הכור בדימונה / צילום: רויטרס
אמש (ב') פרסם הממשל האמריקאי פרוטוקולים ומסמכים מהמגעים עם ישראל על הנשק הגרעיני שלה בתחילת שנות ה-70' (ynet). אפשר להניח בוודאות סבירה כי אין זה מקרה שפרסום זה מתרחש בעיצומו של המאבק הנשיאותי לקבלת אישור הקונגרס להסכם הגרעין עם איראן.
ימי ממשל ניקסון
היו אלה ימי הממשל של הנשיא ניקסון ושר החוץ הנרי קיסינג'ר. ישראל התבקשה/נדרשה "להעניק לנו (לארה"ב) הבטחה בכתב שהיא תפסיק לייצר ולא תפרוס טילי "יריחו" או טיל אסטרטגי אחר בעל יכולת גרעינית". הממשל היה מודאג שנוכחות גרעינית ישראלית עלולה לגרום לרוסים לחמש בנשק זה את בני בריתם הערבים, ותגרום להגברת הצורך של התערבות ארה"ב באזור.
"לייצר בחשאי"
יש עוד מסמכים מהם עולה בבירור שישראל פעלה על פי שני עקרונות: לא להיענות לדרישה האמריקאית, ולעשות זאת מבלי ליצור קרע עם הממשל. האמריקאים לא היו בלתי ערים לסיטואציה זו, וקיסינג'ר המנוסה אף הדגיש כי גם אם ישראל תחתום על הדרישה האמריקאית, "זה לא ישנה הרבה, כי ישראל יכולה לייצר ראשי חץ בחשאי". סוף הסיפור היה כלום אחד גדול. ישראל המשיכה בשלה, והאמריקאים העלו מדי כמה שנים מחשבה לפיקוח על הגרעין הישראלי, אבל לא התאמצו יותר מדי בענין זה. היה ברור להם שמדובר בסוגיה שמבחינת ישראל היא "ייהרג ובל יעבור". גם במשמעות הכי מעשית שלה - כלומר שללא הגרעין, ישראל חשופה לסכנת כליה.
מעשה מכוער
העובדה שאובמה החליט לפרסם את המסמכים בעת הזאת, זהו מעשה מכוער. הכוונה שלו ברורה, הוא מבקש להראות לקונגרס ולציבור האמריקאי שני דברים. האחד - להזכיר שלישראל יש נשק גרעיני, כך שהטענה שאיראן גרעינית מסכנת את ישראל היא לכל הפחות מוגזמת; הדבר השני - הנה, ממשל אחר של ארה"ב אפשר לישראל לנהוג בתחום זה כמעט ככל העולה על רוחה, ואתם באים ומתנגדים להסכם שלי עם איראן? מה שהכי מטריד בפרסום של אובמה זה שהוא עושה בעצם הקבלה בין הגרעין הישראלי לבין האיראני. כאילו שגרעין זה גרעין זה גרעין. והדבר נעשה מתוך ידיעה שזה לא כך, שאין דמיון בין נשק גרעיני בידי ישראל, לבין הימצאותו ברשותה של מדינה התומכת בארגוני טרור, ובעצמה נוקטת פעולות ושיטות טרוריסטיות, שלא לדבר על הרטוריקה של טהרן.
נתניהו לא אשם
בוודאי יהיו כאלה שיאשימו בפרסום האמריקאי את התנהלותו של נתניהו. אני לא שותף לכך. אולי אפשר היה להיות יותר רגיש במאבק הזה, אבל לישראל יש את כל הלגיטימציה לעשות אותו. התנהגות אובמה, לעומת זאת, לחלוטין לא מקובלת, ואינה לגיטימית - הן ביחסים בין שתי המדינות, ובעיקר על רקע האינטרסים הביטחוניים של שתי המדינות ושל העולם החופשי.