גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף מסובב את העולם

מה משותף לאסלאם הרדיקלי של איראן ולשברי הקומוניזם הקובני?

ברק אובמה / צילום: רויטרס
ברק אובמה / צילום: רויטרס

מאז שנבחר לנשיאות הצליח ברק אובמה להרים הרבה גבות של העוקבים אחריו. נשיאה השחור הראשון של ארה"ב הפתיע את הבוחרים האמריקאים עם רטוריקה כריזמטית, מלווה במסכי טלפרומפטר שקופים, וכבש אותם ואת העולם. ההפתעה הבאה שהצליח לייצר תחת ידיו הגיעה כמעט בטעות, בתחילת הקדנציה הראשונה שלו, עם זכייתו בפרס נובל לשלום באוקטובר 2009, תשעה חודשים בלבד לאחר שנבחר. מעטים הישראלים שיראו זאת כדבר חיובי, אך נראה שבדיעבד חברי ועדת הפרס שפטו נכונה את האיש, לפחות על-פי התוצאות קצרות הטווח של מעשיו.

תחת ממשל אובמה התקרבה ארה"ב למדינות שמעטים האמינו בקיום יחסים אמריקניים עימן: חודשו הקשרים עם ונצואלה, הופשרו היחסים עם קובה לאחר 53 שנות נתק, והשנה הכריז הנשיא גם על חתימת ההסכם ההיסטורי עם איראן, שיסיר את הסנקציות הגלובאליות שהוטלו על האיראנים, שחלקן תקפות מאז שנת 1979, עם נפילת השאה.

הנדל"ן בקובה הוא מכרה זהב ממש

מאחורי המהלכים המדיניים הללו עמדו תפיסת עולם, אינטרסים מדיניים וגיאופוליטיים רבים, ושיקולים נוספים. אך במאה ה-21 הדלק המרכזי לביצוע מהלכים מדיניים כאלה, מהסכם המעצמות עם איראן, דרך הסרת האמברגו מהקובנים ועד חימום היחסים עם מדינות כמו ונצואלה, קטאר וערב-הסעודית - הוא קודם כול פיננסי-כלכלי.

אמנם לא מדובר בדבר חדש, כי אינטרסים כספיים חיברו בין אויבים מרים מאז ומעולם, אך עדיין משהו השתנה הפעם. המערכת הכלכלית במערב טורפת את הקלפים בדרך בוטה יותר מבעבר, והיום קל יותר להתפשר על דת, אידיאולוגיה, שותפויות דיפלומטיות, אפילו על ביטחון - אם יש בזה כסף. כאשר מדברים על קטאר וערב-הסעודית הסיפור העיקרי אינו חדש - נפט ואנרגיה. אבל מדוע קובה הענייה והמרוטה? מדוע איראן, שאמנם היא עתירת נפט, אך היא מאיימת על ביטחונן של ישראל, סעודיה ושותפים אסטרטגיים נוספים של ארה"ב במזרח-התיכון? - גם כאן מדבר הפוטנציאל הכלכלי.

קובה נמצאת בקיפאון כלכלי משנות ה-60. האמברגו המערבי דירדר אותה לקשיים כלכליים עצומים, ואולי משום כך למשק הקובני יש פוטנציאל כלכלי עצום הטמון בהשלמת פערי תשתית ומסחר של עשורים רבים. עבור המשקיע המערבי, כמעט כל תחום שבו יבחר להיכנס כמשקיע, הוא כר פורה לגזירת קופון של מיליוני דולרים. למשל, תחום הנדל"ן בקובה הוא מכרה זהב ממש. בסוף 2011 אושר בקובה חוק המאפשר לבצע עסקאות של קנייה ומכירה של בתים, כשעד אז בוצעו הקובנים עסקאות החלפה בלבד.

החוק הזה מאפשר למעשה הן את מימוש הפוטנציאל לצבירת הון לכ-85% ממשקי-הבית בבעלות הפרטית בקובה, וגם מאפשר למשקיעים מבחוץ לבנות בקובה, ולפנות לקהל עצום של בעלי עניין לקנייה ולמכירה. הביקוש הוא כה גבוה, שהמדינה לא מצליחה לעמוד בו: על-פי נתוני המכון הלאומי לשיכון שפורסמו בספטמבר 2013, קובה צריכה לבנות כ-70 אלף יחידות-דיור חדשות כל שנה כדי להקל על גירעון הדיור שלה. בפועל, המדינה בונה רק כ-16,000 יחידות-דיור בשנה, מה שמשאיר ביקוש שנתי אדיר שיכול להיבנות על-ידי גורמי חוץ.

זוכרים כמה טוב היה טרם עידן האייתוללות

איראן היא סיפור אחר. אם לקובה ייקח כמה שנים עד שהם יבינו את הפוטנציאל העצום שיש להם, האיראנים כבר מזמן מבינים כמה כסף מחכה להם בשיתוף-פעולה עם המערב, כי רוב הדור הצעיר של איראן הוא ליברלי, בעל תפיסות כלכליות מתקדמות וכמיהה לממשק עם המערב; והדור המבוגר יותר זוכר כמה טוב היה לו טרם עידן האייתוללות, כשאיראן הייתה מדינה מודרנית. עם הסרת הסנקציות ופתיחת פעילות משותפת עם חברות בעלות ידע מערבי, איראן תוכל לממש את עצמה מחדש כמעצמת אנרגיה אדירה, עם העתודה הרביעית בגודלה בעולם של נפט גולמי, ופוטנציאל עתידי להחליף את רוסיה כיצואנית הגז המרכזית למדינות המערב.

מדובר בפוטנציאל רווחי ביותר לחברות מערביות, אשר לטשו עיניים לאיראן כל תקופת הסנקציות. עסקי גז ונפט במחירים אטרקטיביים, תוך עידוד תחרות והוזלה משמעותית ללקוחות האנרגיה באירופה, בעקבות השחקנית שחוזרת למגרש - איראן מול ערב-הסעודית במכירת נפט; איראן מול רוסיה ומצרים בכל הקשור לגז.

קובה ואיראן הן דוגמה לשינויים שמייצרת הכלכלה הגלובאלית ביחסים הגיאופוליטיים של המאה ה-21. בין האסלאם השיעי הרדיקלי של איראן לשברי הקומוניזם הקובני, אמנם רב השונה על הדומה, אך דווקא קווי הדמיון משמעותיים לא פחות: פוטנציאל הצמיחה האדיר של המשק המקומי המצוי בדשדוש ובנסיגה עשרות שנים, רצופות חסמים, סחר מוגבל וטכנולוגיה מפגרת, הוא לעתים כמעט חזות הכול. שתי המדינות יוצאות כעת לחופשי, מוכנות להסתערות של שוקי העולם ולהוות כוח משמעותי בזירת סחר בינלאומית שונה מבעבר. החסמים המדיניים והגיאופוליטיים הוסרו בחלקם, בחסות אינטרסים הכרוכים בהון, אנרגיה, השפעה גיאופוליטית, ורווח תאגידי לחברות ענק.

אנו עומדים בפני תקופה מרתקת שעדיין מוקדם לחזות את השפעתה. יותר מדיפלומטיה, יותר מידידות בין מדינות, יותר מביטחון, מעורב כאן הרבה כסף. וכסף משחק תפקיד חשוב יותר מתמיד במאה ה-21.

הכותב, רו"ח ומשפטן, הוא יו"ר פירמת בייקר-טילי-ישראל ומרצה במכללה למנהל

עוד כתבות

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות