יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, שם הערב (א') סוף לתופעת "סגן השר בתפקיד השר" במשרד הבריאות, והורה כי הרב יעקב ליצמן יפסיק לכהן כסגן שר הבריאות בתוך 60 יום, וכי אם ירצה להמשיך ולכהן במשרד - עליו להתמנות לשר; זאת במסגרת פסק הדין בעתירה שהגישה מפלגת יש עתיד נגד מינויו של ליצמן כסגן שר, אף שהוא מכהן כשר בפועל.
המסורת שהשתרשה למינוי "סגן שר בתפקיד שר" החלה בשל התנגדות ספק-אידיאולוגית של מפלגתו של ליצמן - יהדות התורה - להשתתף בניהול ענייני המדינה במסגרת תפקיד רשמי של שר.
"נשגב מבינתנו מדוע לא עשה הרב ליצמן עתה מעשה וגאל את העתירה המביכה מן הצורך בהכרעה, וזאת על-ידי הצטרפות לממשלה כשר, ובא לבריאות העם גואל", נכתב בדעת הרוב מפי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין.
בג"ץ דחה את המתווה שהוצג על-ידי המדינה, לפיו ראש הממשלה יעמוד בכללים שקבע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כדי להיחשב כשר הבריאות מן הבחינות "המהותית והפורמלית" (כגון קיום פגישות שבועיות עם ליצמן, הכרעה על-ידי ראש הממשלה בנושאים חשובים במשרד וכיוצא בזה). במילים פשוטות, בג"ץ "לא קנה" את התרגיל.
"ראש הממשלה הוא העסוק שבעסוקים", נפסק, "אבי כל העסוקים, בענייני ביטחון וחוץ (שבהם הוא עוסק גם מסורתית ככל ראש ממשלה, אך כעת הוא גם שר החוץ, שוב בלא שנידרש כרגע לשאלה זו), בענייני כלכלה, במאבקים בינלאומיים ופנימיים ובתחזוק הקואליציה. גם אם הכוונה במהותה טובה, החיים חזקים ממנו.
"אכן, המדינה אינה מכחישה כי 'מוטת הסיוע' של סגן השר לשר במשרד הבריאות גדולה, אך השאלה אם בעצם ההגדרה הנכונה אינה כי השר במקרינו מסייע לסגן השר, מסייע במובן של צליחת המכשול החוקי והחוקתי של 'סגן שר במעמד שר', אלא כי השר מסייע לו באופן כזה או אחר".
רובינשטיין הוסיף כי "כל התסבוכת נוצרה בשל נוהג לא מובהק (במכוון איני משתמש במלה 'עיקרון') שאנשי יהדות התורה נמנעו מעטיית אצטלת שר, ועל כן תחת שתהא בריאות אזרחי ישראל בסמכות ובאחריות אמיתית של שר, נבנה מנגנון פתלתל ב'מתווה', וללא שיישמע גם קולם כראוי וכיאה כשליחי ציבור ליד שולחן הממשלה".
רובינשטיין כינה את התנהלות הממשלה "הגחכה מובהקת של הנושא", ופירט כי "אין סיכוי שבעולם שבתנאים הקיימים של ההסכם הקואליציוני, מעמד יהדות התורה, מעמד הרב ליצמן במשרד והיותו הכתובת האמיתית לכמעט הכול, והיעדרו של שר מכהן בפועל, כשהשר הוא ראש הממשלה אשר ידיו מלאות עבודה - יהא צל צילו של קשר בין כוונת המחוקק במינוי סגני שרים לבין המציאות במשרד הבריאות; וגם לא נעשה עצמנו שוטים שבעולם".
לדעתו של רובינשטיין הצטרפו, בהסתייגויות מסוימות, כלל שופטי ההרכב, כולל הנשיאה מרים נאור והשופטים סלים ג'ובראן, חנן מלצר וניל הנדל.
בג"ץ הורה כי מינויו של ליצמן כסגן שר יפוג בתוך 60 יום. כמו כן הורה בית המשפט כי מכאן והלאה אין להשתמש ב"פטנט" של "סגן שר בתקפיד שר".
הערכות: האדמו"ר יסכים למינוי שר
ביולי האחרון פורסמה ב"גלובס" ידיעה ובה הערכות של גורמים ביהדות התורה, לפיהן מועצת גדולי התורה של המפלגה צפויה לאשר את מינויו של ליצמן לשר במקרה שבג"ץ ייכפה את המינוי - כפי שאכן עשה היום.
בידיעה הובאו דברים מפי גורמים במפלגה החרדית, שביקשו להסביר את המניע לסירוב להתמנות לתפקיד רשמי של שר. לפי אותם גורמים, מדובר במדיניות הנובעת מרצונם שלא להשתתף בדיונים הנוגעים לענייני חוץ וביטחון ובעיקר בעניינים המחייבים אחריות מיניסטריאלית לפני יציאה למלחמה, בשעה שרוב ציבור המצביעים של המפלגה אינו משרת בצבא ולא נשלח אל הקרב. ומדוע הם אינם נשלחים לצבא? זה כבר עניין לבג"ץ אחר.