בתוך השיח הסוער על משאבי הטבע, נוכח-נפקד משאב עיקרי אחד בו התברכנו ומהווה עתודה בלתי-מתכלה למיליוני שנים. למרות שהשקעה בו היא אולי הבטוחה והטובה ביותר למשק בית, תפחית את הוצאות החשמל ותחסוך מיליוני שקלים למשק, רק כשני אחוזים מהאנרגיה של מדינת ישראל מופק מאנרגיה סולארית.
אם בעבר נדרש סבסוד כדי לייצר כדאיות לתחום, ירידה במחירי המערכות הפוטוולטאיות כיום הובילה לכך שחשמל סולארי זול יותר מזה המופק על-ידי חברת החשמל. השקעה במתקן סולארי בעלות של 50 אלף שקלים (60 מטרים מרובעים), תניב תשואה בסך לפחות 8% למשך 35 שנה לפחות ומתבטאת בחיסכון של 25 אחוזים בהוצאות החשמל, כאשר הרווח המצטבר כתוצאה מחסכון בחשבון החשמל עומד על עשרות אלפי שקלים. כמובן שהתשואה גדלה ככל שהמערכת גדולה יותר.
ברור לכל שלא רק הצרכן נהנה מחשמל סולארי. כל מערכת סולארית מותקנת חוסכת למשק אלפי שקלים בשנה. מתקן סולארי חוסך עשרות שנים של דלקים מאובנים (פחם, נפט או גז), מפחית שריפת פחם ב תחנות הכוח חדרה ובאשקלון, מוריד עומסים מרשת החשמל, מייצר מקומות עבודה ותורם ליציבות האנרגטית של ישראל. כל אלה ועוד הן התועלות המשקיות של נארגיות מתחדשות, שנקבעו ואף כומתו בוועדה בראשון פרופ' יוג'ין קנדל. בהתאם לדוח, מתקן סולארי של 60 מטרים מרובעים יכול לחסוך לא פחות מ- 7,000 שקל בשנה.
מרכיב חשוב בחיסכון זה הוא הפחתת זיהום האוויר והתחלואה. חיסכון במזהמי אוויר (תחמוצות חנקן, פחמן וחלקיקים נשימים) חוסכים הון למשק ובעיקר מפחיתים תחלואה ותמותה. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, כ-2,500 אנשים מתים מדי שנה בישראל מזיהום אוויר.
חשמל סולארי אף תורם לסביבה על-ידי הפחתת פליטות גזי החממה הגורמים לשינויי אקלים. לקראת ועידת פריז בסוף השנה, התחייבו מנהיגי שבע המדינות המתועשות ביותר (G7) להגביל את שינוי האקלים מתחת לשתי מעלות צלזיוס ולהפחית את כמות הפליטות גזי החממה ב-40 אחוזים עד 2050. כיום אנחנו ממוקמים בתחתית הטבלה בייצור אנרגיה סולארית שמהווה עבור ישראל את האמצעי האולטימטיבי להפחתת פליטות גזי החממה מקרב המדינות המפותחות(OECD). ישראל מחויבת לעמוד ביעדי הפחתת בינלאומית פלטות גזי חממה.
למרות היתרונות העצומים, סחבת בירוקרטית והיעדר תמיכה ממשלתית הופכים את החלום הסולארי לסיוט. ראשית, רשות המסים רואה בכל מי שמתקין פאנל סולארי לצריכה עצמית עסק לכל דבר, והלה יידרש אחר כבוד לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ, למלא דוחות חודשיים מורכבים ומתישים, לבצע תיאומי מס והצהרות הון. יתרה מזאת, הרשויות מקומיות רשאיות כיום לגבות ארנונה עבור גגות סולארי.
תוסיפו לכך את העובדה כי החלטת הממשלה (2117) לעודד יצרני אנרגיות מתחדשות לא יושמה מעולם. זאת ועוד, מאחר ובשיטת ההסדרה החדשה שגם מתחדשת תדיר אין תזרים מזומנים הבנקים אינם ששים להעניק הלוואות להתקנת גגות סולאריים, ומשקי בית מוחלשים יתקשו במימון ראשוני של מערכת ביתית שתפחית את חשבון החשמל.
המפתח לפתרון החסמים המובנים ולהתנעת המהפכה הסולארית הינו לא אחר מאשר מי שהיה הרפורמטור הגדול, שר האוצר משה כחלון. בראש ובראשונה, יש להעניק פטור מלא מרישום כעסק לכל מי שמצטרף למהפכה הסולארית. מצופה כי הממשלה תתגמל את מתקיני הפאנלים באמצעות פרמיה ירוקה שמקצתה יינתן באמצעות מענק בעת רכישת המתקן. צעד אחרון אך הכרחי, הוא להנגיש חשמל סולארי למשקי בית מוחלשים, שעבורם חיסכון של 150 שקל בחודש מתבטא ביותר אוכל על השולחן. בנושא זה, הממשלה יכולה להקים קרן הלוואות ללא ריבית שתביא את בשורת המהפכה הסולארית לכל בית בישראל.
לא תמיד מעשה שהוא נכון מבחינה צרכנית נכון גם מבחינה סביבתית, אך עם מתקנים סולאריים זהו בדיוק המצב. בישראל מתקיימים התנאים האופטימליים להפקת חשמל סולארי וניתן לייצר לא פחות משליש ממתקנים על גגות. אחרי המהפכה בסלולר, על כחלון להירתם למהפכה הסולארית שתניב רווח לכולנו.
הכותב הוא מנהל הקמפיינים של ארגון גרינפיס ישראל. www.gosolar.co.il