עדנה ארבל בטקס הפרישה / צילום: נועם מושקוביץ
יומיים לאחר שפרקליטות המדינה אישרה פתיחת חקירה פלילית כנגד מפיצי סרטון ביו-טיוב, בו נראים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו כשהם לבושים במדים בעלי סממנים נאצים ונושאים לכאורה דברים בגרמנית - מודיעה שרת המשפטים, איילת שקד, על מינויה של הוועדה לבחינת הגבולות בין חופש הביטוי לחופש השיסוי.
בראשות הוועדה תעמוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, ומטרתה: קביעת קריטריונים להגנה על עובדי ציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים ברשת.
הוועדה תיקרא "הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט", וחבריה יהיו נשיאת בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופטת דבורה ברלינר; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), עו"ד רז נזרי; הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר; פרופ' אסא כשר; פרופ' אריה אלדד; חגי סגל; שופט בית משפט השלום, מיכאל קרשן; ד"ר נמרוד קוזלובסקי; ד"ר הדר דנציג; ד"ר חיים ויסמונסקי; ד"ר ענת פלג; והכתבת ואשת התקשורת שרי רוט.
הוועדה הוקמה, בין היתר, בעקבות התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, על רקע פרסומים מכפישים שונים אודותיו.
מיד לאחר האירוע הטרגי קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון בנושא "האיזון בין חופש הביטוי לבין השם הטוב - הגנה על עובדי ציבור במילוי תפקידם", במסגרתו חשף המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד רז נזרי, כי המדינה נמצאת במגעים עם גוגל על מנת שהאחרונה תסיר השמצות שקריות ומכפישות על נבחרי ציבור שיועלו לרשת, וכי הוקם צוות מיוחד במשרדו לבחינת דרכי ההגנה עובדי ציבור מפני רדיפתם.
במכתב המינוי ששיגרה שרת המשפטים לחברי הוועדה כתבה שקד כי "בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הולכת וגוברת של פרסומים, בעיקר ברשת האינטרנט, הפוגעים קשות בשמם הטוב או בפרטיותם של מושאי הפרסום. כאשר מדובר בעובדי ציבור, בהם שופטים, שוטרים, עובדים בתחום הרווחה, מגייסים לצה"ל ועוד, קיים חשש נוסף מלבד הפגיעה בזכויותיהם, והוא כי עלולה להיפגע גם תקינות תפקודו של השירות הציבורי. תוצאות פרסומים אלה הן לעיתים הרות-גורל. לא לשווא נכתב בספר משלי 'חיים ומוות ביד הלשון'".
עוד הוסיפה השרה כי התופעה רחבת-היקף ואינה מצטמצמת אך לפרסומים הפוגעים בשם הטוב או בפרטיות, אלא כוללת פעילויות נוספות, "החל מחלוקה, הדבקה ופרסום של מודעות עם מסר פוגעני בשכונת מגוריו של מושא הפרסום וכלה בהפגנות בלתי פוסקות בסמוך לביתו וחשש לפגיעה בו".
לשם התמודדות עם תופעה זו, מבקשת השרה מחברי הוועדה לגבש אמצעים להגנה על הציבור, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין המתחייב משמירה על חופש ביטוי, ובכלל זה השמירה על השיח החופשי המיוחד המאפיין את רשת האינטרנט, לבין ההגנה על הנפגעים מהפרסום.
הדיון בשאלה האם עובדי הציבור זכאים להגנה מוגברת מפני פרסומים כוזבים ולשון הרע - יותר מההגנה שמקבלים שאר אזרחי המדינה - עובר כעת לידי הוועדה.
לפני כשבועיים, כאמור, התקיים בוועדת החוקה של הכנסת דיון בשאלה זו, על רקע התאבדותו של תת-ניצב ברכה. לפני כ-3 שנים חשף ברכה, שומר המצוות, כי הרב ישאיהו פינטו הציע לו שוחד של מאות אלפי שקלים תמורת מידע מחקירה שהתנהלה נגדו. בעקבות המידע שהביא ברכה הוגש נגד פינטו כתב אישום, ופינטו הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות השוחד ובעבירות נוספות. מאז שהביא את המידע סבל ברכה מלחצים קשים מכיוון חסידיו של פינטו ומשורה של פרסומים מכפישים בתקשורת אודותיו.
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, אמר בדיון כי "המדינה חייבת להגן על עובדיה שומרי החומות", והוסיף, בהקשר של ברכה, כי "המדינה לא עשתה את מה שהיא צריכה לעשות". סלומינסקי אף התריע מפני מצב שבעתיד אנשי ציבור לא יסכימו לכהן בתפקיד שופטים או פרקליטים.
במהלך הדיון גילה עו"ד נזרי כי הוא מקיים שיח עם חברת גוגל בעניין הסרת תוצאות חיפוש בגוגל של פוסטים והשמצות זולות ושקריות שיועלו לרשת כנגד עובדי ציבור, וכי במשרדו הוקם צוות שנועד להתמודד עם רדיפת אנשי ציבור, הן במישור הפלילי והן במישור המינהלי.
בהמשך הדיון התייחס גם היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, לפגיעה בעובדי הציבור ברשת ובפרסומים בתקשור, ואמר כי "התופעה של פגיעה באנשי ציבור, מחריפה ומגיעה לפגיעה בשופטים".
לדבריו, הועלו לרשת תמונות של שופטים באתרים פורנוגרפיים וכן במדי אס-אס. "התופעה מדאיגה, ואנו עובדים בסבלנות מולה, אבל לא בטוח שהסבלנות לא תפקע ביום מן הימים".
ח"כ רויטל סויד, שעד לאחרונה הופיעה כעורכת דין באולמות בית המשפט, הבהירה בדיון כי פרסומים אודות שופטים, למשל, עלולים להשפיע על פסיקותיהם. "מה אנחנו חושבים, שופטים הם לא בני אדם? האם זה לא ישפיע על הפסיקה שלהם? איך שופט יתנהל אם הוא יידע שתמונת שלו יפורסמו באתרים פורנוגרפיים?", אמרה.