גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 דרכים להתאבד כלכלית או לעשות מכה בשוק ההון

(עדכון) - מבטיחים לכם רווח מהיר? תיזהרו! ■ מה זה מסחר בפורקס, ואיך זה שהרוב מפסידים את ההשקעה? ■ למה הסיכוי שלכם להפסיד באופציות בינאריות גדול? ■ ומה הסיכון במסחר בחוזי הפרשים (CFD)?

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

הרשת מלאה פיתויים - רווח מהיר של עשרות אחוזים תוך דקות; רופא שמשלים הכנסה דרך מסחר בפורקס ומיכאל מהמינימרקט שמרוויח כל יום בחוזים עתידיים. הבאנרים הקופצים האלו אולי מפתים, אבל התמונה המלאה עגומה: רוב האנשים מפסיד את רוב הכסף. אולי יש סיפורי הצלחה, אבל הסיכוי שלכם להיות חלק מהם נמוך, למעשה כמעט אפסי.

אז מה בעצם מציעים לנו? איך אפשר להרוויח? ומדוע רוב המתפתים מפסיד את רוב ההשקעה?

מדובר למעשה בשלושה סוגים של השקעות מאוד מסוכנות:

1. מסחר ממונף בפורקס.

2. מסחר באופציות בינאריות.

3. מסחר בחוזים על הפרשים Contracts for Difference (בראשית תיבות: CFD).

למדריכי השקעה - מהון להון מדריכים פיננסים

נתחיל בפורקס.

מסחר בפורקס: חרב הפיפיות של המינוף

המסחר בפורקס, קרי מסחר במט"ח, הוא מסחר בעל ההיקף הגדול בעולם, יותר מהיקף המסחר במניות ואופציות. סוחרים בפורקס לפי צמדים של מטבעות: דולר מול שקל, אירו מול שקל, דולר מול אירו ועוד.

המסחר בפורקס נועד במקורו להיות חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית - למשל, גידור עסקאות ייבוא וייצוא. יבואניות רוכשות דולרים כי הן מייבאות סחורה לארץ והן צריכות לשלם לספקים בחו"ל; יצואניות מקבלות דולרים על הסחורה שמכרו, ואז הן מוכרות אותם. אבל, בין מועד העסקה ועד לקבלת הדולרים או מכירת הדולרים עובר זמן, ויש מצבים שהעסק רוצה לגדר את שער הדולר.

זה עובד כך: נניח שיצואן יודע שהוא יקבל מיליון דולר בעוד שלושה חודשים, הוא יכול כבר עכשיו למכור את הדולרים האלה בשער ידוע מראש ואז להבטיח את השער, וכך הוא לא חשוף לתנודות בדולר.

המסחר בפורקס, מעבר לשימוש עסקי, משמש בנקים מרכזיים בעולם במטרה להשפיע על שערי מטבעות ולתמוך בייצוא. אבל, המטרות העסקיות והכלכליות גלשו למטרות ספקולטיביות. שוק המט"ח הלך והשתכלל והיה לנגיש לכולם, כל אחד יכול היום לקנות צמדי מט"ח עיקריים ולא רק זה, אלא שהוא יכול לקנות אותם במינוף של מאות ואלפים.

לדוגמה, אתם יכולים להעביר לגופים פיננסים שמתעסקים בפורקס 2,000 דולר ולהנחות אותם לבצע עסקאות בעשרות רבות של אלפי דולרים, אפילו במאות אלפי דולרים.

אז נכון, הרגולציה בתוקף ויש פיקוח ואכיפה, אבל יש עדיין מינוף גבוה, והרגולציה אינה פירושה שלא ניתן להפסיד, ולא מסוכן לסחור בזירות האלו. בפועל, הרגולציה מחייבת את הזירות המאושרות להזהיר בדבר הסיכונים בפעילות במט"ח - לרשימת הזירות המאושרות.

המינוף הזה הוא חרב פיפיות. הגוף הפיננסי שאתם פועלים דרכו נותן את המינוף, אבל ברגע שהפוזיציה שלכם מבטאת הפסד שמתקרב או מגיע לסכום ההשקעה שלכם (או יש הפסד שהוגדר על פי ההסכם כנקודת סגירה) הוא סוגר את הפוזיציה מיידית והלך הכסף. מנגד, אם הפוזיציה מצליחה, אתם מרוויחים פי כמה וכמה, אבל אם בחרתם לא נכון, אתם מאבדים מהר מאוד את ההשקעה. זה עשוי להיות כלי השקעה, כלי לגידור (ליבואנים ויצואנים) וחשוב להדגיש כי העלויות של רכישת מט"ח ומכירת מט"ח דרך הזירות הן אפסיות (ביחס לבנקים), ולא מפתיע שמדובר בשוק הפיננסי הגדול בעולם, אבל מי שנכנס לשוק הזה סתם כי בא לו, בשבילו זה עלול להיות הימור בלבד. אז בפעם הבאה שתראו את הפרסומת הקופצת על בני מהמינימרקט שמרוויח מאות דולרים, תזכרו שזה אולי נכון, אבל, יש גם שורה של אנשים שמפסידים בהימורים האלוה ואם כבר החלטתם שאתם רוצים להיות חלק מהמסחר בפורקס/ מסחר במט"ח, אז לפחות דעו את הסיכונים, הבינו את משמעות המינוף ולמדו את שוק המטבעות. אם תדעו את כל הגורמים המשפיעים על שוק זה ­ ויש הרבה מאוד ­ המסחר בפורקס יהיה קצת יותר מושכל, אם כי קיים עדיין סוג של הימור (בפועל, בהשקעות רבות, אם לא בכל ההשקעות, יש אלמנט של הימור ומזל).

פורקס - המדריך המלא

מה זה בעצם פורקס? פורקס הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. ניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות הפורקס/ מט"ח - אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/ אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"חים והאופציות. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזיזתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש שמתרחשים ברחבי הגלובל - מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל שתהיה השלכה (ואפילו משמעותית) על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו משליך מיד על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא, ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע בעצם מהכל - פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה כאמור עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד (והרבה) גדול. את הרווח/ הפסד עושים או מעליה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע ניתן להרוויח בו גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך - במסחר בפורקס, הפוזיציה כאמור ממונפת ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם - רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30, אזי המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו, מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה? אבל מסוכן, אפשר להפסיד והרבה.

מה זאת עסקת פורקס/ עסקת מט"ח? עסקת פורקס/ עסקת מט"ח היא עסקה שבה קונים מטבע (יכול להיות מטבע מכל מדינה בעולם) ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, יין מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג - רכישת מטבע, מול מטבע אחר (עם צפי של ירידה או עליה בהתאמה של המטבע המיועד). למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקניה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב בפוך הדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד לכם מהעסקה. על אותו עקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה. כאמור, העסקאות בפורקס הן בצמדי מטבעות: יין - דולר, דולר - אירו, שקל - אירו, שקל - דולר, ליש"ט - ין וכדומה. לדוגמא, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר עליו לבצע עסקת קניה לתת מחיר בצד ה- ASK (הביקוש) אירו כשממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו (שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/ דולר).

אם האירו יתחזק, המשקיע מרוויח, והוא יכול לסגור את הפוזיציה - לתת לימיט לסגירת הפוזיציה/ סגירת העסקה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בד"כ נמדד בפיפסים. מהו פיפס? במטבעות שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו. ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית - למשל: 1.1111 כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס".נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

אופציות בינאריות: אתם מפסידים, הזירה מרוויחה!

שוק האופציות הבינאריות הוא שוק גדול, מפתה ומסוכן. גם כאן הזירות לא חוסכות בשיווק אינטרנטי על סיפורי הצלחה ורווחים מהירים, וגם כאן, האמת היא אחרת.

לפני שאתם נכנסים לאופציות בינאריות, אתם חייבים להכיר את כל כללי המשחק ואת גודל החשיפה שלכם. כי גם כאן, רבים מאוד מאלה שנכנסו לשוק התגלגלו החוצה עם הפסד כל ההשקעה. לפני כשנה רשות ניירות ערך סגרה את הזירות של אופציות בינאריות, כך שלא חוקי להפעיל זירות כאלו בארץ, אבל יש עדיין משקיעים שפועלים בזירות בחו"ל/ אתרים בחו"ל. 

אופציה בינארית היא מעין הכול  או כלום (צל"ש או טר"ש). זירת המסחר (האתר המפעיל את זירת האופציות) מאפשרת לכם לקנות אופציה לטווח קצר מאוד (דקות, שעות) כשקיימות בעצם שתי אפשרויות במימוש האופציה: אם המחיר יהיה מעל נקודה מסוימת הרווחתם (באופציה מסוג Call) ואם מתחת לנקודה מסוימת הפסדתם.

כמה מרוויחים וכמה מפסידים? אם המחיר גבוה מנקודה זו אתם מרוויחים לרוב 70%, ולא אתם מפסידים לרוב 85%. אין כאן סימטריה, אין כאן תוחלת רווחית, מי ששורד בשוק הזה, הוא מי שיודע לזהות מגמות בן רגע ויודע לנתח נתונים פיננסים שוטפים, שמתורגמים לעסקאות על כיוונים של מניות. וכן, בסופו של דבר, השקעה בטווח זמן כל כך קצר היא סוג של הימור.

הנה המחשה לאופציה בינארית: נניח שהשעה כעת 17:00 ומחירה של מניית אלפאבית  עומד על 870 דולר. להלן תנאי האופציה: אם המחיר יהיה מעל 870 דולר בשעת הסגירה - שהיא לדוגמה 18:00, המשקיע ירוויח 70%. בכל תרחיש אחר, הוא מפסיד 85%.

שימו לב: אין משמעות לשאלה אם גוגל תהיה 872 דולר או 890 דולר. ברגע שהמניה מעל המחיר שהיה ברכישת האופציה, ייווצא רווח של 70%. זה נכון גם בכיוון השני: אם אם המניה ב-865 או 820 דולר, כלומר: המחיר בסגירה נמוך ממחיר הפתיחה, המשקיע מפסיד 85%.

יש משקיעים שאוהבים סיכון, שבטוחים ביכולתם לנתח העריך כיוון של מניה/מדד בטווח של שעות. בשבילם זה אולי כדאי, אף על פי שגם אם אתם המומחים הגדולים ביותר לאלפאבית (לדוגמה), ברגע שמדובר בטווח קצר כל כך, אתם לא באמת יודעים לאן המניה תפנה.

למדריך אופציות בינאריות

חוזה הפרשים (CFD Contracts for Difference): מכשיר למשקיעים מתוחכמים

מסחר ב-CFD מתאים למבינים בשוק ההון. השקעה באופן עצמי היא מבורכת, מאחר שהיא מאפשרת לכם לחסוך בדמי ניהול ומסייעת לכם בכל הנוגע לשקיפות (אתם יודעים בדיוק במה אתם מחזיקים).

אבל, זה לא מתאים לכל אחד וצריך ללמוד הרבה, להכיר את השוק, לעשות שיעורי בית, לבחור בשיטת עבודה (הפאסיבית דרך תעודות סל וקרנות מחקות, או האקטיבית - בחירת מניות ואגרות באופן עצמאי), ולעקוב באופן שוטף. בפועל, הרוב הגדול פונה לגופים המוסדיים, שינהלו בשבילו את הכסף.

מי שלא משקיע את כספו בעצמו, צריך מלכתחילה להתרחק מחוזי הפרשים. המכשיר הזה עובד כך: מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

לדוגמה, נניח שקונים חוזה הפרשים על אלפאבית כך שהחוזה מבטא את ההפרש בין שער 850 למחיר נוכחי (נניח) - 870. החוזה הוא כ-20 דולר, אבל אם מניית גוגל תעלה לדוגמה ל-900 דולר החוזה כבר שווה 50 דולר (בלי להביא בחשבון ערך זמן; החוזה לקראת פקיעה). סוג של אופציה, רק שבחוזים האלו מקבלים אשראי גדול ונדרשים בפועל להשקעה קטנה (אך ממונפת מאוד).

חוזים כאלו מיועדים לכאלו שכבר מכירים את השוק ומנוסים בהשקעות. ה- CFD שימש בעבר קרנות גידור וגופים מוסדיים כגידור מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים - ה - CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל.

המוצר הזה היה לפופולארי בשנים האחרונות בגלל תכונותיו - חוזים בעלויות נמוכות, יכולת להצמיד את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFDs) ועוד.

הבעיה הגדולה של ה-CFD (ומהצד השני - גם היתרון הגדול) היא שניתן למנף את העסקה / החוזה בפי 20 (לאחרונה יושמה רגולציה בתחום). המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף - עליה של 1% בנכס הבסיס תביא לעליה של כ-20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל משקיעים - לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה, מטבע חוץ, נפט, זהב וכדומה, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול, הרווח יהיה מאוד משמעותי.

אלא שמנגד, אם המניה יורדת 1%, תפסידו 20%. לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, וחבל.

וחשוב מאוד להזכיר - רשות ניירות ערך פסלה עשרות זירות של מסחר במט"ח ובחוזי הפרשים ונותרו כיום 6 זירות מפוקחות ומאושרות. זה עדיין לא אומר שלא ניתן להפסיד בהן, ממש לא - הרשות דורשת מהן להציג בפרסומים את הסיכונים הגדולים במסחר דרכן, ובכל זאת, לפחות יש מי שמפקח עליהן. הזירות האלו פועלות לרוב בכמה סוגים של מסחר - מסחר במטבע חוץ, מסחר בסחורות, מסחר באינדקסים שונים (מדדי מניות, לרבות מדדים בוול=סטריט, מדד הדאקס ועוד), מניות ועוד.

חוזה הפרשים - המדריך המלא

לסיכום: כל ההשקעות שהוצגו כאן אפשריות (האופציות הבינאריות לא לגיטימיות בארץ); בכולן יש גם מי שמרוויח. אבל, זהירות: משקיעים רבים מחקו את ההשקעה שלהם במכשירים זוללי ההון האלה! מי שבכל זאת מתעניין במסחר במט"ח ומספר בחוזי הפרשים, צריך לפעול דרך זירות מאושרות.

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה בסלייס ואסף גולדברג, מנכ''ל סלייס לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

תביעה בסכום של כמיליארד שקל שהגיש המנהל המורשה בסלייס נגד בעל השליטה ונושאי המשרה לשעבר, חושפת את שיטת העבודה בחברת הגמל הקורסת - מחסכונות שעברו לקרנות עלומות ועד מנהלים שלא עשו דבר ● בעל השליטה: "הטענות יתבררו כלא נכונות"

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו יעמוד בראש הצוות שיקבע את מנדט ועדת החקירה

עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● שר החוץ סער: "הרשות הפלסטינית מסווה תשלומים למחבלים כתשלומים לגמלאים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים" ● עדכונים שוטפים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

המתווך האמריקאי-פלסטיני חושף: השלב השני של הפסקת האש צפוי להתחיל בחודש הבא

ראש ממשלת קטאר בתום הפגישה עם רוביו:"מדגישים את מחויבותנו לעבוד עם ארה"ב כדי להגן על הסכם הפסקת האש בעזה ולהעבירו משלב לשלב" ● האזהרה של הרמטכ"ל: מאות אנשי קבע פרשו בחודש האחרון ● טראמפ במסיבת חנוכה בבית הלבן: "יש אנשים שמכחישים את ה-7 באוקטובר. לא ניתן לזה לקרות" ● שר החוץ של איראן: מתקני הגרעין שלנו ספגו נזק כבד, אך הידע והטכנולוגיה ברשותנו ● דיווחים שוטפים

"מצרפת ועד אוסטרליה, מניו יורק ועד אמסטרדם": יהודים נאלצים להסתתר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: האנטישמיות זורעת פחד בקהילות היהודיות בעולם, האקרים האיראנים מציעים פרס כספי עבור מידע על ישראל, וקניה קיבלה מישראל מערכת הגנה אווירית של רפאל ● כותרות העיתונים בעולם

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

קורסרה רוכשת את המתחרה אודמי / צילום: Shutterstock

פלטפורמת הלימודים שהקימה הישראלית רוכשת את המתחרה בעסקת מיליארדים

קורסרה, שהוקמה ע"י דפנה קולר, תרכוש את אודמי בעסקת מניות בשווי כ־2.5 מיליארד דולר

פרויקט התשב''צ של קרדן גבע. 401 יחידות דיור / הדמיה: HACUBIA

מגורים במקום מוסכים: דירה סמוך לבלומפילד עולה חצי מדירה בצפון תל אביב

ציר שלבים בת"א, סמוך לאצטדיון בלומפילד, משנה את פניו ויהפוך בשנים הקרובות מאזור מסחרי למגורים ותעסוקה ● המחירים נמוכים משמעותית מאשר בחלקים אחרים של העיר, אבל הקושי למכור דירות מורגש גם כאן

מדד מיתוג מעסיק / צילום: Shutterstock

גמישות, חיבור רגשי ותחושת שותפות גורל: מה מעניין את העובדים ב־2026?

העובדים כבר לא מתרשמים משלטי חוצות, שפים מפורסמים ומסיבות נוצצות שאפיינו את פעילות מיתוג המעסיק בתחילת העשור ● הם עברו לחפש אותנטיות, דנ"א ארגוני ותחושת בית ● עידן ה־AI מציב בפני חברות אתגר חדש

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

נתניהו העניק את האישור: עסקת הגז הגדולה עם מצרים יוצאת לדרך

האישור של נתניהו מגיע לאחר הסדרת התנאים בין משרד האנרגיה לחברות הגז, לקראת הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן והיצוא למצרים ● התמורה בעסקה: 35 מיליארד דולר

משרדי EY בתל אביב / צילום: יח''צ EY

המשרדים שהושכרו ומסעירים את הרוחות בין ועד העובדים להנהלת EY

מתיחות בפירמת EY בין מתמחים ורואי חשבון צעירים לבין ההנהלה ● ועד העובדים מלין על שחיקה מתמשכת בשכר העובדים ובמקביל יוצא נגד החלטת ההנהלה לצמצם שטחי משרדים ● ברקע: טענות דומות גם בשאר הענף ומגעים להסכם קיבוצי חדש ● מ־EY נמסר: הטענות לא נכונות

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

שליח וולט

פשרה בייצוגית נגד וולט על פער המחירים בין האפליקציה למסעדות

בית המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שהוגשה לפני כשלוש שנים נגד וולט סביב סעיף תיאום המחירים עם המסעדות ● ענקית המשלוחים תעביר 5.5 מיליון שקל לקרן לניהול תובענות ייצוגיות, שייועדו לסיוע לעסקים קטנים

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

"לא לבעלי לב חלש": מה צופים מומחי ההשקעות לוול סטריט ב-2026?

מומחי השקעות בוול סטריט מנסים להעריך את כיוון השוק ב־2026 ● רובם מעריכים שנה חיובית, גם אם תנודתית, בזמן שאחד מזהיר מסיכון למיתון שידחוף את S&P 500 כלפי מטה ● BDO: "זה לא שוק לבעלי לב חלש. המניות מתומחרות לשלמות, ויש אפס מרווח לטעויות"

הדמיה של מתקן ההשבה המתוכנן / צילום: ג'ני ויינשטיין, אדריכלית נוף

לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת

מתקן חדש להשבת אנרגיה מפסולת בגליל המערבי צפוי לקום תוך שלוש שנים ולאתגר את תחנות הכוח ● תמלוגי המוזיקאים זינקו בעשרות אחוזים השנה ל־13.6 מיליון שקל ● רשת סאלח דבאח משיקה סניף ענק מחודש בהשקעה של כ־7 מיליון שקל ● 200 נשים בכירות התכנסו במוזיאון ת"א לכבוד התערוכה "לו נשים היו שולטות בעולם" ● וגם: מינויים חדשים בענפי האנרגיה, הפינטק והבריאות ● אירועים ומינויים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"הונאה חסרת תקדים": המנהל המורשה בסלייס תובע כמיליארד שקל מבעל השליטה והמנהלים

במרכז התביעה שהגיש רו"ח אפי סנדרוב מצוי אסף גולדברג, המתואר בה כ"מנכ"ל הכל-יכול" של סלייס ● לצדו נתבעים אביו שמעון, בעל השליטה, ואחיו שי, ששימשו כדירקטורים ● לפי התביעה, המערכת נחלה "כישלון חרוץ", המנכ"ל נהג בכספי העמיתים "ככל העולה על רוחו", והדירקטורים התעלמו מנורות האזהרה שהובילו לאובדן של 850 מיליון שקל