זוהר דביר יורם הלוי ובנצי סאו / צילום: אתר המשטרה ואמיר מאירי
הכישלון הגדול של משטרת ישראל באבטחת מצעד הגאווה בירושלים, שהסתיים ברצח הנערה שירה בנקי ז"ל על-ידי ישי שליסל בשבוע שעבר, לא ימנע כנראה מהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לבחור לארגון מפקד חדש מקרב צמרתו הנוכחית.
עד תחילת שבוע הבא צפוי ארדן להודיע את מי הוא ימנה לתפקיד מפכ"ל המשטרה במקומו של המפכ"ל הפורש, רב-ניצב יוחנן דנינו.
ארדן מתלבט בין 3 מועמדים: מפקד המחוז הדרומי, ניצב יורם הלוי; מפקד מחוז הצפון, ניצב זוהר דביר; וממלא מקום המפכ"ל, ניצב בנצי סאו.
ארדן נפגש עם שלושת הקצינים בתחילת השבוע וערך התייעצויות בנושא עם גורמים שונים. לפי הערכות בימים האחרונים, המועמדים המובילים לתפקיד הם הלוי ודביר. ואולם, חשוב להדגיש כי מדובר בהערכות בלבד.
אפשרות נוספת היא שארדן יפתיע ברגע האחרון וימנה לתפקיד מועמד מבחוץ. אפשרות זו היא, כאמור, נמוכה, לאור אמירות ברורות של ארדן כי הוא מעדיף למנות מועמד מתוך המשטרה. עם זאת, ארדן שומר את הקלפים קרוב לחזה.
הלוי, בן 52, נולד וגדל בירושלים. הוא נשוי ואב ל-3 ילדים. במהלך שירותו הצבאי בצה"ל שירת ניצב הלוי בחטיבת הצנחנים, ועם שחרורו הצטרף ליחידה המיוחדת ללוחמה בטרור - הימ"מ. במהלך שירותו המשטרתי שימש ניצב הלוי כמפקד יחידת המסתערבים, יחידת הגידעונים והיחידה המרכזית בירושלים. מאז מונה לניצב שימש כמפקד יחידת החקירות להב 433. הלוי עזב את התפקיד החשוב אחרי פחות משנה, בשל חילוקי דעות בינו לבין ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, ניצב בדימוס, יואב סגלוביץ'. בהמשך שימש כראש אגף קהילה במשטרה וכמפקד משמר הגבול. באוקטובר 2012 הוא מונה למפקד מחוז דרום - תפקיד שבו הוא מכהן, כאמור, עד היום.
כשלים מהותיים
דביר, הצעיר מבין שלושת המועמדים, נולד ב-1965 בראשון-לציון ולמד בפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה העברית הרצליה. הוא שירת שנים ארוכות בצה"ל, ובתפקידו האחרון בסדיר היה מפקד סיירת גולני. דביר הצטרף למשטרה ב-1999 כמפקד פלגה בימ"מ. הוא שימש כמפקד הימ"מ בזמן האינתיפאדה השנייה, כמפקד מרחב עמקים, כסגן מפקד המחוז הצפוני וכראש את"ל. בנובמבר 2003 נפצע דביר קשה מאוד בתאונת דרכים, אך בעזרת כוחות נפשיים גדולים הוא הצליח להתאושש מהפציעה ולהמשיך להתקדם במשטרה. בינואר 2014 התמנה דביר למפקד מחוז צפון.
בנצי סאו, בן 56, מכהן כמפקד מחוז תל-אביב החל ממאי 2013. סאו החל את שירותו במשטרה ב-1977, כשהתגייס למשמר הגבול. הוא שירת בתפקידי פיקוד שונים בחיל, ובין היתר כמפקד מרחב מג"ב ירושלים והוביל את הקמת מערך מג"ב בעוטף ירושלים. באוקטובר 2004 הוא מונה לראש מטה משמר הגבול. בהמשך מונה לעוזר ראש אגף שיטור וביטחון, אגף המבצעים של המשטרה. בנוסף שימש כמפקד המחזור הראשון של "תוכנית ברק" לאיתור וטיפוח שוטרים מובחרים בקצונה הזוטרה. בשנת 2008 קודם לדרגת ניצב ומונה לראש האגף לשיטור וביטחון. במאי 2010 מונה למפקד מחוז מרכז. כעבור 3 שנים הוא החל לכהן כמפקד מחוז תל-אביב, ולפני כחודש, לאחר פרישתו של דנינו, מונה לממלא-מקום המפכ"ל.
על הקריירה של סאו מעיבה התנהלותו בעת אירועי אוקטובר 2000. סאו היה אז מפקד מג"ב צפון ומפקד גזרת ואדי ערה וניהל עימות ממושך מול אזרחים שהשתתפו במהומות. ועדת החקירה שבדקה את האירועים, בראשות השופט תיאודור אור, מצאה כי סאו ניהל את העימות בלא הצדקה בנסיבות המקרה ובניגוד למדיניות המחוז, כפי שגובשה באותו בוקר. כן נמצא כי הוא היה שותף לאחריות להפעלה בלתי מוצדקת של ירי צלפים באש חיה כלפי מיידי אבנים בצומת אום אל-פחם.
"ניצב משנה סאו הרשים את הוועדה כמפקד מנוסה ורציני, אך אין בכך כדי לגרוע מן העובדה שהכשלים שניכרו בתפקודו היו מהותיים", נקבע. גם חלק מהמחדלים בחקירת הרצח ב"ברנוער" נגעו לתחום פיקודו של סאו.
בפני מפכ"ל המשטרה החדש עומדים אתגרים רבים ומורכבים. בראש ובראשונה יצטרך המפכ"ל לשקם את תדמית המשטרה, שנפגעה קשות בעקבות שורה של כשלים שהתגלעו לאחרונה בארגון, ובהם המחדל של מוקד 100 של המשטרה לטפל בשיחת הטלפון של הנערים גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח המנוחים שנחטפו על-ידי מחבלים; שורת החקירות וההדחות של קצינים בכירים שנאלצו/אולצו לפרוש עקב חשדות להטרדות מיניות ולניצול יחסי מרות; פרשות רב-פקד ערן מלכה (וקשריו עם עו"ד רונאל פישר); פרשת ניצב לשעבר מנשה ארביב; מחאת יוצאי אתיופיה, בין היתר בטענות על אפליה כלפיהם מצד המשטרה; וכאמור, גם הכישלון האחרון והגדול באבטחת מצעד הגאווה בירושלים שהסתיים בטרגדיה.
מבחן כלכלי
בנוסף יצטרך המפכ"ל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים רבים, בהם הפשיעה "הרגילה" והכלכלית וההסתה והאלימות ההולכת וגוברת ברחוב הישראלי.
מחקר של המשרד לביטחון פנים, שפורסם לאחרונה, העלה כי הנזק הכלכלי שנגרם למדינה כתוצאה מהפשיעה ב-2014 היה 15.8 מיליארד שקל. לפי הדוח, מדובר בעלייה בנזק הכלכלי שמחזירה את היקף הנזק לרמתו בשנים 2009-2010, וכן מדובר בעלייה חדה של 9.1% ביחס לנזק הכלכלי בשנת 2013. גם בפרמטרים הכלכליים ייבחן המפכ"ל הבא.