יוסי פילוס / צילום: איל יצהר
כשרו"ח יוסי פילוס, יו"ר PwC קסלמן וקסלמן, אחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות בישראל, משרטט את החזון שלו למשרד בעשור הקרוב, הוא כבר לא רואה קלסרים ודוחות עבי-קרס מול עיניו. הוא רואה מחשבים, אינטרנט ותוכנות מתוחכמות.
"אין דרך אחרת להתקדם הלאה", הוא אומר. "בעוד 5-10 שנים הבנקים, למשל, ייראו אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים אותם. היום, הבנק שגדל בקצב הכי מהיר בעולם זה בנק שאין לו סניפים בכלל, כולו על סמארטפונים ועל סרברים. הבנקאות הולכת להשתנות, חברות הביטוח הולכות להשתנות, הקמעונאות משתנה והולך להיות שינוי דרמטי בעולם הרפואה. זה ברור שבעוד שנים ספורות רופא לא יצטרך לפגוש אותך בכדי לבצע בדיקה פיזית. אתה תשב מול מסך אצלך בבית, והוא יסרוק אותך באמצעות סורק, ואחר-כך ישגר לבית המרקחת את המרשם שלך. העולם מתקדם בצעדי ענק".
בעולם הזה, ישתנה דרמטית גם תפקידם של רואי החשבון. "התחזית שלי היא שבשנת 2030 כל עבודתו של רואה החשבון תיעשה באמצעות האינטרנט. אני תמיד לוקח את הבת שלי הצעירה, דור, כדוגמה. היא עובדת היום במחלקת הייעוץ של הפירמה, והיא חיה לגמרי בעולמות של אינטרנט, אייפון, עננים - הכול נע סביב זה. היא לא תראה יותר סניפים של בנקים, היא תפקיד כסף דרך הסמארטפון שלה ותקבל ריבית דרך הסמרטפון.
"בשנת 2030, הגברת כהן מחדרה, שתמיד אנחנו חרדים למצבה, זו הבת שלי, שהיא היי-טקיסטית מכף-רגל ועד ראש. אין סיכוי בעולם שהיא תקרא 1,500 עמודים דוח כספי של בנק לאומי, בשביל להחליט אם לממש חלק מאגרות חוב או לא. יהיו אתרים שגוגל יבנה אותם או מנועים דומים, שיתנו לך המלצה אבסולוטית לקנות או למכור, ויביאו בחשבון אלפי פרמטרים שאנחנו לא יכולים לחשב אותם - כל שערי החליפין הקיימים והעתידיים, מצב פוליטי, שריפות, מזג-האוויר - ואיך הם משפיעים על כל חברה ועוד ועוד.
"כל הפרמטרים שהיום נמצאים רק במחשבי על של הגופים הגדולים בעולם - מקינזי, גולדמן זקס ודומיהם - יהיו נחלת הכלל. בדולר בשבוע אדם יקבל את כל המידע שהוא רוצה. אז מה רואי החשבון ימשיכו לעשות דוחות כספיים עם פלפולים כאלה ואחרים? ממש לא".
שיתוף-פעולה עם גוגל
- אם המחשבים והמוחות האינטרנטיים יחליפו ניתוחים של בני אדם, אז גם את רואי החשבון ניתן יהיה להחליף באותם כלים.
"בחלק מהעבודה זה נכון. לא בכל. לא יכול להיות שנמשיך לעשות ביקורת מדגמית בבנקים ובחברות ביטוח ובמקומות שיש בהם ביג דטא באמת - שם אפשר יהיה לעשות ביקורת און-ליין. לא תהיה מגבלה של אחסון או של כוח מחשובי. אנחנו ניקח את כל הספרים של בנק או חברות גדולות אחרות, חברות תקשורת, ביטוח, חברות בתחום הרפואי, נריץ עליהם את כל האלגוריתמים של חישובי הריבית וחישובים של הפרשות לחובות מסופקים ועוד ועוד, ובסוף כל יום אני אוכל להגיד למנהלים 'הדוחות שלכם מבוקרים'. למעשה חלק גדול מעבודת הביקורת, שזו העבודה המאסיבית של המדגמים והבדיקות, המחשב יעשה בשבילי. כך, במקום ביקורת מדגמית שאני עושה היום, אנחנו נעשה 100% בדיקות".
- נשמע שהמשרדים יוכלו להתקיים עם חצי מכוח-האדם שאתם מעסיקים כיום, ואפילו פחות?
פילוס: "בעולם המשתנה הזה, המשרד צריך להיות בנוי עם משאב יותר גדול בתחום של ה-IT, בתחום של ה'ביסנז אינטליג'נט' בכל המערכות. זה לא אומר שכוח-האדם יירד משמעותית. בכל המשרדים לדעתי - ואני יודע בוודאות בנוגע ל-PWC - מרכיב הייעוץ יגדל מאוד, מחלקות המסים ימשיכו לעבוד במרץ, והביקורת תקטן באופן יחסי".
בשנה וחצי האחרונות זו המנטרה עליה חוזר פילוס בפני שותפיו לפירמה - וכולם צועדים איתו באותו כיוון. במקביל, נעשים צעדים דומים בפירמה הבינלאומית PwC שמתווה להם את הדרך. כך, למשל, לאחרונה נחתם הסכם בנוגע לשיתוף-פעולה ייחודי בין ענקית הטכנולוגיה גוגל לבין PwC העולמית בתחום המחשוב הארגוני, במטרה להטמיע ולקדם שירותים חדשניים בקרב חברות ברחבי העולם. "לגוגל יש את היכולת המחשובית האינסופית, ול-PwC ידע בעולם העסקי שגוגל רוצה להיחשף אליו, אז יש פה שיתוף-פעולה שיצעיד את שתי החברות קדימה", אומר פילוס.
PwC ישראל נמנית על 5 פירמות ראיית החשבון הגדולות בישראל, לצד EY ישראל, KPMG סומך-חייקין, Deloitte ישראל ו-BDO זיו-האפט. לדברי פילוס, החיבור לפירמות הבינלאומיות מעניק להן יתרון בכמות המשאבים שמוקצים לטובת הזינוק הטכנולוגי שהן צריכות לעשות, אבל אז מתבקשת השאלה מה יקרה לפירמות הקטנות והבינוניות. "יש מקום גם למשרדים האלה", אומר פילוס. "חלק מהמשרדים הקטנים והבינוניים משגשגים מבחינה כלכלית. אני לא יודע מה השינויים הטכנולוגיים יעשו להם, אבל אני מניח שפה ושם גם הם עוברים תהליכים של התחדשות. אבל לא בעוצמות שרואים בפירמות הגדולות.
"לדוגמה, ב-PWC פיתחו תוכנה מדהימה שנקראת 'הלו', שהיא מעין מנוע חיפוש וגם מחולל יישומים, שמאפשרת לך להתממשק להנהלת החשבונות בכל חברה, לשאוב נתונים בפילוחים שונים ולעשות חיתוכים באיזה חתך שאתה רוצה. זה כלי שבפיתוח שלו הושקעו מאות מיליונים. אין שום גוף ישראלי, בטח לא משרד בינוני, שיכול לפתח את זה. הוא עומד לרשותי, כי אני חלק מפירמה גדולה. המשרדים הקטנים והבינוניים יצטרכו להסתגל למציאות החדשה".
מפגש מקרי בצבא
פילוס רואה חשבון מזה 36 שנה, נמנה על רואי החשבון הוותיקים והמנוסים בישראל, אך מדבר ונשמע כמו היי-טקיסט. ולא בכדי. כבר כנער גילה כישורים טכניים ועניין בטכנולוגיות חדשות, ואף סיים את התיכון כהנדסאי אלקטרוניקה עם 14 שנות לימוד. בהמשך, שירת כטכנאי כלים וכמדריך בחיל הים, ומאוחר יותר, באחד מתפקידיו המשמעותיים בפירמה, שימש פילוס כראש אשכול ההיי-טק, ולמעשה היה זה שהקים את התחום בפירמה בישראל. בהמשך, ועד לבחירתו בבחירות חשאיות למחליפו של רו"ח אבי ברגר כיו"ר הפירמה לפני כשנה וחצי, עמד פילוס בראש קבוצת הייעוץ של הפירמה.
למקצוע הגיע פילוס לגמרי במקרה. במהלך שירותו הצבאי חלה בווירוס ונשלח להתאוששות בבית הבראה, ודווקא שם נסלל המסלול שלו למקצוע. "בבית ההבראה פגשתי מישהו מהישוב שלי, וראיתי שהוא קורא ספרי הנהלת חשבונות, כמו שאני קראתי אז עיתונים, ולא הבנתי מה הקטע. הוא אמר לי 'יש מקצוע עתידי שנקרא ראיית חשבון, שאני מתחיל ללמוד אחרי הצבא'. לא היה לי מושג מזה המקצוע הזה, אז ביקשתי שהוא ילמד אותי מה זה", מספר פילוס. "שילמתי לו על 4 שיעורים פרטיים, והוא לימד אותי הנהלת חשבונות על רגל אחת. וככה הגעתי למקצוע".
את לימודי התואר הוא התחיל כבר בשירות הצבאי, ולאחר התמחות בקסלמן, הצטרף פילוס כרואה חשבון מן המניין למשרד ומאז הוא שם כבר 36 שנה. בתחילת דרכו עבדו בפירמה כ-150 עובדים. היום מעסיקה הפירמה כ-1,000 עובדים.
בדרך לפסגת המשרד עבד פילוס ימים כלילות ונאלץ לעשות ויתורים בחיו הפרטיים. אחד הוויתורים המשמעותיים שעשה כרואה חשבון צעיר, היה על מה שמכונה "זמן משפחה" - עם רעייתו מיכל ו-3 בנותיו. "בשנה מסוימת המחשב של קסלמן הראה שעבדתי 2,600 שעות. אתה נופל מהמיטה, מתקלח, נוסע לעבודה, עובד לפעמים עד 2-3 לפנות בוקר, וחוזר, יום אחרי יום, עבודה מטורפת. אני מאוד התלהבתי, כי הרגשתי שאני רוכש את המקצוע. התנפלתי על כל דבר", הוא מספר.
ההשקעה השתלמה. לאחר 10 שנים מונה לשותף, ולאורך השנים המשיך לטפס בסולם הדרגות, עד שהגיע לניהול הפירמה. היום, מכסא היו"ר, יש לפילוס תצפית רחבה ותובנות על מקצוע ראיית החשבון. כך, למשל, כשהוא נשאל על התלונות על הצפת המקצוע וחוסר היכולת של בוגרי ראיית החשבון למצוא התמחות - הוא מרגיע ואומר: "השוק מווסת את עצמו כל כמה שנים. כבר עכשיו יש ירידה מאוד משמעותית במחזורי הקורסים שמתקיימים היום במוסדות להשכלה גבוהה. פחות קורסים נפתחים. הסטודנטים מצביעים ברגליים. ברוב המקומות יש צמצום מאוד משמעותי, בהיקפים של עשרות אחוזים. בשלב מסוים, מן הסתם, יהיה ביקוש, הסטודנטים יחזרו, ואז שוב תהיה הצפה, זו מן נדנדה שאתה לא יכול לברוח ממנה".
בין הבוגרים של המקצוע בשנים האחרונות ניתן למצוא גם את 3 בנותיו של פילוס - זוהר, הדר ודור - שהלכו בעקבות אביהן. דור, הצעירה בהן, אף עובדת עם אבא ב-PwC. אך פילוס מבהיר: "ממש לא עודדתי את זה. להיפך, הייתי נגד לימודי ראיית חשבון, אבל חשבתי שאני לא יכול להיות יותר מדי נגד, כי אז אני כופה את דעתי עליהן".
צעירים עם אג'נדה אחרת
כשפילוס חושב על בנותיו, הוא שוב נזכר כמה הקריב בתחילת הדרך לטובת הקריירה. "לפעמים אני מצטער על זה שבשלב מוקדם יותר של החיים לא הפנמתי את זה, אז אני מנסה מאוד מאוד מאוד לפצות היום את הבנות ואת המשפחה, ואני מבלה עם הנכדים שלי כמו שלא חשבתי שאני אבלה, בכל רגע פנוי", הוא אומר, וממשיך לתאר את "הימים ההם": "כשהתחלתי לעבוד כרואה חשבון, המשכורת שלי הייתה פחות מ-1,000 דולר לחודש, אבל אני תמיד הרווחתי 2,000, כי עבדתי 100% שעות נוספות. עבדתי מסביב לשעון. הבנתי שאין סיכוי שבשלב הזה של החיים אני אוכל לקיים משפחה ממשכורת רגילה של סטאז'ר. היה ברור לי שאני צריך לבנות קריירה".
הזכרונות של פילוס נפגשים היום עם מציאות של רואי חשבון צעירים שלא בהכרח מוכנים להקריב את ההקרבות שהוא הקריב, ובטח לא להרוויח גרושים כפי שהרוויח בתחילת דרכו. כפי שנחשף ב"גלובס", לפני כ-3 חודשים פתחו עובדי פירמות ראיית החשבון הגדולות בארץ במהלך של הקמת ועדי עובדים כדי לשפר את תנאי העסקתם ושכרם. החלוצים לפתוח במהלך היו עובדי פירמת רואי החשבון המובילה והגדולה בישראל, EY-ישראל, שנקטו צעדים להקמת ועד עובדים, תוך העלאת טענות חמורות נגד הנהלת הפירמה בנוגע לשכר הנמוך ולתנאי העבודה. בהמשך פתחו במהלך דומה גם עובדי KPMG סומך-חייקין, Deloitte ועובדי PwC.
אחד ממארגני המהלך להקמת הועד ב-PwC אמר ל"גלובס", כי מתמחה מתחיל מקבל שכר של 5,000 שקל, ובוותק של שנתיים ויותר טווח העלאת השכר נע בין 1,200-1,500 שקל. פילוס מכיר היטב את הטענות של המתמחים ורואי החשבון הצעירים על השכר הנמוך בשנים הראשונות שלא מאפשר להם לסגור את החודש, אך סבור שבפירמה שלו המצב טוב.
פילוס: "אני מכיר את הטענות, אבל אני יכול לומר שאנחנו מעניקים למתמחים שלנו תנאים מעולים", הוא אומר, ומוסיף: "אחרי 3 שנים במקצוע, רואי החשבון אצלנו מרוויחים יותר מ-6,500 שקל, יותר לכיוון ה-9,000 שקל ברוטו. אני הרווחתי פחות, גרושים, בתחילת הדרך, אבל אני ראיתי את הסטאז' שלי כחלק מתהליך הלימוד, ואצלי הלימוד נמשך עד גיל 35".
- אז הטענות של רואי החשבון הצעירים לא מוצדקות? זה דור מפונק יותר?
"זה לא עניין של פינוק. אנחנו מדברים פה על דור ה-Y ודור ה-Z ודור האלפא, ואני לא יודע איפה הם נמצאים כבר החבר'ה האלה. הם מאוד מאוד עסוקים בעצמם - ואני לא אומר את זה לשלילה. לאורך כל הקריירה שלי הבנתי שאני עם הגב לקיר, שאני חייב לעבוד קשה בשביל להצליח ולא הייתה לי אלטרנטיבה. היום גדל דור שנקודת הפתיחה שלו היא קצת יותר גבוהה, בהכללה פרועה כמובן. זה כבר לא הדור של ההורים שלהם שעשו עלייה, וחוץ מהאהבה העצומה לילדים וחיבוק חם לא יכלו לתת תמיכה כלכלית.
"היום אנשים נולדים למציאות שהיא אחרת, ויש להם את ההעדפות שלהם ואת סדר היום שלהם. למשל, אמרתי לכמה בכירים ששלחתי לחו"ל שהם נמצאים במסלול של שותפות, והיו כאלה שאמרו לי 'אנחנו לא רוצים להיות שותפים, כי אנחנו לא רוצים לעבוד כמוך'. בשבילי זה היה רגע מכונן. פתאום הבנתי שלאנשים יש באג'נדה שלהם עוד דברים חוץ מאשר לדאוג בצורה הכי בנאלית לעתיד הכלכלי שלהם. אני מאוד מאוד מכבד אותם, ואין לי שום ויכוח עם הדבר הזה.
"אין גזירה שווה לכל מי שעובר במשרד, יש כאלה שמאוד קרייריסטים ויחפשו את העבודה הקשה, ויש כאלה שרוצים להגיע לילדים בשש בערב. זה בסדר וגם זה בסדר".
- מה דעתך על רוח ההתאגדות בפירמות הגדולות, כולל אצלך?
"אנחנו ממש לא מתערבים בתהליך. אנחנו נזהרים שלא להפר חוק, ואנחנו לא מתנגדים לוועד, אם וכאשר יקום ועד. אנחנו כמובן לא מעודדים את זה, אבל אם יקום ועד, אנחנו מקווים שזה יהיה ועד שיעזור לנו לקדם את ענייני המשרד והעובדים, ולא יהיה ועד מיליטנטי שיכניס שוקים בגלגלים.
"העובדים זה הנכס העיקרי שלנו, אנחנו על זה בונים את כל הבניין שלנו. העובדים מאוד יקרים לנו, ואני חושב שהאווירה במשרד היא מאוד חיובית, אני חושב שכיף להגיע לפה, אולי לא לכולם, אבל אין אווירה לחוצה, אין אווירה שהיא הישגית בכל מחיר, ואנחנו מאוד מאוד עוטפים, כך אני מרגיש. גם אם יהיה ועד, הוא יורכב מאנשים שאפשר יהיה לדבר איתם. אין פה בהכרח ניגודי אינטרסים לאורך כל המסלול".
"זה לא הגיוני שאין לרואי חשבון אחריות מוגבלת. אנחנו לא מנהלים את העסקים"
בשנים האחרונות, במקביל ל"פריחתו" של ענף התובענות הייצוגיות בכלל, והתובענות בתחום שוק ההון והטעיית המשקיעים בפרט, החלו לצוץ עוד ועוד תביעות ייצוגיות, בהן נתבעים גם משרדי רואי חשבון שביקרו את החברות הנתבעות. כמעט בכל כתב תביעה שהוגש בעניין הטעיית משקיעים, השקעה שגויה של החברה שהובילה להפסדים או קריסה של חברה על-רקע רשלנות נושאי המשרה והדירקטורים - נוסף גם שם פירמת רואי החשבון שביקרה את החברה לרשימת הנתבעים להם מיוחסת האחריות.
גם פירמת PwC ישראל לא חמקה מרשת הייצוגיות, והייתה ועודנה מעורבת בכמה הליכים מסוג זה כנתבעת. כך, למשל, לפני כשנה, הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בתי ההשקעות הגדולים בישראל, בטענה כי גבו מהמשקיעים עמלות ברוקראז' גבוהות מכפי שהיו אמורים לגבות - ולתביעה צורפו כנתבעים גם משרדי רואי חשבון - EY ,Deloitte ו-PwC. סיכום התביעה עומד על כ-220 מיליון שקל, ורואי החשבון חשופים לחיוב בסכום העצום, עד שלא ייקבע אחרת על-ידי בית המשפט.
במקרה אחר מלפני שנים ספורות, הוגשה תביעה ייצוגית בסך 107 מיליון שקל נגד חברת דור כימיקליים, מנהליה ומשרד PwC, בטענה כי הציגו מצגים כוזבים באשר למצבה הכלכלי של החברה. חלק מהמקרים (מרביתם, כך מסתמן עד כה) מסתיימים בהחלטה המנקה את משרדי רואי החשבון מאחריות. כך למשל, ב-2009, נדחתה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בהיקף של 18 מיליון שקל נגד PwC ישראל, ששימש כמבקר של הבנק למסחר, שקרס בעקבות המעילה של אתי אלון.
ואולם, העובדה הזו לא מרגיעה את רו"ח פילוס. "יש פה אצבע קלה על ההדק. כל ראש פירמה גדולה מכיר את זה - אתה בא בבוקר למשרד, מקבל מעטפה עבה בדואר רשום ואתה רואה שאתה נתבע בהיקפים של מאות מיליונים, ולא מבין מאיפה זה בא. לעתים קרובות הדבר הזה מלווה בחוות-דעת די שרלטניות של פרופסורים, כי יש מרוץ נגד הזמן - מי מגיש את התביעה ראשון. גם אם אני קורא התביעה ואומר 'טוב, זה שטויות', אני יודע שזה הולך לעלות לי מאות אלפי שקלים, משום שגם אם בסופו של דבר התביעה הזו תידחה, אני צריך לבוא עם חוות-דעת, להשבית אנשים מהעבודה, לפשפש במעשי, לקחת עורכי דין - זה דבר שעולה הרבה מאוד כסף".
הבעיה, אומר פילוס, מתחילה בהיעדר גבול לאחריותם של רואי החשבון. "זה לא הגיוני שאין לנו אחריות מוגבלת. אתה לא יכול להיות מאוים בתביעת-עתק בלי פרופורציה לעבודה שעשית, לשכר שקיבלת ולתפקיד שלך. יש תביעות שאני מניח שהן מוצדקות, אבל יש תביעות שהן הזויות. מתברר תוך כדי משפט שמישהו מהאורגנים של החברה, זה יכול להיות מישהו מאוד מאוד מרכזי, זייף מסמכים אוטנטיי,ם למשל. יש גבול למה שרואה חשבון יכול לעשות. יש הבדל ענק בין זה שאתה עושה ביקורת לבין זה שאתה עושה חקירה.
"יש איזו תפיסה שגויה שכאילו רואה החשבון בא עם מכונת רנטגן, מתחבר, ומיד יודע כל מה שנעשה בפירמה. זה לא נכון. אתה בודק עד לרמה מסוימת. אם היו מבקשים ממני על כל דבר לעשות חקירה, כנראה ששכר הטרחה היה פי 4 ממה שאני לוקח, אבל השוק לא ישלם לי את זה".
פילוס קורא את הטענות נגד רואי החשבון ולא מבין איך נחצו גבולות לא הגיוניים בעליל ברמת הציפיות מהם. "אנשים מייחסים לרואי החשבון אחריות גם על מהלכים עסקיים שנעשו - איך עסקת בעלי העניין הזאת התאפשרה, איך התאפשר למשוך את הדיווידנד הזה. כאילו אנחנו נמצאים בכל חגיגה. המשוואה הזאת פשוט מטורפת. הטרנד הזה של ללכת ולפגוע באופן סיטונאי ברואי חשבון לא הגיוני. אנחנו לא מנהלים את העסקים".
פילוס מסביר כי כשמחברים את התופעה הזאת לשכר המתדרדר של רואי החשבון ולסכומי-העתק בתביעות הייצוגיות - המצב אף מקומם יותר.
לדבריו, "הבעיה במצב הנוכחי זה שאתה לא מוגבל בערבות. אתה חותם על מאזן של חברה ומקבל שכר מסוים עליהן, ואם חס וחלילה יש שם טעות, אז יש תביעות ייצוגיות של מאות מיליונים. מישהו יכול להגיש תביעה של 5 מיליארד דולר נגד המשרד. אני יכול להחזיר את המפתחות שלי וללכת ברגל הביתה, אם יחייבו אותנו בסכומים כאלה. לוקחים לי את המשרדים, את העתיד, את הבית, את החסכונות, את הכול. תיאורטית זה יכול לקרות, וזה פחד אלוהים. בהתחשב בזה שעכשיו זה באופנה לתבוע, ואתה צריך לעבור את המשוכה של השופטים, גם אם אתה חושב שאתה צודק, זה מטריד ומלחיץ".
יוסי פילוס
גיל: 62
מגורים: רעננה
סטטוס: נשוי למיכל, אב ל-3 בנות וסב ל-6 נכדים
תפקיד: השותף המנהל של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel