פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד איש העסקים שמעון אהרוניאן, מי שהיה מועמד מטעם סיעת ש"ס למועצה הדתית רעננה ומציג עצמו בתואר רב, בסעיפים של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. הפרקליטות הודיעה כי אם אהרוניאן יורשע, היא תבקש עונש מאסר בפועל.
הפרשה נחשפה בכתבות ב"גלובס" (ב-12.10.11 וכן ב-1.10.14). אהרוניאן קיבל מרשות המים זיכיון לפתח את מתקני המים והולכת המים ממכון טיהור השפכים (מט"ש) של העיר דימונה לשטחים חקלאיים באזור.
הזיכיון ניתן לחברת "קולחי דימונה" בבעלותו של אהרוניאן, ללא מכרז, למרות שהיה במצב של ניגוד עניינים ברור. רשות המים אישרה לאהרוניאן מענקים בגובה של כ-6.5 מיליון שקל בגין תוכנית הפיתוח שהגיש.
אהרוניאן קיבל מרשות מקרקעי ישראל קרקע והתחייב לנטוע בה אשלים לתעשיית העץ, שאינם צורכים הרבה מים. זאת, לצד חובתו לספק מים גם לחוות "צברי אורלי" של היזם נועם בלום, שפעלה בשטח עוד קודם לכן. ואולם, בפועל ובניגוד למחויבותו, אהרוניאן נטע בשטח עצי פרי והפך לספק המים של עצמו.
לפי כתב האישום, כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט, בהם תוכננה הנחת קו מים לאורך השטחים החקלאיים בעלות של 2.5 מיליון שקל, אהרוניאן לא ביצע כלל את העבודות, אך זייף חשבונות ביצוע שבזכותם קיבל מרשות המים מענקים בגובה 1.25 מיליון שקל עבור עבודות שכלל לא ביצע.
אי-סדרים?
פרשת המירמה לכאורה של אהרוניאן נחשפה הודות ליזם נועם בלום. האחרון התלונן במשך שנים כי אהרוניאן פלש לקרקעות מדינה, וכי בשל ניגוד עניינים אינו מקיים את התחיבויותיו לספק לו את מכסת המים שהובטחה לו על-ידי רשות המים לצורך מטע הצברים שלו. בעקבות זאת נקלע בלום לקשיים. ואולם, היועצים המשפטיים ברשות המים, עורכי הדין חנה פרנקל ואושרי פרוסט (כיום שופטת שלום), דחו בזמנו את טענותיו של בלום.
בלום עתר לבתי המשפט ולבית הדין לענייני מים. בית המשפט העליון פסק לו פיצוי מהמדינה של כ-6.5 מיליון שקל בגין הרשלנות של רשות המים. בבית הדין לענייני מים הוצגו ממצאים, לפיהם אהרוניאן לא קיים את התחיבויותיו לפיתוח מערכת המים ממט"ש דימונה אל השטחים החקלאיים באזור.
בפסק הדין של בית הדין למים נקבע כי "בא-כוחו של אהרוניאן, עו"ד ישעיהו הורוביץ, מרמז בטיעוניו כי ככל שהיו אי-סדרים ואולי אף בוצעו עבירות פליליות, הרי שאלה אינם רק נחלת אהרוניאן אלא גם גורמים אצל רשות המים. אין חולק כי הממצאים, לפיהם העניקה מדינת ישראל מענקים בסכומים משמעותיים של מיליוני שקלים לידי אהרוניאן, וזאת ללא כל בדיקה ובקרה ווידוא כי אהרוניאן ביצע את התחייבויותיו, יחייבו חקירה גם אצל רשות המים (הגם שייתכן וכל המעורבים בהליכים בעבר אינם ממלאים עוד תפקידים שם). ככל שיימצא כי מי מהעובדים או ממלאי התפקידים אצל רשות המים לא מילא את תפקידו כנדרש, ואולי אף היה מעורב בפלילים - יחייב הדבר נקיטת הליכים מתאימים".
בעקבות ההערות החריפות של בית הדין לענייני מים, נשלל מאהרוניאן זיכיון ההפעלה שקיבל מרשות המים. הפרשה נחקרה ביחידה להב 433 של המשטרה. בראש צוות החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה עמד רפ"ק ערן מלכה, המואשם בפרשת רונאל פישר כי סיפק מידע לנחקרים בחקירות משטרתיות בתמורה לשוחד.
מלכה, שאינו מופיע ברשימת השוטרים שהם עדי תביעה בתיק נגד אהרוניאן, אמר לבלום במהלך החקירה כי קיבל הוראה שלא לחקור אם היה שיתוף-פעולה של גורמים ברשות המים עם אהרוניאן.
