קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
הנה כמה מהתנהגויותיהם של מפוטרים, המזיקות להם:
הנופלים לבור
"נפגעתי עמוקות. הרגשתי נבגדת. כאילו סטרו לי בפנים, וכולם עמדו להסתכל. זו צלקת של ממש. מאז הפיטורים איבדתי אמון במעסיקים, ואני לא מתכוונת להקריב עוד דבר למען שום מקום עבודה". תיאור זה מייצג רבים החווים פיטורים - חוויה מטלטלת, טראומתית, הורסת ערך-עצמי ומעוררת חרדה.
יש שמצליחים לשמור על מיקוד, להיפרד מהאגו ולהתאושש ספונטנית, אך רבים שוקעים בבוץ של כאב ועלבון ומתקשים לצאת ממנו. חלקם חווים דיכאון ממש.
אחרים חשים בושה רבה מול הסובבים, ולא יודעים איך להתנהג מולם. מצד אחד, הם זקוקים לתמיכה. מצד שני, הם לא יודעים איך לבקשה, או שחוששים לעשות זאת ולהודות בחולשתם: "רק רציתי שיקשיבו לי, שיחבקו אותי. לא רציתי עצות. רק כתף. היום אני מבינה שהתנהלות רק הרחיקה את הקרובים שלי, וככל שהתרחקנו - כך 'השתבללתי' בעצמי יותר. ומי יכול לחפש עבודה ככה?" (נ', מפוטרת מחברת הייטק).
הקופצים בראש
לעומתם, "הקופצים בראש" הם אלה שדקות לאחר עזיבתם כולם כבר יודעים על הסטטוס החדש שלהם. הם יורים לכל הכיוונים את קורות חייהם, הטלפון שלהם מצלצל בלי הפסקה, הם קובעים מיד פגישות וראיונות עבודה, והם מלאי אנרגיה ורצון טוב לכבוש את העולם. בראשם מטרה אחת: לא להיות רגע אחד מיותר מחוסרי עבודה - סטטוס שמביך אותם, ומלחיץ מכדי לדעת איך להתמודד עמו.
אף אחד לא מת, אך מדובר באבדן שיש להתאבל עליו. הדחקה ופעולה בלחץ ובלא מחשבה גורמת לכמה תוצאות אפשריות. האחת, היותם חסרי מודעות לחלקם בנסיבות הפיטורים, ולמה שעליהם לעשות כדי למנוע הישנות של הדבר בעתיד. השנייה היא מציאת עבודה מתוך בהלה והתפשרות, בלא בדיקה מעמיקה של התאמתה להם (מאוחר יותר הם צפויים למצוא את עצמו במבוי סתום, עובדים בעל כורחם, חוששים לעזוב, או עוזבים בתחושת תסכול כפולה: "מה לא בסדר אתי?"). השלישית היא חיפוש עבודה לא ממוקד המשדר למעסיקים פאניקה ופיזור-דעת, ופוגע בסיכויי ההצלחה.
הנקמנים
לעומת ה"קופצים בראש", ששומרים בקרבם את המטען הרגשי הנלווה לחוויית הפיטורים, המפוטרים הנקמנים פורקים אותו בקול רם. במקום לבלוע את הרוק, ללחוץ את יד המעסיק ולהודות לו על התקופה המשותפת - במטרה לגרום לו לרצות להמליץ עליהם בהמשך - הם עוזבים בכעס.
לאחר מכן הם מנסים לפגוע במוניטין שלו, ומכפישים את שמו באזני מראיינים, קולגות, מתחרים, לקוחות, וכל מי שרוצה - או לא רוצה - לשמוע. אך הם מתנקמים בעיקר בעצמם. ראשית, הם מאבדים את הקשר עם מעסיקם, שיכול היה להועיל להם (מפטרים רבים חשים אשמה על פיטורי עובדיהם, ונכונים לעזור להם במציאת עבודה). שנית, לכלוך על הבוס הקודם בריאיון מדליק נורה אדומה אצל המראיינים, משום שהוא מציירם כחסרי בגרות, נקמנים, בעייתיים ביחסי אנוש, וכמי שלא לומדים מטעויות ולא לוקחים אחריות על מצבם.
הזורמים
לבסוף, ישנם אלה שלא לוקחים את הפיטורים קשה כל כך. הם לא נלחצים או יורים לכל הכיוונים, לא שוקעים בדיכאון, ולא מנסים לנקום באיש. הם פשוט "זורמים" - מחפשים עבודה בנחת יחסית, בלי הרבה דאגות.
יש בזה מן הטוב, שכן חיפוש עבודה ברוגע עדיף מחיפוש בבעתה. אולם כשהדבר נעשה בלי תכנית וכיוון ברור, בלא כל מאמץ ואף על גבול הפאסיביות, זו עלולה להיות תחילתה של תקופה ממושכת, מבוזבזת וחסרת-משמעות.
מפוטרים כאלה צפויים למצוא את עצמם חורגים ממסגרת התקציב שלהם, ומכלים את כספי הפיצויים והחסכונות שלהם בעודם מחפשים עבודה. לחלופין, גם הם עשויים להתקבל לעבודה שלא מתאימה להם, מפני שלא התנהלו על סמך מיקוד מקצועי ואסטרטגי.
הוציאו את עצמכם מזה
1. עוצרים: חושבים, מתאבלים, נופשים מעט, ונתמכים באנשים קשובים שאפשר לעבד עמם את החוויה. אחרי ה"ריסט" קל יותר להתרומם ולהתחיל לפעול להשגת המטרה.
2. מחשבים: מגדירים כמה זמן אפשר לחיות בכבוד בלי עבודה, ובהתאם לכך מסמנים מועד-מטרה שבו אין מנוס אלא לעבוד. אם לא עומדים בכך, לא מאבדים תקווה. פונים למשרה זמנית שקל להתקבל אליה, וממשיכים לחפש את "ה-עבודה" ברוגע יחסי.
3. מנסחים: מכינים את תיאור הרקע לפיטורים המנוסח חיובית, נסיבתית, עניינית ואופטימית, וממקד את תשומת-הלב להווה ולעתיד, ולא לעבר: "החברה עברה ארגון מחדש, וזו הייתה הזדמנות מצוינת לעצור, לחשוב איך אוכל להשתפר, ומה עליי לעשות במשרתי הבאה כדי להשביע את רצון ההנהלה".
4. מתכננים: יוצרים רשימת תפקידים והישגים, בוחנים אילו מהם היו מהנים, רצויים, מקדמים ומעוררי השראה, ואילו פחות. בוחנים את ההזדמנויות הקיימות בשוק העבודה ואת הצפוי להתרחש בו בשנים הבאות. בהתאם לכך, מסמנים מטרות להמשך, ורוקמים תכנית מסודרת לתהליך החיפוש וההתפתחות המקצועית.
5. מחפשים פרו-אקטיבית: נפטרים מהפאסיביות, ומתחילים לחפש עבודה בפרו-אקטיביות. מחפשים משרות שטרם פורסמו, ולא מסתפקים רק במשרות המפורסמות (שחלקן פיקטיביות). יוזמים קשר עם האנשים הנכונים בחברות הרצויות, ועם חברות השמה ייעודיות לתחום העיסוק. מרעננים את רשת הקשרים ויוצרים קשר עם אנשים שיכולים לסייע.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.