גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 דרכים להתאבד כלכלית או לעשות מכה בשוק ההון

(עדכון) - מבטיחים לכם רווח מהיר? תיזהרו! ■ מה זה מסחר בפורקס, ואיך זה שהרוב מפסידים את ההשקעה? ■ למה הסיכוי שלכם להפסיד באופציות בינאריות גדול? ■ ומה הסיכון במסחר בחוזי הפרשים (CFD)?

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

הרשת מלאה פיתויים - רווח מהיר של עשרות אחוזים תוך דקות; רופא שמשלים הכנסה דרך מסחר בפורקס ומיכאל מהמינימרקט שמרוויח כל יום בחוזים עתידיים. הבאנרים הקופצים האלו אולי מפתים, אבל התמונה המלאה עגומה: רוב האנשים מפסיד את רוב הכסף. אולי יש סיפורי הצלחה, אבל הסיכוי שלכם להיות חלק מהם נמוך, למעשה כמעט אפסי.

אז מה בעצם מציעים לנו? איך אפשר להרוויח? ומדוע רוב המתפתים מפסיד את רוב ההשקעה?

מדובר למעשה בשלושה סוגים של השקעות מאוד מסוכנות:

1. מסחר ממונף בפורקס.

2. מסחר באופציות בינאריות.

3. מסחר בחוזים על הפרשים Contracts for Difference (בראשית תיבות: CFD).

למדריכי השקעה - מהון להון מדריכים פיננסים

נתחיל בפורקס.

מסחר בפורקס: חרב הפיפיות של המינוף

המסחר בפורקס, קרי מסחר במט"ח, הוא מסחר בעל ההיקף הגדול בעולם, יותר מהיקף המסחר במניות ואופציות. סוחרים בפורקס לפי צמדים של מטבעות: דולר מול שקל, אירו מול שקל, דולר מול אירו ועוד.

המסחר בפורקס נועד במקורו להיות חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית - למשל, גידור עסקאות ייבוא וייצוא. יבואניות רוכשות דולרים כי הן מייבאות סחורה לארץ והן צריכות לשלם לספקים בחו"ל; יצואניות מקבלות דולרים על הסחורה שמכרו, ואז הן מוכרות אותם. אבל, בין מועד העסקה ועד לקבלת הדולרים או מכירת הדולרים עובר זמן, ויש מצבים שהעסק רוצה לגדר את שער הדולר.

זה עובד כך: נניח שיצואן יודע שהוא יקבל מיליון דולר בעוד שלושה חודשים, הוא יכול כבר עכשיו למכור את הדולרים האלה בשער ידוע מראש ואז להבטיח את השער, וכך הוא לא חשוף לתנודות בדולר.

המסחר בפורקס, מעבר לשימוש עסקי, משמש בנקים מרכזיים בעולם במטרה להשפיע על שערי מטבעות ולתמוך בייצוא. אבל, המטרות העסקיות והכלכליות גלשו למטרות ספקולטיביות. שוק המט"ח הלך והשתכלל והיה לנגיש לכולם, כל אחד יכול היום לקנות צמדי מט"ח עיקריים ולא רק זה, אלא שהוא יכול לקנות אותם במינוף של מאות ואלפים.

לדוגמה, אתם יכולים להעביר לגופים פיננסים שמתעסקים בפורקס 2,000 דולר ולהנחות אותם לבצע עסקאות בעשרות רבות של אלפי דולרים, אפילו במאות אלפי דולרים.

אז נכון, הרגולציה בתוקף ויש פיקוח ואכיפה, אבל יש עדיין מינוף גבוה, והרגולציה אינה פירושה שלא ניתן להפסיד, ולא מסוכן לסחור בזירות האלו. בפועל, הרגולציה מחייבת את הזירות המאושרות להזהיר בדבר הסיכונים בפעילות במט"ח - לרשימת הזירות המאושרות.

המינוף הזה הוא חרב פיפיות. הגוף הפיננסי שאתם פועלים דרכו נותן את המינוף, אבל ברגע שהפוזיציה שלכם מבטאת הפסד שמתקרב או מגיע לסכום ההשקעה שלכם (או יש הפסד שהוגדר על פי ההסכם כנקודת סגירה) הוא סוגר את הפוזיציה מיידית והלך הכסף. מנגד, אם הפוזיציה מצליחה, אתם מרוויחים פי כמה וכמה, אבל אם בחרתם לא נכון, אתם מאבדים מהר מאוד את ההשקעה. זה עשוי להיות כלי השקעה, כלי לגידור (ליבואנים ויצואנים) וחשוב להדגיש כי העלויות של רכישת מט"ח ומכירת מט"ח דרך הזירות הן אפסיות (ביחס לבנקים), ולא מפתיע שמדובר בשוק הפיננסי הגדול בעולם, אבל מי שנכנס לשוק הזה סתם כי בא לו, בשבילו זה עלול להיות הימור בלבד. אז בפעם הבאה שתראו את הפרסומת הקופצת על בני מהמינימרקט שמרוויח מאות דולרים, תזכרו שזה אולי נכון, אבל, יש גם שורה של אנשים שמפסידים בהימורים האלוה ואם כבר החלטתם שאתם רוצים להיות חלק מהמסחר בפורקס/ מסחר במט"ח, אז לפחות דעו את הסיכונים, הבינו את משמעות המינוף ולמדו את שוק המטבעות. אם תדעו את כל הגורמים המשפיעים על שוק זה ­ ויש הרבה מאוד ­ המסחר בפורקס יהיה קצת יותר מושכל, אם כי קיים עדיין סוג של הימור (בפועל, בהשקעות רבות, אם לא בכל ההשקעות, יש אלמנט של הימור ומזל).

פורקס - המדריך המלא

מה זה בעצם פורקס? פורקס הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. ניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות הפורקס/ מט"ח - אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/ אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"חים והאופציות. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזיזתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש שמתרחשים ברחבי הגלובל - מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל שתהיה השלכה (ואפילו משמעותית) על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו משליך מיד על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא, ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע בעצם מהכל - פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה כאמור עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד (והרבה) גדול. את הרווח/ הפסד עושים או מעליה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע ניתן להרוויח בו גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך - במסחר בפורקס, הפוזיציה כאמור ממונפת ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם - רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30, אזי המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו, מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה? אבל מסוכן, אפשר להפסיד והרבה.

מה זאת עסקת פורקס/ עסקת מט"ח? עסקת פורקס/ עסקת מט"ח היא עסקה שבה קונים מטבע (יכול להיות מטבע מכל מדינה בעולם) ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, יין מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג - רכישת מטבע, מול מטבע אחר (עם צפי של ירידה או עליה בהתאמה של המטבע המיועד). למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקניה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב בפוך הדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד לכם מהעסקה. על אותו עקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה. כאמור, העסקאות בפורקס הן בצמדי מטבעות: יין - דולר, דולר - אירו, שקל - אירו, שקל - דולר, ליש"ט - ין וכדומה. לדוגמא, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר עליו לבצע עסקת קניה לתת מחיר בצד ה- ASK (הביקוש) אירו כשממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו (שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/ דולר).

אם האירו יתחזק, המשקיע מרוויח, והוא יכול לסגור את הפוזיציה - לתת לימיט לסגירת הפוזיציה/ סגירת העסקה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בד"כ נמדד בפיפסים. מהו פיפס? במטבעות שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו. ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית - למשל: 1.1111 כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס".נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

אופציות בינאריות: אתם מפסידים, הזירה מרוויחה!

שוק האופציות הבינאריות הוא שוק גדול, מפתה ומסוכן. גם כאן הזירות לא חוסכות בשיווק אינטרנטי על סיפורי הצלחה ורווחים מהירים, וגם כאן, האמת היא אחרת.

לפני שאתם נכנסים לאופציות בינאריות, אתם חייבים להכיר את כל כללי המשחק ואת גודל החשיפה שלכם. כי גם כאן, רבים מאוד מאלה שנכנסו לשוק התגלגלו החוצה עם הפסד כל ההשקעה. לפני כשנה רשות ניירות ערך סגרה את הזירות של אופציות בינאריות, כך שלא חוקי להפעיל זירות כאלו בארץ, אבל יש עדיין משקיעים שפועלים בזירות בחו"ל/ אתרים בחו"ל. 

אופציה בינארית היא מעין הכול  או כלום (צל"ש או טר"ש). זירת המסחר (האתר המפעיל את זירת האופציות) מאפשרת לכם לקנות אופציה לטווח קצר מאוד (דקות, שעות) כשקיימות בעצם שתי אפשרויות במימוש האופציה: אם המחיר יהיה מעל נקודה מסוימת הרווחתם (באופציה מסוג Call) ואם מתחת לנקודה מסוימת הפסדתם.

כמה מרוויחים וכמה מפסידים? אם המחיר גבוה מנקודה זו אתם מרוויחים לרוב 70%, ולא אתם מפסידים לרוב 85%. אין כאן סימטריה, אין כאן תוחלת רווחית, מי ששורד בשוק הזה, הוא מי שיודע לזהות מגמות בן רגע ויודע לנתח נתונים פיננסים שוטפים, שמתורגמים לעסקאות על כיוונים של מניות. וכן, בסופו של דבר, השקעה בטווח זמן כל כך קצר היא סוג של הימור.

הנה המחשה לאופציה בינארית: נניח שהשעה כעת 17:00 ומחירה של מניית אלפאבית  עומד על 870 דולר. להלן תנאי האופציה: אם המחיר יהיה מעל 870 דולר בשעת הסגירה - שהיא לדוגמה 18:00, המשקיע ירוויח 70%. בכל תרחיש אחר, הוא מפסיד 85%.

שימו לב: אין משמעות לשאלה אם גוגל תהיה 872 דולר או 890 דולר. ברגע שהמניה מעל המחיר שהיה ברכישת האופציה, ייווצא רווח של 70%. זה נכון גם בכיוון השני: אם אם המניה ב-865 או 820 דולר, כלומר: המחיר בסגירה נמוך ממחיר הפתיחה, המשקיע מפסיד 85%.

יש משקיעים שאוהבים סיכון, שבטוחים ביכולתם לנתח העריך כיוון של מניה/מדד בטווח של שעות. בשבילם זה אולי כדאי, אף על פי שגם אם אתם המומחים הגדולים ביותר לאלפאבית (לדוגמה), ברגע שמדובר בטווח קצר כל כך, אתם לא באמת יודעים לאן המניה תפנה.

למדריך אופציות בינאריות

חוזה הפרשים (CFD Contracts for Difference): מכשיר למשקיעים מתוחכמים

מסחר ב-CFD מתאים למבינים בשוק ההון. השקעה באופן עצמי היא מבורכת, מאחר שהיא מאפשרת לכם לחסוך בדמי ניהול ומסייעת לכם בכל הנוגע לשקיפות (אתם יודעים בדיוק במה אתם מחזיקים).

אבל, זה לא מתאים לכל אחד וצריך ללמוד הרבה, להכיר את השוק, לעשות שיעורי בית, לבחור בשיטת עבודה (הפאסיבית דרך תעודות סל וקרנות מחקות, או האקטיבית - בחירת מניות ואגרות באופן עצמאי), ולעקוב באופן שוטף. בפועל, הרוב הגדול פונה לגופים המוסדיים, שינהלו בשבילו את הכסף.

מי שלא משקיע את כספו בעצמו, צריך מלכתחילה להתרחק מחוזי הפרשים. המכשיר הזה עובד כך: מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

לדוגמה, נניח שקונים חוזה הפרשים על אלפאבית כך שהחוזה מבטא את ההפרש בין שער 850 למחיר נוכחי (נניח) - 870. החוזה הוא כ-20 דולר, אבל אם מניית גוגל תעלה לדוגמה ל-900 דולר החוזה כבר שווה 50 דולר (בלי להביא בחשבון ערך זמן; החוזה לקראת פקיעה). סוג של אופציה, רק שבחוזים האלו מקבלים אשראי גדול ונדרשים בפועל להשקעה קטנה (אך ממונפת מאוד).

חוזים כאלו מיועדים לכאלו שכבר מכירים את השוק ומנוסים בהשקעות. ה- CFD שימש בעבר קרנות גידור וגופים מוסדיים כגידור מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים - ה - CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל.

המוצר הזה היה לפופולארי בשנים האחרונות בגלל תכונותיו - חוזים בעלויות נמוכות, יכולת להצמיד את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFDs) ועוד.

הבעיה הגדולה של ה-CFD (ומהצד השני - גם היתרון הגדול) היא שניתן למנף את העסקה / החוזה בפי 20 (לאחרונה יושמה רגולציה בתחום). המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף - עליה של 1% בנכס הבסיס תביא לעליה של כ-20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל משקיעים - לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה, מטבע חוץ, נפט, זהב וכדומה, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול, הרווח יהיה מאוד משמעותי.

אלא שמנגד, אם המניה יורדת 1%, תפסידו 20%. לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, וחבל.

וחשוב מאוד להזכיר - רשות ניירות ערך פסלה עשרות זירות של מסחר במט"ח ובחוזי הפרשים ונותרו כיום 6 זירות מפוקחות ומאושרות. זה עדיין לא אומר שלא ניתן להפסיד בהן, ממש לא - הרשות דורשת מהן להציג בפרסומים את הסיכונים הגדולים במסחר דרכן, ובכל זאת, לפחות יש מי שמפקח עליהן. הזירות האלו פועלות לרוב בכמה סוגים של מסחר - מסחר במטבע חוץ, מסחר בסחורות, מסחר באינדקסים שונים (מדדי מניות, לרבות מדדים בוול=סטריט, מדד הדאקס ועוד), מניות ועוד.

חוזה הפרשים - המדריך המלא

לסיכום: כל ההשקעות שהוצגו כאן אפשריות (האופציות הבינאריות לא לגיטימיות בארץ); בכולן יש גם מי שמרוויח. אבל, זהירות: משקיעים רבים מחקו את ההשקעה שלהם במכשירים זוללי ההון האלה! מי שבכל זאת מתעניין במסחר במט"ח ומספר בחוזי הפרשים, צריך לפעול דרך זירות מאושרות.

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן