חברת בוסטון סיינטיפיק הייתה אחת השחקניות הבולטות בתחום המכשור הרפואי בישראל בשנות ה-90 המאוחרות ותחילת שנות ה-2000. החברה רכשה כאן חברות והשקיעה באחרות, אך מאז צימצמה את היקף הפעילות שלה. בימים אלה מתכננת החברה להשקיע יותר בטכנולוגיות ממקורות בינלאומיים, לרבות בישראל, כך לדברי דייוויד קנאפ, סמנכ"ל המחקר התאגידי בבוסטון סיינטיפיק, בראיון בלעדי שהעניק ל"גלובס".
"ישראל היא סביבה נהדרת", אומר קנאפ, "יש כאן אקדמיה וכישרונות ייחודיים - ואנחנו משתתפים בזה כבר היום. אנחנו עובדים עם האוניברסיטה העברית והדסה בנושא של ביודזיין. מדובר בשילוב רעיונות בין מהנדסים, רופאים וחוקרים בתחום הביומד, כפי שעשינו עם בתי חולים מובילים בארה"ב כמו ג'ון הופקינס ומיו קליניק. כמו כן, אחד הדברים שמאוד קוסמים לנו בישראל הוא הנושא של התמיכה הממשלתית, ברמות רבות ושונות. יש לנו גם זרוע השקעות וגם פעילות מיזוגים ורכישות ואנחנו כל הזמן מחפשים הזדמנויות בישראל ומדינות נוספות, ומעורבים בנעשה בכל מיני דרכים.
"תחת המנכ"ל החדש מייק מהוני, התמקדנו יותר בחיפוש הזדמנויות לצמיחה ולשווקים חדשים מחוץ לארה"ב. אחרי כמה פרויקטים מוצלחים בהודו וסין, החברה ערוכה לקבל על עצמה תפקיד משמעותי יותר בקהילת הביוטק המרשימה של ישראל. אנחנו מאוד אופטימיים לגבי הסביבה העסקית בישראל ומקווים ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ישראלים ועם משקיעים נוספים שרוצים להשקיע בה".
- אתם משקיעים גם בקרנות הון סיכון ישראליות?
"זה לא התחום שלי, אבל זה קרה. לקרנות הון סיכון בישראל יש צוותים טובים שכוללים בכירים בעלי גישה חדשנים שהיו להם כמה וכמה הצלחות. אנחנו מחפשים את המנצחים הסדרתיים".
24 מיליארד דולר
בוסטון סיינטיפיק נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של כ-24 מיליארד דולר. היא חברת המכשור הרפואי ה-13 בגודלה בעולם, אם לוקחים בחשבון גם חברות אבחון והדמיה גדולות וכן חברות תרופות שיש להן גם פעילות מכשור רפואי וגם פעילויות אחרות, ובספירת החברות העוסקות במכשור רפואי בלבד, מקומה גבוה יותר. בישראל היא מוכרת בין היתר בגלל שיתוף הפעולה עם מדינול שהפך את שתיהן לחלוצות בעולם הסטנטים (ונגמר בפיצוץ גדול ומתוקשר).
בנוסף היא רכשה את חברת Labcoat גם היא מתחום הסטנטים, והשקיעה בחברות נוספות שכמעט כולן הצליחו, אך נמכרו - בהן מדיגייד, סייטליין ו-PVT (ראו טבלה). החברה משקיעה בקרנות הו סיכון בישראל וגם במספר חברות שעדיין לא נמכרו: M-valve, בריינסגייט ואחרות. בסך הכל עושה רושם שבוסטון סיינטיפיק עשתה "סיבוב" יפה על השקעותיה בארץ.
- מה נמצא ברשימת הקניות שלכם?
"בוסטון סיינטיפיק מתמקדת היום בעיקר בתחומי האנדוסקופיה (אבחונים וניתוחים זעיר פולשניים דרך חורים טבעיים בגוך ודרך חורים קטנים, כתחליף לניתוח פולשני יותר), נוירולוגיה, קרדיולוגיה ומספר תחומים נוספים. אנחנו מחפשים לצמוח בתחומים האלה וכן בתחומים שבהם אין לנו היום פעילות, בתנאי שנוכל למצוא בתחומי הללו טכנולוגיה שיכולה לאפשר לנו להיות מובילים בתחום, בשילוב בינה לבין היכולות הקיימות שלנו.
"נוירומודולציה, כלומר מכשירים רפואיים שמשנים את פעילות המוח, היא תחום מאוד בולט בתוכניות הצמיחה שלנו היום. אני חושב שלתחום הזה יש עתיד גדול. בקרדיולוגיה, תחום מבנה הלב (structural heart - למשל החלפה או תיקון של מסתמי הלב באופן זעיר פולשני), הוא תחום מאוד מבטיח שאנחנו מאוד מושקעים בו.
"בעבר היינו מאוד ממוקדים בטיפול ואילו היום אנחנו מתרכזים גם באבחון, כדי שנוכל לטפל במחלה באופן מהיר ומדויק יותר. במיוחד מעניינים אותנו מוצרים חדשים שמאפשרים לאבחן בעיה ולטפל בה מיד, במקום לשלוח חולה הביתה עד קבלת התשובה וזימונו בחזרה לטיפול. כל טכנולוגיה שמאפשרת, למשל, לדגום ביופסיה ומיד לאבחן אותה כדי לטפל במקום - אפילו בלי להוציא את המכשיר - יכולה לחסוך למערכת הבריאות המון כסף".
קנאפ מציין גם את תחום הבריאות הדיגיטלית והמובילית. "אני רואה את ההתפתחות התחום הזה כמשנת חיים בעולם הרפואי, ואני משוכנע שנהיה פעילים מאוד בו. המנכ"ל החדש, מייקל מהוני, מביא איתו חזון מקיף של העצמת החולה, וזה יקרה עם התפתחות הרפואה הדיגיטלית. ההחלטות הבריאותיות יהיו הרבה יותר מותאמות אישית, וישתפר מאוד הטיפול במחלות כרוניות. תת-נושא חשוב בניהול הבריאות באמצעים דיגיטליים, ובעיקר מחלות כרוניות, הוא כיצד נותנים לאנשים מוטיבציה להתמיד בטיפול בעזרת האמצעים הללו. אני חושב על זה הרבה, כי אשתי פסיכולוגית".
קנאפ מציין כי לבוסטון סיינטיפיק מספר שתלים מתוחכמים ועתירי חיישנים, שיכולים להוות את הממשק בין המכשור הרפואי הקלאסי לבין הבריאות הדיגיטלית, ולכן לחברה יש תפקיד מהותי במהפכה. "אנחנו עומלים היום בעצמנו על פיתוח הכלים האנליטיים שינתחו את המידע שמגיע מן החיישנים ויאפשרו לנו לנהל יותר טיפולים ממש מתוך השתל. בהמשך, אנחנו מעוניינים לפתח חיישנים כאלו גם ללא השתל, שיפעלו מחוץ לגוף ויביאו מידע גם עבור מי שאין צורך להכניס לגופו מכשירים מושתלים".
- מהם המוצרים המובילים בצנרת המוצרים שלכם?
"צפויות לנו בעתיד הקרוב כמה השקות מאוד מלהיבות. אחת מהן היא ה-Watchman arterial fibrillation closure device. מדובר במכשיר שנועד לטפל בחולים עם פרפור עליות, שנמצאים בשל כך בסיכון ללקות בשבץ. היום הם מטופלים במדללי דם שיש בהם סיכונים". המצר סוגר את הגישה לרכיב מסוים של הלב ובכך מפחית את הסיכון באופן מכאני ולא תרופתי". המוצר מאושר לשיווק באירופה מ-2009, אך רק לאחרונה אושר סוף סוף גם בארה"ב, שוק היעד העיקרי של עולם המכשור הרפואי.
"כמו כן אנחנו מאוד נלהבים מהסטנט המתכלה שלנו, שעשוי להיות הסטנט המתכלה הראשון שיאושר בארה"ב. מוצר נוסף מלהיב הוא דפיברילטור שמגן מדום לב פתאומי בלי להידרש לאלקטרודות המובילות ללב.
"בסך הכל אנחנו משקיעים במו"פ כמיליארד דולר בשנה ועם הרכישות שאנחנו מבצעים אנחנו מגיעים לעוד כמיליארד דולר בשנה, סכום יוצא דופן בחברות בגודל שלנו".
"התועלת גבוהה"
נציין כי בוסטון סיינטיפיק ספגה מהלומה עסקית לפני כעשור, לאחר שרכשה את חברת הקרדיולוגיה גיידנט תמורת 27 מיליארד דולר. בדיעבד ישנה הסכמה די גורפת בשוק המכשור הרפואי שהרכישה בוצעה במחיר מופקע ולא הניבה אינטגרציה טובה כפי שציפתה החברה. מאז החברה לא ביצעה רכישות גדולות, בעוד שסביבה ניתן לראות חברות מכשור רפואי שמתמזגות זו עם זו בהתלהבות.
- מה עמדתכם היום בנוגע לרכישות ענק לעומת רכישות נקודתיות.
"הודענו לאחרונה על רכישה בתחום בריאות הגבר והאורולוגיה. קנינו מ-AMS טכנולוגיה תמורת 1.6 מיליארד דולר. זו רכישה גדולה למדי שמאוד מלהיבה אותנו, כי היא מאפשרת לנו לבסס הובלה בתחום שאנחנו היום לא קיימים בו. אנחנו ממשיכים לחפש סטארט-אפים, וככל שאנחנו מתחילים לשתף פעולה עם חברה מוקדם יותר, כך התועלת לשני הצדדים לדעתנו גבוהה יותר, בעיקר אם תהיה באמת רכישה, אז היא תהיה חלקה יותר".
לסטארט-אפים בתחום המכשור הרפואי די קשה בשנים האחרונות. הדרך עד קבלת אישור שיווק ושיפוי ביטוחי התארכה מאוד, קשה למכור לבתי החולים, ולאור כל זה גם קשה לגייס הון.
"בוודאי, אפילו לנו לא קל עם מוצרים חדשים. העצה שלי לסטארט-אפים היא שהם חייבים לדעת מיום אפס מי הלקוח שלהם ומיהו הרוכש הפוטנציאלי של החברה, ולעבוד איתם מהיום הראשון באופן אינטגרטיבי. עבודה כזו מאפשרת למוצר של הסטארט-אפ להיות הרבה יותר איכותי לקראת הסקייל אפ ולכן כדאי לעשות זאת בשלב מוקדם. כדאי להיות פתוח לכל מיני מבנים של השקעה כמו למשל מקדמה ותשלומי אבני דרך. העצה האחרונה שלי לסטארט-אפים היא לחשוב מעבר לבעיה הספציפית בלבד, כלומר מעבר לשאלה האם המוצר עובד, כי זה רק אחד השיקולים שצריך לקחת בחשבון בבניית המודל העסקי של החברה. דווקא הישראלים מאוד מודעים לכך שיש חסמים אחרים מלבד האם המוצר עובד - ומודעים לכך שהם לא מספיק מכירים אותם ושהם צריכים להתייעץ - לטעמי אלה דווקא חדשות טובות".
