גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 דרכים להתאבד כלכלית או לעשות מכה בשוק ההון

(עדכון) - מבטיחים לכם רווח מהיר? תיזהרו! ■ מה זה מסחר בפורקס, ואיך זה שהרוב מפסידים את ההשקעה? ■ למה הסיכוי שלכם להפסיד באופציות בינאריות גדול? ■ ומה הסיכון במסחר בחוזי הפרשים (CFD)?

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

הרשת מלאה פיתויים - רווח מהיר של עשרות אחוזים תוך דקות; רופא שמשלים הכנסה דרך מסחר בפורקס ומיכאל מהמינימרקט שמרוויח כל יום בחוזים עתידיים. הבאנרים הקופצים האלו אולי מפתים, אבל התמונה המלאה עגומה: רוב האנשים מפסיד את רוב הכסף. אולי יש סיפורי הצלחה, אבל הסיכוי שלכם להיות חלק מהם נמוך, למעשה כמעט אפסי.

אז מה בעצם מציעים לנו? איך אפשר להרוויח? ומדוע רוב המתפתים מפסיד את רוב ההשקעה?

מדובר למעשה בשלושה סוגים של השקעות מאוד מסוכנות:

1. מסחר ממונף בפורקס.

2. מסחר באופציות בינאריות.

3. מסחר בחוזים על הפרשים Contracts for Difference (בראשית תיבות: CFD).

למדריכי השקעה - מהון להון מדריכים פיננסים

נתחיל בפורקס.

מסחר בפורקס: חרב הפיפיות של המינוף

המסחר בפורקס, קרי מסחר במט"ח, הוא מסחר בעל ההיקף הגדול בעולם, יותר מהיקף המסחר במניות ואופציות. סוחרים בפורקס לפי צמדים של מטבעות: דולר מול שקל, אירו מול שקל, דולר מול אירו ועוד.

המסחר בפורקס נועד במקורו להיות חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית - למשל, גידור עסקאות ייבוא וייצוא. יבואניות רוכשות דולרים כי הן מייבאות סחורה לארץ והן צריכות לשלם לספקים בחו"ל; יצואניות מקבלות דולרים על הסחורה שמכרו, ואז הן מוכרות אותם. אבל, בין מועד העסקה ועד לקבלת הדולרים או מכירת הדולרים עובר זמן, ויש מצבים שהעסק רוצה לגדר את שער הדולר.

זה עובד כך: נניח שיצואן יודע שהוא יקבל מיליון דולר בעוד שלושה חודשים, הוא יכול כבר עכשיו למכור את הדולרים האלה בשער ידוע מראש ואז להבטיח את השער, וכך הוא לא חשוף לתנודות בדולר.

המסחר בפורקס, מעבר לשימוש עסקי, משמש בנקים מרכזיים בעולם במטרה להשפיע על שערי מטבעות ולתמוך בייצוא. אבל, המטרות העסקיות והכלכליות גלשו למטרות ספקולטיביות. שוק המט"ח הלך והשתכלל והיה לנגיש לכולם, כל אחד יכול היום לקנות צמדי מט"ח עיקריים ולא רק זה, אלא שהוא יכול לקנות אותם במינוף של מאות ואלפים.

לדוגמה, אתם יכולים להעביר לגופים פיננסים שמתעסקים בפורקס 2,000 דולר ולהנחות אותם לבצע עסקאות בעשרות רבות של אלפי דולרים, אפילו במאות אלפי דולרים.

אז נכון, הרגולציה בתוקף ויש פיקוח ואכיפה, אבל יש עדיין מינוף גבוה, והרגולציה אינה פירושה שלא ניתן להפסיד, ולא מסוכן לסחור בזירות האלו. בפועל, הרגולציה מחייבת את הזירות המאושרות להזהיר בדבר הסיכונים בפעילות במט"ח - לרשימת הזירות המאושרות.

המינוף הזה הוא חרב פיפיות. הגוף הפיננסי שאתם פועלים דרכו נותן את המינוף, אבל ברגע שהפוזיציה שלכם מבטאת הפסד שמתקרב או מגיע לסכום ההשקעה שלכם (או יש הפסד שהוגדר על פי ההסכם כנקודת סגירה) הוא סוגר את הפוזיציה מיידית והלך הכסף. מנגד, אם הפוזיציה מצליחה, אתם מרוויחים פי כמה וכמה, אבל אם בחרתם לא נכון, אתם מאבדים מהר מאוד את ההשקעה. זה עשוי להיות כלי השקעה, כלי לגידור (ליבואנים ויצואנים) וחשוב להדגיש כי העלויות של רכישת מט"ח ומכירת מט"ח דרך הזירות הן אפסיות (ביחס לבנקים), ולא מפתיע שמדובר בשוק הפיננסי הגדול בעולם, אבל מי שנכנס לשוק הזה סתם כי בא לו, בשבילו זה עלול להיות הימור בלבד. אז בפעם הבאה שתראו את הפרסומת הקופצת על בני מהמינימרקט שמרוויח מאות דולרים, תזכרו שזה אולי נכון, אבל, יש גם שורה של אנשים שמפסידים בהימורים האלוה ואם כבר החלטתם שאתם רוצים להיות חלק מהמסחר בפורקס/ מסחר במט"ח, אז לפחות דעו את הסיכונים, הבינו את משמעות המינוף ולמדו את שוק המטבעות. אם תדעו את כל הגורמים המשפיעים על שוק זה ­ ויש הרבה מאוד ­ המסחר בפורקס יהיה קצת יותר מושכל, אם כי קיים עדיין סוג של הימור (בפועל, בהשקעות רבות, אם לא בכל ההשקעות, יש אלמנט של הימור ומזל).

פורקס - המדריך המלא

מה זה בעצם פורקס? פורקס הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. ניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות הפורקס/ מט"ח - אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/ אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"חים והאופציות. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזיזתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש שמתרחשים ברחבי הגלובל - מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל שתהיה השלכה (ואפילו משמעותית) על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו משליך מיד על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא, ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע בעצם מהכל - פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה כאמור עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד (והרבה) גדול. את הרווח/ הפסד עושים או מעליה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע ניתן להרוויח בו גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך - במסחר בפורקס, הפוזיציה כאמור ממונפת ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם - רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30, אזי המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו, מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה? אבל מסוכן, אפשר להפסיד והרבה.

מה זאת עסקת פורקס/ עסקת מט"ח? עסקת פורקס/ עסקת מט"ח היא עסקה שבה קונים מטבע (יכול להיות מטבע מכל מדינה בעולם) ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, יין מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג - רכישת מטבע, מול מטבע אחר (עם צפי של ירידה או עליה בהתאמה של המטבע המיועד). למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקניה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב בפוך הדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד לכם מהעסקה. על אותו עקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה. כאמור, העסקאות בפורקס הן בצמדי מטבעות: יין - דולר, דולר - אירו, שקל - אירו, שקל - דולר, ליש"ט - ין וכדומה. לדוגמא, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר עליו לבצע עסקת קניה לתת מחיר בצד ה- ASK (הביקוש) אירו כשממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו (שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/ דולר).

אם האירו יתחזק, המשקיע מרוויח, והוא יכול לסגור את הפוזיציה - לתת לימיט לסגירת הפוזיציה/ סגירת העסקה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בד"כ נמדד בפיפסים. מהו פיפס? במטבעות שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו. ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית - למשל: 1.1111 כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס".נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

אופציות בינאריות: אתם מפסידים, הזירה מרוויחה!

שוק האופציות הבינאריות הוא שוק גדול, מפתה ומסוכן. גם כאן הזירות לא חוסכות בשיווק אינטרנטי על סיפורי הצלחה ורווחים מהירים, וגם כאן, האמת היא אחרת.

לפני שאתם נכנסים לאופציות בינאריות, אתם חייבים להכיר את כל כללי המשחק ואת גודל החשיפה שלכם. כי גם כאן, רבים מאוד מאלה שנכנסו לשוק התגלגלו החוצה עם הפסד כל ההשקעה. לפני כשנה רשות ניירות ערך סגרה את הזירות של אופציות בינאריות, כך שלא חוקי להפעיל זירות כאלו בארץ, אבל יש עדיין משקיעים שפועלים בזירות בחו"ל/ אתרים בחו"ל. 

אופציה בינארית היא מעין הכול  או כלום (צל"ש או טר"ש). זירת המסחר (האתר המפעיל את זירת האופציות) מאפשרת לכם לקנות אופציה לטווח קצר מאוד (דקות, שעות) כשקיימות בעצם שתי אפשרויות במימוש האופציה: אם המחיר יהיה מעל נקודה מסוימת הרווחתם (באופציה מסוג Call) ואם מתחת לנקודה מסוימת הפסדתם.

כמה מרוויחים וכמה מפסידים? אם המחיר גבוה מנקודה זו אתם מרוויחים לרוב 70%, ולא אתם מפסידים לרוב 85%. אין כאן סימטריה, אין כאן תוחלת רווחית, מי ששורד בשוק הזה, הוא מי שיודע לזהות מגמות בן רגע ויודע לנתח נתונים פיננסים שוטפים, שמתורגמים לעסקאות על כיוונים של מניות. וכן, בסופו של דבר, השקעה בטווח זמן כל כך קצר היא סוג של הימור.

הנה המחשה לאופציה בינארית: נניח שהשעה כעת 17:00 ומחירה של מניית אלפאבית  עומד על 870 דולר. להלן תנאי האופציה: אם המחיר יהיה מעל 870 דולר בשעת הסגירה - שהיא לדוגמה 18:00, המשקיע ירוויח 70%. בכל תרחיש אחר, הוא מפסיד 85%.

שימו לב: אין משמעות לשאלה אם גוגל תהיה 872 דולר או 890 דולר. ברגע שהמניה מעל המחיר שהיה ברכישת האופציה, ייווצא רווח של 70%. זה נכון גם בכיוון השני: אם אם המניה ב-865 או 820 דולר, כלומר: המחיר בסגירה נמוך ממחיר הפתיחה, המשקיע מפסיד 85%.

יש משקיעים שאוהבים סיכון, שבטוחים ביכולתם לנתח העריך כיוון של מניה/מדד בטווח של שעות. בשבילם זה אולי כדאי, אף על פי שגם אם אתם המומחים הגדולים ביותר לאלפאבית (לדוגמה), ברגע שמדובר בטווח קצר כל כך, אתם לא באמת יודעים לאן המניה תפנה.

למדריך אופציות בינאריות

חוזה הפרשים (CFD Contracts for Difference): מכשיר למשקיעים מתוחכמים

מסחר ב-CFD מתאים למבינים בשוק ההון. השקעה באופן עצמי היא מבורכת, מאחר שהיא מאפשרת לכם לחסוך בדמי ניהול ומסייעת לכם בכל הנוגע לשקיפות (אתם יודעים בדיוק במה אתם מחזיקים).

אבל, זה לא מתאים לכל אחד וצריך ללמוד הרבה, להכיר את השוק, לעשות שיעורי בית, לבחור בשיטת עבודה (הפאסיבית דרך תעודות סל וקרנות מחקות, או האקטיבית - בחירת מניות ואגרות באופן עצמאי), ולעקוב באופן שוטף. בפועל, הרוב הגדול פונה לגופים המוסדיים, שינהלו בשבילו את הכסף.

מי שלא משקיע את כספו בעצמו, צריך מלכתחילה להתרחק מחוזי הפרשים. המכשיר הזה עובד כך: מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

לדוגמה, נניח שקונים חוזה הפרשים על אלפאבית כך שהחוזה מבטא את ההפרש בין שער 850 למחיר נוכחי (נניח) - 870. החוזה הוא כ-20 דולר, אבל אם מניית גוגל תעלה לדוגמה ל-900 דולר החוזה כבר שווה 50 דולר (בלי להביא בחשבון ערך זמן; החוזה לקראת פקיעה). סוג של אופציה, רק שבחוזים האלו מקבלים אשראי גדול ונדרשים בפועל להשקעה קטנה (אך ממונפת מאוד).

חוזים כאלו מיועדים לכאלו שכבר מכירים את השוק ומנוסים בהשקעות. ה- CFD שימש בעבר קרנות גידור וגופים מוסדיים כגידור מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים - ה - CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל.

המוצר הזה היה לפופולארי בשנים האחרונות בגלל תכונותיו - חוזים בעלויות נמוכות, יכולת להצמיד את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFDs) ועוד.

הבעיה הגדולה של ה-CFD (ומהצד השני - גם היתרון הגדול) היא שניתן למנף את העסקה / החוזה בפי 20 (לאחרונה יושמה רגולציה בתחום). המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף - עליה של 1% בנכס הבסיס תביא לעליה של כ-20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל משקיעים - לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה, מטבע חוץ, נפט, זהב וכדומה, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול, הרווח יהיה מאוד משמעותי.

אלא שמנגד, אם המניה יורדת 1%, תפסידו 20%. לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, וחבל.

וחשוב מאוד להזכיר - רשות ניירות ערך פסלה עשרות זירות של מסחר במט"ח ובחוזי הפרשים ונותרו כיום 6 זירות מפוקחות ומאושרות. זה עדיין לא אומר שלא ניתן להפסיד בהן, ממש לא - הרשות דורשת מהן להציג בפרסומים את הסיכונים הגדולים במסחר דרכן, ובכל זאת, לפחות יש מי שמפקח עליהן. הזירות האלו פועלות לרוב בכמה סוגים של מסחר - מסחר במטבע חוץ, מסחר בסחורות, מסחר באינדקסים שונים (מדדי מניות, לרבות מדדים בוול=סטריט, מדד הדאקס ועוד), מניות ועוד.

חוזה הפרשים - המדריך המלא

לסיכום: כל ההשקעות שהוצגו כאן אפשריות (האופציות הבינאריות לא לגיטימיות בארץ); בכולן יש גם מי שמרוויח. אבל, זהירות: משקיעים רבים מחקו את ההשקעה שלהם במכשירים זוללי ההון האלה! מי שבכל זאת מתעניין במסחר במט"ח ומספר בחוזי הפרשים, צריך לפעול דרך זירות מאושרות.

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד