דודי גולדברג / צילום: שלומי יוסף
ביוני אשתקד שהה רו"ח דודי גולדברג בפולין בנסיעה עסקית. בדיוק כשעמד לצאת לסיור עם קבוצת אנשי עסקים ורואי חשבון, הטלפון שלו צלצל. על הקו: נציגת לשכת רואי החשבון בכנסת. היא נשמעה לחוצה. "בוועדת חוקה עומד להעלות לדיון את התיקון לחוק שיחייב רואי חשבון ועורכי דין להלשין על לקוחותיהם אם הם חושדים שהם עברו עבירת הלבנת הון", אמרה לו.
גולדברג כבר לא יצא לסיור. את השעות הקרובות בילה מול שני הסמארטפונים והאייפד שלו (מהם הוא לא מתנתק אף פעם, גם לא כשהוא ישן), בניסיון להסביר למשתתפי הוועדה - בהם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, מנהל רשות המסים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה - מדוע אסור לתת לחוק הזה לעבור בנוסח המתוכנן.
המאמץ השתלם. החוק עבר בנוסח מרוכך - ללא חובת דיווח על הלקוחות, אך עם חובת זיהוי של הלקוח בפני רואי החשבון ועורכי הדין.
הסיפור הזה מתאר את סדר יומו של נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, ב-3 השנים האחרונות; או ליתר דיוק: היעדרו של סדר יום.
"נשיאות זה לא בית הבראה. יש המון אחריות. אתה יודע איך היום מתחיל - אבל אין לך מושג איך הוא ייגמר. אתה יוצא למילואים למשך 3 שנים, כשחלק מהמילואים אתה מרגיש שאתה בסיירת מטכ"ל", אומר גולדברג.
בראיון פרישה מתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון, לקראת הבחירות לנשיאות הלשכה ב-3 בספטמבר, מסכם גולדברג 3 שנים עמוסות, בהן השיג, לדבריו, את מרבית המטרות שהציב לעצמו, אך גם נכשל בנושא מהותי שחרת על דגלו.
"אלה היו 3 שנים עמוסות מאוד. אני חושב שאת מירב היעדים שהצבתי לעצמי הצלחתי להשיג, ביחד עם הצוות בלשכה. המטרה העיקרית שהצבתי לעצמי זה להעלות את תדמיתה של לשכת רואי החשבון ולהפוך אותה לרלבנטית, ואני חושב שהיום אנחנו נמצאים במקום טוב על המפה. לראיה - אנחנו מופיעים בוועדות הכנסת, דעתנו נשמעת, ויש לנו השפעה על הליכי חקיקה", אומר גולדברג.
לדבריו, "אני חושב למשל שנציגי הרשות לאיסור הלבנת הון יאמרו שדודי גולדברג תרם לכך שאין חובת דיווח של רואי חשבון ועורכי דין על לקוחותיהם בחוק איסור הלבנת הון, ויש רק חובת זיהוי. הנושא שהתחיל בחובת דיווח הסתיים בחובת זיהוי לקוח בלבד. זו חקיקה שעבדתי עליה למעלה משנתיים.
"מעבר לכך, אני גאה בכך שהצלחתי לייסד שולחן עגול לדיוני מס, יחד עם מנהל רשות המסים וסגן שר האוצר בעבר, מיקי לוי. אני שמח על כך שסגן שר האוצר הנוכחי, איציק כהן, אמר לי כי ימשיך בכך גם אחרי שאסיים את תפקידי".
- מה ההישג הכי גדול שלך?
"ההישג הכי גדול לדעתי הוא דווקא בתחום של שימור חברים בלשכה. לשכת רואי החשבון היא לשכה וולונטרית, וכשנכנסתי לתפקיד, כמות החברים שלא היו בלשכה וכמות החברים שרצו לעזוב את הלשכה - היו בלתי נתפסות. כשנכנסתי היו 11,800 חברים, שחלקם רצו לעזוב. היום הלשכה מונה כ-14,700 חברים".
עם זאת, בעת גיוס חברים ללשכה, מרגיש גולדברג ש"פספס" את השכבה הצעירה של רואי החשבון. "לצערי, הרבה שכירים צעירים לא נמצאים כאן בלשכה היום. ב-5 משרדי רואי החשבון הגדולים יש בערך כ-2,000 רואי חשבון שכירים שלא נמצאים בלשכה. פעם המשרדים שילמו את דמי החבר שלהם, אז הם היו חברים, אבל היום כבר לא משלמים, כי המשרדים מקצצים בהוצאות. זה דבר שכואב לי מאוד".
- זה הכישלון הגדול ביותר שלך?
"לא. את הכישלון הכי גדול שלי אני רואה בכך שלא הצלחתי לטפל בנושא שכר-הטרחה במקצוע ראיית חשבון. ניסיתי למצוא דרכים 'להגן' על שכר-הטרחה המידרדר, אך לאחר שיחות עם מומחים בתחום ועם הממונה על ההגבלים העסקיים, הבנתי שבגלל שלשכת רואי החשבון היא וולונטרית, אין לי שום דרך לשנות את הנושא. השתגעתי מזה, כי אני לא יודע לאן המקצוע הולך. אם אני רואה חברה ציבורית שמחליפה רואה חשבון, ושכר-הטרחה שהיא משלמת היום הוא 50% ממה ששולם למשרד הקודם שעשה לה ביקורת - הרי שהדאגה רק מחריפה".
ירידה בהכנסות
הנושא הזה - שכר-הטרחה הזעום והמתכווץ - מפר את שלוותו של גולדברג. "פגשתי ב-3 השנים האחרונות הרבה מאוד רואי חשבון שמצבם הכלכלי עגום, דבר שבעבר היה פחות נפוץ. חבר'ה בשנות ה-35-40 לחייהם שמצבם עגום, וגם כמות גדולה של רואי חשבון מובטלים בשנות ה-50 לחייהם, ותיקים שלא מצאו עבודה.
"חוויתי חוויות קשות מאוד, של מפגש עם אנשים טובים, שבגלל ירידת המחירים ותופעת הצפת המקצוע, לא מצליחים לסגור את החודש. אקדמאים, משכילים. זאת בעיה שלא הצלחתי להתגבר עליה, כי לא הייתה לי דרך לעזור בהעלאת שכר-הטרחה".
המצב שגולדברג מתאר כבר מוכר לרואי חשבון רבים. לא מעט צעירים שנכנסו לתחום ראיית החשבון עם תקוות גדולות, חיים היום מציאות עגומה של שכר נמוך, קשיים לסגור את החודש, שעות עבודה אינסופיות, עיכוב בהעלאות שכר ותנאי עבודה לא נוחים. חלקם מנסים היום להקים ועדי עובדים בפירמות רואי החשבון הגדולות כדי להיטיב את תנאיהם.
לדברי גולדברג, המצב הזה הוא תולדה של הגידול במספר בוגרי המקצוע יחד עם הרווחיות היורדת של המשרדים. "ב-10 שנים האחרונות כמות רואי החשבון הכפילה את עצמה - זה מטורף - אבל גם שכר-הטרחה הנמוך היום בחברות ציבוריות מטורף. הצעירים שמתלוננים על שכרם הנמוך צודקים, אבל איך מעביד יכול לשלם שכר, אם הוא מפסיד כספים בביקורת של חברות ציבוריות?".
- אתה אומר שמשרדי הענק לא יכולים לשלם יותר לעובדים? השותפים הרי ממשיכים לגרוף רווחים.
"למשרד רואי החשבון יש מחלקת ביקורת של חברות ציבוריות ופרטיות, יש לו מחלקת מסים ומחלקת ייעוץ. היכן התמחיר הכי קשה, והיכן ההפסדים? בביקורת. זה חלק נכבד מפעילות המשרד. גם השותפים כבר לא גורפים את אותם רווחים שהיו פעם, חד-משמעית. בסך-הכול המתמחים מרוויחים בסדר. השכר בהתמחות זהה אצל כולם פחות או יותר. הם מתחילים משכר מינימום של בערך 4,500 שקל, ועולים בעוד 500 שקל כל שנה".
- זה שכר ראוי לבוגר ראיית חשבון, שלמד כל-כך הרבה שנים ועבר סדרת מבחנים מפרכת?
"למתחילים, כן. מתמחה מגיע למשרד כשאין לו כלים פרקטיים. בשנה הראשונה אתה מלמד אותו, ואם אחרי שנה הוא יכול להתחיל לעשות דוח כספי לבד, של חברה פרטית אפילו - זה הישג בפני עצמו. במשך שנה שלמה המעביד משקיע כסף במתמחה בשביל להביא אותו לידי הכשרה מעשית.
"בנוסף, אתה משלם על אותו תיק למאמן של המתמחה. בחברות הפרטיות שכר-הטרחה בתיק היום יכול לנוע בין 1,500-1,000 דולר ל-2,500 דולר לשנה. איך שלא נתרגם את זה, ובהנחה שהמשרד צריך לכסות גם את ההוצאות הקבועות שלו - הוא לא יכול לשלם יותר למתמחה.
"בשנה השנייה השכר של המתמחה קופץ בערך ב-30%. כלומר, השכר מתחיל ב-4,500 שקל, עולה ל-5,000, ובשנת ההתמחות השנייה הוא מגיע ל-6,000-6,500 שקל. כשהמתמחה הופך לרואה חשבון, הוא כבר מגיע לרמות של 7,500-8,000 שקל. זה די זהה בכל המשרדים. זה השכר במבנה הקיים במשק, וכולם היום מרוויחים פחות.
"השותפים לוקחים היום משמעותית פחות הביתה, והפירמות מקצצות בכל ההוצאות המיותרות. משרדי רואי החשבון מנהלים היום את תקציב ההוצאות שלהם ממש בקפידה, כי אין לך אפשרות להעלות הכנסות, ולהיפך - ההכנסות יורדות כלפי מטה".
שופינג של מחירים
תמונת המצב שמתאר גולדברג היא עגומה. "בחלק מהחברות, אם אתה מחלק את שכר-הטרחה בשעות, אתה מגיע ל-20-30 שקל לשעת עבודה של רואה חשבון. זו בדיחה. הסכנה היא לגילוי בעיות בתוצרי הביקורת. אגב, שכר-הטרחה בישראל ובאירופה הוא זהה - רק ששם זה באירו, ופה זה בשקלים".
- אז אנחנו בעצם צריכים לרחם על המשרדים הגדולים ולחשוש לעתידם, ולא לעתיד רואי החשבון הצעירים.
"זו לא שאלה של לרחם. התחרות על כל חברה וחופש העיסוק מורידים את המקצוע למקומות הזויים. חברות ציבוריות נדות ממשרד למשרד, עושות שופינג של מחירים, וזה דבר שמכה במקצוע אחד לאחד".
- מה הפתרון?
"לצערי, אני לא הצלחתי למצוא אותו. פניתי לידידי פרופ' שמואל האוזר, ראש רשות ניירות ערך, ואמרתי לו שהרשות יכולה לעזור ולבלום את ההידרדרות בשכר-הטרחה בחברות הציבוריות הנסחרות, אם היא תבקש מהמשרדים ששכר-הטרחה בהם נמוך מאוד לספק הסברים איך הם עושים את הביקורת בשכר-טרחה כזה, בכמות השעות הנדרשת; אבל ברשות ניירות ערך לא הרימו את הכפפה. והמצב הנוכחי הוא ששכר-הטרחה בחברות ציבוריות, יחסית לסיכון הקיים, הוא לא הגיוני לרעה. הסיכון שיתגלו טעויות בדוחות החברות הוא מטורף, והאחריות בחלק מהמקרים נופלת לפתחו של משרד רואי החשבון, שאינו מוגבל באחריות".
- גם בנושא הגבלת אחריות רואי החשבון טיפלת בקדנציה שלך, אך האחריות לא מוגבלת עדיין.
"שנים לשכת רואי החשבון ניסתה לטפל בנושא של הגבלת אחריות. הנחתי אצל 3 שרי משפטים הצעת חוק להגבלת אחריות - התחלתי מיעקב נאמן, עברתי לציפי לבני ועכשיו אצל השרה איילת שקד - ואני מקווה שעכשיו מתחיל לזוז משהו. יש צעד ראשון קטן - שינוי חקיקתי של שני סעיפי חוק - שמונח בימים אלה על שולחנה של שרת המשפטים, ואם הוא יקודם, הוא יהווה פריצת דרך משמעותית.
"כדאי לפעול מהר. הרי מתי האמריקאים מתחילים לזוז? כשחוטפים את הפלוך. כשפירמת רואי חשבון מתמוטטת, הם מתחילים לזוז, ואז פתאום הם עוברים לקיצוניות. אני לא רוצה להיות שם.
"צריך לחשוב היום לפני שהשותפים במשרדי רואי החשבון יאבדו את הבתים שלהם. היום אין שום הגבלה. אפשר להגיע עד הבית של רואי החשבון ולקחת את כל הנכסים שלו. אתה יכול להרוויח 100 אלף שקל על ביקורת, ולהיתבע על 50 מיליון דולר. זה לא הגיוני".
נושא נוסף שהעסיק את גולדברג הוא נושא הפיקוח וכללי אי-התלות של רואי החשבון. מזה מספר שנים פועלת רשות ניירות ערך להקמת גוף פיקוח חדש על רואי החשבון המבקרים חברות ציבוריות, שבין היתר יקבע כללי עבודה לרואי חשבון ויפעיל סנקציות על משרדי רואי חשבון שיפרו אותם. ואולם, יוזמה זו לא מקודמת, בין היתר על רקע התנגדות לשכת רואי החשבון.
"לשכת רואי חשבון בעד הפיקוח", אומר גולדברג, אך מסביר כי "מודל הפיקוח שמציע יו"ר רשות ניירות ערך אינו מתאים לישראל. לצערי, רשות ניירות ערך רוצה שליטה מליאה בגוף הפיקוח, ובנוסף להוציא את התקינה בביקורת מלשכת רואי החשבון אליה, למרות שהסמכות לתקינה ניתנה ללשכה בתקנות לחוק רואי החשבון. רשות ניירות ערך לא יכולה ליטול לידיה סמכויות שניתנו בחוק רואי החשבון ותקנותיו למועצת רואי החשבון (כללי משמעת שיפוט וענישה) וללשכת רואי החשבון (התקינה בביקורת)".
איש משימתי
העיסוקים בכל הנושאים הללו מילאו את יומו של גולדברג ב-3 השנים האחרונות, כמו גם ב-25 השנים שבהן הוא פעיל בלשכה. ואולם עכשיו הוא פורש, לאחר קדנציה אחת בלבד, כפי שהתחייב בראשית הקדנציה.
"מיד כשנבחרתי לתפקיד הודעתי שאני בא לקדנציה אחת בלבד, ואמרו לי שאני עושה טעות, שלא מודיעים מראש, כי אולי אני אתחרט, אבל אני גרמני באופיי. לא חוזר בי משום הצהרה שלי. אם יש דבר שמרתיח אותי זה שקר".
- למה רק קדנציה אחת?
"קשה לעשות את התפקיד כמו שאני חושב שצריך לעשות אותו יותר מקדנציה אחת. התפקיד דורש ממך תשומות לא הגיוניות. אתה קם בבוקר, ופתאום נופל לך משהו, יש הצעת חוק, יש לך בדיוק 45 יום להגיע לוועדת שרים לחקיקה, אתה צריך לחשוב איך אתה מגיע עכשיו לרגולטור המתאים, לסגן שר, לשר, לראות מה רוצים, לראות איך לטפל בזה. יש אפשרות גם לא לטפל.
"אתה יכול להיות הנשיא הכי נחמד בעולם ולפגוע במקצוע, אבל אתה יכול להיות נשיא שנאבק על זכויותיהם של העוסקים במקצוע, אבל אז זה דורש משאבים ענקיים, כמו לא לישון ומשאבים נפשיים. זה לא קל. אחרי 25 שנות פעילות בלשכה אני רוצה לסיים את המעגל הזה בנשיאות יפה ומכובדת, להביא את הלשכה למעלה, ובשיא לומר 'תודה ושלום'".
- מה תעשה עם כל הזמן שיתפנה לך?
גולדברג: "אני יכול להבטיח שלא יתפנה זמן. אני אמשיך לעשות לטובת הציבור ככל שאדרש, כי אני אדם של נתינה, והנותן נהנה יותר מהמקבל. אני גם שותף במשרד ליאון-אורליצקי, ויש לי עבודה מרובה במשרד. ובכלל, אני איש של פרויקטים, אני איש משימתי, אז בטוח שזמן לא יתפנה".
"לעזור לאדם במצוקה - שווה לי מיליון דולר"
אחת הבדיחות שמסתובבות בין רואי החשבון בשנים האחרונות היא על כך שלא מסתבכים עם "דודי המשוגע". כל שר או נבחר ציבור שעלה לנאום על במת אחד הכנסים שערכה לשכת רואי החשבון באילת בשנים האחרונות, פתח את דבריו באמירה: "אני לא מעז להגיד לדודי לא, כשהוא מתקשר אני מתייצב, כי אני לא רוצה להסתבך עם המשוגע הזה".
הדברים הללו נאמרים בחיבה וחיוך, אך מתייחסים לאחת התכונות הבולטות אצל גולדברג - הוא בלתי נלאה. הוא לא עוצר, לא נח ולא נותן לאחרים סביבו לנוח, עד שהוא מסיים את המשימה שהציב לעצמו.
כך, עובדי הלשכה לא הופתעו לראות את מספר הטלפון שלו על הצג גם בחצות הלילה במהלך כנסים שערכה הלשכה; או לקבל ממנו מיילים לפנות בוקר, עם בקשה לתשובתם המהירה.
גולדברג ידוע בכך שהוא ישן כ-5 שעות בלילה ופחות, מתחיל את יום העבודה בשש וחצי בבוקר, עובד בשישי ובשבת, ולפעמים הוא בטוח שכולם עובדים סביב השעון בדיוק כמותו.
"עצם היותך נשיא זה לא אומר שאתה יושב לך למעלה בפירמידה, ושיעבדו האנשים לפניי. ממש לא. אני בדעה שהצלחתו של גוף מתחילה מהראש שלו. ואם הנשיא יציג מודל של עבודה - הוא יסחוב את כולם לעבודה", אומר גולדברג.
- מתי אתה נח? אתה יוצא לחופשות?
"למה לנוח? אצלי חופשה ועבודה זה תמיד ביחד. אין אצלי חופשה מלאה. שימו אותי בסיני על החול, לא לעשות כלום - ואני הולך לאשפוז".
לפגוש את הציבור
תפקידו של גולדברג בלשכת רואי החשבון נעשה בהתנדבות, ובמקביל הוא המשיך למלא את תפקידיו כשותף בכיר במשרד ליאון-אורליצקי. "יש לי אחריות כלפי המשרד, ולא עשיתי לי שום הנחות במשרד. אני מתחיל את היום בשש-שש וחצי במשרד, ופעמיים בשבוע אני מגיע ללשכה. כשאני מסיים את היום בלשכה, אני חוזר למשרד, וכשאני גומר במשרד, אני הולך לפגוש את הציבור", הוא אומר.
המילים "לפגוש את הציבור" מתייחסות לפרויקט התנדבותי שהקים גולדברג לסיוע לאנשים שנקלעו לתסבוכות כלכליות.
לדבריו, "אני מאוד אוהב לעזור לאנשים שצריכים עזרה. לא רק בכסף. הכול התחיל ב-2012 בתוכנית של אורלי וילנאי וגיא מרוז, שהתקילו אותי בשידור חי עם בעיה של מישהו שצריך עזרה. לא היססתי ונתתי את הטלפון הנייד שלי בשידור, ואמרתי שכל מי שצריך עזרה - שיתקשר אליי. באותו יום אנשים התחילו להתקשר, ופגשתי אנשים נפלאים.
"הגיעו אליי נכים, קשישה בת 85, קוסמטיקאית שמטפלת בהוריה החולים ועוד. המדינה והמחשב לא יודעים מי זה הבן אדם שהסתבך, למחשב אין רגש.
"מבחינתי לעזור לאדם לצאת ממצוקה זה עולם ומלואו. אם אדם מחבק אותך, בוכה מהקלה ואושר - זה שווה לי מיליון דולר. אני אוהב ללכת לישון כשאני מלא ומרגיש טוב בגלל שעשיתי משהו חשוב, כי באתי מכלום, וברוך השם עכשיו לא חסר לי כלום, אז אני צריך לתת כמה שאני יכול. אני גם תורם לאוניברסיטה מלגות כבר 30 שנה לסטודנטים במצוקה ולמצטיינים, אבל הסיפוק הגדול זה לעבוד מול אנשים ולעזור להם".
רו"ח דודי גולדברג
גיל: 59
מגורים: תל-אביב
סטטוס: בזוגיות
תפקיד: נשיא לשכת רואי החשבון עד ה-3 בספטמבר ושותף במשרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי
השכלה: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב