גלעד ארדן / צילום: תמר מצפי
יפה עשה השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, כאשר דרש השלמות לדוח ועדת הבדיקה על מחדל ישי שליסל, שדקר למוות את הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. מצד שני, לא יפה נהג השר כאשר אישר, ומכל מקום לא פסל, מלכתחילה את הקמת הוועדה.
על הקמת הוועדה והרכבה החליט ממלא-מקום המפכ"ל, ניצב בנצי סאו. זו היתה הטעות הראשונה. סאו הוא איש משטרה עשרות שנים, הוא מכיר את כולם, וכולם מכירים אותו.
מטבע הדברים, ולא רק מטבעו של סאו, אדם שגדל וצמח בארגון מסוים - יש לו בו הרבה חברים. זה לא האדם האידיאלי להחליט על דרך ניהולה של חקירה או בדיקת מחדל בארגון. או, ביתר בהירות, הוא האדם הפחות רצוי למטרה זו.
אליך, ארדן
כבר בנקודה זו, כלומר מיד, מצופה שהשר האחראי ייכנס לתמונה וידרוש ועדה מסוג אחר לחלוטין. קודם כל לא "בדיקה" אלא חקירה, במיוחד במקרה כזה בו המחדל והאסון זועקים לשמיים, תרתי-משמע.
שנית, לא ועדה של קציני משטרה, אלא פורום בלתי תלוי. למה צריך לומר זאת ולחזור ולומר? האם ארדן ופוליטיקאים אחרים כמותו לא מבינים זאת?
אלא אם כן השר, כמו מפקדי המשטרה, לא רוצה מסקנות של ועדה בלתי תלויה. אבל נראה שזה לא המקרה של ארדן. אולי הוא לא היה ער מספיק לבעייתיות של הבדיקה והוועדה. אבל עכשיו הוא יודע. הוא מבין, והוא אף אמר שמסקנות ועדת ה"בדיקה" לוקות בחסר. אלא ששוב - הוא לא היה צריך לבקש השלמות, הוא היה צריך להעביר את העניין לאלתר לוועדה אחרת, לא משטרתית.
האם לא לצורך זה הוקמה מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים) כחלק מהפרקליטות ולא המשטרה, כפי שהיה קודם הקמתה? אלא שמח"ש עוסקת רק במקרים של חשד לעבירות פליליות של אנשי משטרה, שזה טבעי למחלקה שהיא חלק מהפרקליטות.
ייתכן שיש מקום לחשוב על הרחבת הסמכויות גם לחקירת מחדלים. אבל עד שזה יקרה, אם יקרה, טוב יעשה ארדן אם יקים ועדה חיצונית, מקצועית, בלתי תלויה. חשוב שהמחדל הכל-כך נורא הזה ימוצה בצורה יסודית, ללא מורא וללא משוא-פנים - למען עתידה של המשטרה, וכמובן למען ביטחוננו.
רצונו של אדם
יש אצלנו עכשיו פרשה של שובת רעב פלסטיני, מוחמד עלאן, המעוררת את השאלה אם מותר לנהוג באדם בניגוד לרצונו, ומכל מקום ללא רשותו. יש אצלנו פרשה נוספת של אברה מנגיסטו שעבר את הגבול לעזה, מרצונו. משפחתו דורשת מהמדינה לפעול לשחרורו. אבל האם הוא בכלל רוצה לחזור? האם המדינה רשאית לפעול ללא קבלת רשות או אישור ממנו?