המלחמה בין באומן-בר-ריבנאי למקאן תל-אביב מגיעה לבית המשפט: ביום חמישי האחרון הגיש משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי בקשה לקבלת צו מניעה נגד העסקתו של איש הקריאייטיב נדב פרסמן, וזאת עד לדיון בעניין, שיקבע האם יש להשית עליו את תקופת הצינון אשר לה התחייב בחוזה ההעסקה שלו.
כפי שנחשף ב"גלובס", פרסמן, המשמש בשנים האחרונות כסמנכ"ל הקריאייטיב של באומן-בר-ריבנאי, צפוי לעבור לשורות משרד הפרסום מקאן תל-אביב לתפקיד המשנה למנכ"ל ולשמש כיד-ימינו של המנכ"ל הנכנס, עמית משיח. דיון בבקשה נקבע למחר (ב').
בבקשה שהוגשה לבית המשפט יש כמה נקודות מעניינות המלמדות על התנהלות התחום כולו. כך למשל, מסתבר כי גם במקאן תל-אביב הוחתמו בכירים על סעיפי אי-תחרות - זאת למרות שבמכתב התשובה של מקאן לבאומן, שבו ביקשו לכבד את סעיף אי-התחרות, נכתב כי "ימי העבדות פסו מן העולם".
בהתייחס לכך נכתב בבקשת התביעה: "המשיבה (מקאן) מצטיירת כאנושית ומוסרית, כשהדבר משרת את האינטרסים שלה להצדיק את שידול המשיב לשורותיה; אולם כאשר העמדה המוסרית אינה משרתת אותה, והעובדים שלה הם אלה שעומדים לדיון, היא זונחת את האידיאלים ומחתימה אותם על אי-תחרות לתקופה בת 12 חודשים".
קיבל הצעות מפייסבוק
עוד נטען בבקשה כי כל המבחנים בפסיקה לגבי קיומה של תקופת אי-תחרות מתקיימים במקרה של פרסמן ומקאן. לטענת באומן, בית המשפט כבר קבע בעבר כי מותר להגביל את חופש העיסוק כשמדובר באינטרס לגיטימי, וכי יש לשמור על איזון בין חופש העיסוק ליכולת המעביד לשמור על עסקיו.
עוד נטען כי סודות מסחריים נחשבים למניע לגיטימי שחופש העיסוק נסוג מפניו, וכי אין מדובר בעובד מהשורה שמבקש לממש את חופש העיסוק שלו: "מדובר במנהל בכיר, מספר 2 בהיררכיה הארגונית, שותף ברווחי החברה, שמתוקף תפקידו נחשף לכל סודות המבקשת ולכל סודותיה המסחריים של לקוחותיה. עובד שמשמש כמעט כאינסטנציה הבכירה ביותר בארגון, מבקש לערוק אל המתחרה הישירה של המבקשת המייצגת לקוחות רבים מתחרים".
לטענת באומן, פרסמן זכה למשכורות גבוהות ולזכויות, כחלק מבכירותו ומכך שחתם על הסכם אי-התחרות. בחוזה העסקה שלו נכתב: "ידוע לעובד כי התחייבויותיו על-פי סעיף זה נובעות מהתפקיד שימלא בחברה, על כל המשתמע מכך. העובד הסכים לקבל על עצמו התחייבויות אלה, מאחר שבקביעת זכויותיו המיוחדות הובאה בחשבון הסכמתו".
עוד דרך, אשר באמצעותה מבקשים בבאומן לסתור את הרעיון כאילו יכולת ההשתכרות של פרסמן וחופש העיסוק שלו עלולים להיפגע, היא חשיפת חלק מההתנהלות של גופים אחרים מולו ושלו עצמו בשנים האחרונות. מהבקשה עולה כי פרסמן קיבל בעבר הלא רחוק הצעה לעבוד בפייסבוק בתנאים מפנקים.
עוד נטען כי הוא ביקש לפרוש לפני שנתיים בגלל הצעות כספיות מפתות יותר, וכפועל יוצא מכך הועלה שכרו באופן משמעותי - והוא נשאר.
לטענת באומן, העובדה שפרסמן בחר לעבור למקאן ולא לקבל את הצעות אחרות שהיו לו, מוכיחה כי לא מדובר בפגיעה ביכולת שלו לעבוד, אלה בבקשה לכיבוד החוזה אשר עליו הוא חתום במקרה של מקאן.
עוד נטען כי בבאומן לא התנגדו בעבר למעבר של עובדים למשרדים אחרים, לרבות חברי הנהלה, אך במקרה הזה מדובר במקרה חריג - בגלל מעמדו של פרסמן ובגלל הרכב הלקוחות של מקאן, שמחייב לטענתם תקופת צינון. בבקשה מוצגת טבלה של לקוחות מסחריים של שני המשרדים המתחרים זה בזה.
בבקשה מואשם פרסמן בחוסר תום-לב בהתנהלותו; זאת מאחר שהמשיך לשבת בישיבות סודיות ביותר של לקוחות המשרד, במקביל לניהול המגעים עם מקאן, וכשידע ככל הנראה שהוא עומד לעבוד עם המתחרים שלהם.
מוסר כפול?
יוסי לובטון, מנכ"ל באומן-בר-ריבנאי, אישר את הידיעה ומסר בתגובה: "מקאן שיכללו את המוסר הכפול לכלל אמנות".
ממקאן נמסר בתגובה: "התביעה של באומן אבסורדית ומעלה ניחוח של משטרים אפלים. את תגובתנו המלאה נציג בבית המשפט. בינתיים אנו מציעים ליוסי לובטון להתרכז בעבודה מול לקוחותיו ולא במלחמות אגו מטופשות מעל דפי העיתון".
