פרופ' רון חריס / צילום: אלי יהב
המשק, כך פורסם לא אחת בתקשורת, "מוצף" היום בבוגרי משפטים ובעורכי דין. מאות רבות של סטודנטים מסיימים כל שנה את לימודי המשפטים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ, ומצטרפים לשורות מקצוע עריכת הדין.
בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב סבורים כי התחושה של "הצפת המקצוע" מטעה, וכי בצמרת של המקצוע נמשכת ואף מתגברת הדרישה לעורכי דין מעולים. לדבריהם, בוגריה של הפקולטה מבוקשים כמתמחים וכעורכי דין במשרדים המובילים, בבית המשפט העליון, במערך הפרקליטות והייעוץ המשפטי, ברשויות הרגולטוריות ובארגונים במגזר השלישי.
במטרה לצייד את דור העתיד של הפקולטה בכלים ובידע הנדרשים להתמודדות עם מציאות משפטית דינמית המתאפיינת בהתחזקות הממד הגלובלי, במורכבות רגולטורית ובשילוב הדוק בין המשפט לזירה הפוליטית, החברתית והכלכלית, תחל הפקולטה בשנת הלימודים הקרובה ביישום רפורמה מקיפה בתוכנית הלימודים לתואר ראשון במשפטים.
מדובר בתוכנית לימודים שתחליף את תוכנית הלימודים הקיימת, ששירתה את הפקולטה בתל-אביב נאמנה במשך 15 שנה.
לדברי דקאן הפקולטה למשפטים, פרופ' רון חריס, התוכנית היא פרי של בחינה ולימוד מקיף, שנמשכו 3 שנים והולידו תוכנית חדשנית וייחודית בנוף של החינוך המשפטי בארץ. פרופ' רועי קרייטנר, סגן הדקאן, עמד בראש הוועדה שהובילה את המהפכה בתוכנית הלימודים.
- מה הם השינויים המרכזיים שערכתם בתוכנית הלימודים לתואר ראשון?
פרופ' רון חריס: "יש בתוכנית הצטברות של 4 מאפיינים, או נושאים, שיעשו שינוי גדול בלימודים ובהכשרה המשפטית. הראשון הוא הבנה שכבר אי-אפשר להסתפק בללמד פסקי דין של בית המשפט העליון, כפי שנעשה באופן מסורתי בפקולטות בארץ. אנחנו הולכים למעשה בעקבות אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שמובילה מהפכה של העשרת חומרי הקריאה של הסטודנטים.
"במקום ללמוד רק פסקי דין ככתבם וכלשונם של בית המשפט העליון, נתחיל ללמד לעומק ובהרחבה גם איך יוצרים חקיקה ואיך מפרשים אותה, את עולם הרגולציה והרגולטורים, מהי האינטראקציה שבין חקיקה ורגולציה לבין פסיקה ועוד. הנושאים הללו יילמדו גם כקורסים נפרדים, וגם ישולבו בקורסים השונים הקיימים".
תחום נוסף שיילמד ביתר פירוט והעמקה הוא הפרוצדורה (סדר דין). כיום מלמדות הפקולטות למשפטים קורסי חובה בסדר דין אזרחי, סדר דין פלילי ובדיני ראיות. בפקולטה למשפטים לא יזנחו את הקורסים הללו, אלא להיפך - יעברו ללמד אותם כבר בשנה א' ולא בשנים מתקדמות יותר. לדברי חריס, נושא הפרוצדורה יילמד ויבוא לידי ביטוי גם בקורסים הרגילים של הפקולטה.
"נושא שלישי בולט שייכנס לתוכנית במסגרת הרפורמה הוא הגלובליזציה. אנחנו מאמינים שלא מספיק ללמד קורס במשפט בינלאומי, כפי שקורה כיום. הגלובליזציה משפיעה על כל תחומי המשפט, ולכן גם בקורסים המסורתיים נלמד את האופן שבו הגלובליזציה משפיעה עליהם. משיחות עם עורכי דין בכירים בשוק הפרטי ובשירות המדינה, הבנו עד כמה הם זקוקים לעורכי דין שיודעים לפעול בעולם הגלובלי.
"לא מדובר רק בידיעת השפה האנגלית על בוריה, אלא גם בהבנת תרבויות אחרות, בהבנת מערכות המשפט של מקומות אחרים בעולם ובהבנה של איך נראה המשפט כשהוא חוצה את הגבולות. באמצעות התוכנית החדשה אנחנו מנסים לייצר עורכי דין חוצי-גבולות".
- איך הגלובליזציה תיכנס ותתבטא בתוכנית הלימודים הכללית?
"למשל, כשסטודנט לומד קורס בדיני תאגידים וחברות, הוא צריך להבין מה קורה בתחום הזה בארה"ב ובאירופה, וגם את היחס בין ארה"ב לבין ישראל, ואנחנו נעסוק בכך.
"דוגמה נוספת היא בתחום של דיני משפחה. אם בעבר מספיק היה ללמוד את דיני המשפחה בארץ, היום משפחות עוברות בין מדינות, נוצרות במדינה אחת וחיות במדינה אחרת או מאמצות ילדים מחוץ לגבולות המדינה. לכן יש ללמד את ההיבטים ואת הדינים הגלובליים של תחום דיני המשפחה, וכך נעשה בתחום הזה וגם בתחומי המשפט האחרים.
"שלושת הנושאים הללו - רגולציה, פרוצדורה וגלובליזציה - ייכנסו לתוכנית הלימודים כבר משנה א', והם לא יילמדו עוד כ'גטאות' בקורסים נפרדים, שלעיתים לא מבינים את ההקשר בינם לבין התחומים האחרים".
שינוי נוסף שמנהיגה הפקולטה בתוכנית הלימודים הוא מעבר מלימוד בכיתות גדולות של 100 תלמידים ויותר, ללימוד חלק מהקורסים בכיתות קטנות יותר, גם כאשר מדובר בקורסי חובה ולא בסמינריונים או בקורסי בחירה בשנים מתקדמות.
חריס: "הבנו שלימוד בכיתה פרונטלית גדולה של 150 סטודנטים, כשהמרצה מדבר מהקתדרה, הוא לא צורת הלימוד הכי יעילה, ואנו מנסים ליצור כמה שיותר שיטות לימוד אלטרנטיביות.
"למשל, כל תלמיד ילמד קורס בסיסי באחד מתחמי המשפט הבסיסיים, כמו דיני חוזים, משפט חוקתי, דיני נזיקין, בקבוצה קטנה של עד 50 סטודנטים, עם אחד מהמרצים הבכירים בפקולטה. המסגרות הללו יפתחו את מרכיב מיומנות הכתיבה של התלמידים כבר משנה א', והאוריינטציה של הכתיבה לא תהיה אקדמית אלא פרקטית.
"רעיון נוסף שקידמנו הוא ללמד ולהתמקד בסוגייה משפטית, ולא בתחומי משפט, כי רוב הבעיות המשפטיות מורכבות ונוגעות לכמה תחומים".
- האם יש הבדל בין הסטודנטים של היום לסטודנטים של העבר?
"הסטודנטים של היום יותר טובים. הם מגיעים לפקולטה יותר בוגרים ויותר מבינים את העולם, ורובם גם עם כלים חישוביים חזקים ויכולת טובה באנגלית. כשאני למדתי משפטים בשנות ה-80, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב הכשירה חצי מעורכי הדין בישראל. היום היא מכשירה כ-6% מעורכי הדין בארץ, אבל הם אנשי מקצוע שהולכים לחזית העשייה. הם לא יהיו טכנאי משפט, אלא יפתחו עסקאות, יעסקו בפעילות בינלאומית וייצרו תקדימיים משפטיים".
- חלק מהמרכיבים שעליהם דיברת, כמו לימוד בקבוצות קטנות ולימוד משפט משווה וגלובלי, קיימים גם בפקולטות אחרות למשפטים.
"יכול להיות שחלק מהרכיבים קיימים גם בפקולטות אחרות, אבל אני לא מכיר אוניברסיטה שיצרה כמונו מהלך מקיף ומסודר שנמשך 3 שנים, וכולל שינויים מרחיבים במרכיבים שונים של תוכנית הלימודים בפקולטה".
- מי היא לדעתך הפקולטה למשפטים הטובה ביותר בארץ?
"אני חושב שהפקולטות למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים הן הטובות ביותר. אחרינו נמצאות הפקולטות באוניברסיטת חיפה, בבר-אילן ובמרכז הבינתחומי, שגם הן טובות מאוד.
"המכללות למשפטים הן פחות טובות. אני חושב שהן לא שואפות כמונו להכשיר עורכי דין לחזית של המקצוע, אלא לתפקידים 'רגילים' של מקצוע המשפטים. הן מכשירות עורכי דין פרקטיים, שפועלים במסגרת הכללים. לעומת זאת, אנחנו מכשירים עורכי דין חלוצים וחדשניים שמשתתפים בעיצוב הכללים".