גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההיי-טק הישראלי נהנה מתדמית של ילד שובב, זה לא מספיק"

המשתתפים בפורום גלובס DUN'S100 דיברו היום על ההצלחה של ההיי-טק הישראלי, ההחלטה אם לחתור לאקזיט או לבנות חברות גדולות ומערכת היחסים של התעשייה עם המדינה

משתתפי הפורום של גלובס ודן אנד ברדסטריט / צילום: שלומי יוסף
משתתפי הפורום של גלובס ודן אנד ברדסטריט / צילום: שלומי יוסף

שנת 2015 הולכת ומסתמנת כשנת שיא בתעשיית ההיי-טק המקומית, שצפויה לשבור את השיא שרק אשתקד נוצר. עם 60 אקזיטים והנפקות בהיקף של 6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, אין ספק שעולם הסטארט-אפים והטכנולוגיות המקומי הופך לאחד התחומים החמים בתעשייה הישראלית.

בכירי ההיי-טק המקומי התקבצו היום (ב') בפורום גלובס DUN'S100 בהנחיית העורך הראשי של "גלובס" חגי גולן, כדי לדון בסיבות שהפכו את ישראל לשוק טכנולוגי אטרקטיבי, איך ההצלחה מייצרת תחרות בגזרת העובדים ומה תפקידה של המדינה בכל זה.

"היום כולנו חיים באונליין וכמות הכסף הרבה שזורמת לתחום היא כסף אמיתי", אמר איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, "חברות כמו גוגל, פייסבוק או אפל מגיעות לשווים גדולים והן מצדיקים את השווי הזה. זורמת כמות כסף לעולם הזה כדי לעשות אפליקציות שיהפכו לנו את החיים ליותר טובים".

גיא הדרי, סמנכ"ל מערכות מידע וסגן נשיא בכיר בחברת טבע, חידד את הדברים. "אנחנו בשיא המהפכה הדיגיטלית שתשנה את החיים שלנו מהקצה אל הקצה - מחיים אנלוגיים ופיזיים לחיים וירטואליים ודיגיטליים. עשו סקר בעולם ושאלו ילדים צעירים כמה זמן הם מחוברים אונליין, אבל הם לא הבינו את השאלה כי הם חיים בעולם אחר והם מחוברים כל הזמן. לכן, התקופה הזו - שבה אנחנו מחוברים כל הזמן - מעוררת הרבה יזמויות חדשות בארץ ובעולם באופן שקצת מזכיר את הדוט.קום, אבל אין ספק שייצאו מזה דברים חדשניים".

"חברה כמו לינקדאין לא יכולה להיות הייתה קיימת לפני 15 שנים, אבל היום האינטרנט הרבה יותר בשל", הסביר נתן גביש, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Salesforce ישראל, "יהיו מהמורות ונפילות אבל נראה את הטכנולוגיה ממשיכה להוביל כי היום הכול עובד על אינטרנט. מעבר לכך, הטכנולוגיה מייצרת חדשנות. הבנקים פחות מפחדים אחד מהשני אלא מחברות קטנות שיתחרו בהן דרך פעילות וחדשנות שהן יכולות להרים בקלות".

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, לקח את הנושא לכיוון הכלכלי. "חלק מהותי מהתפתחות ההיי-טק המקומי היא בכלל פיננסית. השתכללות מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, הריבית הנמוכה וגורמים נוספים הביאו להרבה מאוד השקעות בענף. היכולת של שוק ההון לממן את התהליכים הללו מעודדת מאוד פתיחת חברות חדשות".

ד"ר אתי לוצאטו, שותפה מנהלת בלוצאטו את לוצאטו, התייחסה להשקעה במחקר. "אנחנו בישראל משקיעים לא מעט במחקר - הן בתחום האינטרנט והתוכנה ובעיקר בתחום מדעי החיים. ישראל היא בין המדינות המובילות במחקר ופיתוח ביחס לתל"ג. מעבר לכך, אין ספק שלתעשייה הביטחונית יש תרומה מכרעת ביצירת ההון האנושי והמשאבים הכספיים בהיי-טק המקומי".

היזם והמשקיע דב מורן ציין כי מדובר לא רק בתופעה ישראלית אלא עולמית. "כל נושא ההיי-טק בעולם גדל בצורה מטורפת. מספיק להסתכל על סין שרשמה גידול של 150% בבורסה המקומית, שרובו נובע מחברות טכנולוגיה. אמנם בחודש האחרון הייתה ירידה של 30%, אבל צריך להסתכל בפרופורציה".

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות באינטל ישראל, שם את הדגש על הננו-טכנולוגיה, שבאה לידי ביטוי בהכנסת שבבים אלקטרוניים לתוך שעונים, כלי רכב ואפילו בגדים. "מזעור טכנולוגי לא היה קיים פעם והיום אפשר לבצע אותו על רכיבים מאוד קטנים. זה גם מייצר הרבה יותר מידע שפעם היה סביבנו אבל היום אפשר לנתח אותו ולהעביר אותו למשתמש או לארגון".

"אקזיט? זה עניין של תרבות"

ההצלחה של השוק המקומי לייצר חדשנות, באה לידי ביטוי ביותר ויותר אקזיטים. היזמים אמנם כבר לא רצים ישר למכור את החברה, ובשנים האחרונות ראינו כמה הנפקות מכובדות וחברות שגדלות וצומחות, אך עדיין דבקה בישראל תרבות האקזיטים. "אני סירבתי 6-7 פעמים להצעת רכש מצד סנדיסק עד שבסוף מכרתי להם ועד היום אני מצטער על זה", הפתיע מורן, "כשאתה יזם שמקבל הצעת רכש, יש לחץ מה קורה אם אני לא אמכור, השוק ישתנה ואז אני אשאר בלי כלום כי לא מכרתי. זה סוג של חרדה שצריך להוריד מהיזמים".

גלעד דה פריס, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת אאוטבריין, הצביע על כך שחוסר היכולת להיכנס בקלות לשוק ההנפקות בארה"ב - דווקא מייצר מזומנים מכיוון אחר לשוק. "רף הכניסה לשוק ההנפקות האמריקאי הרבה יותר גבוה מאשר לפני עשר שנים. הרבה חברות מגייסות עשרות מיליוני דולרים, דבר שהיינו רואים קודם בשווקים הציבוריים. איירון סורס היא דוגמה נהדרת לזה והיא דוגמה להתבגרות של חברה שהולכת ורוכשת חברות אחרות".

רונית בן בסט, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, הוסיפה כי "אין לנו הרבה חברות כמו צ'ק פוינט, טבע או מלאנוקס וצריך לחשוב איך כחברה ישראלית אנחנו מעודדים חברות כאלה. אני לא אומרת שאסור למכור ולעשות אקזיט אבל צריך לפתח תעשיות שנשארות כאן".

ברוך מאינטל ישראל ציין כי "אין פה תשובה של טוב או רע. היחס הוא אמביוולנטי. אקזיט מסמל איזושהי חדשנות ויזמות. יחד עם זאת, צריך לזכור שהאקזיט הוא לא חזות הכול. הוא משרת במובן מסוים אינטרסים שמעשירים מספר מצומצם של אנשים ולאו דווקא בונה משק חזק".

לדברי ארז צור, מנכ"ל EMC ישראל, "מדובר בעניין של תרבות. בישראל, גם אם האקזיט לא ממש הצליח וההחזר על ההשקעה לא היה משהו, אתה תיחשב כוכב עליון. זה עניין של אינטרס למקסם ואחר כך היזמים נכנסים לסבב השני ורוצים לעשות את זה שוב ולפתוח חברה חדשה. חלק מזה טוב למדינה - כספים שנכנסים למדינה או מרכזי פיתוח שנשארים בארץ".

אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה, אמר כי "בסוף צריך תמהיל נכון של התעשייה והתפקיד שלנו כמדינה הוא לנסות ולאזן. היום חברות רב-לאומיות מהוות 50% מהתעשייה - הן מאוד חשובות לתעשייה, אבל צריך לקחת בחשבון שכשיש משבר עולמי, המרכזים הראשונים להיעלם הם אלה של החברות הבינלאומיות כי יותר קל לפטר פה - רחוק מהעין, רחוק מהלב.

"אני חושב שאם הבורסה הישראלית הייתה שחקן הרבה יותר מרכזי והיה שוק של הנפקות שיכול היה לספק אמון שחברות בשלבים האלה צריכות, אז אולי היינו יכולים להפוך את התמונה ליותר מאוזנת מאשר תרבות האקזיטים הקיימת".

ברוך הוסיף כי "40% מהעובדים בקרית גת מגיעים מדרום לגדרה - זה לא הולך ברגל. כשמדברים על מה שהמדינה נותנת, צריך להסתכל על מה שהיא מקבלת. מדובר על משרות שלא ייעלמו מפה ושמכניסות כסף למדינה".

אלישיב (שיבי) דקל, מנכ"ל טלסיס, הוסיף כי "אנחנו לא יכולים לכפות על היזמים אם למכור או לא למכור - המדינה עשתה הרבה כדי להביא פאבים של אינטל לארץ ולהביא תעסוקה. השאלה היא כמה אנחנו עושים בשביל לעזור ליזמים להישאר בארץ".

דה פריס ציין כי "בשנה האחרונה ראינו 15 הנפקות בנאסד"ק. חברות סטארט-אפ מגיעות לממדים האלה. חברה כמו סייברארק או וויקס היו להם הזדמנויות להימכר אבל הם רצו לגדול. סייברארק הנפיקו בארה"ב אבל השאירו את החברה בישראל".

"צריך לדאוג לחינוך"

לצד ההצלחה של ההיי-טק המקומי ותרבות האקזיטים, עומדת השאלה האם המדינה עוזרת לתעשייה הזו לשגשג או להתקיים או לא. עומר קפלן, משנה למנכ"ל איירון סורס, אמר כי "נכון להיום, מבנה המיסוי והגבלות מיסוי מקשות על הגדילה הלא אורגנית של חברות. למשל, אם אתה עושה עסקה שחלקה מניות וחלקה מזומן אתה נכנס לסיפור מאוד מורכב מבחינת התמורה ומייצר חוסר מוטיבציה בחברה שעומדת להימכר".

"יש כאבים של רשות המסים ואנחנו מכירים את זה", אמר ז'ולטי, "זה לא בסמכות שלנו, אבל אנחנו מנסים לעזור. דוגמה לכך היא חוק האנג'לים שהיה חוק נורא וביחד עם הרשות, תיקנו אותו. כששאלנו חוקרים שנמצאים בארה"ב למה הם לא באים לארץ - זה לא עניין של שכר ותקנים, אלא חשוב להם הציוד הקיים. חשוב להם שתהיה מעבדה כמו שיש להם בארה"ב. אז שפכנו הרבה כסף על מרכזי ננו כדי שיבואו חוקרים גדולים כדי לספק להם את המעבדה שהם מכירים. זה הצליח מעל ומעבר".

צור, שמנהל את EMC ישראל ומכהן במקביל כיו"ר משותף של פורום מרכזי הפיתוח הרב לאומיים של IATI, הביא דוגמה עכשווית. "אפשר לראות דוגמה לאיפה המדינה לא מסייעת ברעיון שמקודם לאחרונה של הרשות לחדשנות, שאמורה להחליף את המדען הראשי. בניגוד להיגיון, נראה שהמדינה לא ממש רוצה שיעזרו לה.

"החליטו שמי שייצג את ההיי-טק זה איגוד התעשיינים כי הוא יותר חזק או סגר דיל יותר נכון. מישהו פה התבלבל. המדינה צריכה להחליט - אם היא רוצה להקשיב לאנשי ההיי-טק, היא צריכה לעשות את זה במקומות שבהן מתקבלות ההחלטות. הרשות לחדשנות היא המקום לעזור לתעשייה להתרומם וצריכים להיות האנשים המתאימים וכרגע זה לא מתקדם לכיוון הזה".

ברוך ציין כי "מה שחסר היום זה תכנון ארוך טווח. אנחנו נהנים מהתדמית של הילד השובב כמו שתעשיית ההיי-טק נתפסת בעולם אבל זה לא מספיק. אין חשיבה של איך אמור להיראות המשק שלנו עוד כמה שנים. יש כיבוי שריפות אבל לחשוב מעט קדימה - אילו תעשיות צריך להביא לפה ואז ללכת פיזית ולהביא ולחפש אותם בכל העולם".

וולדמן סיכם ואמר כי "צריך לדאוג לחינוך. צריך להביא לפה טאלנטים, את הסטודנטים הכי טובים, כי ההון האנושי מתחיל בחינוך. אם ניצור פה גרעיני ידע והתמחות בטכנולוגיות, כולם ירצו לבוא וללמוד פה בישראל - כמו שברקלי, סטנפורד, MIT ואחרות מושכים מסין, סינגפור ואוסטרליה מושכות את האנשים הכי טובים. גם אם הם לא יהודים. צריך להביא אותם לתקופות של 5-10 שנים כי זה ייצור את הגרעינים של ידע והם יפתחו את התעשייה".

רוצים לעבוד באינטל וגוגל

מקומות העבודה הטובים ביותר בישראל בתחום ההיי-טק הם אינטל וגוגל, כך על-פי דירוג "גלובס" DUN'S100 לשנת 2015. הסקר שנערך בשיתוף חברת Experis בקרב אלפי עובדי היי-טק, בחן ארבעה פרמטרים: תנאי שכר והטבות, ביטחון תעסוקתי, סביבת עבודה והאופציה לפתח קריירה.

בפרמטר הראשון - תנאי שכר והטבות - התברגה ענקית החיפוש גוגל במקום הראשון, כאשר אחריה ניתן למצוא את חברת השבבים אינטל, ענקית התוכנה מיקרוסופט, הרשת החברתית פייסבוק וחברת הטכנולוגיה אפל.

כאשר בוחנים את הפרמטר השני - ביטחון תעסוקתי - מוצאים בצמרת הטבלה שוב את גוגל ואחריה את אינטל. בחמישייה הפותחת נמצאות גם אפל ופייסבוק, ששתיהן קיבלו דירוג זהה והגיעו למקום השלישי. במקום הרביעי נמצאת חברת האינטרנט הישראלית Wix ואחריה איביי.

בפרמטר של יציבות תעסוקתית נרשם "מהפך" בצמרת - אינטל כובשת את המקום הראשון ועוקפת את גוגל. אחריהן ניתן למצוא שתי חברות בתחום הביטחוני - תעשייה אווירית ורפאל - ואילו את החמישייה הפותחת סוגרת מיקרוסופט. באיזו חברה ניתן לפתח קריירה בתחום ההיי-טק? במקרה הזה הצביעו משתתפי הסקר על אינטל (במקום הראשון) ואחריה ניתן למצוא את גוגל, אלביט מערכות, מיקרוסופט ותעשייה אווירית.

שימור וגיוס עובדי היי-טק: לא על השכר לבדו

המשתתפים בפורום גלובס DUN'S100 התייחסו היום (ב') גם למצב העובדים בהיי-טק הישראלי, שבמקביל להצלחה של החברות נוצר מצב שבו ישנה תחרות קשה ומאתגרת על כוח האדם. ארז צור, יו"ר משותף של פורום מרכזי הפיתוח הבין לאומיים באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומנכ"ל EMC ישראל, אמר כי "יש קונצנזוס בין החברות הרב-לאומיות והסטארט-אפים, שלפיו אין לנו עובדים מוכשרים. אין מספיק לימודים של חינוך טכנולוגי ואין בתחום הזה מספיק תקציבים". הוא הוסיף כי "המדינה צריכה לקדם שילוב של חרדים וערבים בהיי-טק".

נתן גביש מ-Salesforce ישראל הוסיף כי "למרות שאנחנו בין החברות שהכי רוצים לעבוד בהן בעולם, קשה לגייס אנשים טכניים וגם אנשי ביזנס ומכירות. יש עלייה בשכר אבל עדיין קשה להשיג אנשים בארץ. אנחנו לא ייחודיים בזה, גם בסן פרנסיסקו קשה לנו. אפילו יותר קשה - התנאים שם הרבה יותר אטרקטיביים וזה נושא בעייתי שמפריע לנו".

עמית ברוך מאינטל ישראל ציין כי "מעבר לתנאים החומריים שקיימים ושמשתפרים, יש אלמנטים שתלויים בעובד עצמו ובסביבת העבודה שלו ולפתח תוכניות שמתאימות לצרכים שלו - אם זה לנשים אחרי היריון, לעובדים עם ילדים ועוד. יש הרבה שיטות שתלויות בסביבת העבודה לעובד. זו אחת הדרכים שלנו להתמודד עם שימור עובדים".

רונית בן בסט מלשכת המסחר ישראל-אמריקה אמרה כי "נכון ששכר הוא חלק מהאמצעים, אבל שימור עובדים לא מבוסס רק על שכר, אלא גם על השאלה כמה העובד מרוצה ונעים לו. היחסים עם העובד הם מרתון ולא ספרינט. צריך לוודא שטוב לו ושהניהול שהוא מקבל מתאים לו. רוב העובדים עוזבים כי הם עוזבים את המנהל שלהם. החיים האישיים נכנסים לעולם העבודה. אנחנו רואים חברות מובילות שדואגים לסביבת העבודה - להביא את הכלב לעבודה, לעשות דברים נוספים במהלך יום העבודה. כך משיגים עובדים עם שביעות רצון יותר טובה".

גיא הדרי מחברת טבע חיזק את הדברים ואמר "גישת המרתון היא הגישה הנכונה. לנו קשה להביא אנשים. האתגר הוא לא רק טכנולוגי. חברה גלובלית זה לא לגמרי מובן - איך עובדים עם 60 מדינות, תרבויות, שפות. זה אתגר נוסף שיש לנו בגיוס אנשים. אדם נכנס לתוך החברה, הוא יודע שהוא נמצא בעדיפות בקידום. אנחנו מקדמים אנשים מבפנים לפני שמביאים אנשים מבחוץ. בטח בחברה גדולה - יש הזדמנויות הצידה, לעבור ממקצוע למקצוע וכמובן להתקדם למעלה. כשמסתכלים על זה מרתונית, יש ממד משמעותי".

גלעד דה פריס מאאוטבריין הוסיף כי "אחד הדברים שמשפיעים על עובדים זה לא השכר או האפשרות להביא את הכלב לעבודה. מה שהכי משפיע זה החיבור לחזון ולחלום. בנוסף, גם תרבות של חדשנות והדבר השלישי והכי חשוב זה האנשים מסביבי בצוות. אם יש אנשים ברמה גבוהה והם מייצרים לי בנצ'מרק. אם אתה בסביבה עם אנשים שמושכים אותך למעלה, אז צריך לחפש את הכי טובים".

היזם והמשקיע דב מורן אמר כי "הדרך הנכונה היא להפוך את העובדים לשותפים אמיתיים. תנו להם אופציות - כשיש הצלחה, זו הצלחה גם של המנקה וגם של זה שכותב את הקוד. ב-M system בשנה שנמכרנו, היינו מקום ראשון באחוז האופציות לעובדים. גם ב-15 החברות שאני נמצא בהן כרגע אני דואג לתת אופציות לעובדים".

הדוברים בפאנל התייחסו גם לעובדים מבוגרים יחסית בשוק העבודה. רונית בן בסט אמרה כי "לאנשים מבוגרים יש את הניסיון ויש להם את היכולת לעזור לחברות. תוחלת החיים רק הולכת ועולה ואין שום סיבה בעולם שאחוז המובטלים יהיה הרבה יותר גבוה בגילאים האלה". וולדמן תמך בעמדה הזו ואמר שמלאנוקס מגייסת עובדים בני 60 ואף 65.

חברות ההיי?טק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל

עוד כתבות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא