נידאיה לאמין, וואלי טין, סטניסלס פיי וגאלו מוחמד אובאבה / צילום: שלומי יוסף
סרטון התדמית של "אגרוסטאדיס", תוכנית הלימודים החקלאיים של קבוצת גרנות, צריך להיות בתפריט של כל דיפלומט ישראלי בדרכו להראות לעולם העוין את הצדדים הכי יפים של ישראל. בקליפ נראית פרזנטורית רהוטה, שמסבירה על התוכנית היוקרתית, המציעה לתלמידי אגרונומיה, בעיקר ממדינות עולם שלישי, להיחשף ליכולות המתקדמות של החקלאות הישראלית ולהתנסות בה גם בצורה מעשית. הדגש, כפי שעוד רגע נראה, הוא על המילים "בצורה מעשית". גם הפרזנטורית מתייחסת לזה בסרטון: "זה לא תמיד קל, להיות חקלאי", היא מרצינה. "סטודנטים בתוכנית קמים בשעות מוקדמות מאוד ועובדים שעות רבות במהלך היום".
על רקע מילות ההסתייגות האלה, נראים הסטודנטים המאושרים משקים בחלב עגלים בני יומם, קוטפים אשכולות ענבים בבררנות מעודנת, מטיילים ברחבי הארץ, לומדים באמצעות מערכת ממוחשבת, ולבסוף עולים אחר כבוד לבימה לקבל את התעודות (הקורס נחשב לנקודות אקדמיות בארץ מוצאם של הסטודנטים). שכר הלימוד אמנם אינו נמוך - כ-11 אלף שקלים עבור 11 חודשים של לימודים - אבל איך אפשר להשוות את זה למסע אל ארץ הקודש, שממנו חוזרים החקלאים הצעירים עם ידע ויכולות "לשנות את העולם", כפי שאומרת כותרת הסרטון הנ"ל.
התוכנית של אגרוסטאדיס נחשבת לאחת מגולות הכותרת של הפעילות הישראלית במדינות אפריקה, מזרח אסיה ודרום אמריקה - אחת משש תוכניות הפועלות מתוקף החלטת ממשלה, ותחת עיניהם של משרדי החקלאות, החוץ והפנים. כך נראית ישראל היפה: חלוצה טכנולוגית, מגדלור של מחקר חקלאי, ערכים קיבוציים של תורה ועבודה, ובעיקר - אור לגויים. אלא שבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד, טוענת לתמונה קצת אחרת.