוכש, ויהיה ניתן להפחיתם לצורכי מס. בכך פסק הדין משרת גם את בעלי העסקים הקטנים שרכשו פעילות של עסק קודם, ומס הכנסה מנע מהם את מגן המס למוניטין שהוקנה במפורש בחוק.

"למותר לציין כי הנושא הברור מאליו של היותו של השם והמותג רק כלי קיבול למוניטין היה שנוי במחלוקת קשה מול מס הכנסה, שהתבסס על כללי חשבונאות לא רלבנטיים".

עוד כתבות

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ומינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה, למשך 5 שנים

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי