מקצה הגן המטופח, המקיף את מתחם כנסיית גבירתנו של ארון הברית נשקף נוף רוגע לעבר הכפר אבו גוש (ע'וש). אמנם הדרך לירושלים אינה עוברת עוד בעיבורו של הכפר ותושביו אינם חומסים עוד את השיירות העולות והיורדות מהעיר הקדושה, כפי שעשו בשלהי התקופה העות'מנית, אבל גבולותיו של הגרעין העתיק נפרצו זה כבר, והכפר הולך ומתפתח בקצב מואץ.
עד לאחרונה המבנה הבולט ביותר בכפר היה פסלה של מרים האוחזת בישו התינוק, שהשקיפה מגבוה על כל הסביבה, אבל לאחרונה תפס את הבכורה מסגד הכפר החדש, השני בגודלו בארץ אחרי אל-אקצה. המסגד הזה לוכד גם את עינו של כל מי שנוסע בכביש ירושלים תל אביב, ובמיוחד בלילה, כאשר ארבעת הצריחים הגבוהים שלו מוארים בירוק.
מפתיע למצוא מסגד כה מפואר בלבו של כפר שרבים מערביי הגדה טוענים כי הוא כפר של מוסלמים "אשכנזים". מעניין לגלות שעלות הקמת המסגד, שנחנך ב-2014, הגיעה לכ-10 מיליון דולרים, וכי למעלה ממחצית הסכום נתרם על-ידי ממשלת צ'צ'ניה. שם הרחוב שבו נמצא המסגד שונה, ועתה הוא נקרא על-שמו של אחמד חאג'י קדירוב, נשיא צ'צ'ניה הקודם, אביו של זה הנוכחי, שנרצח בפיגוע עשור קודם לכן. תושבי הכפר וממשלת צ'צ'ניה רואים בהקמה המשותפת של המסגד הזדמנות היסטורית לחידוש קשרים היסטוריים ביניהם, שנותקו לפני כחצי מילניום.
תושבי הכפר המקוריים הגיעו לארץ ככל הנראה בתור חיילים בצבאו של הסולטן העות'מני סלים הראשון. הם הובאו מחבל אינגושה, הנמצא בין צ'צ'ניה לגיאורגיה, שבניו נודעו בעוז רוחם ובחוזקם הפיזי. ייתכן שאינגושה הוא מקור שמו של הכפר. לצד ארבעת המינרטים, ייחודו של המסגד בפארו ובכך שיש בו כמה קומות. על חלקה הפנימי של כיפתו מצוירים מאה שמות האלוהים. גומחת התפילה ובימת הדרשן עשויים שיש מצופה זהב, והרצפה מכוסה שטיחים מפוארים (אין לבקר בזמני התפילה, יש לחלוץ נעליים, נשים מחויבות בכיסוי ראש).
סמוך למסגד, במרכזו העתיק של הכפר, שוכן המנזר הבנדיקטיני, שבו כנסיית המעיין המוכרת כאחד הזיהויים לאמעוס, המקום שבו לפי המסורת התגלה ישו למאמיניו לראשונה לאחר שקם לתחייה. בין חומות המנזר שוכן גן יפהפה, המטופח בקפידה על-ידי נזירי המקום. בכניסה אליו יש תחושה כאילו דילגנו אל מנזר שכוח אל אי-שם באיטליה. מי המעיין הנובעים תחת הכנסייה נקווים אל תוך בריכה רומית הנמצאת בקריפטה, שבה שוררת קרירות עולמים - רענון אמיתי ביום חם.
מהקריפטה עולים אל הכנסייה הצלבנית, שהשתמרה באופן מופלא. עד היום ניתן לראות שרידי פרסקו צלבני על קירותיה (פתוח מדי יום בין 8:30 ל-11:00 ובין 14:30 ל-17:30. בכל מקרה כדאי לתאם את הביקור מראש בטל' 02-5335670. סביר להניח שאת פשפש המנזר יפתח בפניכם הנזיר אוליביה, אדם לבבי ומשעשע מאין כמותו, שלעתים עורך במקום הדרכות נהדרות היישר מהלב. מקובל להשאיר תרומה).
כנסיית גבירתנו של ארון הברית, שמשולי הגן שלה נשקף הנוף היפה, נבנתה ב-1924 על שרידי כנסייה ביזנטית שעמדה במקום. קריית יערים, שבה ניצב המשכן לפני העברתו למקדש קבע בירושלים, מזוהה כגבעה אחת מדרום למקומה של הכנסייה - סמוך למקומו של היישוב היהודי. הנוצרים עורכים הקבלה מעניינת בין ארון הקודש שנשא בקרבו את דבר האלוהים, עשרת הדברות, לבין מרים שנשאה בקרבה את בן האלוהים ואת דוברו - ישו. הסבר זה אמור לסלק את התמיהה בנוגע למקור שמה של הכנסייה (פתוח בכל יום, למעט ימי א', בין השעות 8:30 ל-11:30 ובין 14:30 ל-17:00).
פסטיבל ערד
פסטיבל ערד חוזר בפעם ה-33, עם מגוון גדול: ממופעי חוצות להופעות קטנות ואינטימיות, כמו גם הפעלות לילדים ולכל המשפחה. בין המופיעים: מתי כספי, נורית גלרון, יהלי סובול, הג'ירפות, דקלון וסגיב כהן, נתנאלה, רונית שחר, התקווה 6, נאג' חמדי, נורית הירש, ערב משירי תרצה אתר, מחווה לסשה ארגוב ועוד. הכניסה לכל האירועים - ללא תשלום. 17-20 באוגוסט,
לפרטים: www.arad.muni.il ובטל' 08-9951776