שלמה פילבר / צילום: משרד התקשורת
משרד התקשורת שולח את בזק והוט לנהל ביניהם מו"מ מסחרי בנושא השירות האוניברסלי של הוט, וזאת בעקבות התנגדותה של בזק לכך שהוט תוכל להיכנס ולהשתמש בתשתיות התקשורת שלה במסגרת השלב השני של הרפורמה, שמאפשרת לחברות תקשורת לעבור דרך תשתיות בזק לצורך הנחת סיבים אופטיים לחיבור לקוחות או צמתי תקשורת עצמאיים שלהם.
בהוט מעוניינים להשתמש בתעלות התקשורת של בזק, כדי לעמוד בחובת הפריסה האוניברסלית שמוטלת עליה, חובה שבה היא לא עומדת כבר שנים ארוכות.
משרד התקשורת כפה על החברה פריסה אוניברסלית בשנה שעברה בתקופתו של שר התקשורת גלעד ארדן. ואולם החברה אינה עומדת בדרישות שהוצבו לה בטענה שהרשויות המקומיות אינן מאפשרות לה להיכנס ולחפור, או שמדובר ביישובים במגזר הערבי שבכלל אינם מעוניינים בשירותיה. בשורה התחתונה הוט לא תעמוד במחויבות שהוטלה עליה מהסיבה המרכזית שזה עולה הרבה כסף ושהיא לא תוכל להחזיר את ההשקעה שלה, שכן סביר להניח שאם היה ביקוש לשירותיה באותם מקומות שהיא לא רישתה, היא מיוזמתה כבר הייתה פורסת תשתיות.
יצא שהשלב השני של הרפורמה בשוק הקווי נופלת כעת ומשחקת לידיה של הוט. מתחילת אוגוסט ניתן לעבור בקנים ובתעלות התקשורת של בזק במחיר שקבע המשרד. זה אומר שכל מפעיל שרוצה לחבר נקודות בסיבים אופטיים יכול לשלם לבזק ולעבור בתשתיותיה ובמחיר שקבע המשרד. הרפורמה הזו מעניקה להוט הזדמנות גדולה להתמודד עם התביעה לפריסה אוניברסלית והיא קפצה עליה כמוצאת שלל רב.
אלא שבינתיים בזק הקימה קול זעקה ודרשה להחריג את הוט ואת אנלימיטד (מיזם הסיבים האופטיים) כדי ששתיהן ייאלצו לפרוס באמצעות חפירות או באמצעות שימוש בתשתיות חברת חשמל (אנלימיטד) בצורה עצמאית לחלוטין וללא קשר לבזק.
דרישת בזק מנוגדת לחלוטין לעמדת הדרג המקצועי במשרד התקשורת שקבע כי יש ליישם הדדיות בשוק כך שכל התשתיות יהיו פתוחות לשימוש כולם. כלומר, בזק תוכל להשתמש בתשתיות הוט, והוט תוכל להשתמש בתשתיות בזק, וכנ"ל גם פרטנר וסלקום. המטרה שעמדה לנגד עיני המשרד, היא שאין קדושה בדרישה לחפירה עצמה, והחשוב הוא שניתן יהיה להשתמש בתשתיות קיימות שעומדות ריקות לטובת קידום התחרות תמורת תשלום, וכדי שלא להערים חסמי כניסה מיותרים על חברות. מה גם שחפירות עולות כסף רב, פוגעות באיכות החיים של התושבים, ומייצרות נזק סביבתי מיותר.
עמדת הדרג המקצועי לא התקבלה על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שסבר כי הוט לא יכולה לנצל את הרפורמה ולהרוויח ממנה כשבמשך שנים היא מפירה את הוראות הרישיון שלה ואינה עומדת בחובות שמטיל עליה המשרד בנושא הפריסה האוניברסלית וגם בנושאים אחרים. פילבר לא אהב בלשון המעטה, את ההתחמקות של הוט וניצול ההזדמנות שזיהתה, ולכן החליט שהיא תוכל ליהנות מההדדיות רק לאחר שתגיע להסכם עם בזק במסגרת של מו"מ מסחרי. פילבר סבר שכמו שהוט משתמשת היום בתשתיות בזק ברחבי הארץ (בזק מתחזקת כ-30-40% מתשתיות הוט ג.פ.) תחת הסכם שמחזיק כבר עשרות שנים, אין סיבה שגם עכשיו הצדדים לא יגיעו להסכם ביניהם לגבי המקומות שבהם הוט צריכה לפרוס תשתיות.
השאלה הגדולה תהיה כמובן המחיר, וכאן יהיה מעניין לראות האם הצדדים יגיעו להבנות או ששוב העסק יתמוסס. חשוב לציין בשולי הדברים שמחיר התחזוקה שמשלמת הוט לבזק עבור תחזוקת הרשת שלה באזורים שבזק מתחזקת, נמוך יותר מהמחיר שנקבע ברפורמה. ומכיוון שהוט סבורה שמחירי השכירות לשימוש בתעלות בזק ברפורמה הם סבירים והוגנים, נראה שאין מניעה שהצדדים יגיעו להבנות. נזכיר כי בזק לפני מספר שנים ניהלה מו"מ עם הוט על הסכם התחזוקה של הרשת, עוד בתקופתו של המנכ"ל הרצל עוזר, שרצה להפחית את מחירי התחזוקה ולאפשר להוט לתקן תקלות. בזק התנגדה וכמו שהיא יודעת לעשות היא פשוט מיסמסה את המו"מ לאורך שנים עד שהוט התייאשה. יש להניח שזו תהיה האסטרטגיה של בזק גם הפעם.