גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לית אט"ד לשעבר מצטרפת למשרד ליפא מאיר ושות'

עו"ד ציפי איסר-איציק מצטרפת למשרד ליפא מאיר ושות' כראשת תחום סביבה, קלינטק ואנרגיה מתחדשת ■ "השיקולים הסביבתיים הם עסקיים לכל דבר; חברה שתתעלם מהרגולציה הסביבתית תשלם את המחיר"

 עו"ד ציפי איסר–איציק / צילום: אמיר מאירי
עו"ד ציפי איסר–איציק / צילום: אמיר מאירי

עו"ד ציפי איסר-איציק, לשעבר מנכ"לית עמותת אדם טבע ודין, שפעלה להובלת שינוי בסדר היום הסביבתי בישראל, מצטרפת למשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' כראשת תחום סביבה, קלינטק ואנרגיה מתחדשת.

עד לפני כ-4 שנים הייתה עו"ד איסר-איציק עסוקה במאבקים למען איכות הסביבה, מתוקף תפקידה כמנכ"לית עמותת אדם טבע ודין. היא הייתה שותפה באותה תקופה לקידום רגולציה חדשנית בתחום איכות הסביבה. בין היתר מדובר היה בחוק אוויר נקי שאיסר-איציק סייעה בניסוחו, בחוק למיחזור פסולת אריזות ולשיקום אתר הפסולת חירייה, שהפך מהר של זבל לריאה ירוקה ולפארק על שמו של אריאל שרון.

בתום 6 שנים בתפקיד, לאחר שפרשה ממנכ"לות העמותה בתחילת 2010, פנתה איסר-איציק ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה היא חקרה את הקונפליקט שבין תחרות בשוק לבין הגנת הסביבה, והעלתה את השאלה - אם אמנם מדובר בקונפליקט בלתי נמנע. בהמשך היא מונתה לעמוד בראש המרכז להגנת הסביבה ולמרצה בבית-הספר למשפטים של המכללה האקדמית נתניה.

- מה הניע אותך לעבור מהאקדמיה ומהמלחמה למען הסביבה, לשוק הפרטי ולייעוץ לתאגידים שלעתים פעילותם פוגעת באיכות הסביבה?

איסר-איציק: "אני לא חושבת שהחברות רוצות לזהם כמטרה. חברה שתתעלם מהרגולציה הסביבתית בסופו של דבר תשלם את המחיר, כי הרגולציה היא ברורה, והוודאות גדולה. השיקולים הסביבתיים הם עסקיים לכל דבר, ועסק שמתעלם מהם לא מנהל את עסקיו בצורה כלכלית. כלומר, חברות וגופים אחרים חייבים לכלכל את צעדיהם בהתאם לסטנדרטים הסביבתיים העדכניים, ולאמץ מדיניות מוסדרת בנושא".

תועלת לסביבה ולחברות

לדבריה, "שמתי לעצמי למטרה לסייע להם להתנהל ביעילות בנבכי הרגולציה הסביבתית באופן שיניב תועלת כפולה, גם לגופים ולחברות וגם לסביבה. בכלל, המגזר התעשייתי והעסקי כיום כפוף לרגולציה ענפה, שמטרתה ניהול סיכונים סביבתיים ומניעת זיהום סביבתי. מהיכרותי רבת-השנים עם הנושא, מדובר בתחום שנוגע כמעט בכל גורם במשק, ויש לו השפעות רחבות-היקף.

"עסק שמתנהל בתבונה ושוקל את הרגולציה בשלבים ראשונים ייצא נשכר מכך, וגם הכלכלה והחברה ייצאו נשכרים מכך. אני רואה בעיה בהתנהלות העסקית בגלל סבך של ביורוקרטיה שקיים בארץ. ישנן בעיות של כפילות סמכויות בין רגולטורים והוראות שאינן מתיישבות זו עם זו. הייעוץ שלי לחברות יהיה כמורה נבוכים להתנהלות מול רגולטורים שונים".

- אנחנו חיים במדינה קטנה שרובה בטון ומלט - נשארה לנו עדיין "סביבה" להגן עליה?

"חלק גדול מהדיון שיש לנו היום בישראל על איכות הסביבה הוא סביב סוגיות היסטוריות ובעיות שמקורן בתהליכיי הפיתוח וההקמה של המדינה. מתחמים של תעשייה צבאית ובסיסים של הצבא גורמים לזיהום עד היום. אבל התעשייה בארץ, בוודאי תעשייה שיש לה יחסי סחר בינלאומיים, מתנהלת בצורה שונה לחלוטין בגלל הרגולציה הסביבתית. יש לנו, למשל, כבר נתונים שמצביעים על שיפור באיכות האוויר וגם באיכות הדלקים.

"כמובן, אי-אפשר לנוח על זרי הדפנה, ויש עוד כברת דרך לעשות. למשל, אני רוצה מאוד לראות יותר אנרגיה סולארית בישראל. יש עוד הרבה מה לשפר, אבל אנחנו הולכים לכיוון הנכון. הרגולציה הסביבתית מובילה לתהליך של שינוי חיובי שקורה כאן".

איסר-איציק סיימה לאחרונה כתיבת דוקטורט בנושא "תחרות בשוק והגנת הסביבה - קונפליקט בלתי נמנע?". לדבריה, "עידוד התחרות במשק על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים הוא אמנם דבר חיובי, אבל הרבה פעמים עידוד התחרות גורם לצריכה מופרזת ולנזקים מיותרים לסביבה".

- תוכלי לתת דוגמה לנזק סביבתי שנגרם בשל עידוד התחרות על-ידי הממונה על ההגבלים?

איסר-איציק: "זה קרה למשל בשוק הדלק. כדי לעודד את הרפורמה בשוק הדלק, הממונה על ההגבלים העסקיים קבע שצריך להקים כמה שיותר תחנות תדלוק ברחבי הארץ, ללא רף עליון או הגבלה על כמות התחנות. הדבר הזה יצר תהליך מואץ של הקמת תחנות תדלוק, שגרמו לזיהום חמור מאוד של אקוויפר החוף ולסגירה של מקורות מים בכל גוש דן.

כל רגולטור רואה את הזירה שלו

"כיום, יותר ממחצית ממקורות המים לא ניתנים לשימוש בגלל זיהום שמקורו בין השאר בתשתיות הדלק. כדי לתקן את הנזקים שנגרמו בגלל הקמת תחנות הדלק, צריך יהיה להוציא הרבה מאוד כסף".

- כלומר, קידום המטרה הטובה של הגברת התחרות כדי להוריד מחירים הביאה לנזק גדול לסביבה.

"בדיוק כך. בעבודת הדוקטורט שלי אני מצביעה על כשל של רגולציה, על חוסר תיאום בין רשות ההגבלים העסקיים לבין המשרד להגנת הסביבה. הכשל הרגולטורי הזה קורה לא מעט בישראל, כמו במקרה של הדלק. דרך אגב, אני גם לא בטוחה שמחירי הדלק ירדו באופן המצופה. אני מציעה במחקר שלי מנגנונים לתיאום בין הרגולטורים, כדי שלרגולטורים תהיה תמונה רחבה בכללותה, ולא פרספקטיבה צרה שכל רגולטור רואה את חלקת האלוהים הקטנה שלו".

לדברי איסר-איציק, גם את תחום הגז מאפיינת התנהלות דומה. "בתחום הגז יש בעצם כשל של רגולטורים וכשל של התנהלות לא מסודרת. תהליך קבלת ההחלטות היה לקוי, ולקח הרבה מאוד זמן שלא לצורך. איך שאתה לא מסתכל על זה, אנחנו במצב בעייתי. גם הממשלה מודה שמתווה הגז הוא הרע במיעוטו שנאלצים לעשות כאן בגלל הנסיבות שאליהן נקלענו. בכל אופן, המשרד להגנת הסביבה מתנגד למתווה הגז, בטענה שהוא לא יבטיח ביטחון אנרגטי".

ליפא מאיר: "התעלמות מנושאי סביבה יכולה לגרום לחברות נזקים אדירים"

לדברי ד"ר ליפא מאיר, השותף המייסד של הפירמה, "החלטנו לחזק ולפתח את תחום הסביבה במשרד, מאחר שמדובר בתחום עיסוק חשוב שאף חברה או גוף לא יכולים להתעלם ממנו. התעלמות מנושאי סביבה יכולה לגרום לנזקים אדירים לחברות. כך למשל, גופים שמבקשים היום אשראי מהבנקים נבדקים לפי הנחיות בנק ישראל גם לפי מהות הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותם, אשר מהווים סיכונים פיננסיים לכל דבר".

משרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' נוסד בשנת 1987, והוא מונה כיום כ-80 עורכי דין, מתוכם כ-30 שותפים. המשרד מתמחה במגוון תחומי המשפט האזרחי, ויש בו 5 מחלקות עיקריות - משפט מסחרי, ליטיגציה, נדל"ן, דיני עבודה ומסים.

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים