גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם ערבים וחרדים לא ישולבו בכלכלה, יהיה פיאסקו כלכלי"

עו"ד אמיר עסלי, שותף בפירמת ש. הורוביץ, קורא לפעול להכנסתן לבורסה של חברות ישראליות בבעלות ערבית, ומתריע כי אם הדבר לא ייעשה - הכלכלה הישראלית תגיע בסופו של דבר לפשיטת-רגל

עו”ד אמיר עסלי / צילום: איל יצהר
עו”ד אמיר עסלי / צילום: איל יצהר

בפברואר 2011 יצאה מנכ"לית הבורסה לניירות ערך דאז, אסתר לבנון, בווידוי פומבי נדיר, באומרה שהבורסה אשמה בחטא ארוך שנים למגזר הערבי בישראל, כשהזניחה אותו ולא נתנה עליו את הדעת מספיק. "כששאלו אותי למה אין אף חברה בבעלות ערבית שנסחרת בבורסה - השבתי 'אופס', זאת התשובה הכי אינטליגנטית שהייתה לי", אמרה לבנון, והבטיחה לפעול לתיקון העוול ההיסטורי.

השנים חלפו, לבנון הוחלפה בינתיים ביוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה היום, ולמרבה הצער, העוול ההיסטורי כלפי הציבור הערבי לא תוקן. אף שחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים, ואף שבארץ פועלות חברות רבות בבעלות ערבית, אף אחת מבין כ-470 חברות שנסחרות בבורסה בתל-אביב אינה בבעלות ערבית.

מי שמוטרד מכך מאוד וסבור שמדובר בפצצת-זמן שתשפיע על הכלכלה הישראלית, הוא עו"ד אמיר עסלי (32), ערבי, ישראלי, מוסלמי, שותף במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ הוותיק ומומחה לשוק ההון, שמתריע: "מחקרים מראים שבעוד 30 עד 40 שנה הערבים והחרדים יהוו מחצית מהאוכלוסייה בישראל. ככל שהאוכלוסיות הללו לא ישולבו בחיי הכלכלה בכלל ובבורסה בפרט, ישראל תגיע למצב של פיאסקו כלכלי ולפשיטת-רגל".

אחרי שנים שבהן עבד במשרד עורכי הדין יגאל ארנון, הצטרף עסלי לפני מספר חודשים כשותף למחלקת שוק ההון של ש. הורוביץ. עיקר עיסוקו בליווי חברות ציבוריות, בגיוסי הון וחוב בבורסה, בייעוץ להנהלות התאגידים, וכן בייצוג לקוחות מול רשות ניירות ערך והבורסה. עבודתו היא אמנם פרנסתו, אבל הוא רואה בה גם שליחות ותקוותו למנף אותה כדי למנוע את הפיאסקו שעליו הוא מדבר וכדי לסייע לשלב בצורה טובה יותר את ערביי ישראל בחיי הכלכלה.

עסלי: "אני מאמין שבעתיד אגיע לפוזיציה שבה אוכל לקדם שינוי בתחום הזה ולשלב את המגזר הערבי בשוק ההון בצורה יותר משמעותית, או ליתר דיוק בצורה כלשהי. בין אם מדובר בהכנסה של חברה בבעלות ערבית לבורסה ובין אם בדרך של הגדלת מספר הדירקטורים מהמגזר הערבי בחברות הבורסאיות הקיימות והעתידיות. הבורסה מתייבשת, חברות נמחקות מהמסחר, וממצב של 700 חברות שנסחרו בעבר, ירדנו היום לכ-470 חברות בלבד.

"הרגולטור מודע לבעיות הללו, ורשות ניירות ערך הוציאה שורה של הקלות במטרה לשלב יותר חברות בבורסה, אבל זה לא מספיק. יש לא מעט חברות בבעלות ערבית שהן בעלות פוטנציאל מתאים להיסחר בבורסה, הן מבחינת היקפי הפעילות שלהן והן מבחינת הבשלות שלהן, וצריך לאפשר להן לעשות זאת".

- תוכל לתת דוגמאות לחברות ערביות שיכולות להיכנס למסחר בבורסה?

"למשל, חברת 'רושדי תעשיות מזון'; קבוצת 'עפיפי' העוסקת ברכב ובתחבורה; חברת 'אלפא אומגה' מנצרת; וגם קבוצת בסט של משפחת טאנוס, שהם קבלנים מאוד רציניים; ומשפחת שגראווי העוסקת בבנייה ועוד".

חברות ערביות יותר שמרניות ופחות ממונפות

- מה הן הסיבות לכך שאין חברות מהמגזר הערבי שנסחרות בשוק ההון?

"החברות הערביות לא הגיעו לבורסה כי ישנם חסמים שלא מאפשרים להן את זה. במגזר הערבי כמעט כל החברות הן משפחתיות, וקשה להן לעבור את הפאזה של ההסבה מלהיות חברה משפחתית פרטית לחברה ציבורית שצריכה 'להתפשט', לחשוף את עצמה, ולפרסם דיווחים מיידיים, דוחות כספיים וכו'.

"סיבה נוספת לכך שהן לא בשוק ההון - שהבנקים מייחסים לחברות בבעלות ערבית סיכון הרבה יותר גבוה ממה שצריך היה ליחס להן. זה בא לידי ביטוי בריביות שגובים מהן בבנקים. תנאי האשראי שמוצעים לחברות מהמגזר הערבי נוטים להיות פחות טובים מאשר תנאי האשראי המוצעים לחברות בבעלות יהודית. ויש סיבה נוספת - כשחברה בבעלות ערבית באה להנפיק מניות, קובעים לה שווי יותר נמוך משוויה האמיתי וכל העסק נהיה פחות כדאי".

עסלי, כך משתמע מתוכן דבריו מדבר על הפליה לרעה של חברות בבעלות ערבית על-ידי הבנקים והבורסה לעומת חברות בבעלות יהודית. אבל הוא מנסה להיות דיפלומטי ולא לצאת במפורש בהצהרות על גזענות או הפליה. כאשר הוא נשאל אם מדובר בהפליה הוא משיב: "אין לי תשובה לסיבה ליחס הזה של הבנקים והבורסה לחברות בבעלות ערבית. אני יודע שזה המצב הנתון ואני חושב שהוא מאוד לא מוצדק. מהיכרותי עם חברות בבעלות ערבית הן לרוב יותר שמרניות, לוקחות פחות סיכון ופחות ממונפות מחברות אחרות".

עסלי מציין כי בחודשים האחרונים פנו אליו באופן אישי מספר חברות שעשויות להתעניין בהנפקות. "יש כר פורה לכניסה של חברות בבעלות ערבית לשוק ההון. חשוב גם לזכור שבכל חודש יש עשרות מיליארדי שקלים שהגופים המוסדיים אמורים להשקיע באפיק מסוים, והיות שאין כרגע עלייה במספר החברות הציבוריות בישראל, הם משקיעים את הכספים האלה בחו"ל. כדי שהמוסדיים יחזרו וישקיעו בארץ צריך להגדיל את ההיצע. הכסף נמצא אבל אין איפה להשקיע אותו. אפשר גם ליצור הקלה בכללי הרישום מעבר להקלות שכבר בוצעו על-ידי רשות ניירות ערך".

בלעדי ג'ובראן לא היו מתמחים ערבים בעליון

- אז איך יוצרים כאן שינוי?

"אני קורא לראשי הבורסה ליזום מהלך שימשוך את אותן חברות לבורסה, וכך לקדם גם את המגזר הערבי ולשלב אותו בכלכלה. יש לפעול בצורה אקטיבית כדי להביא את החברות הללו לבורסה. הנהלת הבורסה צריכה ללכת פיזית לחברות המתאימות, שלרוב נמצאות בצפון, להיפגש איתן, ולעניין אותן בכניסה למסחר בבורסה. זה לא אייטם שנמצא כיום על סדר-היום שלהן.

אני קורא למנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, לעשות את זה - להגביר את המודעות בנושא אצל החברות הללו באמצעות פגישות עם המנהלים שלהן, ולקרוא להן להיסחר בשוק ההון. בנוסף, יש לפעול להכנסת דירקטורים ערבים לחברות הציבוריות. מחקרים מראים שכאשר יש יותר נשים בדירקטוריון ההישגים יותר טובים. אני מאמין שהכנסת יותר ערבים לדירקטוריון תביא גם היא לשיפור בתוצאות העסקיות".

עסלי מדבר על קיפוח של חברות בבעלות ערבית, אבל המגזר הכלכלי והעסקי מקפח גם את ערביי ישראל כפרטים. עסלי הוא היוצא מן הכלל שמעיד על כך היטב - את מספר השותפים הערבים במשרדי עורכי הדין הגדולים והחשובים בארץ אפשר לספור על אצבעות כף-יד אחת. "יש הרבה תלמידי משפטים מהמגזר הערבי, אבל רק בודדים מהם מתקבלים להתמחות במשרדי עריכת הדין הגדולים, ולכן הם גם לא יכולים לטפס ולהתקדם בהמשך", מסביר עסלי את הבעיה, ומזכיר כי לא מדובר בבעיה של המגזר הפרטי בלבד.

עסלי: "מתוך 222 מתמחים שהתמחו בבית המשפט העליון בשנים 2007 ועד 2014, היו רק 5 ערבים שהם 2% מהמתמחים. וגם זה קרה רק בזכות העובדה שהשופט סלים ג'ובראן נוהג להעסיק מתמחים ערבים. אלמלא ג'ובראן לא היו מתמחים ערבים בעליון. היכולת של הסטודנטים הערבים למשפטים להגיע למקומות התמחות שיהוו קרש קפיצה מעבר לתחומים של נזיקין ופלילי היא נמוכה מאוד, וכואב לי שאין נוכחות של עורכי דין ערבים בתחומים כמו שוק ההון ומשפט מסחרי.

"זה פשוט פספוס, כי ישנם סטודנטים ערבים עם יכולות גדולות מאוד. דווקא במשרדים הגדולים נכון להיום יש כמעט בכל אחד מהם לפחות עורך דין ערבי אחד. זה אמנם מעט מאוד, אבל שיפור לעומת העבר. כשאני התחלתי התמחות לפני 10 שנים, לא היה אף עורך דין ערבי במשרדים הגדולים".

אבל לא רק בענף עריכת הדין, אלא גם בענפים כלכליים אחרים, כמו תחומי ההיי-טק, נדיר למצוא ערבים ישראלים בתפקידים בכירים. לדברי עסלי, "הסיבות לכך מתחילות עוד מהלימודים באוניברסיטה. מספר הסטודנטים הערבים שלומדים מקצועות טכנולוגיים ונושאים מהסוג הזה, הוא עדיין נמוך מאוד. וכשזה מגיע לנשים ערביות, המספר עוד יותר נמוך.

"לסטודנטים היהודים יש יתרון על הסטודנטים הערבים, בין היתר כיוון שהם שירתו בצבא ורובם גם יצאו לעולם לטיול גדול. "הם מגיעים ללימודים באוניברסיטה יותר בשלים ומיומנים, ויודעים לנהל את הזמן בצורה יותר טובה לעומת הערבים שמגיעים לאקדמיה מיד אחרי התיכון. ערבים ישראלים גם הולכים למקצועות שהם מזהים בהם ביקוש ומחסור. הסטודנטים הערבים זיהו למשל מחסור בענף הרוקחות, והלכו בהמוניהם ללמוד רוקחות. כיום 60% מהרוקחים ברשת הסופרפארם הענקית הם ערבים, שמתפרנסים בכבוד. זה מעיד על כך שיש כאן פוטנציאל שאינו ממומש".

- הפופולריות של מקצוע הרוקחות בקרב ערביי ישראל הביאה לכך שאפילו ב"ארץ נהדרת" יש דמות של רוקחת ערבייה בשם סלמה.

"אמנם אני לא צופה בתוכנית, אבל ראיתי קדימון שלה, וזה היה נראה לי מצחיק. בכל אופן, חשוב לי להגיד שלא הכול שחור. בתחום ההיי-טק שעליו דיברנו, אני בכל-זאת רואה ניצנים של הצלחות. יש עלייה בכמות יזמי ההיי-טק מהמגזר הערבי, והם מגיעים בעיקר מהצפון. אני מלווה באופן אישי מספר מיזמים שמאגדים יזמים ערבים, ושדוחפים אותם קדימה להצלחה. ואני מקווה שהמגמה הזו תימשך".

- איך אתה הצלחת לגבור על החסמים והמחסומים לערבים שעליהם דיברת, ולהגיע לעמדה הבכירה שלך בפירמה?

"לאורך כל חיי ההורים שלי אמרו לי 'אמיר, אתה ערבי, מוסלמי, ואין מה לעשות, כדי שתיחשב לשווה ערך למתמודד היהודי הדמיוני שיעמוד מולך באוניברסיטה או בעבודה, אתה צריך להתאמץ פי עשרה בשביל איכשהו להשתוות לו. ככה חונכתי וזה מה שעשיתי - התאמצתי פי עשרה.

"בסופו של דבר, את הלקוח של המשרד לא מעניין אם מי שמטפל לו בעסקה הוא ערבי, יהודי, סיני, או מי שזה לא יהיה. מה שמעניין אנשי עסקים זה אך ורק התוצאות. כאשר אתה מביא להם את התוצאות הדרושות, אתה תמשיך לקבל עבודה ולהתקדם".

אמיר עסלי

תפקיד: שותף במחלקת שוק ההון של משרד ש. הורוביץ

גיל: 32

מצב משפחתי: נשוי+3

מגורים: יפו

השכלה: תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב. תואר שני בהצטיינות מטעם תוכנית המנהלים הבינלאומית של אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה.

ניסיון מקצועי: ב-9 השנים האחרונות עבד כעורך דין במחלקה המסחרית ושוק ההון של משרד יגאל ארנון ושות', שבו גם התמחה. במסגרת עבודתו עסק במשפט מסחרי. לפני מספר חודשים הצטרף, כאמור, כשותף למחלקת שוק ההון של ש. הורוביץ.

עוד משהו: שחיין מקצוען. שחה בעבר במשך 8 שנים בקבוצת השחייה של מועדון מכבי תל-אביב.

עוד כתבות

דונלד טראמפ ממתין לנאום במליאת האו"ם / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

בעיצומה של עדות השגרירה טראמפ צייץ: הרסה כל מקום שהיתה בו

מארי יובאנוביץ', שגרירת ארה"ב באוקראינה: ציוצים כאלה מפחידים מאוד ● יו"ר ועדת המודיעין של בית-הנבחרים, אדם שיף: "ניסיון לאיים על עדים" ● טראמפ הורה לפטר את יובאנוביץ' בעקבות שיחה עם לב פרנס, חתן פרס "חובבי ציון", שאמר לו, כי השגרירה אינה נאמנה לו

מנחם מושקוביץ'/ / צילום:  יונתן בלום

"התחדשות עירונית? עוד נבכה על הפרויקטים האלה": יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד מדבר על אפי נוה ולהקת שלוה

עו"ד מנחם מושקוביץ, יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עוה"ד ובעל משרד המתמחה בחדלות פירעון ובהתחדשות עירונית, בראיון אישי ● על הילדות במשפחה חרדית, על פרויקטים של תמ"א ועל האתיקה של עוה"ד: "יש ירידה ביחס של עו"ד לשופטים ולקולגות"

שמורת ג'אנג ג'יה ג'יה  /  צילום: Gettyimages ישראל

רואים רחוק, רואים שקוף: גשרי הזכוכית הם להיט תיירותי

גשרי הזכוכית בטבע מאפשרים אינטימיות מיוחדת עם הנוף ומהווים גם מבחן אומץ ולהיט תיירותי ● סין היא הבירה העולמית, עם לא פחות מ-2,300 גשרים, מדרכות ומגלשות זכוכית, אלא שלאחרונה התגלו בכמה מהם בעיות בטיחות

ניסן מקסימה 2019.  / צילום: יחצ

היו זמנים באמריקה: מודל מקסימה 2019 נאה ועתידני, אך מזהם

דגם הסלון זכה לשורה של שדרוגים מהותיים אך צריכת הדלק והזיהום נשארו גבוהים

 

 

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער: בלפור מפיצים עלי עלילות קונספירציה מופרכות והזויות

סער התייחס לחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו ובו ציוץ מחדש לתזה שהופצה הבוקר על ידי בעל הטור גדי טאוב, לפיה סער ימשוך שליש סיעת ליכוד איתו כדי לכונן ממשלה עם כחול לבן

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

מיקרוסופט בודקת את פעילות הסטארט-אפ הישראלי AnyVision

ענקית הטכנולוגיה השקיעה בסטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה לזיהוי פנים, אך בודקת האם הפר את כללי האתיקה שלה  ● AnyVision בתגובה: "אנחנו יזמנו את הבדיקה של מיקרוסופט. אנחנו לא מפרים את כללי האתיקה שלה"

יגן משה / צילום: איל יצהר

"חלמתי בכלל להיות שחקן, אבל אני לא מצטער"

פורטפוליו עם יגן משה, מנכ"ל שמיר אופטיקה, על החלום שלא הוגשם, על הכישלון ב"תפוז" ועל החיים על ציר סינגפור-ישראל

מראה פנימי של מטוס / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מה מתרחש בתוך המטוס בין טיסה לטיסה, מרגע הנחיתה ובדרך להמראה הבאה?

אחרי שגלגלי המטוס נגעו בקרקע, אחרי שמחיאות הכפיים גוועו, והנוסעים ירדו מהמטוס - מתחילה ספירה לאחור מתוזמנת היטב שמעליה מרחפת עננת יעילות ● קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים

פרופסור לאון גרינהאוס/ צילום: יונתן בלום

מה הקשר בין דיכאון לחרדה ומתי רצוי להיעזר בתרופות: דבר המומחה

מה ההבדל בין דיכאון לחרדה, מה הקשר לסטרס ומתי רצוי להיעזר בתרופות? ● פרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לדיכאון וחרדה, נותן בהם סימנים וצופה כי בשנים הקרובות יהיה מהפך באבחנה ובטיפול

תמי ועמר בר–לב / צילום: דרור סגל, יח"צ

עד קצה הקרחון: מסע אל הקוטב הצפוני

האם הייתם נוסעים למקום שבו השמש לא שוקעת, בצינה עזה, בלי קליטה סלולרית, עם מקלחת פעם בשבוע, ובכל ירידה אל החוף צריך להצטייד ברובה ואקדח זיקוקים, מחשש לדובים ● תמי בר-לב החליטה שהיופי המרהיב של הקוטב הצפוני שווה הכול ● מסע אל הארכיפלג הארקטי סבאלברד, עם תובנות על הטבע האדיר ועל האדם שהורס אותו

זאב אלקין / צילום: תמר מצפי

צמצום פליטת גזי חממה: האם ישראל יכולה לעמוד בהבטחותיה הצנועות?

בניגוד לטראמפ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין דבק בהתלהבות בהסכם האקלים של פריז • אבל כמה שאפתניות היו ההתחייבויות של ישראל מלכתחילה, והאם סביר שנעמוד בהן בתאריך היעד - 2030? ● המשרוקית של גלובס

מפלגת הימין הלא־דמוקרטי בספרד חוגגת את התוצאות / צילום: רויטרס - Susana Vera

המגפה הפוליטית שמתפשטת: שפעת ספרדית

זה זן חדש של מגפה שהולך ומתפשט: מספרד, דרך בריטניה ועד ישראל, דמוקרטיות מבוססות מתקשות להרכיב ממשלות ● פעם, פעמיים, אולי שלוש, אפילו ארבע ● מה יהיה? אולי צריך להתחיל לחשוב על דמוקרטיה 2.0

פרוייקט דורית סלע / צילום: עודד סמדר, יח"צ

סיפור מעטפת הרמוני של כפריות עם נגיעות מודרניות: הבית המרהיב במרכז הארץ

דורית סלע הפכה בית כפרי לבית עכשווי עם חיפוי באבן בזלת פראית ● בחללים הרחבים החליף הפרקט את רצפת האבן כדי להפחית את תחושת הניכור

מודיעין עילית / צילום: Amir Cohen, רויטרס

ציפוף משפחות מתחת לרדאר: כך עלתה עיריית מודיעין עילית על השיטה לחלק דירה אחת לשתי משפחות

מצוקת הדיור בציבור החרדי הולידה המצאה נדל"נית חדשה: "הטאבו המשותף" - כמה משפחות שקונות יחד דירה ומחלקות אותה בקיר • "אשתי ואני עובדים במשרה מלאה ולא יכולים לקנות דירה. העדפתי לגור ב'טאבו משותף' מאשר במחסנים או בדירות מרתף"

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

דמי ניהול: ייתכן שהמנהל הבכיר שלך משלם מחיר נפשי קשה. מאוד

הם בכירים, הישגיים, שאפתנים וחרוצים, ודווקא הם משלמים לא פעם את המחיר הנפשי הגבוה ביותר במקום העבודה שלהם. אנשי המקצוע כבר מודעים היטב לתופעה שזוכה לעיתים לכינוי "דיכאון מנהלים", המנהלים עצמם מודעים לה הרבה פחות

מנהל בסטרס/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

תנועת האובדים: הנזק האדיר שגורמים דיכאון וחרדה לכלכלות העולם, ומי מנסה להשתיק זאת

הנזקים הכלכליים שמסבים עובדים הסובלים מדיכאון ומחרדה למקומות העבודה שלהם ולכלכלות העולם מוערכים במאות מיליארדי דולרים בכל שנה ● אז למה לרוב גורמי הכוח יש אינטרס דווקא להשתיק את התופעה, ואיך אפשר בכל זאת לטפל בה?

מנסור עבאס, יו"ר רע"ם / צילום: דוברות הכנסת

יו"ר רע"ם: הצוות של נתניהו ניהל איתי מו"מ לתמיכה בממשלת 60 ח"כים

ח"כ ד"ר מנסור עבאס סיפר הבוקר בגל"צ כי בין סוף אפריל למאי 2019 הוא ניהל מו"מ עם ח"כ מיקי זהר, נתן אשל ושר בכיר בליכוד ● ההצעה הפוליטית כללה תמיכה עקיפה בממשלת 60 ח"כים בראשות נתניהו, תוך הסכמת רע"ם שלא להצביע נגד הממשלה

אירוח מירי בלבול  / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

"קיבלתי מתנה. נתינה זה דבר שלא דורש ממני כלום. זה ממלא אותי, מחזק אותי"

מירי בלבול מארחת את חבריה לארוחת ערב בביתה, ומשחזרת איך הקימה בית ספר להלבשת בתים ● על הדרך היא גם מעצבת דירות לנערים שנפלטו מהבית, ולנשים שיצאו ממעגל הזנות

איור: שאטרסטוק

מה אומרים לבוס ואיך יוצאים מהמיטה? התקף החרדה של שי גולדן הוליד פרויקט שמרים את מסך הבושה

הפרויקט הזה נולד בעיצומו של התקף חרדה, והמטרה שלו היא לתת קול ומילים להרבה מאוד אנשים שחיים במחשכים, בהסתרה, בהכחשה, בבושה, בחרדה ● פרויקט מיוחד

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

חברת אי.די.בי מוכרת עוד 7.8% ממניות כלל ביטוח

העסקה משלבת תמורה במזומן ובאגרות חוב שהנפיקה אי.די.בי בעבר