רוברט אילטוב / צילום: איל יצהר
1. אפרים ברכה. זוכרים?
ביום 5 ביולי 2015, לפני כשלושה שבועות, תנ"צ אפרים ברכה שם קץ לחייו. מה קורה עם זה? מי דחף אותו למוות? מי כיוון ומימן את הקמפיין התקשורתי נגדו? למה המשטרה לא תמכה ושמרה עליו? מישהו חוקר? למישהו איכפת? מה ולמה השקט הזה?!
2. רוברט אילטוב. מכירים?
ככל שהצלחתי להבין, היהלום בכתר העשייה של רוברט אילטוב, הוא היותו סגן ראש עיריית נתניה. היום הוא ראש הסיעה של אביגדור ליברמן, ועושה הבלגנים התורן. לאחרונה פתח סגן ראש עיריית נתניה לשעבר חזית נגד שר הביטחון משה יעלון. זה התחיל באמירה של אילטוב כי כחבר הוועדה למינוי שופטים, הוא יתנגד למינוי שופט שמסרב לשיר את "התקווה". יעלון כינה את דבריו של אילטוב "הסתה". אילטוב השיב: "בוגי יעלון, הידוע כמי שנוהג לפלוט מעת לעת דברי הבל ...הוא האחרון שיכול להעיר משהו למישהו".
זה נכון שליעלון יש לפעמים יציאות תמוהות ולא חכמות. אבל הוא מעולם לא הוציא מפיו שטות כמו זו של אילטוב ואנשים החושבים כמותו. נעזוב לרגע את הנצים, ונתיחס לענין עצמו. איך אפשר לצפות מערבי, או נוצרי, או פרבוסלבי, לשיר "נפש יהודי הומיה". אם זה חשוב שערביי ישראל ישירו את ההמנון הלאומי - אז שאילטוב וחבריו ייזום את שינויו באופן שאזרחים שאינם יהודים יוכלו להעלות את ההמנון על דל שפתיהם.
כל עוד שההמנון כמות שהוא, אני כיהודי ישראלי לא רוצה שערבים ישירו אותו. זה גורם לי לבושה ומבוכה. כי הם לא יכולים להתכוון להומיה ולצופיה וכל השאר שיש בהמנון. אם הם ישירו אותו, במצבו הנוכחי, זו תהיה כניעה המביישת את המכניע יותר מאשר את הנכנע. המקסימום שאנחנו רשאים לצפות ממי שאינם יהודים, זה לכבד את ההמנון. לא לשיר אותו. אבל כדי שאילטוב לא ירגיש מקופח אני מוכן ללכת לקראתו. מי שלא ישיר את ההמנון לא יוכל להיבחר למועצת העיר נתניה. מספק אותך, אילטוב?
צריך לומר בהקשר זה מילה של הערכה לשר הבטחון. בדרך כלל העמדות שהוא מבטא הן ימניות, ולעתים אפילו קיצוניות. על פי תדמיתו, היה יותר מתאים לו לתמוך בעמדה של אילטוב ושכמותו. או לפחות לא להביע את התנגדותו בריש גלי. אני מקווה שהוא לא נפגע. ה"ביקורת" של אילטוב, ובעיקר סגנונה, צריכה לגרום לו סיפוק. אם אילטוב הוא נגד, סימן שיעלון עשה את הדבר הנכון.
3. ממה גוטמן מודאג?
מן העתונות: "אלי גוטמן, מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, מודאג: שבר בכף הרגל לליאור רפאלוב". באמת שאין צורך לדאוג, גוטמן. עם או בלי רפאלוב הכל יהיה אותו הדבר.