גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור עוד ישלם, ועם ריבית

קריאה מדוקדקת בסעיפי התקציב מגלה דברים מדאיגים

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנים 2015-2016. הבשורה הגדולה של שר האוצר משה כחלון היא שהממשלה הצליחה להגדיל את ההוצאות על השירותים שניתנים לאזרחים בלי להטיל עוד מסים. אבל קריאה מדוקדקת יותר בסעיפי התקציב מלמדת שלמרות ההצהרות, הציבור עוד ישלם, ועם ריבית.

הציבור ישלם כי הממשלה החליטה להגדיל את הגירעון בתקציב מ-2.5% ל-2.9% מההוצאות. המשמעות היא, שהממשלה מתכוונת ללוות בשנה הבאה 4 מיליארד שקלים יותר מהמתוכנן. בדומה לכל אזרח שלווה כסף, את ההלוואות שהממשלה לוקחת, עליה להחזיר, ועם ריבית. לכן בשנים הבאות הממשלה לא תוכל לשמור על רמת ההוצאות שלה בלי להעלות מסים. כך שהמסים יעלו, או שהממשלה תצטרך לקצץ בהוצאותיה, והרבה. לפי תחזית האוצר, כבר ב-2017 הגידול בגירעון יחייב קיצוצים או העלאות מסים בסכום של כ-10 מיליארד שקלים.

בנוסף להחזר קרן ההלוואה, כאשר הגירעון הממשלתי גדל, גם הריבית שהממשלה צריכה לשלם עולה. וכאשר הריבית הזו עולה, גם הריבית שהציבור משלם עולה. כך שהגדלת הגירעון הממשלתי תגרום לכך שהציבור ישלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות והמשכנתאות שהוא לוקח.

עוד סעיף מעניין בתקציב הוא הבטחת הממשלה למפלגות החרדיות שקצבאות הילדים יגדלו. אולם מכיוון שפקידי האוצר רצו להימנע מהגדלת התקציב כיום, הוחלט שבמקום להגדיל את הקצבאות בכל הסכום שנקבע מראש, חלק מהתוספת יוגדרו כ"חיסכון", שישולם לכל ילד כאשר הוא יגיע לגיל 18. פקידי האוצר אמנם השיגו בכך דחייה של התשלומים, אבל בעוד כמה שנים, כשהילדים של היום יהיו בני 18, הממשלה תיאלץ לשלם לכל הילדים בבת-אחת את כל הסכומים שהם לא קיבלו במשך כל השנים, והיא גם תצטרך לשלם את ההון העתק הזה עם ריבית.

כדי להגדיל את ההכנסות, הממשלה החליטה להגדיל את גביית התשלומים ממעלימי המסים. אכן מטרה ראויה, אבל בפועל ייתכנו כאן שתי אפשרויות: האחת, שפעולות הממשלה לא יהיו אפקטיביות, ואנשים ימשיכו לשלם עבור שירותים במזומן ובלי לבקש קבלות (כדי לחסוך לעצמם הרבה כסף). במקרה כזה, הגירעון של הממשלה יהיה גבוה מהמתוכנן, והיא תצטרך להטיל עוד מסים כדי לכסות על הפער בין התקציב המתוכנן ובין התקציב בפועל.

אפשרות אחרת היא, שהפעולות כן יהיו אפקטיביות ואז חלק גדול מנותני השירותים בלי קבלות, ייאלצו לתת קבלות, או אפילו להפסיק לעבוד. במצב כזה, כל המורים הפרטיים, השרברבים, רופאי-השיניים, ספרים, קוסמטיקאיות, נהגי מוניות ועוד רבים רבים, שכיום גובים מחירים נמוכים כי הם לא משלמים מע"מ, ייאלצו להעלות מחירים. כלומר, גביית תשלומים ממעלימי המסים היא בעצם מס, שיגרום לכך שיהיו פחות מורים פרטיים ופחות שרברבים וכו', ואלו שכן יספקו שירותים אלו יגבו מחירים גבוהים יותר מכיום.

כך שמי שחושב שהתקציב הנוכחי מבטיח עלייה ברמת החיים של האזרחים - כפי שהצהירה הממשלה - צפוי להתאכזב. לאזרח משלם מסים, המשמעות של ההבטחות להגדלת השירותים החברתיים והקצבאות היא, שעל כל שקל שהוא יקבל מהממשלה, הוא עלול לשלם יותר.

הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא קזחסטן צפוי להכריז הלילה: מצטרפים להסכמי אברהם

אף שהמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כבר יותר מ־30 שנה, המהלך נועד להחיות את הסכמי אברהם ● צה"ל: "השלמנו גל תקיפות לעבר תשתיות טרור ומחסני אמצעי לחימה של יחידת 'כוח רדואן' בדרום לבנון" ● משרד האוצר של ארה"ב: כוח קודס של משמרות המהפכה העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר ● דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● עדכונים שוטפים

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

גורם במשטרה: "הטלפון הנייד שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית ועובר בדיקה"

על פי אותו גורם, בימים הקרובים יבדקו במשטרה אם נמחקו תכנים מהמכשיר לפני שהושלך לים ● "הפצ"רית בעת מעצרה מסרה לנו את הקוד של הנייד שלה", הוא הוסיף ● אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור ● תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

הג'יהאד האיסלאמי: נמסור הערב חלל חטוף

הקבינט המדיני-ביטחוני דן אמש (חמישי) במצב בלבנון ובניסיונות ההולכים וגוברים של חיזבאללה לשקם את כוחו: "אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה, ישראל תתקוף בלבנון" ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (בין חמישי לשישי) על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם ● היום נערכה הלווייתו של סרן עומר נאוטרה, שגופתו הושבה משבי חמאס

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

פרופסור סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי

מחקר חדש מצביע על הבעיה הגדולה בתעסוקת החברה הערבית

מחקר שערך הפורום הכלכלי הערבי קובע כי צעירים שמוגדרים "חסרי מעש" נמצאים בהכשרות או בדרך לאקדמיה ● אולם בהמשך הם סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקה איכותיות ליד מקום המגורים

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

למה הסטארט-אפ החדש של מייסדי איירון סורס רכש מפעל למזון כלבים

סטארט־אפ חדש של מייסדי איירון סורס רוכש ומשווק מותגים קיימים בתחום מזון לחיות וקוסמטיקה ● פלטפורמת המסחר האלקטרוני משלבת AI ומדע נתונים כדי לחזות את הצלחתם של מוצרים ולהפיצם ● יותר מ־40 מיליון דולר גויסו - אך הנוכחות הדיגיטלית של המותגים בשוק הרווי עדיין ראשונית

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

עגלתא / צילום: אמיר ליפשיץ

עגלת הקפה בשרון שמגישה עוגות מעולות ממותג נוסטלגי שעשה קאמבק

עגלת סוסים שהפכה לבית קפה עם קינוחים בטעם של פעם, סדנה מיוחדת אצל אמנית שמגדלת חיידקים וגן בוטני שהוא הלב הפועם של האזור ● ביקור בלב השרון ● חגית אברון תופרת יום

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

בעלי המניות אישרו: אילון מאסק יקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● המתנגדים הזהירו מפני תלות מוגזמת באדם אחד - אך טסלה בחרה להמר עליו שוב ● כעת יצטרך מאסק להוכיח שהיעדים שהציב, בהם מיליון רובוטים לשימוש מסחרי והגעה לשווי של 8.5 טריליון דולר, הם לא חלום רחוק

ההשפעה האדירה של ההסתדרות / איור: גיל ג'יבלי

מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות

פרשת השחיתות "יד לוחצת יד" ממחישה את עוצמתה של ההסתדרות ואת עומק אחיזתה במשק ● מהמונופול על עובדי המדינה ועד השליטה במגזר הפרטי, משביתות ועד רפורמות - ארגון העובדים הזה שולח יד בכל ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד  

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית