תוך מספר שנים הכיתה בה התלמידים לומדים בבתי הספר תשתנה כליל. במקום שולחנות, מחברות, עפרונות ולוח, הכיתה העתידית תכלול מסך מגע ענק שעליו יוקרנו סרטונים אינטראקטיביים. התלמידים יישבו עם טאבלטים בכיסאות פזורים ויבצעו פרויקטים בעזרת מדפסות תלת-ממד.
בנוסף, מכשירים ישדרו בקלות למחשב של הילד נתונים מדעיים על פרויקטים שהוא מבצע, נגיעה על המסך בסרט טבע תציג את כל הפרטים החשובים על אותן חיות וכל הכתיבה תתבצע על מסך עם עט מגע. המורה יוכל להעביר בקלות מידע הנמצא אצלו בטאבלט הגמיש והדק למכשירים שנמצאים אצל התלמידים והולוגרמות שונות ימחישו את החומר הלימודי.
הכיתה העתידית הזו מוצגת בסרטון קונספט שמיקרוסופט שיחררה לרשת בחודש מארס האחרון. היא אמנם צפויה להפוך למציאות רק בעוד 5 עד 10 שנים, אבל כבר עכשיו ברור לכולם שחוויית הלימוד בכיתה משתנה. חלק מהתלמידים כבר לומדים ביסודי ובתיכון עם לפטופים ועם טאבלטים, ומשרד החינוך עורך פיילוטים שונים בתחום. המטרה היא לאפשר לתלמידים להגיע לבית הספר עם לפטופ ולא עם תיק גב עמוס בספרים.
מלבד הורדת משקל מגב התלמיד, מעבר לעולם הדיגיטלי מאפשר לילדים ולבני נוער ללמוד באופן אינטראקטיבי, לחפש באופן מהיר ויעיל בספרים ובעיקר להעשיר את החומר הנלמד על ידי סרטונים, מצגות והתנסויות שונות. כמובן שהשימוש במחשבים בבית הספר צריך להתבצע בשילוב למידה עם ספרים אמיתיים. אבל עד שיגיע היום שעולם החינוך יהיה דיגיטלי, חברות הטכנולוגיה מנסות להביא את המהפכה שלהם לתחום.
לאחרונה השיקו אינטל ומיקרוסופט לפטופ לתלמידי בית הספר בישראל. מדובר בלפטופ היברידי בו המסך יוצא מהמקלדת ומאפשר לעבוד איתו גם כטאבלט. דגם Flux Plus מיוצר על-ידי חברה בשם MyMaga והוא שייך לפרויקט עולמי של אינטל בשם Intel Education Solutions. בארץ הלפטופ נמכר במסגרת פרויקטים בבתי ספר וניתן לרכוש אותו בחלק מסניפי סטימצקי בעלות של 2,000 שקל.
ה-Flux Plus פותח כמוצר לתלמידים ולא כלפטופ לגיימרים או אנשי עסקים, הוא עמיד לנפילות מגובה 70 ס"מ, הוא מוגן מפני התזות של מים ואבק ועשוי ממשטח מונע החלקה. מלבד זה, הוא כולל גם ידית אחיזה, כך שהתלמיד אמור להסתובב עם הלפטופ בחופשיות בין כותלי בין הספר, ללא פחד שהוא יינזק. כתוצאה מזה הלפטופ קצת גדול, אך עדיין קומפקטי מאוד.
ה-Flux Plus מגיע עם גישה למאגר ספרי לימוד אינטראקטיביים של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), ומציע גם גישה למאגר הספרים הדיגיטליים של קלספר. מדובר במאגר הכולל ספרי לימוד לכיתות ז' עד כיתה י"ב הניתן בחלקו בחינם. שירות קלספר פועל על לפטופי/טאבלטי ווינדוס 8.1 ומעלה, טאבלטי אנדרואיד ואייפד. השירות מאפשר הורדת ספרים לשימוש ללא חיבור לאינטרנט, הקמת קבוצות לימוד ותקשורת בין התלמידים, כאשר המורים מקבלים בקרה על השיגי התלמידים.
שיעור במדעים
נתוני החומרה היבשים של ה-Flux Plus כוללים מסך מגע בגודל 10.1 אינץ', מעבד אטום של אינטל מרובע ליבות מדגם Z3745D במהירות 1.33 ג'יגה הרץ עם 2 ג'יגה זיכרון. המעבד ממוקם במסך, מה שמאפשר לו לעבוד בתצורת טאבלט. גם המקלדת וגם המסך כוללים סוללה פנימית. הלפטופ מגיע עם ערכת התוכנות אופיס, הכוללת את מעבד התמלילים וורד, תוכנת הטבלאות אקסל ואת תוכנת המצגות - פאוואר פוינט. מערכת ההפעלה היא ווינדוס 8, כאשר ניתן לשדרג אותו גם לווינדוס 10 ללא עלות.
כאמור, הלפטופ מסוגל להפוך לטאבלט במהירות והוא גם משלב עט מגע, המחובר אליו בחוט. העט מיועד לשימושים שונים, כמו כתיבה על המסך והדגשה של נתונים מסוימים.
ייחודו של ה-Flux Plus הן התוכנות והאביזרים המגיעים איתו, ההופכים את הלפטופ למוצר לתלמידים. אינטל פיתחה תוכנת ניהול ייעודית, הנקראת Intel Classroom Management, המאפשרת למורה לשלוט ולנהל בצורה מלאה את כל מחשבי התלמידים בכיתה. המורה יוכל לשלוח משימות למחשבי התלמידים, לשתף קבצי מולטימדיה, מסמכים ומצגות, לראות את מסכי המחשב של כל התלמידים או תלמיד מסוים, לשלוט על הפעלת מחשבי התלמידים, לאפשר או לחסום גישה לאתרים או משאבים שונים, לשלוח מבחנים מקוונים ולאסוף אותם בתום זמן המבחן.
אינטל שילבה ב-Flux Plus ערכת מדעים, הכוללת עדשת מיקרוסקופ המתחברת למצלמה של המחשב, כך שניתן לחקור דברים גם לעומק. בנוסף, יש גם מד חום, מה שמאפשר לבצע ניסויים שונים ולקבל את כל המידע על מסך המחשב.
מתפקד כמחשב בסיסי
לא הכול ורוד ב-Flux Plus. הורה שיקנה את המחשב באופן פרטי לילד או הילדה שלו, יגלה מוצר שמיועד לשימושיים בסיסיים בלבד, מקלדת קטנה ולא מאוד נוחה ומשטח עכבר שדורש שדרוג רציני מבחינת מהירות התגובה (עדיף לחבר עכבר חיצוני).
האלטרנטיבה החינוכית של גוגל
מיקרוסופט וגוגל מצאו זירה חדשה-ישנה להילחם בה - תלמידי בית הספר. התלמידים בבתי הספר והתיכונים נמצאים בשלב בו אפשר להוביל אותם לפלטפורמות שתישאר האהובה עליהן - בין אם מדובר בווינדוס של מיקרוסופט, כרום OS של גוגל או OS X של אפל. ענקיות הטכנולוגיה החליטו לא להשאיר את העדפת התלמידים ליד המקרה.
גוגל מוכרת כבר מספר שנים בשוק העולמי מחשבי כרומבוק. מדובר בלפטופים יחסית זולים שמבוססים על דפדפן האינטרנט של החברה - כרום. גוגל מקדמת את השימוש במחשבים הללו בבתי ספר, כאשר גם בארץ היא פעילה בתחום. גוגל ישראל קיימה בשנה האחרונה פיילוט בשלושה בתי ספר בארץ, לבדיקת השימוש במחשבי הכרומבוק שלה. הפיילוט ימשיך גם בשנה הבאה.
בישראל פועלות בתחום הכרומבוקים שלוש חברות: לנובו, אייסר ו-HP. דגם 100s של לנובו, אמור להיות המוצר הראשון של החברה הסינית שימכר בישראל. מחירו המוערך 1,400 שקל והוא אמור לפנות לתלמידים ולמשתמשים רגילים שרוצים ליהנות ממחשב עם חוויית גוגל.
המפרט של המחשב צנוע: מעבד פנטיום מדגם 3540, זיכרון 4 ג'יגה, נפח אחסון של 32 ג'יגה כולל כניסה לכרטיס זיכרון, מצלמת אינטרנט ומסך בגודל 11.6 אינץ'.
הכרומבוק כולל מקלדת נוחה ואפילו משטח מגע סביר, מסך ברזולוציית HD באיכות סבירה עם גוון מט, שבהחלט מספקת עבור שימושי אינטרנט שונים. זמן התגובה מוצלח, מכיוון שהוא מותאם בדיוק לפלטפורמת גוגל. השימושים במחשב מוגבלים ומתאימים בעיקר למשתמשי גוגל: אין כאן אופיס אלא גוגל דוקס, שעושה עבודה מוצלחת בכתיבת מסמכים, גם ללא חיבור לאינטרנט. הממשק של הכרומבוק בעברית, כך שאין בעיה למשתמשים דוברי עברית לעבוד איתו.
בשורה התחתונה, הכרומבוק הזה עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות - גישה לשירותי גוגל האינטרנטיים וגלישה בדפדפן, במחיר נמוך ואטרקטיבי.
ובינתיים, הלפטופים תופסים תאוצה/ מיכל רז חיימוביץ'
אין ספק שהקדמה לוקחת את התלמידים לכיוון הלימוד המתוקשב, על יתרונותיו וחסרונותיו. אלא שבשעה ששימוש במחשב נייד יכול למזער חלק מהחסרונות, בהם למשל קרינה בשל שימוש באינטרנט אלחוטי בכיתה, יש בתי ספר, שבעידוד משרד החינוך, מדלגים על שלב המחשב הנייד, ומהספרים עוברים ישר ללימוד באמצעות טאבלט. לשם נשיאה טאבלט הוא הידידותי מכולם, אולם המסך הקטן, היעדר המקלדת ובעיקר סימן השאלה המרחף על משמעות הקרינה בכיתה שבה לפחות 30 תלמידים ישתמשו באינטרנט אלחוטי - אלה מתפוגגים מול לחץ של בתי הספר על ההורים לאמץ את השיטה.
בתיכון עירוני א' בתל אביב לשם הדוגמה, כיתות ז' שייקלטו השנה בבתי הספר יצטרפו אל כיתות ח' וילמדו באמצעות טאבלטים, מה שהעולים לכיתות ט' כבר התנסו בו במהלך השנה. נדרשה 80% הסכמה מצד ההורים כדי להוביל לשינוי הזה, והמתנגדים השמיעו טענות חמורות, בעיקר בדבר ההשלכות העתידיות האפשריות של הקרינה. טענות אלה נהדפו בתשובה כי נערכות בדיקות קרינה בכפוף לתקן.
טענות אחרות התייחסו להשלכות רפואיות על עיני הילדים הבוהים שעות ארוכות במסך המרצד. תלמידים שכבר למדו כך בשנה החולפת, טענו לתחושת עייפות מוגברת בסוף יום הלימודים. אחרים טענו לחוסר ריכוז ולחופש וסיפרו כי אפשר לשחק במהלך השיעורים, בהיעדר יכולת של המורה לעקוב טכנית אחר פעולת כל תלמיד בטאבלט האישי שלו. היו גם מי שהלינו על הזווית הסוציאלית שבה אין קשר עין בין המורה לבין התלמידים, אלא דרך מסך.
המתנגדים טוענים שלא מעט בתי ספר ברחבי העולם ויתרו על לימוד בטאבלטים לאחר שניסו זאת. גם למחיר יש משקל: טאבלט יכול בקלות לעלות 2,000 שקל ויש לרכוש את הספרים הדיגיטליים (שמחירם 60% מספרי הנייר) - כל זה אל מול מחיר השאלת ספרים שיכול היה להסתכם ב-325 שקל לשנה.