זה נראה כמו פלישה אסייתית. חברות יפניות או סיניות משתמשות בהררי המזומן שלהן כדי לרכוש חברות מערביות, ולא משנה מאיזה סקטור. ואיך לא - חברות טק ו/או ציוד רפואי ישראליות מאוד קורצות להן. והנה הדוגמה היומית (כי זה כמעט עומד על קצב רכישה של מדי 24 שעות): ענק ההשקעות הסיני Shanghai Jiuchuan Investment רוכש את שח"ל, אחת מחברות הציוד הרפואי הוותיקות שפועלות בארץ, לפי מחיר מניה של 10.5 פרנק שווייצרי - דהיינו שווי חברה של 130 מיליון דולר - ושווי זה כולל חצי פרנק שווייצרי למניה שיושקעו בתוך החברה עצמה, ולא ישולמו לבעלי המניות.
שח"ל , נזכיר, היא בין החברות הישראליות הבודדות שהונפקו בעבר הרחוק בשוק ההון השווייצרי (שהיה אטרקטיבי בעיקרי לחברות ציוד רפואי דוגמתה). עמיתתה הישראלית אורידיון הונפקה אף היא בו (ונמכרה תמורת 346 מיליון דולר לקובידיאן האמריקאית), ואילו Life Watch (לשעבר קארד גארד) איבדה מזהותה הישראלית לאחר מאבק שליטה שבמסגרתו מייסדה, יעקב גבע, הודח מהחברה. Life Watch, שמספקת פתרונות דומים לאלו של שח"ל, נסחרת בבורסת ציריך לפי שווי של 230 מיליון דולר.
שח"ל נמכרת בפרמיה של 12.9% על מחיר הסגירה האחרון שלה (9.3 פרנק שווייצרי) ופרמיה אפסית (0.9%) על מחירה הממוצע בחודשיים האחרונים. דהיינו, לא הצעה שהיה קשה להגיד לה "לא", אך כנראה שבראיה למרחוק, לבעלת השליטה בשח"ל זה די והותר (ואולי זה מעיד על תחזיות לא ממש ורודות שהיו לה לגביה).
Shanghai Jiuchuan, וכמו לא מעט ענקיות סיניות, משקיעה בלא מעט פעילויות שמשיקות לענף הרפואה. כך למשל, יש בבעלותה למעלה מ-3,000 בתי חולים בסין וכן פעילות מערכות מידע לבתי חולים וקליניקות המשרתות למעלה מ-30 מיליון איש.
שח"ל, נזכיר, נולדה לפני רבע מאה כחברה שמפעילה קו של ניידות לטיפול נמרץ (קו שעדיין פועל בארץ ואחראי לחלק ניכר מהכנסותיה), והפכה ברבות השנים לאחת החברות המובילות בעולם במתן שירותי ניטור ואבחון מרחוק של חולי לב וריאה מסוג CHF (אי ספיקת לב) ו-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית).
CHF מתבטאת בירידה ביכולת הלב לתפקד כמשאבה יעילה הקולטת ומזרימה דם לאיברים השונים בגוף, ואילו COPD פירושה ירידה בתפקוד הריאות כאיבר שקולט חמצן ופולט פחמן דו חמצני, והיא נגרמת מעישון כבד או מחשיפה מוגברת לעשן וזיהום סביבתי. שתי מחלות אלו הן דומיננטיות, בלא מעט ממדינות המערב, בפגיעה באיכות החיים ואף בגרימת מוות, ולכן הטיפול בהן עולה לא מעט לקופות החולים המבטחות. פתרונות הניטור של שח"ל, שמאפשרים לחולה שיושב בביתו להישקל, למדוד את לחץ הדם ואת מידת החמצן בדמו ואף לבצע לעצמו אק"ג חלקי, וכל זאת מבלי לצאת מפתח הבית - יוצרים חיסכון כלכלי אדיר לקופות החולים, ומכאן חשיבותה של שח"ל עבורן.
המרוויחה הגדולה ממכירת החברה היא המשפחה המייסדת, משפחת אלרואי, שבראשה עומד יורם האב, ושני בניו, ארז ויריב. האב מכהן כנשיא בעוד שני בניו מכהנים כמנכ"לים משותפים. למשפחה נותרה החזקה של 26.5% מההון (בנטרול מניות רדומות), ולכן היא תקבל 30.6 מיליון דולר (117 מיליון שקל).
יתר המשקיעים הפרטיים בחברה הם אייל עופר והיזם שלמה בן חיים (8 מיליון דולר כל אחד), ואלי אלרואי (לא שייך למשפחה המייסדת), בעברו יו"ר חברת הנדל"ן GTC מקבוצת קרדן, שיקבל עבור מניותיו 8.2 מיליון דולר.