יונה יהב, ראש עיריית חיפה, מגיע למפגש של כלכלה על הבר שנערך בבר ליבירה שבעיר, בג'ינס ובחולצת פולו, ומעיד שאשתו העירה לו על כך. "אמרתי לה שאף אחד לא מגיע לאירועים כאלו בלבוש מכופתר", הוא מספר בחיוך. יהב נשא דברי ברכה קצרים באירוע המשותף ל"גלובס" ובנק לאומי שהתקיים בשבוע שעבר תחת הכותרת "עסקים קטנים ובינוניים".
"העסקים הק טנים-בינוניים הם הבסיס של הכלכלה", אמר יהב. "חובה שיהיו בראש סדר העדיפויות הכלכלי, וחובה להקל על כל יזם להקים עסק. רוב היזמים מתייאשים הרבה לפני שהעסק קם, עוד בשלב קבלת האישורים הרגולטוריים להקמתו. אצל הרגולטור אין את המונח שקיים בעולם המשפטי 'סופיות הדיון'. אין סוף לתהליך הבירוקרטי, ונדרשת רפורמה ברישוי עסקים".
"לייצר סביב עסקית נוחה"
חיים טל, ראש ענף בנקאות לעסקים בבנק לאומי התמקד בצרכים ובאתגרים הייחודיים בתחום: "העסקים הקטנים-בינוניים הפכו באחרונה למנטרה. עד לפני שלוש שנים מדובר היה בסגמנט מוזנח, ואילו עכשיו כולם מדברים עליו. בעקבות שינויים כלכליים-חברתיים-פוליטיים, מקבלי ההחלטות הבינו כי מדובר בנושא חשוב שתרומתו לכלכלה משמעותית מאוד. ההבנה הזו חלחלה אף לרמת ראשי הרשויות שהבינו שצריך לתמוך בעסקים אלו, ומר מר יהב הוא דוגמה מצוינת לכך".
טל בחר להגדיר עסק קטן-בינוני לפי שני קריטריונים: מספר מועסקים ומחזור הכנסות שנתי. "כשמספר המועסקים הוא מתחת ל-30, מדובר בעסק קטן. וכשמחזור ההכנסות השנתי נמוך מ-10 מיליון שקל, זהו עסק קטן". חשוב לזכור שכל העסקים הגדולים היו פעם קטנים ולכן לכל משק כלכלי צריך להיות אינטרס לתמוך בעסקים קטנים".
טל סיפק לאורחי האירוע סקירת מאקרו קצרצרה במסגרתה סיפר כי בארץ יש כ-500 אלף עסקים, וכ-480 אלף מתוכם הם קטנים. "ניתן לחלק את העסקים הקטנים לשתי קבוצות. הראשונה, שמונה כ-200 אלף עסקים, הם עוסק מורשה, כלומר עסק של בן אדם אחד. השנייה, כל היתר, אלו עסקים שבהם יש יותר מעובד אחד. מדי שנה נפתחים בארץ 50-55 אלף עסקים, וכ-40 אלף נסגרים במקביל. כלומר הדלתא היא 10-15 אלף עסקים ששורדים, ולמען האמת, אני לא יודע אם היזמים שלהם הם אמיצים או טיפשים. המטרה, ולא רק שלנו, היא לייצר לאותם אלו ששורדים סביבה עסקית נוחה וכך להגדיל את הדלתא כי הגדלת הדלתא פירושה יותר צמיחה ותעסוקה".
טל העניק מספר טיפים להקמת עסק; "הראשון: לכו למראה ותשאלו את עצמכם האם אתם מתאימים להיות אנשי עסקים. האם יש לכם את התכונות הנדרשות מאנשי עסקים כמו היכולת לנהל מו"מ, היכולת לחיות באי וודאות וכדומה. יש תכונות שאם אין לכם אותן, לא תצליחו. ואם אתם תוהים באשר לכך, היצמדו למשך תקופה מסוימת, בדומה למתרחש בסטאז' בעריכת דין, היצמדו לאיש עסקים כדי שתבינו מה זה אומר לנהל עסק משלכם. הטיפ השני: המוצר או השירות שלכם צריך להיות בעל ערך מוסף, ולא כמו כל מוצר/שירות שקיים בשוק. הטיפ השלישי: תבנו תוכנית עסקית. תוכנית עסקית היא המצפן של העסק, והיא צריכה לענות על שאלות כמו מי קהל היעד, מה יהיה תזרים המזומנים בשנה הראשונה וכדומה".
הטיפ הרביעי, לפי טל, הוא להתחבר לעולם הדיגיטלי. "בעולם הדיגיטלי, אין הבדל בין עסק קטן לגדול. מי שלא יבין את זה, יפספס הרבה. הטיפ החמישי: את העסק תתחילו עם כמה שפחות הון בנקאי או הון זר. בתחילת הדרך, עסק אינו מרוויח ואתם לא רוצים שהוצאות המימון יכבידו עליכם. והטיפ השישי והאחרון: בחירה נכונה של בנקאי ורו"ח/יועץ מס. אלו שני הגורמים שמלווים את העסק ביומיום ולכן לשניהם יש משמעות גדולה".
"אסור לעצור את הרוח היזמית"
גם לאירי שחר, המשתתף השני בפאנל, שמכהן כמנכ"ל ובעלים של רשת הסופרמרקטים החדשה "אחד", יש מה לומר על תחום העסקים הקטנים-בינוניים. הרשת של שחר יצאה לדרכה לפני פחות משנה, ופתחה עד כה שני סניפים - ברעננה ובנתניה, כשמטרתה היא לשווק מוצרים של ספקים מקומיים קטנים-בינוניים וכך להעניק להם יתרון מול ספקי המזון הגדולים ששולטים על שטחי המדף ברשתות השיווק הגדולות, ובעקיפין - לנסות להוזיל את יוקר המחייה בארץ.
שחר פתח את דבריו באומרו כי "רוב הספקים שלי הם עסקים קטנים, וחלקם לא שרדו את התקופה האחרונה. שחר טוען כי "אחד" אינה עסק חברתי, אך היא הרבה יותר חברתית מכל עסק אחר שקורא לעצמו חברתי.
"ברשת שלי אין את מוצרי תנובה, שטראוס-עלית וכדומה. כשהקמתי אותה, היו מי שטענו שלא ניתן להחזיק רשת כזו בשוק כמו ישראל כי שוק המזון כאן מאוד מונופוליסטי. וזה נכון. שוק המזון בישראל הוא מאוד ריכוזי והאשמה היא למעשה בנו. אף אחד לא אשם חוץ מאתנו. כשהצרכן הישראלי נכנס לסניף של 'אחד' ורואה מוצרי חלב של 'מחלבות השומרון', לדוגמה, ומכיוון שהוא לא מכיר אותם, הוא מחפש את מוצרי תנובה. אין לכך הסבר חוץ מאשר שטיפת מוח שהוא עובר".
שחר טוען כי המחירים ברשת שלו נמוכים בכ-30% מהמחירים המקובלים ברשתות הדיסקאונט הגדולות. "חוויתי קשיים רבים תוך כדי הקמת הרשת, אבל עמדנו במשימה ועד כה הקמנו שני סניפים. אלו סניפים ללא מבצעים. אני לא חושב שבן אדם שקונה מוצרים כמו פסטה או קמח צריך לקנות אותם במבצע. לא הגיוני שהוא יחכה למבצע כדי לקנות מוצרי מזון הכרחיים. בישראל, חמישית מהקניות שלנו זה מבצעים, וזה שיעור גבוה משמעותית מכל שיעור מקביל במדינה מערבית".
לשחר, ולא במפתיע, יש בטן מלאה על שוק המזון הריכוזי בישראל וארבע יצרניות המזון ששולטות בו: תנובה, שטראוס-עלית, אסם והחברה המרכזית למשקאות קלים (טרה וקוקה קולה): "הטענה המרכזית היא שהמוצרים של הארבע אלו יותר איכותיים. זו טענה לא רלוונטית ואני מוכן להוכיח את זה". בהקשר של שטראוס-עלית (תוצר המיזוג בין מחלבות שטראוס לעלית, ט.צ.), טוען שחר כי זהו מיזוג שהרגולטור היה חייב למנוע. "זה חמור בעיניי".
"אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך, של ניסיון בכל רחבי הארץ. אנחנו רוצים לעשות מהפכה ולחנך את השוק שאפשר אחרת. זה לא קל, אך כשמשהו בוער בך כאיש עסקים, ואתה ממש רוצה לעשות אותו, אז קל יותר להתגבר על הקשיים. וכן, אני הקמתי עסק למטרת רווח, לא למטרת שמיים אך אני מקווה ליצור דרכו שינוי חברתי".
לבסוף, הצהיר שחר כי "אסור לעצור את הרוח היזמית שבוערת בישראל, ולא רק בתחומי הטכנולוגיה. בשוק המזון אנחנו עדיין רחוקים ממהפכה של ממש, אך זה אפשרי. ההצלחה שלי היא לא רק שלי. היא של כולם".