גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3 דרכים להתאבד כלכלית או לעשות מכה בשוק ההון

(עדכון) - מבטיחים לכם רווח מהיר? תיזהרו! ■ מה זה מסחר בפורקס, ואיך זה שהרוב מפסידים את ההשקעה? ■ למה הסיכוי שלכם להפסיד באופציות בינאריות גדול? ■ ומה הסיכון במסחר בחוזי הפרשים (CFD)?

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

הרשת מלאה פיתויים - רווח מהיר של עשרות אחוזים תוך דקות; רופא שמשלים הכנסה דרך מסחר בפורקס ומיכאל מהמינימרקט שמרוויח כל יום בחוזים עתידיים. הבאנרים הקופצים האלו אולי מפתים, אבל התמונה המלאה עגומה: רוב האנשים מפסיד את רוב הכסף. אולי יש סיפורי הצלחה, אבל הסיכוי שלכם להיות חלק מהם נמוך, למעשה כמעט אפסי.

אז מה בעצם מציעים לנו? איך אפשר להרוויח? ומדוע רוב המתפתים מפסיד את רוב ההשקעה?

מדובר למעשה בשלושה סוגים של השקעות מאוד מסוכנות:

1. מסחר ממונף בפורקס.

2. מסחר באופציות בינאריות.

3. מסחר בחוזים על הפרשים Contracts for Difference (בראשית תיבות: CFD).

למדריכי השקעה - מהון להון מדריכים פיננסים

נתחיל בפורקס.

מסחר בפורקס: חרב הפיפיות של המינוף

המסחר בפורקס, קרי מסחר במט"ח, הוא מסחר בעל ההיקף הגדול בעולם, יותר מהיקף המסחר במניות ואופציות. סוחרים בפורקס לפי צמדים של מטבעות: דולר מול שקל, אירו מול שקל, דולר מול אירו ועוד.

המסחר בפורקס נועד במקורו להיות חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית - למשל, גידור עסקאות ייבוא וייצוא. יבואניות רוכשות דולרים כי הן מייבאות סחורה לארץ והן צריכות לשלם לספקים בחו"ל; יצואניות מקבלות דולרים על הסחורה שמכרו, ואז הן מוכרות אותם. אבל, בין מועד העסקה ועד לקבלת הדולרים או מכירת הדולרים עובר זמן, ויש מצבים שהעסק רוצה לגדר את שער הדולר.

זה עובד כך: נניח שיצואן יודע שהוא יקבל מיליון דולר בעוד שלושה חודשים, הוא יכול כבר עכשיו למכור את הדולרים האלה בשער ידוע מראש ואז להבטיח את השער, וכך הוא לא חשוף לתנודות בדולר.

המסחר בפורקס, מעבר לשימוש עסקי, משמש בנקים מרכזיים בעולם במטרה להשפיע על שערי מטבעות ולתמוך בייצוא. אבל, המטרות העסקיות והכלכליות גלשו למטרות ספקולטיביות. שוק המט"ח הלך והשתכלל והיה לנגיש לכולם, כל אחד יכול היום לקנות צמדי מט"ח עיקריים ולא רק זה, אלא שהוא יכול לקנות אותם במינוף של מאות ואלפים.

לדוגמה, אתם יכולים להעביר לגופים פיננסים שמתעסקים בפורקס 2,000 דולר ולהנחות אותם לבצע עסקאות בעשרות רבות של אלפי דולרים, אפילו במאות אלפי דולרים.

אז נכון, הרגולציה בתוקף ויש פיקוח ואכיפה, אבל יש עדיין מינוף גבוה, והרגולציה אינה פירושה שלא ניתן להפסיד, ולא מסוכן לסחור בזירות האלו. בפועל, הרגולציה מחייבת את הזירות המאושרות להזהיר בדבר הסיכונים בפעילות במט"ח - לרשימת הזירות המאושרות.

המינוף הזה הוא חרב פיפיות. הגוף הפיננסי שאתם פועלים דרכו נותן את המינוף, אבל ברגע שהפוזיציה שלכם מבטאת הפסד שמתקרב או מגיע לסכום ההשקעה שלכם (או יש הפסד שהוגדר על פי ההסכם כנקודת סגירה) הוא סוגר את הפוזיציה מיידית והלך הכסף. מנגד, אם הפוזיציה מצליחה, אתם מרוויחים פי כמה וכמה, אבל אם בחרתם לא נכון, אתם מאבדים מהר מאוד את ההשקעה. זה עשוי להיות כלי השקעה, כלי לגידור (ליבואנים ויצואנים) וחשוב להדגיש כי העלויות של רכישת מט"ח ומכירת מט"ח דרך הזירות הן אפסיות (ביחס לבנקים), ולא מפתיע שמדובר בשוק הפיננסי הגדול בעולם, אבל מי שנכנס לשוק הזה סתם כי בא לו, בשבילו זה עלול להיות הימור בלבד. אז בפעם הבאה שתראו את הפרסומת הקופצת על בני מהמינימרקט שמרוויח מאות דולרים, תזכרו שזה אולי נכון, אבל, יש גם שורה של אנשים שמפסידים בהימורים האלוה ואם כבר החלטתם שאתם רוצים להיות חלק מהמסחר בפורקס/ מסחר במט"ח, אז לפחות דעו את הסיכונים, הבינו את משמעות המינוף ולמדו את שוק המטבעות. אם תדעו את כל הגורמים המשפיעים על שוק זה ­ ויש הרבה מאוד ­ המסחר בפורקס יהיה קצת יותר מושכל, אם כי קיים עדיין סוג של הימור (בפועל, בהשקעות רבות, אם לא בכל ההשקעות, יש אלמנט של הימור ומזל).

פורקס - המדריך המלא

מה זה בעצם פורקס? פורקס הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. ניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות הפורקס/ מט"ח - אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/ אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"חים והאופציות. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזיזתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש שמתרחשים ברחבי הגלובל - מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל שתהיה השלכה (ואפילו משמעותית) על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו משליך מיד על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא, ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע בעצם מהכל - פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה כאמור עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד (והרבה) גדול. את הרווח/ הפסד עושים או מעליה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע ניתן להרוויח בו גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך - במסחר בפורקס, הפוזיציה כאמור ממונפת ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם - רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30, אזי המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו, מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה? אבל מסוכן, אפשר להפסיד והרבה.

מה זאת עסקת פורקס/ עסקת מט"ח? עסקת פורקס/ עסקת מט"ח היא עסקה שבה קונים מטבע (יכול להיות מטבע מכל מדינה בעולם) ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, יין מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג - רכישת מטבע, מול מטבע אחר (עם צפי של ירידה או עליה בהתאמה של המטבע המיועד). למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקניה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב בפוך הדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד לכם מהעסקה. על אותו עקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה. כאמור, העסקאות בפורקס הן בצמדי מטבעות: יין - דולר, דולר - אירו, שקל - אירו, שקל - דולר, ליש"ט - ין וכדומה. לדוגמא, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר עליו לבצע עסקת קניה לתת מחיר בצד ה- ASK (הביקוש) אירו כשממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו (שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/ דולר).

אם האירו יתחזק, המשקיע מרוויח, והוא יכול לסגור את הפוזיציה - לתת לימיט לסגירת הפוזיציה/ סגירת העסקה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בד"כ נמדד בפיפסים. מהו פיפס? במטבעות שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו. ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית - למשל: 1.1111 כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס".נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

אופציות בינאריות: אתם מפסידים, הזירה מרוויחה!

שוק האופציות הבינאריות הוא שוק גדול, מפתה ומסוכן. גם כאן הזירות לא חוסכות בשיווק אינטרנטי על סיפורי הצלחה ורווחים מהירים, וגם כאן, האמת היא אחרת.

לפני שאתם נכנסים לאופציות בינאריות, אתם חייבים להכיר את כל כללי המשחק ואת גודל החשיפה שלכם. כי גם כאן, רבים מאוד מאלה שנכנסו לשוק התגלגלו החוצה עם הפסד כל ההשקעה. לפני כשנה רשות ניירות ערך סגרה את הזירות של אופציות בינאריות, כך שלא חוקי להפעיל זירות כאלו בארץ, אבל יש עדיין משקיעים שפועלים בזירות בחו"ל/ אתרים בחו"ל. 

אופציה בינארית היא מעין הכול  או כלום (צל"ש או טר"ש). זירת המסחר (האתר המפעיל את זירת האופציות) מאפשרת לכם לקנות אופציה לטווח קצר מאוד (דקות, שעות) כשקיימות בעצם שתי אפשרויות במימוש האופציה: אם המחיר יהיה מעל נקודה מסוימת הרווחתם (באופציה מסוג Call) ואם מתחת לנקודה מסוימת הפסדתם.

כמה מרוויחים וכמה מפסידים? אם המחיר גבוה מנקודה זו אתם מרוויחים לרוב 70%, ולא אתם מפסידים לרוב 85%. אין כאן סימטריה, אין כאן תוחלת רווחית, מי ששורד בשוק הזה, הוא מי שיודע לזהות מגמות בן רגע ויודע לנתח נתונים פיננסים שוטפים, שמתורגמים לעסקאות על כיוונים של מניות. וכן, בסופו של דבר, השקעה בטווח זמן כל כך קצר היא סוג של הימור.

הנה המחשה לאופציה בינארית: נניח שהשעה כעת 17:00 ומחירה של מניית אלפאבית  עומד על 870 דולר. להלן תנאי האופציה: אם המחיר יהיה מעל 870 דולר בשעת הסגירה - שהיא לדוגמה 18:00, המשקיע ירוויח 70%. בכל תרחיש אחר, הוא מפסיד 85%.

שימו לב: אין משמעות לשאלה אם גוגל תהיה 872 דולר או 890 דולר. ברגע שהמניה מעל המחיר שהיה ברכישת האופציה, ייווצא רווח של 70%. זה נכון גם בכיוון השני: אם אם המניה ב-865 או 820 דולר, כלומר: המחיר בסגירה נמוך ממחיר הפתיחה, המשקיע מפסיד 85%.

יש משקיעים שאוהבים סיכון, שבטוחים ביכולתם לנתח העריך כיוון של מניה/מדד בטווח של שעות. בשבילם זה אולי כדאי, אף על פי שגם אם אתם המומחים הגדולים ביותר לאלפאבית (לדוגמה), ברגע שמדובר בטווח קצר כל כך, אתם לא באמת יודעים לאן המניה תפנה.

למדריך אופציות בינאריות

חוזה הפרשים (CFD Contracts for Difference): מכשיר למשקיעים מתוחכמים

מסחר ב-CFD מתאים למבינים בשוק ההון. השקעה באופן עצמי היא מבורכת, מאחר שהיא מאפשרת לכם לחסוך בדמי ניהול ומסייעת לכם בכל הנוגע לשקיפות (אתם יודעים בדיוק במה אתם מחזיקים).

אבל, זה לא מתאים לכל אחד וצריך ללמוד הרבה, להכיר את השוק, לעשות שיעורי בית, לבחור בשיטת עבודה (הפאסיבית דרך תעודות סל וקרנות מחקות, או האקטיבית - בחירת מניות ואגרות באופן עצמאי), ולעקוב באופן שוטף. בפועל, הרוב הגדול פונה לגופים המוסדיים, שינהלו בשבילו את הכסף.

מי שלא משקיע את כספו בעצמו, צריך מלכתחילה להתרחק מחוזי הפרשים. המכשיר הזה עובד כך: מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

לדוגמה, נניח שקונים חוזה הפרשים על אלפאבית כך שהחוזה מבטא את ההפרש בין שער 850 למחיר נוכחי (נניח) - 870. החוזה הוא כ-20 דולר, אבל אם מניית גוגל תעלה לדוגמה ל-900 דולר החוזה כבר שווה 50 דולר (בלי להביא בחשבון ערך זמן; החוזה לקראת פקיעה). סוג של אופציה, רק שבחוזים האלו מקבלים אשראי גדול ונדרשים בפועל להשקעה קטנה (אך ממונפת מאוד).

חוזים כאלו מיועדים לכאלו שכבר מכירים את השוק ומנוסים בהשקעות. ה- CFD שימש בעבר קרנות גידור וגופים מוסדיים כגידור מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים - ה - CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל.

המוצר הזה היה לפופולארי בשנים האחרונות בגלל תכונותיו - חוזים בעלויות נמוכות, יכולת להצמיד את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFDs) ועוד.

הבעיה הגדולה של ה-CFD (ומהצד השני - גם היתרון הגדול) היא שניתן למנף את העסקה / החוזה בפי 20 (לאחרונה יושמה רגולציה בתחום). המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף - עליה של 1% בנכס הבסיס תביא לעליה של כ-20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל משקיעים - לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה, מטבע חוץ, נפט, זהב וכדומה, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול, הרווח יהיה מאוד משמעותי.

אלא שמנגד, אם המניה יורדת 1%, תפסידו 20%. לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, וחבל.

וחשוב מאוד להזכיר - רשות ניירות ערך פסלה עשרות זירות של מסחר במט"ח ובחוזי הפרשים ונותרו כיום 6 זירות מפוקחות ומאושרות. זה עדיין לא אומר שלא ניתן להפסיד בהן, ממש לא - הרשות דורשת מהן להציג בפרסומים את הסיכונים הגדולים במסחר דרכן, ובכל זאת, לפחות יש מי שמפקח עליהן. הזירות האלו פועלות לרוב בכמה סוגים של מסחר - מסחר במטבע חוץ, מסחר בסחורות, מסחר באינדקסים שונים (מדדי מניות, לרבות מדדים בוול=סטריט, מדד הדאקס ועוד), מניות ועוד.

חוזה הפרשים - המדריך המלא

לסיכום: כל ההשקעות שהוצגו כאן אפשריות (האופציות הבינאריות לא לגיטימיות בארץ); בכולן יש גם מי שמרוויח. אבל, זהירות: משקיעים רבים מחקו את ההשקעה שלהם במכשירים זוללי ההון האלה! מי שבכל זאת מתעניין במסחר במט"ח ומספר בחוזי הפרשים, צריך לפעול דרך זירות מאושרות.

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"