דודו זקן / צילום: תמר מצפי
המפקח על הבנקים דודו זקן פרסם היום את ההוראות הסופיות בנושא שכר הבכירים בבנקים, כאשר החידוש המרכזי בהן, הוא שיושבי-הראש בבנקים לא יוכלו לקבל בונוסים ואופציות, אלא רק רכיב של שכר קבוע. מדובר ביוזמה משותפת עם משרד האוצר, המטיל מגבלות דומות גם על שכר יושבי-הראש בחברות הביטוח.
נזכיר כי התוכנית המקורית של זקן הייתה להטיל מגבלות חמורות יותר, שכללו מגבלה של מתן שכר ליו"ר עד פי ארבעה משכר הדירקטורים, כלומר ששכרם יעמוד על עד כ-2 מיליון שקל, נמוך בעשרות אחוזים מהשכר הנוכחי של רובם. בבנקים התנגדו לכך נחרצות, ובמכתב חריף אף כתבו לזקן כי אין לו סמכות להטיל מגבלות שכאלה. היו אף קולות במערכת הבנקאית שאמרו כי יעתרו לבג"ץ אם ההוראות יתקבלו.
זקן לקח לתשומת ליבו את ההערות, כך שהנוסח הסופי של ההוראות, שפורסם בראשונה ב"גלובס" לפני כחודש, מרוכך יותר מהטיוטה. בהוראה הסופית בוטלה ההצמדה למנגנון השכר לדירקטורים, ורק נקבע שהשכר צריך להתבסס על היקפי התגמול של הדירקטורים (אך לא נקבעה נוסחת הצמדה), וכן שלא ניתן יהיה להעניק תגמול משתנה ליו"ר. באופן תיאורטי ייתכן מצב שבו שכר יושבי-הראש יישאר בהיקף הנוכחי, ויהיה כולו בתגמול קבוע ולא תלוי ביצועים. יחד עם זאת, לפי הערכות שכר יושבי-הראש אכן יירד, אך לא באותם היקפים שבתוכנית המקורית של זקן.
"מצופה שהשיקולים בקביעת גובה התגמול יביאו בחשבון אלמנטים ערכיים אשר באו לידי ביטוי בחקיקה ובתזכירי חוק רלבנטיים", כותבים בבנק ישראל ורומזים להצעת האוצר לכך ששכר הבכירים בענף הפיננסים של מעל ל-3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס. עוד הם מציינים: "מטרת התיקון היא לבדל את יו"ר הדירקטוריון מהנהלת הגוף המפוקח, ובכך לחזק את מעמדו כגורם מוביל בהתוויית האסטרטגיה בבנק לצד תפקידו כגורם בקרה. בנוסף, צפויה הדרישה לחזק את עצמאות הדירקטוריון בקבלת החלטות בנושא תגמול נושאי משרה". תקנה זו נכנסת לפועל החל מהיום, כאשר במקרים בהם כבר חוזה שכר ליושב-הראש, יש להתאימו לתנאים החדשים עד לסוף שנת 2017.
סעיף מרכזי נוסף בכללים החדשים נוגע להחזרת בונוסים מהעבר. זקן דרש במקור כי הבנקים יקבעו קריטריונים לכך שנושאי משרה יחזירו בונוסים שקיבלו לתקופה של עד 10 שנים לאחור, במקרה של הפסדים או קנסות כבדים שהוטלו על הבנק על אירועי העבר. מגבלה זו רוככה גם כן, ונקבע כי החזר הבונוסים ייעשה עד ל-7 שנים לאחור.
הקלה נוספת שהעניק זקן היא שבמקרים בהם התגמול המשתנה בשנה מסוימת מהווה פחות משישית מסך עלות השכר, אין חובה להעפיל את מנגנון השבת הבונוסים. "דרישת ההשבה מהווה נדבך נוסף במנגנונים שנועדו לוודא שהסדרי התגמול בבנק עקביים עם מסגרת ניהול הסיכונים והמטרות ארוכות הטווח שלו", כותבים בבנק ישראל.
נזכיר כי ברקע להוראה זו עומדת פרשיית בנק לאומי בגינה הבנק הגיע באחרונה להסדר עם הרשויות האמריקאיות בנושא הסיוע שלו להעלמות מס של לקוחותיו בארה"ב, ושילם קנס עתק של 400 מיליון דולר. בעקבות הפרשה נשמעו קולות כי יש לדרוש מבכירי הבנק להחזיר בונוסים שקיבלו בעבר. הדרישה יושבת כרגע לפיתחה של ועדה חיצונית שהקים הבנק בנושא, אך אם ההוראה הזו כבר הייתה קיימת - סביר שהבכירים לשעבר כבר היו נדרשים להחזיר כספים לבנק.