קריירה / צילום: שאטרסטוק
בארבע השנים האחרונות מכהן אסף איכילוב, 43, יועץ ארגוני במקצועו, כסגן מנהל וכמורה לפסיכולוגיה וסוציולוגיה בתיכון אלון ברמת השרון. בחלק מהימים, כשהוא מסיים את העבודה בבית הספר בשעות אחר הצהריים, הוא ממשיך ליום עבודה נוסף: הרצאות וסדנאות בארגונים גדולים או ייעוץ "אחד על אחד" למנכ"לים - עבודה שמסתיימת לעתים ב-21:30. גם בחופשות הרבות מבית הספר הוא לא נח ומנצל אותן לעבודה בפרויקטים בתחום עיסוקו המקורי.
עד לפני ארבע שנים, הוא לימד בתיכון בימי שישי וראשון "בתור תחביב" (הוא בוגר בית הספר) - ובשאר הזמן התמקד בפיתוח החברה שלו. אלא שאז תחום ההדרכה התחיל מעט לקרטע, משרת הסגנות התפנתה, והשילוב של שני הגורמים גרם לו להרחיב את העיסוק בחינוך. "הפנייה לסגנות הניהול אמנם פגעה בי כלכלית, אבל נתנה לי קביעות וביטחון", אומר איכילוב.
- משרת סגן מנהל בתיכון היא תובענית. איך משלבים עוד עבודה?
"להיות סגן מנהל בבית ספר תיכון, ועוד בתיכון אלון, שזה בית ספר לאמנויות ומדעים, מחייב שהייה בבית הספר בשעות מאוד אקזוטיות, בערבים מיוחדים ובהופעות. מבחינת שעות בשבוע, אני יותר בבית ספר מאשר בתחום המקורי שלי. כשיש פעילויות בערב שמחייבות נוכחות של נציג הנהלה, אני יכול לעתים לחלק אותן עם נציגי הנהלה אחרים אם יש לי עבודה באותו ערב".
נשאלת השאלה מדוע סגן מנהל תיכון, עיסוק רציני לכל הדעות, אינו יכול להרשות לעצמו להתפרנס מעבודה אחת. איכילוב מסביר שבתחום החינוך - ככל שמספר השעות והיקף האחריות עולים - התגמול יורד באופן יחסי. אצל איכילוב המניע להזניח את העיסוק העיקרי שלו נבע גם משיקולים של ביטחון תעסוקתי וגם מתחושת שליחות, אבל כיום הוא מדגיש ש"עם שליחות לא הולכים למכולת", והוא שוקל לחזור ללמד בשביל הנפש, ולעסוק במקצוע המקורי שהוא מאמין שיכול להניב לו הכנסה הרבה יותר גבוהה, ושאותו, כבונוס, הוא אוהב מאוד. "בתיכון יש 800 תלמידים ו-150 אנשי צוות. תראי לי עוד סמנכ"ל בחברה בסדר הגודל הזה שמרוויח 10,000 שקל בחודש. זה שכר משפיל".
יותר מחמישית במשרה חלקית
איכילוב אינו חריג. רבים מאיתנו נדרשים לשלב בין משרות כדי להתפרנס, גם משום ששוק העבודה אינו מבטיח ביטחון תעסוקתי, מציע חלקיות משרות ומחייב אותנו להיות גמישים ולהתאים את עצמנו לשינויים. ולעתים גם מי שעובד בשתי עבודות אינו מצליח לחיות ברווחה.
לפי נתוני הלמ"ס למאי 2015, אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים הגיע ל-77.8%, והשאר במשרות חלקיות. יוקר המחיה והמשכורות הנמוכות יחסית מחייבים לעתים עבודה צדדית בערב; לעתים אלה הרצאות או סדנאות בתחום העיסוק ולעתים מתפתחת ממש קריירה נוספת, בתחום אחר.
המצב התעסוקתי מתאים גם לשינויים התרבותיים שעוברים עלינו. לדברי היועצת הארגונית מיטל קרא פוליאק, מחברת הספר "אנשי המחר", "מולטי קריירות" היא תופעה נפוצה בעולם העבודה של היום. לדעתה הסיבות הן שילוב של גורמים חיצוניים כמו התחרותיות בשוק העבודה, ושינויים פסיכולוגיים, רגשיים ותרבותיים.
"אנחנו חיים בסביבה שרוויה בריגושים. יש כאלה שמתמכרים לספורט, ויש כאלה שבונים להם כמה קריירות או מחפשים להתפתח בתוך מקום העבודה. עניין הריגוש מתחבר גם לעובדה שאנחנו הרבה יותר מחוברים לצרכים שלנו: אנחנו עושים מה שטוב לנו ומה שנוח. בעקבות החשיפה האינסופית למידע באינטרנט, למיליון סגנונות חיים, אנחנו פחות חושבים בתבניות ותופסים את החיים כגמישים ופתוחים הרבה יותר. אנחנו יודעים שאנחנו לא נעבוד באותה עבודה 20 שנה. גם רמת הקשב שלנו משתנה: לפני 20 שנה נדרשנו ל'קשב ליניארי', שזו היכולת להתרכז במשימה אחת ולרדת לפרטים; סגנון הקשב של היום הוא מפוזר ונותן אפשרות לראות תמונה רחבה עם הרבה יותר פרטים. בעולם העבודה זה מאפשר לנו להיות מולטי קרייריסטים, להסתכל על כל מיני תחומים במקביל".
- זה לא שאנחנו נאלצים להיות כאלה, בגלל העולם התחרותי והחברה שעלולה לפטר אותנו בכל רגע?
"הרבה פעמים מכתב פיטורים הוא בשורה משמחת. לפעמים דחיפה קטנה מהמציאות עושה טוב. שינוי דורש הרבה אומץ, ואחרי שמפטרים אותנו אין לנו ברירה ואנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש".
ומה אומר החוק? האם בכלל צריך לדווח למעסיק שלך שאתה עובד בעוד עבודה, והאם זה משתלם? לדברי עו"ד מיכל פיינברג-דורון, חוק יסוד חופש העיסוק קובע כי לעובד יש זכות לעבוד ולהתפרנס, אבל במגזר הפרטי יש מעסיקים שמכניסים בחוזה סעיף שאוסר על עובד לעבוד במקום אחר אלא אם קיבל את אישור המעסיק לעבודה נוספת. "החשש הוא לגיטימי", אומרת פיינברג-דורון. "עבודה נוספת עלולה לפגוע בתפוקה של העובד או אפילו במטרות הארגון אם הוא נמצא בתחרות עם הארגון השני שבו מועסק עובד".
- איך זה עלול לפגוע בתפוקה?
"הדוגמה הכי מובהקת היא נהג אוטובוס במשרה מלאה שבלילה עובד בחלוקת עיתונים. או מטפלת שבלילה עושה בייביסיטר ובמשך היום המעסיקים שלה, שאצלם היא עובדת במשרה מלאה, מעוניינים שתהיה בפוקוס".
- מתי זה לא לגיטימי לדרוש מעובד שלא יעבוד במשרה נוספת?
"כשהעובדים מועסקים בחלקיות משרה. למשל מרצה בבצלאל ברבע משרה שפוטר משום שעבד בשנקר עתר לבית המשפט, ובית המשפט קבע שחופש העיסוק גובר על הפגיעה במוניטין של בצלאל ופסק לו פיצוי".
- יש הבדל אם העבודה הנוספת היא באותו תחום או בתחום אחר?
"בהרבה הסכמי עבודה יש סעיפים שאוסרים על ניגוד עניינים מול החברה. יש עובדים שבמקביל לעבודה שלהם, התחילו להקים עסק מתחרה או שגנבו לקוחות ובנו את העסק שלהם בזמן שעבדו. במקרים האלה שללו להם פיצויי פיטורים. אם העיסוק הוא בתחום אחר - לא יהיה לגיטימי לא לתת לעובד להתפרנס".
- יש הגבלה על השעות בעיסוק הנוסף?
"הוראות התקשי"ר שחלות על עובדים בשירות המדינה קובעות שבמקרה שניתן אישור לעבודה נוספת, אסור לעבוד יותר מארבע שעות ביום אם מדובר בחמישה ימים בשבוע. מקפידים על כך שהעבודה תישאר צדדית ולא תהפוך לעבודה העיקרית. גם מורה שנותן שיעורים פרטיים מחויב לדווח עליהם ואסור שהכנסתו מהם תעלה על 50% ממשכורתו".
בטופס 101, שכל עובד נדרש למלא במקום עבודה חדש, יש סעיף שבו העובד צריך לסמן האם זו עבודתו היחידה. עובד שידווח כי הוא עובד במקום נוסף יישלח לעשות תיאום במס הכנסה. רו"ח און שני, שותף במשרד רואי החשבון שריד שני, ממליץ למעסיקים לוודא שאכן העובד התייחס לסעיף הזה, שכן אם העובד "דילג" עליו, האחריות לתשלום המס שממנו התחמק העובד תעבור למעביד. אם העובד שיקר וסימן שזו אכן עבודתו היחידה - האחריות לתשלום המס תהיה עליו.
בניגוד לעבר, אפשר לקבל תיאום מס באמצעות מילוי טפסים באינטרנט. שני ממליץ למועסקים שעושים תיאום מס לבדוק את זכאותם להחזר מס, שכן מס הכנסה גובה תמיד "מקדם ביטחון" - כלומר יותר מס שממה שהיה אמור לגבות. את ההחזר אפשר לקבל באמצעות טופס מתאים והדרכה בלשכות פקיד שומה או לפנות לחברות שעסוקות בהחזרי מס לשכירים.
עניין נוסף שמדגיש שני הוא "תיאום ביטוח לאומי". כמו בתיאום מס, גם בדמי ביטוח לאומי יש מדרגות, ושיעור החבות מההכנסה משתנה לגבי גובה ההכנסה. אם לא עושים את התיאום הזה, מחויבים על השכר הנוסף מהשקל הראשון בשיעור המרבי של התשלום (12% מההכנסה).
