מה תעשה פלוג?
העובדה שבורסות בעולם גילו רק בימים האחרונים את המצב הרעוע של הכלכלה הגולבלית אינה מעידה בהכרח על כושר הניתוח של הפעילים בהן. הסימנים היו שם במשך חודשים, ולכן קשה להסתמך על שוקי המניות במאמץ להבין מה צפוי למשק העולמי ומה יהיה כיוון המדיניות הכלכלית בכל מקום ומקום.
שלושה גורמים יהיו במוקד תשומת הלב של קובעי המדיניות, שרי אוצר ונגידים של בנקים מרכזיים: הראשון, והחשוב ביותר, הוא עומק ההאטה הצפוי, אם התחזיות הפסימיות ביותר לגבי סין יתממשו. השני הוא ההחרפה במלחמת המטבעות שהחלה מיד לאחר הודעת סין על פיחות המטבע שלה. הגורם השלישי הוא רוח הדפלציה שהתעוררה בחודשים האחרונים, לא מעט בגלל הירידה החדה במחירי הסחורות.
ברמה המקומית, מי שתצטרך להחליט כיצד שלושת הגורמים האלה ישפיעו על עיצוב המדיניות היא הנגידה ד"ר קרנית פלוג. באופן טבעי, העיניים נשואות אליה בשל סמיכות הירידות בבורסות למועד החלטת הריבית החודשי. יש מי שבטוח שהאירועים האחרונים יובילו בהכרח להורדת ריבית לרמה של אפס ולהרחבה כמותית במטרה להוזיל עוד יותר את עלויות המימון.
אלא שלהחלטה כזאת יש סיכוי קטן יחסית להתממש. צריך לזכור שעד לפני כמה שבועות בלבד פלוג ראתה לפניה משק שצומח בקצב של כ-3% בשנה, עם שיעור אינפלציה שהלך והתכנס לחלק האמצעי של טווח יעד האינפלציה, כלומר כ-2% בשנה. גם בשווקים הפיננסיים לא הייתה תנודתיות בולטת. נכון שמה שאירע בימים האחרונים רחוק מאוד מהתמונה הוורודה שבנק ישראל צייר לעצמו, אך נראה שלפחות החודש ההחלטה תהיה להמתין ולראות כיצד תתפתח הסערה הנוכחית.
אולם צריך להפריד בין מה שהנגידה תעשה מחר לבין מדיניות ארוכת טווח יותר, משום שייתכן שמערכת השיקולים אחרי מחר כבר תהיה אחרת לאור החרפה אפשרית של מלחמת המטבעות. כל בנק מרכזי בעולם, כולל בנק ישראל, יודע עתה שהאמירה שהדפלציה מאחורינו, אין לה על מה להסתמך. על פי האומדנים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתון המגמה של העלייה במדד המחירים לצרכן מצביע על איפלציה כמעט אפסית, וזה עוד לפני שמורגשת מלוא ההשפעה של ירידת הסחורות בעולם.
משמעות הדבר היא שהבנק המרכזי ייאלץ אולי להשתמש בכלים שהוא חשב שחמק מהם, ובראשם הורדת הריבית לרמת אפס. עד לפני חודש או חודשיים השאלה הייתה מתי הבנק המרכזי בארה"ב יעלה את הריבית ויסייע בכך להחלשת השקל. זה לא יקרה בתקופה הקרובה, ופירוש הדבר שבנק ישראל לא יוכל לצפות ל"סיוע" מצד הפד ויצטרך לכלכל את צעדיו כאשר נתוני הצמיחה אינם מעודדים, היצוא מתכווץ עוד לפני פרוץ מלחמת המטבעות, והמשק העולמי דוחף להאטה נוספת.
