גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חצר אחורית": תערוכה חדשה של אורי קצנשטיין במוזיאון ת"א

תערוכת היחיד של אורי קצנשטיין במוזיאון ת"א לאמנות היא אירוע רב-חושי של פיסול, מוזיקה, שפה ורגשות ■ קצנשטיין ל"גלובס": "אנו חיים בעידן של דו-קיום בין אדם למכונה. אני מנסה לגעת במקום על-זמני"

אורי קצנשטיין / צילום: אביב חופי
אורי קצנשטיין / צילום: אביב חופי

הילדה על הידיים של אמה נראתה קצת מפוחדת, כשמכונת הכלים המשונה החלה לתופף על חבית חלולה, לפרוט על מיתרי הגיטרה נטולי הבטן ואז לחבוט בקול גדול על הרצפה, במשוט שבקצהו סנפיר גומי רחב. האם נראתה מאושרת ומרותקת. כמו מבוגרים וילדים אחרים שהגיעו לחלל התערוכה, שהשתהו לא מעט זמן וניסו לאתר כל מקור צליל ומצאו עצמם במסע פענוח ותגליות, בעקבות הרכב החפצים הבלתי צפוי שהציב אורי קצנשטיין בתערוכת היחיד הנפלאה "Backyard" במוזיאון תל-אביב לאמנות.

בחלוקה גסה, אפשר לנסות להציב את העבודות בתערוכה בשלוש קטגוריות: פיסול, שפה ומוזיקה. אולם יהיה בכך עוול ליצירה השלמה. שכן המוזיקה, למשל, בוקעת מפסלים קינטיים. כלי נגינה "מאולתרים במחשבה תחילה", מתוכנתים ומופעלים ברמת דיוק גבוהה עד להשתאות.

"החיפוש אחר המוזיקה הנכונה הוא שדוחף אותי לבנות מכונות מוזיקליות. סאונד הוא משהו שאנחנו משגרים, כמו מכתב. הוא חודר הכול, אי-אפשר לחסום אותו. עם פסל - אפשר לעצום עיניים ולא לראות אותו. סאונד מקיף אותנו וכך הוא הופך לחוויה תת-עורית", אומר קצנשטיין.

החדירה הטוטלית הזו לחושיו של הצופה היא שאיפתו הכמוסה של כל אמן. קצנשטיין מעניק לה נוכחות גלויה לא רק במכונות המוזיקליות שלו - שפועלות כמו "תזמורת של איש אחד" שגדלה לממדים ולהרכבים פנטסטיים, עד שנוכחותו של הנגן עצמו כבר לא נחוצה כמעט (הוא נותר מאחורי הקלעים). ביטוי נוסף וקיצוני לאותה חדירה הוא מציג בעבודת מיצג שבה הוא מחבר חיווט חשמלי לעצמו ולאדם נוסף (אחד הצופים בתערוכה, המבקש להשתתף), מעביר זרם בתדר נמוך ו"סוגר מעגל" חשמלי-אנושי.

אל דאגה, לא מדובר בהתחשמלות בזרם גבוה, בנוסח הניסוי הפסיכולוגי הידוע של מילגרום משנות ה-60, אבל יש בכך רמז למסוכנות הטמונה בכל מפגש אנושי ומערכת יחסים של הדדיות ומעגליות. החשמל כמוהו כזרם חיים, שיש בו מאזן כוחות מצמית, פוטנציאל פוגעני, קטלני אפילו.

בני אדם או שיבוטים רובוטיים?

קצנשטיין (64) נולד בתל-אביב והחל להציג את אמנותו בארצות-הברית. בשנות ה-80, חזר לארץ וב-2001 ייצג את ישראל בביאנלה לאמנות בוונציה. הוא אמן רב-תחומי, שעם השנים פיתח גוף עבודות המתגבש לכדי יצירה מתמשכת, שלעולם אינה מושלמת. התערוכה היא הזדמנות למפגש עם המכלול היצירתי שלו בנקודת הזמן הנוכחית. הוא פסל, אמן מיצג (פרפורמנס), מוזיקאי, בונה כלי נגינה ומכונות סאונד ויוצר סרטים. בקומת הכניסה של המוזיאון (באגף המרכזי), מוצגות עבודות וידיאו שלו, שברבות מהן יש התייחסות לעולם פוסט אפוקליפטי ולחברה פוסט-מוסרית - מעין מציאות אלטרנטיבית של העולם הזה, אם לוקחים בחשבון את התממשות סך כל סכנותיו.

במפלס התחתון, הוא מציג בגלריה לפיסול, שחולקה לשני אולמות כך של חלק מהתערוכה מתגלה בנפרד. הפסלים בחלל הקדמי של התערוכה הם דמויות אדם, עסוקות בפעילויות שונות ומשונות. לכולם אותו קלסתר פנים, עובדה היוצרת הזרה ומעלה את השאלה אם אכן מדובר בבני אדם, או שמא בשיבוטים רובוטיים.

הקשר בין החללים השונים מתחוור לצופה בהדרגה: "הסרטים מייצגים בצורה זו או אחרת את הפסלים, דמויות הפסלים לבושות כמו הדמויות בסרטים", הוא מאיר נקודה מעניינת. "בתערוכה יש מספר הצבות וציטוטים פיזיים-ויזואליים שממשיכים את העולם שמופיע בסרטים". כך למשל, הסרט "משפחת האחים", מתייחס לדמויות של ארבעת הבנים בהגדה, ויש להם ביטויים גם בנוכחות הדמויות בפיסול.

"האקשן שאני מכניס ועושה בפסל הוא כמו שאריות מהעבודה הקולנועית, שהיא מבוססת זמן", אומר קצנשטיין. "כמו חפצים אילמים על המדף שמאחורי הקלעים היה להם תפקיד - תנועתי, תמתי או קולי. יש חפץ שמתווך מאמץ, או חפץ שיש בו יכולת הכלה - אולי הוא מכיל פחד".

מצויר בדם

הטקסט הוא אלמנט בולט בתערוכה, בין השאר משום שאינו קריא. ניסיון לפענח את מערכת האותיות של כותרת התערוכה מגלה שזוהי שפה אישית, אידיוסינקרטית. שפת סימנים שפיתח קצנשטיין והוא מנחיל אותה לצופיו ולקוראי הקטלוג. "זוהי מערכת הירוגליפים שפותחה כשפה משותפת לאדם ומכונה", הוא מסביר. "גם הדמויות בפסלים הן ספק אדם ספק מכונה - אין להן טבור, מהיכן הן נולדות? אנחנו חיים בתרבות ובעידן של דו-קיום בין אדם למכונה. הרבה מן הצרכים שלנו מופנים לסיפוק על ידי מכונות, הרבה מן הרצונות והפתרונות שאנו מחפשים יספקו מחשבים. אני מנסה לגעת במקום שהוא על-זמני, לייצר אינוונטר שמצד אחד הוא חוזר לסימנים ולסמלים תקופתיים, ומצד שני הוא סוג של אניגמה שמאפשרת לייצר אינסוף חיבורים בין חפצים ודמויות".

לדמויות שלו יש אמנם סימני מין, אך הן היברידיות ומאתגרות קונבנציות, הן ביטוי של עולם דמיוני ומטפורי שיש בו מצד אחד הומור ואלמנטים קומיים, ומצד שני תחושת סיכון ואיום מתמיד. "זה עולם שצירו המרכזי הוא הגוף האנושי. העבודות מערערות על הנחות בסיסיות לגבי אופן התפקוד ודרכי ההבנה של האדם את העולם שמסביבו", כתבה האוצרת, ורדה שטיינלאוף.

איומים כאלה ניתן למצוא בין היתר בסמלי הרשע - בדמות קו-קלקס-קלן או צלב קרס, ובסמלי התום, כמו ציורי הצמחים הבוטניים, הנראים כמו תעתיק של תלמיד חרוץ. במבט נוסף מתגלה כי הם מצויירים בדם - דמו של האמן. "כתיבה בדם או חתימה בדם היא ריטואל או חוויה שכולנו עוברים בחיים", הוא מזכיר סימבול של שבועה ילדותית, אולי, אך הרת משמעות. "אבל כשעושים את המעבר לתוך החלל המוזיאלי, לקובייה הלבנה של הגלריה, זה מקבל הד אחר. אני מתייחס לדם כמשהו שמגדיר אותנו, יש בו DNA וכשהוא יוצא מהגוף אין בו עוד חיים. הבחירה לרשום בו את הצמחים הייתה כמו להעניק אותו למשהו חי. אני חושב לא מעט על אינטליגנציה צמחית - איך ייתכן שבכוכב לכת שחי מיליוני או מיליארדי שנים מה ששורד מכל אסון ומתחדש ביתר שאת הוא הצמחייה, שמפושטת על פני הפלנטה. מקרה צ'רנוביל, למשל, מרתק בעיניי, כיצד התפתחו שם מוטציות מפוארות של צמחים וחיים".

שם התערוכה "חצר אחורית" מרמז לדברים הסמויים מהעין, למה שמתרחש מאחורי הקלעים. החצר האחורית היא מקום הצטברות של מחשבות, ניסיונות וכשלים. היא כאוטית ואולי אורבים בה נחשים ועקרבים מתחת לערימות המצטברות.

את הכאוס הזה ממשיך ומציב לעינינו בתמונה נעה המוקרנת בחלל הפנימי, בה נראה מעוף לווייני של אסופת חפצים אינסופית וחסרת פשר. "אלה הם חיי המדף של השנה שעברה", הוא מבאר. "כל מיני דברים, חפצים שהיו למכירה, דימויים שנאספו מהאינטרנט". הביקורת על התרבות הצרכנית, המשתמשת וזורקת, ברורה. אביזרים שימושיים, יומיומיים, הממלאים את חיינו בעודפות, נראים כאן במצב של ריחוף בחלל, כאילו נפלטו מהעולם אחרי פיצוץ.

באותו חלל, מתנגנת מוזיקה המפתה את הצופה ואז תוקפת בהפתעה, מחרידה לרגע, מצחיקה, מסקרנת ומושכת. סביב המכונה ניצבים פסלים מזן אחר - אלה הם כווני תעופה, המזניקים ומכוונים את ההמראות ואת הנחיתות בנושאת מטוסים. אולם הדמויות כולן נשיות, ענוגות, עוצמתיות ועירומות, ואילו בלב החדר, שכוב על הארץ, הגבר היחיד בחדר - שכוב בתנוחת ספק-מצוקה ספק עונג. הפסלים ניצבים על משטחים בלתי יציבים, חלקם צבעוניים וחלקם נראים כאספלט או פחם גרוס, מנצנץ כאילו נכתש תחת צעדי ענקים. הענק הוא פסל דיוקן ראש אדום - שכמו קלסתרי כל הדמויות, גם הוא דיוקן עצמי של האמן.

התערוכה מספקת חוויה של ניגודים. בין ההומור שבמכונות מוזיקה לרצינות-עד-כאב של החפצים והפיסול, בין הפענוח של צופן הסמלים ושפת הסימנים לבין הזעזוע שבעמידה מול דם, חולשה וכאב. "המוזיקה היא המקום שבו מתקיימת הכנות הגדולה ביותר", אומר קצנשטיין. "היא תמיד בפרצוף, לעומת הפיסול שיש בו מידה רבה של סובלימציה, עידון. בשנים מוקדמות מאוד אהבתי להציג אמנות שהיא בפרצוף, אבל עם השנים החיים הפכו לפרובוקציה חזקה יותר ממה שהאמנות יכולה לעשות".

התערוכה Backyard מוצגת במוזיאון תל-אביב, במסגרת פרס קרן דן סנדל לפיסול.

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על מניית אמזון?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, אך בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

חמישית מחסכונות הציבור חשופים לנפילת המט"ח. אבל המומחים לא נבהלים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל