גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההיי-טק הישראלי נהנה מתדמית של ילד שובב, זה לא מספיק"

המשתתפים בפורום גלובס DUN'S100 דיברו היום על ההצלחה של ההיי-טק הישראלי, ההחלטה אם לחתור לאקזיט או לבנות חברות גדולות ומערכת היחסים של התעשייה עם המדינה

משתתפי הפורום של גלובס ודן אנד ברדסטריט / צילום: שלומי יוסף
משתתפי הפורום של גלובס ודן אנד ברדסטריט / צילום: שלומי יוסף

שנת 2015 הולכת ומסתמנת כשנת שיא בתעשיית ההיי-טק המקומית, שצפויה לשבור את השיא שרק אשתקד נוצר. עם 60 אקזיטים והנפקות בהיקף של 6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, אין ספק שעולם הסטארט-אפים והטכנולוגיות המקומי הופך לאחד התחומים החמים בתעשייה הישראלית.

בכירי ההיי-טק המקומי התקבצו היום (ב') בפורום גלובס DUN'S100 בהנחיית העורך הראשי של "גלובס" חגי גולן, כדי לדון בסיבות שהפכו את ישראל לשוק טכנולוגי אטרקטיבי, איך ההצלחה מייצרת תחרות בגזרת העובדים ומה תפקידה של המדינה בכל זה.

"היום כולנו חיים באונליין וכמות הכסף הרבה שזורמת לתחום היא כסף אמיתי", אמר איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, "חברות כמו גוגל, פייסבוק או אפל מגיעות לשווים גדולים והן מצדיקים את השווי הזה. זורמת כמות כסף לעולם הזה כדי לעשות אפליקציות שיהפכו לנו את החיים ליותר טובים".

גיא הדרי, סמנכ"ל מערכות מידע וסגן נשיא בכיר בחברת טבע, חידד את הדברים. "אנחנו בשיא המהפכה הדיגיטלית שתשנה את החיים שלנו מהקצה אל הקצה - מחיים אנלוגיים ופיזיים לחיים וירטואליים ודיגיטליים. עשו סקר בעולם ושאלו ילדים צעירים כמה זמן הם מחוברים אונליין, אבל הם לא הבינו את השאלה כי הם חיים בעולם אחר והם מחוברים כל הזמן. לכן, התקופה הזו - שבה אנחנו מחוברים כל הזמן - מעוררת הרבה יזמויות חדשות בארץ ובעולם באופן שקצת מזכיר את הדוט.קום, אבל אין ספק שייצאו מזה דברים חדשניים".

"חברה כמו לינקדאין לא יכולה להיות הייתה קיימת לפני 15 שנים, אבל היום האינטרנט הרבה יותר בשל", הסביר נתן גביש, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Salesforce ישראל, "יהיו מהמורות ונפילות אבל נראה את הטכנולוגיה ממשיכה להוביל כי היום הכול עובד על אינטרנט. מעבר לכך, הטכנולוגיה מייצרת חדשנות. הבנקים פחות מפחדים אחד מהשני אלא מחברות קטנות שיתחרו בהן דרך פעילות וחדשנות שהן יכולות להרים בקלות".

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, לקח את הנושא לכיוון הכלכלי. "חלק מהותי מהתפתחות ההיי-טק המקומי היא בכלל פיננסית. השתכללות מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, הריבית הנמוכה וגורמים נוספים הביאו להרבה מאוד השקעות בענף. היכולת של שוק ההון לממן את התהליכים הללו מעודדת מאוד פתיחת חברות חדשות".

ד"ר אתי לוצאטו, שותפה מנהלת בלוצאטו את לוצאטו, התייחסה להשקעה במחקר. "אנחנו בישראל משקיעים לא מעט במחקר - הן בתחום האינטרנט והתוכנה ובעיקר בתחום מדעי החיים. ישראל היא בין המדינות המובילות במחקר ופיתוח ביחס לתל"ג. מעבר לכך, אין ספק שלתעשייה הביטחונית יש תרומה מכרעת ביצירת ההון האנושי והמשאבים הכספיים בהיי-טק המקומי".

היזם והמשקיע דב מורן ציין כי מדובר לא רק בתופעה ישראלית אלא עולמית. "כל נושא ההיי-טק בעולם גדל בצורה מטורפת. מספיק להסתכל על סין שרשמה גידול של 150% בבורסה המקומית, שרובו נובע מחברות טכנולוגיה. אמנם בחודש האחרון הייתה ירידה של 30%, אבל צריך להסתכל בפרופורציה".

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות באינטל ישראל, שם את הדגש על הננו-טכנולוגיה, שבאה לידי ביטוי בהכנסת שבבים אלקטרוניים לתוך שעונים, כלי רכב ואפילו בגדים. "מזעור טכנולוגי לא היה קיים פעם והיום אפשר לבצע אותו על רכיבים מאוד קטנים. זה גם מייצר הרבה יותר מידע שפעם היה סביבנו אבל היום אפשר לנתח אותו ולהעביר אותו למשתמש או לארגון".

"אקזיט? זה עניין של תרבות"

ההצלחה של השוק המקומי לייצר חדשנות, באה לידי ביטוי ביותר ויותר אקזיטים. היזמים אמנם כבר לא רצים ישר למכור את החברה, ובשנים האחרונות ראינו כמה הנפקות מכובדות וחברות שגדלות וצומחות, אך עדיין דבקה בישראל תרבות האקזיטים. "אני סירבתי 6-7 פעמים להצעת רכש מצד סנדיסק עד שבסוף מכרתי להם ועד היום אני מצטער על זה", הפתיע מורן, "כשאתה יזם שמקבל הצעת רכש, יש לחץ מה קורה אם אני לא אמכור, השוק ישתנה ואז אני אשאר בלי כלום כי לא מכרתי. זה סוג של חרדה שצריך להוריד מהיזמים".

גלעד דה פריס, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת אאוטבריין, הצביע על כך שחוסר היכולת להיכנס בקלות לשוק ההנפקות בארה"ב - דווקא מייצר מזומנים מכיוון אחר לשוק. "רף הכניסה לשוק ההנפקות האמריקאי הרבה יותר גבוה מאשר לפני עשר שנים. הרבה חברות מגייסות עשרות מיליוני דולרים, דבר שהיינו רואים קודם בשווקים הציבוריים. איירון סורס היא דוגמה נהדרת לזה והיא דוגמה להתבגרות של חברה שהולכת ורוכשת חברות אחרות".

רונית בן בסט, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, הוסיפה כי "אין לנו הרבה חברות כמו צ'ק פוינט, טבע או מלאנוקס וצריך לחשוב איך כחברה ישראלית אנחנו מעודדים חברות כאלה. אני לא אומרת שאסור למכור ולעשות אקזיט אבל צריך לפתח תעשיות שנשארות כאן".

ברוך מאינטל ישראל ציין כי "אין פה תשובה של טוב או רע. היחס הוא אמביוולנטי. אקזיט מסמל איזושהי חדשנות ויזמות. יחד עם זאת, צריך לזכור שהאקזיט הוא לא חזות הכול. הוא משרת במובן מסוים אינטרסים שמעשירים מספר מצומצם של אנשים ולאו דווקא בונה משק חזק".

לדברי ארז צור, מנכ"ל EMC ישראל, "מדובר בעניין של תרבות. בישראל, גם אם האקזיט לא ממש הצליח וההחזר על ההשקעה לא היה משהו, אתה תיחשב כוכב עליון. זה עניין של אינטרס למקסם ואחר כך היזמים נכנסים לסבב השני ורוצים לעשות את זה שוב ולפתוח חברה חדשה. חלק מזה טוב למדינה - כספים שנכנסים למדינה או מרכזי פיתוח שנשארים בארץ".

אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה, אמר כי "בסוף צריך תמהיל נכון של התעשייה והתפקיד שלנו כמדינה הוא לנסות ולאזן. היום חברות רב-לאומיות מהוות 50% מהתעשייה - הן מאוד חשובות לתעשייה, אבל צריך לקחת בחשבון שכשיש משבר עולמי, המרכזים הראשונים להיעלם הם אלה של החברות הבינלאומיות כי יותר קל לפטר פה - רחוק מהעין, רחוק מהלב.

"אני חושב שאם הבורסה הישראלית הייתה שחקן הרבה יותר מרכזי והיה שוק של הנפקות שיכול היה לספק אמון שחברות בשלבים האלה צריכות, אז אולי היינו יכולים להפוך את התמונה ליותר מאוזנת מאשר תרבות האקזיטים הקיימת".

ברוך הוסיף כי "40% מהעובדים בקרית גת מגיעים מדרום לגדרה - זה לא הולך ברגל. כשמדברים על מה שהמדינה נותנת, צריך להסתכל על מה שהיא מקבלת. מדובר על משרות שלא ייעלמו מפה ושמכניסות כסף למדינה".

אלישיב (שיבי) דקל, מנכ"ל טלסיס, הוסיף כי "אנחנו לא יכולים לכפות על היזמים אם למכור או לא למכור - המדינה עשתה הרבה כדי להביא פאבים של אינטל לארץ ולהביא תעסוקה. השאלה היא כמה אנחנו עושים בשביל לעזור ליזמים להישאר בארץ".

דה פריס ציין כי "בשנה האחרונה ראינו 15 הנפקות בנאסד"ק. חברות סטארט-אפ מגיעות לממדים האלה. חברה כמו סייברארק או וויקס היו להם הזדמנויות להימכר אבל הם רצו לגדול. סייברארק הנפיקו בארה"ב אבל השאירו את החברה בישראל".

"צריך לדאוג לחינוך"

לצד ההצלחה של ההיי-טק המקומי ותרבות האקזיטים, עומדת השאלה האם המדינה עוזרת לתעשייה הזו לשגשג או להתקיים או לא. עומר קפלן, משנה למנכ"ל איירון סורס, אמר כי "נכון להיום, מבנה המיסוי והגבלות מיסוי מקשות על הגדילה הלא אורגנית של חברות. למשל, אם אתה עושה עסקה שחלקה מניות וחלקה מזומן אתה נכנס לסיפור מאוד מורכב מבחינת התמורה ומייצר חוסר מוטיבציה בחברה שעומדת להימכר".

"יש כאבים של רשות המסים ואנחנו מכירים את זה", אמר ז'ולטי, "זה לא בסמכות שלנו, אבל אנחנו מנסים לעזור. דוגמה לכך היא חוק האנג'לים שהיה חוק נורא וביחד עם הרשות, תיקנו אותו. כששאלנו חוקרים שנמצאים בארה"ב למה הם לא באים לארץ - זה לא עניין של שכר ותקנים, אלא חשוב להם הציוד הקיים. חשוב להם שתהיה מעבדה כמו שיש להם בארה"ב. אז שפכנו הרבה כסף על מרכזי ננו כדי שיבואו חוקרים גדולים כדי לספק להם את המעבדה שהם מכירים. זה הצליח מעל ומעבר".

צור, שמנהל את EMC ישראל ומכהן במקביל כיו"ר משותף של פורום מרכזי הפיתוח הרב לאומיים של IATI, הביא דוגמה עכשווית. "אפשר לראות דוגמה לאיפה המדינה לא מסייעת ברעיון שמקודם לאחרונה של הרשות לחדשנות, שאמורה להחליף את המדען הראשי. בניגוד להיגיון, נראה שהמדינה לא ממש רוצה שיעזרו לה.

"החליטו שמי שייצג את ההיי-טק זה איגוד התעשיינים כי הוא יותר חזק או סגר דיל יותר נכון. מישהו פה התבלבל. המדינה צריכה להחליט - אם היא רוצה להקשיב לאנשי ההיי-טק, היא צריכה לעשות את זה במקומות שבהן מתקבלות ההחלטות. הרשות לחדשנות היא המקום לעזור לתעשייה להתרומם וצריכים להיות האנשים המתאימים וכרגע זה לא מתקדם לכיוון הזה".

ברוך ציין כי "מה שחסר היום זה תכנון ארוך טווח. אנחנו נהנים מהתדמית של הילד השובב כמו שתעשיית ההיי-טק נתפסת בעולם אבל זה לא מספיק. אין חשיבה של איך אמור להיראות המשק שלנו עוד כמה שנים. יש כיבוי שריפות אבל לחשוב מעט קדימה - אילו תעשיות צריך להביא לפה ואז ללכת פיזית ולהביא ולחפש אותם בכל העולם".

וולדמן סיכם ואמר כי "צריך לדאוג לחינוך. צריך להביא לפה טאלנטים, את הסטודנטים הכי טובים, כי ההון האנושי מתחיל בחינוך. אם ניצור פה גרעיני ידע והתמחות בטכנולוגיות, כולם ירצו לבוא וללמוד פה בישראל - כמו שברקלי, סטנפורד, MIT ואחרות מושכים מסין, סינגפור ואוסטרליה מושכות את האנשים הכי טובים. גם אם הם לא יהודים. צריך להביא אותם לתקופות של 5-10 שנים כי זה ייצור את הגרעינים של ידע והם יפתחו את התעשייה".

רוצים לעבוד באינטל וגוגל

מקומות העבודה הטובים ביותר בישראל בתחום ההיי-טק הם אינטל וגוגל, כך על-פי דירוג "גלובס" DUN'S100 לשנת 2015. הסקר שנערך בשיתוף חברת Experis בקרב אלפי עובדי היי-טק, בחן ארבעה פרמטרים: תנאי שכר והטבות, ביטחון תעסוקתי, סביבת עבודה והאופציה לפתח קריירה.

בפרמטר הראשון - תנאי שכר והטבות - התברגה ענקית החיפוש גוגל במקום הראשון, כאשר אחריה ניתן למצוא את חברת השבבים אינטל, ענקית התוכנה מיקרוסופט, הרשת החברתית פייסבוק וחברת הטכנולוגיה אפל.

כאשר בוחנים את הפרמטר השני - ביטחון תעסוקתי - מוצאים בצמרת הטבלה שוב את גוגל ואחריה את אינטל. בחמישייה הפותחת נמצאות גם אפל ופייסבוק, ששתיהן קיבלו דירוג זהה והגיעו למקום השלישי. במקום הרביעי נמצאת חברת האינטרנט הישראלית Wix ואחריה איביי.

בפרמטר של יציבות תעסוקתית נרשם "מהפך" בצמרת - אינטל כובשת את המקום הראשון ועוקפת את גוגל. אחריהן ניתן למצוא שתי חברות בתחום הביטחוני - תעשייה אווירית ורפאל - ואילו את החמישייה הפותחת סוגרת מיקרוסופט. באיזו חברה ניתן לפתח קריירה בתחום ההיי-טק? במקרה הזה הצביעו משתתפי הסקר על אינטל (במקום הראשון) ואחריה ניתן למצוא את גוגל, אלביט מערכות, מיקרוסופט ותעשייה אווירית.

שימור וגיוס עובדי היי-טק: לא על השכר לבדו

המשתתפים בפורום גלובס DUN'S100 התייחסו היום (ב') גם למצב העובדים בהיי-טק הישראלי, שבמקביל להצלחה של החברות נוצר מצב שבו ישנה תחרות קשה ומאתגרת על כוח האדם. ארז צור, יו"ר משותף של פורום מרכזי הפיתוח הבין לאומיים באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומנכ"ל EMC ישראל, אמר כי "יש קונצנזוס בין החברות הרב-לאומיות והסטארט-אפים, שלפיו אין לנו עובדים מוכשרים. אין מספיק לימודים של חינוך טכנולוגי ואין בתחום הזה מספיק תקציבים". הוא הוסיף כי "המדינה צריכה לקדם שילוב של חרדים וערבים בהיי-טק".

נתן גביש מ-Salesforce ישראל הוסיף כי "למרות שאנחנו בין החברות שהכי רוצים לעבוד בהן בעולם, קשה לגייס אנשים טכניים וגם אנשי ביזנס ומכירות. יש עלייה בשכר אבל עדיין קשה להשיג אנשים בארץ. אנחנו לא ייחודיים בזה, גם בסן פרנסיסקו קשה לנו. אפילו יותר קשה - התנאים שם הרבה יותר אטרקטיביים וזה נושא בעייתי שמפריע לנו".

עמית ברוך מאינטל ישראל ציין כי "מעבר לתנאים החומריים שקיימים ושמשתפרים, יש אלמנטים שתלויים בעובד עצמו ובסביבת העבודה שלו ולפתח תוכניות שמתאימות לצרכים שלו - אם זה לנשים אחרי היריון, לעובדים עם ילדים ועוד. יש הרבה שיטות שתלויות בסביבת העבודה לעובד. זו אחת הדרכים שלנו להתמודד עם שימור עובדים".

רונית בן בסט מלשכת המסחר ישראל-אמריקה אמרה כי "נכון ששכר הוא חלק מהאמצעים, אבל שימור עובדים לא מבוסס רק על שכר, אלא גם על השאלה כמה העובד מרוצה ונעים לו. היחסים עם העובד הם מרתון ולא ספרינט. צריך לוודא שטוב לו ושהניהול שהוא מקבל מתאים לו. רוב העובדים עוזבים כי הם עוזבים את המנהל שלהם. החיים האישיים נכנסים לעולם העבודה. אנחנו רואים חברות מובילות שדואגים לסביבת העבודה - להביא את הכלב לעבודה, לעשות דברים נוספים במהלך יום העבודה. כך משיגים עובדים עם שביעות רצון יותר טובה".

גיא הדרי מחברת טבע חיזק את הדברים ואמר "גישת המרתון היא הגישה הנכונה. לנו קשה להביא אנשים. האתגר הוא לא רק טכנולוגי. חברה גלובלית זה לא לגמרי מובן - איך עובדים עם 60 מדינות, תרבויות, שפות. זה אתגר נוסף שיש לנו בגיוס אנשים. אדם נכנס לתוך החברה, הוא יודע שהוא נמצא בעדיפות בקידום. אנחנו מקדמים אנשים מבפנים לפני שמביאים אנשים מבחוץ. בטח בחברה גדולה - יש הזדמנויות הצידה, לעבור ממקצוע למקצוע וכמובן להתקדם למעלה. כשמסתכלים על זה מרתונית, יש ממד משמעותי".

גלעד דה פריס מאאוטבריין הוסיף כי "אחד הדברים שמשפיעים על עובדים זה לא השכר או האפשרות להביא את הכלב לעבודה. מה שהכי משפיע זה החיבור לחזון ולחלום. בנוסף, גם תרבות של חדשנות והדבר השלישי והכי חשוב זה האנשים מסביבי בצוות. אם יש אנשים ברמה גבוהה והם מייצרים לי בנצ'מרק. אם אתה בסביבה עם אנשים שמושכים אותך למעלה, אז צריך לחפש את הכי טובים".

היזם והמשקיע דב מורן אמר כי "הדרך הנכונה היא להפוך את העובדים לשותפים אמיתיים. תנו להם אופציות - כשיש הצלחה, זו הצלחה גם של המנקה וגם של זה שכותב את הקוד. ב-M system בשנה שנמכרנו, היינו מקום ראשון באחוז האופציות לעובדים. גם ב-15 החברות שאני נמצא בהן כרגע אני דואג לתת אופציות לעובדים".

הדוברים בפאנל התייחסו גם לעובדים מבוגרים יחסית בשוק העבודה. רונית בן בסט אמרה כי "לאנשים מבוגרים יש את הניסיון ויש להם את היכולת לעזור לחברות. תוחלת החיים רק הולכת ועולה ואין שום סיבה בעולם שאחוז המובטלים יהיה הרבה יותר גבוה בגילאים האלה". וולדמן תמך בעמדה הזו ואמר שמלאנוקס מגייסת עובדים בני 60 ואף 65.

חברות ההיי?טק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן