גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 דרכים להתאבד כלכלית או לעשות מכה בשוק ההון

(עדכון) - מבטיחים לכם רווח מהיר? תיזהרו! ■ מה זה מסחר בפורקס, ואיך זה שהרוב מפסידים את ההשקעה? ■ למה הסיכוי שלכם להפסיד באופציות בינאריות גדול? ■ ומה הסיכון במסחר בחוזי הפרשים (CFD)?

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

הרשת מלאה פיתויים - רווח מהיר של עשרות אחוזים תוך דקות; רופא שמשלים הכנסה דרך מסחר בפורקס ומיכאל מהמינימרקט שמרוויח כל יום בחוזים עתידיים. הבאנרים הקופצים האלו אולי מפתים, אבל התמונה המלאה עגומה: רוב האנשים מפסיד את רוב הכסף. אולי יש סיפורי הצלחה, אבל הסיכוי שלכם להיות חלק מהם נמוך, למעשה כמעט אפסי.

אז מה בעצם מציעים לנו? איך אפשר להרוויח? ומדוע רוב המתפתים מפסיד את רוב ההשקעה?

מדובר למעשה בשלושה סוגים של השקעות מאוד מסוכנות:

1. מסחר ממונף בפורקס.

2. מסחר באופציות בינאריות.

3. מסחר בחוזים על הפרשים Contracts for Difference (בראשית תיבות: CFD).

למדריכי השקעה - מהון להון מדריכים פיננסים

נתחיל בפורקס.

מסחר בפורקס: חרב הפיפיות של המינוף

המסחר בפורקס, קרי מסחר במט"ח, הוא מסחר בעל ההיקף הגדול בעולם, יותר מהיקף המסחר במניות ואופציות. סוחרים בפורקס לפי צמדים של מטבעות: דולר מול שקל, אירו מול שקל, דולר מול אירו ועוד.

המסחר בפורקס נועד במקורו להיות חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית - למשל, גידור עסקאות ייבוא וייצוא. יבואניות רוכשות דולרים כי הן מייבאות סחורה לארץ והן צריכות לשלם לספקים בחו"ל; יצואניות מקבלות דולרים על הסחורה שמכרו, ואז הן מוכרות אותם. אבל, בין מועד העסקה ועד לקבלת הדולרים או מכירת הדולרים עובר זמן, ויש מצבים שהעסק רוצה לגדר את שער הדולר.

זה עובד כך: נניח שיצואן יודע שהוא יקבל מיליון דולר בעוד שלושה חודשים, הוא יכול כבר עכשיו למכור את הדולרים האלה בשער ידוע מראש ואז להבטיח את השער, וכך הוא לא חשוף לתנודות בדולר.

המסחר בפורקס, מעבר לשימוש עסקי, משמש בנקים מרכזיים בעולם במטרה להשפיע על שערי מטבעות ולתמוך בייצוא. אבל, המטרות העסקיות והכלכליות גלשו למטרות ספקולטיביות. שוק המט"ח הלך והשתכלל והיה לנגיש לכולם, כל אחד יכול היום לקנות צמדי מט"ח עיקריים ולא רק זה, אלא שהוא יכול לקנות אותם במינוף של מאות ואלפים.

לדוגמה, אתם יכולים להעביר לגופים פיננסים שמתעסקים בפורקס 2,000 דולר ולהנחות אותם לבצע עסקאות בעשרות רבות של אלפי דולרים, אפילו במאות אלפי דולרים.

אז נכון, הרגולציה בתוקף ויש פיקוח ואכיפה, אבל יש עדיין מינוף גבוה, והרגולציה אינה פירושה שלא ניתן להפסיד, ולא מסוכן לסחור בזירות האלו. בפועל, הרגולציה מחייבת את הזירות המאושרות להזהיר בדבר הסיכונים בפעילות במט"ח - לרשימת הזירות המאושרות.

המינוף הזה הוא חרב פיפיות. הגוף הפיננסי שאתם פועלים דרכו נותן את המינוף, אבל ברגע שהפוזיציה שלכם מבטאת הפסד שמתקרב או מגיע לסכום ההשקעה שלכם (או יש הפסד שהוגדר על פי ההסכם כנקודת סגירה) הוא סוגר את הפוזיציה מיידית והלך הכסף. מנגד, אם הפוזיציה מצליחה, אתם מרוויחים פי כמה וכמה, אבל אם בחרתם לא נכון, אתם מאבדים מהר מאוד את ההשקעה. זה עשוי להיות כלי השקעה, כלי לגידור (ליבואנים ויצואנים) וחשוב להדגיש כי העלויות של רכישת מט"ח ומכירת מט"ח דרך הזירות הן אפסיות (ביחס לבנקים), ולא מפתיע שמדובר בשוק הפיננסי הגדול בעולם, אבל מי שנכנס לשוק הזה סתם כי בא לו, בשבילו זה עלול להיות הימור בלבד. אז בפעם הבאה שתראו את הפרסומת הקופצת על בני מהמינימרקט שמרוויח מאות דולרים, תזכרו שזה אולי נכון, אבל, יש גם שורה של אנשים שמפסידים בהימורים האלוה ואם כבר החלטתם שאתם רוצים להיות חלק מהמסחר בפורקס/ מסחר במט"ח, אז לפחות דעו את הסיכונים, הבינו את משמעות המינוף ולמדו את שוק המטבעות. אם תדעו את כל הגורמים המשפיעים על שוק זה ­ ויש הרבה מאוד ­ המסחר בפורקס יהיה קצת יותר מושכל, אם כי קיים עדיין סוג של הימור (בפועל, בהשקעות רבות, אם לא בכל ההשקעות, יש אלמנט של הימור ומזל).

פורקס - המדריך המלא

מה זה בעצם פורקס? פורקס הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. ניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות הפורקס/ מט"ח - אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/ אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"חים והאופציות. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזיזתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש שמתרחשים ברחבי הגלובל - מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל שתהיה השלכה (ואפילו משמעותית) על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו משליך מיד על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא, ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע בעצם מהכל - פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה כאמור עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד (והרבה) גדול. את הרווח/ הפסד עושים או מעליה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע ניתן להרוויח בו גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך - במסחר בפורקס, הפוזיציה כאמור ממונפת ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם - רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30, אזי המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו, מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה? אבל מסוכן, אפשר להפסיד והרבה.

מה זאת עסקת פורקס/ עסקת מט"ח? עסקת פורקס/ עסקת מט"ח היא עסקה שבה קונים מטבע (יכול להיות מטבע מכל מדינה בעולם) ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, יין מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג - רכישת מטבע, מול מטבע אחר (עם צפי של ירידה או עליה בהתאמה של המטבע המיועד). למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקניה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב בפוך הדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד לכם מהעסקה. על אותו עקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה. כאמור, העסקאות בפורקס הן בצמדי מטבעות: יין - דולר, דולר - אירו, שקל - אירו, שקל - דולר, ליש"ט - ין וכדומה. לדוגמא, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר עליו לבצע עסקת קניה לתת מחיר בצד ה- ASK (הביקוש) אירו כשממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו (שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/ דולר).

אם האירו יתחזק, המשקיע מרוויח, והוא יכול לסגור את הפוזיציה - לתת לימיט לסגירת הפוזיציה/ סגירת העסקה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בד"כ נמדד בפיפסים. מהו פיפס? במטבעות שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו. ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית - למשל: 1.1111 כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס".נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

אופציות בינאריות: אתם מפסידים, הזירה מרוויחה!

שוק האופציות הבינאריות הוא שוק גדול, מפתה ומסוכן. גם כאן הזירות לא חוסכות בשיווק אינטרנטי על סיפורי הצלחה ורווחים מהירים, וגם כאן, האמת היא אחרת.

לפני שאתם נכנסים לאופציות בינאריות, אתם חייבים להכיר את כל כללי המשחק ואת גודל החשיפה שלכם. כי גם כאן, רבים מאוד מאלה שנכנסו לשוק התגלגלו החוצה עם הפסד כל ההשקעה. לפני כשנה רשות ניירות ערך סגרה את הזירות של אופציות בינאריות, כך שלא חוקי להפעיל זירות כאלו בארץ, אבל יש עדיין משקיעים שפועלים בזירות בחו"ל/ אתרים בחו"ל. 

אופציה בינארית היא מעין הכול  או כלום (צל"ש או טר"ש). זירת המסחר (האתר המפעיל את זירת האופציות) מאפשרת לכם לקנות אופציה לטווח קצר מאוד (דקות, שעות) כשקיימות בעצם שתי אפשרויות במימוש האופציה: אם המחיר יהיה מעל נקודה מסוימת הרווחתם (באופציה מסוג Call) ואם מתחת לנקודה מסוימת הפסדתם.

כמה מרוויחים וכמה מפסידים? אם המחיר גבוה מנקודה זו אתם מרוויחים לרוב 70%, ולא אתם מפסידים לרוב 85%. אין כאן סימטריה, אין כאן תוחלת רווחית, מי ששורד בשוק הזה, הוא מי שיודע לזהות מגמות בן רגע ויודע לנתח נתונים פיננסים שוטפים, שמתורגמים לעסקאות על כיוונים של מניות. וכן, בסופו של דבר, השקעה בטווח זמן כל כך קצר היא סוג של הימור.

הנה המחשה לאופציה בינארית: נניח שהשעה כעת 17:00 ומחירה של מניית אלפאבית  עומד על 870 דולר. להלן תנאי האופציה: אם המחיר יהיה מעל 870 דולר בשעת הסגירה - שהיא לדוגמה 18:00, המשקיע ירוויח 70%. בכל תרחיש אחר, הוא מפסיד 85%.

שימו לב: אין משמעות לשאלה אם גוגל תהיה 872 דולר או 890 דולר. ברגע שהמניה מעל המחיר שהיה ברכישת האופציה, ייווצא רווח של 70%. זה נכון גם בכיוון השני: אם אם המניה ב-865 או 820 דולר, כלומר: המחיר בסגירה נמוך ממחיר הפתיחה, המשקיע מפסיד 85%.

יש משקיעים שאוהבים סיכון, שבטוחים ביכולתם לנתח העריך כיוון של מניה/מדד בטווח של שעות. בשבילם זה אולי כדאי, אף על פי שגם אם אתם המומחים הגדולים ביותר לאלפאבית (לדוגמה), ברגע שמדובר בטווח קצר כל כך, אתם לא באמת יודעים לאן המניה תפנה.

למדריך אופציות בינאריות

חוזה הפרשים (CFD Contracts for Difference): מכשיר למשקיעים מתוחכמים

מסחר ב-CFD מתאים למבינים בשוק ההון. השקעה באופן עצמי היא מבורכת, מאחר שהיא מאפשרת לכם לחסוך בדמי ניהול ומסייעת לכם בכל הנוגע לשקיפות (אתם יודעים בדיוק במה אתם מחזיקים).

אבל, זה לא מתאים לכל אחד וצריך ללמוד הרבה, להכיר את השוק, לעשות שיעורי בית, לבחור בשיטת עבודה (הפאסיבית דרך תעודות סל וקרנות מחקות, או האקטיבית - בחירת מניות ואגרות באופן עצמאי), ולעקוב באופן שוטף. בפועל, הרוב הגדול פונה לגופים המוסדיים, שינהלו בשבילו את הכסף.

מי שלא משקיע את כספו בעצמו, צריך מלכתחילה להתרחק מחוזי הפרשים. המכשיר הזה עובד כך: מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

לדוגמה, נניח שקונים חוזה הפרשים על אלפאבית כך שהחוזה מבטא את ההפרש בין שער 850 למחיר נוכחי (נניח) - 870. החוזה הוא כ-20 דולר, אבל אם מניית גוגל תעלה לדוגמה ל-900 דולר החוזה כבר שווה 50 דולר (בלי להביא בחשבון ערך זמן; החוזה לקראת פקיעה). סוג של אופציה, רק שבחוזים האלו מקבלים אשראי גדול ונדרשים בפועל להשקעה קטנה (אך ממונפת מאוד).

חוזים כאלו מיועדים לכאלו שכבר מכירים את השוק ומנוסים בהשקעות. ה- CFD שימש בעבר קרנות גידור וגופים מוסדיים כגידור מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים - ה - CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל.

המוצר הזה היה לפופולארי בשנים האחרונות בגלל תכונותיו - חוזים בעלויות נמוכות, יכולת להצמיד את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFDs) ועוד.

הבעיה הגדולה של ה-CFD (ומהצד השני - גם היתרון הגדול) היא שניתן למנף את העסקה / החוזה בפי 20 (לאחרונה יושמה רגולציה בתחום). המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף - עליה של 1% בנכס הבסיס תביא לעליה של כ-20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל משקיעים - לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה, מטבע חוץ, נפט, זהב וכדומה, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול, הרווח יהיה מאוד משמעותי.

אלא שמנגד, אם המניה יורדת 1%, תפסידו 20%. לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, וחבל.

וחשוב מאוד להזכיר - רשות ניירות ערך פסלה עשרות זירות של מסחר במט"ח ובחוזי הפרשים ונותרו כיום 6 זירות מפוקחות ומאושרות. זה עדיין לא אומר שלא ניתן להפסיד בהן, ממש לא - הרשות דורשת מהן להציג בפרסומים את הסיכונים הגדולים במסחר דרכן, ובכל זאת, לפחות יש מי שמפקח עליהן. הזירות האלו פועלות לרוב בכמה סוגים של מסחר - מסחר במטבע חוץ, מסחר בסחורות, מסחר באינדקסים שונים (מדדי מניות, לרבות מדדים בוול=סטריט, מדד הדאקס ועוד), מניות ועוד.

חוזה הפרשים - המדריך המלא

לסיכום: כל ההשקעות שהוצגו כאן אפשריות (האופציות הבינאריות לא לגיטימיות בארץ); בכולן יש גם מי שמרוויח. אבל, זהירות: משקיעים רבים מחקו את ההשקעה שלהם במכשירים זוללי ההון האלה! מי שבכל זאת מתעניין במסחר במט"ח ומספר בחוזי הפרשים, צריך לפעול דרך זירות מאושרות.

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

בודקים את המיתוס. על היוונים וחנוכה / צילום: אייל פישר

בחנוכה הבסנו את היוונים? זו לא הייתה ממש תבוסה, ואלה לא היו ממש יוונים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנטיוכוס בכלל לא מלך ביוון, והממלכה שלו לא הסתלקה בגלל החשמונאים

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת במזרח התיכון? / צילום: Shutterstock

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת בים התיכון?

היכן נמצא הפארק הלאומי ביג בנד, מיהו האסטרונום הראשון שגילה כי פני הירח אינם חלקים ובאילו מדינות יתקיים המונדיאל ב–2026? ● הטריוויה השבועית

דירת חדר ליד שוק הכרמל / צילום: דניאל בוזגלו - צימוקי נכסים

בכמה נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר ליד שוק הכרמל בתל אביב?

במרכז תל אביב, ליד שוק הכרמל, נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר, בקומת קרקע, תמורת 800 אלף שקל ● הרוכשים הם זוג מאזור השפלה שרכש את הדירה להשקעה ובכוונתו לשפץ אותה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות