גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנירב: "אפעל מול הרגולטורים ללא חשש וללא התרפסות"

השבוע יתקיימו הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון ■ "גלובס" מציג את עמדות המועמדים בשלל סוגיות ■ והיום: רו"ח עופר מנירב

עופר מנירב / צלם: איל יצהר
עופר מנירב / צלם: איל יצהר

חמישה ימים בלבד נותרו עד שרואי-החשבון החברים בלשכת רואי-החשבון יבחרו את מי שיצעיד את הלשכה קדימה, יחזק את מעמדם של רואי-החשבון, יבלום את ההידרדרות בשכר-הטרחה המשולם למבקרים, יסייע לשיפור תנאי ההעסקה של רואי-החשבון הצעירים ויפעל לתיחום גבולות אחריות המקצוע. כך הם מקווים.

כדי לסייע לרואי-החשבון בבחירת נשיא לשכת רואי-החשבון הבא, "גלובס" מציג את עמדותיהם של שני המועמדים לתפקיד - רואי-החשבון יזהר קנה ועופר מנירב - במגוון נושאים העומדים לפתחה של הלשכה. בחמישי האחרון ריאיינו במדור את רו"ח יזהר קנה, והיום, ניתן את הבמה לרו"ח מנירב - שידבר על מצבה של הלשכה, מצב מקצוע ראיית-החשבון (ההצפה, שכר-הטרחה המתדרדר, האחריות הבלתי-מוגבלת), הבעיות במשק (מחירי הנדל"ן, ההון השחור) ועוד, ואיך הוא מתכנן להתמודד עם האתגרים העומדים מולו.

על לשכת רואי-החשבון

מה מצב לשכת רואי-החשבון נכון להיום?

"לשכת רואי-חשבון נמצאת היום במצב קשה מאוד. הלשכה איבדה רבים מחבריה, והחמור מכול: יותר ממחצית המסיימים את לימודיהם, וזכאים להיות חברים בלשכה, אינם מצטרפים ואינם רואים בה בית. הלשכה הפכה להיות 'לא רלבנטית' לרוב חבריה או לזכאים להיות חברים בה. המצב הזה חושף את הלשכה למתקפות, ומקשה עליה להשפיע ולהיאבק מול הרגולטורים על דברים שהם בנפשה".

מה הדבר שהכי חשוב לך לעשות בלשכה?

"לקרב את הלשכה לעוסקים במקצוע ולחבריה, ואותם אליה. להפוך את הלשכה לבית חם, תומך ומקצועי המשמש מקור גאווה ומקור הגנה מפני האיומים הרבים".

מה האג'נדה הכללית שלך בכניסתך לתפקיד?

"הדבר הראשון והחשוב הוא להשיב ולצרף ללשכה 2,500 חברים חדשים בתוך שנה. את זה אשיג על-ידי כך שאביא לריענון ההנהגה, כך שלצד חברים ותיקים ומנוסים, לפחות מחצית מחברי הוועד יהיו מועמדים חדשים, ומהם רבע צעירים. ללא ייצוג ישיר ואמיתי לא נוכל לבקש מהצעירים להצטרף. הדבר נכון באותה מידה גם לגבי המגזר העסקי: חשבים, מנהלי כספים, סמנכ"לים ומנכ"לים שיזכו לייצוג בהנהגה בשיעור שווה לחלקם (מעט יותר מ-40%).

"לחברים אני מבקש להשיג חיסיון בדומה לזה שיש לעו"ד, לדאוג להגבלת אחריות של רואי-החשבון, כך שתעמוד ביחס לשכר שהם מקבלים, לשנות את תקנות אי-התלות שהופכות את כולנו לעבריינים, ולא פחות חשוב: לדאוג להעלאת השכר המשולם לרואי-חשבון בעבור ביקורת. לרואי-החשבון בתחילת דרכם אני מבקש להעניק סיוע, תמיכה והשתלמויות רלבנטיות לצד ייעוץ מקצועי (מחלקה מקצועית) והגנה משפטית.

"אני מבקש לקיים מערך השתלמויות שיגיע אל החברים ויהיה מותאם לצרכים שלהם; אני מבקש להתאים את התקינה למשק הישראלי, ולהיאבק בכל ניסיון לפצל ולהפריד בין העוסקים במקצוע: אנחנו מקצוע אחד, עם לשכה אחת ורישיון אחד! לרואי-החשבון גם מגיע שיהיה להם מועדון צרכנים משוכלל וחזק, שידאג להם להטבות בעלות-ערך".

בכוונתך להגביל את הכהונה שלך?

"אני מתכוון לכהן קדנציה אחת בלבד. אני מתמודד כדי לעצור את ההידרדרות ולשנות את הכיוון. לאחר שאעשה כן, אני רוצה לראות הנהגה חדשה".

מצב מקצוע ראיית-החשבון

כמי שמכיר את הטענות על הצפת שוק רואי-החשבון - האם השוק אכן מוצף? ואם כן - מה ניתן לעשות?

"הבעיה אינה במספר רואי-החשבון ובהצפת השוק. הבעיה המרכזית היא תשלום לא ראוי לעבודת רואי-החשבון. אני מאמין, שככל שיהיו יותר רואי-חשבון שישתלבו גם במגזר העסקי, כך יהיה טוב יותר למשק. אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה כדאי יותר להיות רואה-חשבון מבחינת יכולת ההשתכרות, שיהיה יותר שוויון בין רואי-החשבון, לחזק את מעמדו של רואה-החשבון העצמאי והמקצוע בכלל, וכן את המשרדים הקטנים והבינוניים ולהגן על העוסקים במקצוע".

כבר שנים מדברים על כך ששכר-הטרחה של רואי-החשבון בהתדרדרות - האומנם? ומה הפתרון?

"הטענות הללו נכונות. יש פגיעה מתמדת בשכר המשולם לרואי-חשבון בעיקר בעבור העיסוק בביקורת. יש תחרות פרועה ובלתי מבוקרת שאותה מובילים גופים ציבוריים, שגורמת להפחתת השכר על-ידי קיום מכרזים ללא סף שכר מינימלי שיאפשר קיום ביקורת ברמה ראויה ובשכר הוגן. הורדת התשלום לעבודת הביקורת גורמת לביקורת פחות מקצועית, ויש בה משום פגיעה באי-התלות של המבקרים. המצב הקיים לא מאפשר למשרדים קטנים ובינוניים להתמודד על קבלת עבודות במכרזים, ודוחף את השתכרות רואי-החשבון החדשים והצעירים כלפי מטה.

"צריך לגרום לשינוי יסודי של המכרזים בחברות הממשלתיות והציבוריות, להתאים את המכרזים כך שיהיה קשר בינם לבין המשק והצרכים שלו, ולקבוע שכר מינימום בעבור הביקורת, כדי שהתחרות תהיה על איכות הביקורת, השירות, הזמינות וכיוצא-בזה, ולא על הקיצוץ בשכר העוסקים בביקורת. זה ישנה את מצב הדברים, ויגרום לתשלום ראוי בעבור עבודה מקצועית".

נושא נוסף הוא אחריותם הבלתי-מוגבלת של רואי-החשבון - מה בכוונתך לעשות בהקשר זה?

"כבר התחלתי לפעול בנושא, ויש רק דרך אחת: מאבק ללא פשרות תוך יצירת לובי חזק שיתמוך בנו במאבק, עד שנביא לשינוי החקיקה. זה לא סביר שאחריות רואי-החשבון תהייה בלתי-מוגבלת. היא חייבת לעמוד ביחס לשכר שמשולם לנו.

"מהלך כזה יכול להוביל רק מי שלא תלוי ברגולטורים, ומשכך הוא יכול להתמודד מולם ללא חשש, ללא מורא, ללא ניגוד-עניינים וללא התרפסות".

מצב המשק

מה דעתך על חוק ההסדרים שהתגבש?

"יש לי בעיה עקרונית עם חוק ההסדרים. הוא נולד מתוך צורך של חירום, והפך להיות כלי אגרסיבי נגיש וזמין בידי השלטונות. זאת, כדי לעקוף את החקיקה ולשנות את כללי המשחק לאחר שהם נקבעו. חוק ההסדרים הוא אוסף של מעשי חקיקה והוראות-שעה שאינם נעשים בדרך ראויה ולמטרה ראויה, ולא תוך בחינה אחראית ומדוקדקת של הצרכים.

"החוק הוא פטיש כבד מאוד הניתן לעתים לידיים לא כל-כך אחראיות וללא כלי איזון ובקרה מתאימים. יש צורך בעבודה יסודית, בחקיקה ובהתקנת תקנות וחוקים מושכלים, ולא ביצירת כלים חדים וכוחניים שמופעלים ללא שיקול-דעת מתאים, ללא איזון וללא ביקורת. חוק ההסדרים יכול לשמש ככלי לעת חירום, אך אינו יכול להיות כלי של שגרה".

מה דעתך על ההצעות הקיימות לריסון מחירי הנדל"ן בישראל?

"מחירי הנדל"ן בישראל עלו וממשיכים לעלות מכיוון שאין טיפול רב-מערכתי בבעיה. מדינת ישראל היא מונופול המחזיק בהיצע הקרקעות, ואחראי לרגולציה בלתי סבירה בכל הקשור לתכנון ובנייה. משך חייו של פרויקט בינוי - משלב היוזמה ועד לשלב האכלוס - הוא כעשר שנים. עשר שנים! שבהן הכסף שוכב לשווא, ולכך יש מחיר. עשר שנים זה פרק זמן שלא מאפשר קיום יוזמות מהותיות, ומגביל את כושר התחרות בענף.

"שוק הנדל"ן משפיע על המשק ועל חיי האזרחים בכל היבט. העליות הבלתי מבוקרות במחירים גורמות לכך שבידי התושבים אין די הכנסה פנויה לצורך המחיה שלהם, והם נאלצים לשעבד את חלק הארי של ההכנסות של משפחה ממוצעת. זה שוק שאינו יכול להרשות לעצמו תנודתיות גבוהה, וקו עלייה שאינו בהתאמה לתל"ג ולהכנסות של השכירים, שהם מקור הביקוש.

"חוק ההסדרים אינו יכול להיות הכלי שיחליף את העבודה היסודית שצריך לעשות. יש לנו קרקע באזורי הביקוש, אלא שרובה תפוסה על-ידי מבנים ישנים ומתפוררים. סביב המבנים האלה אין תשתיות ציבוריות וחברתיות, ואין די שטחים פתוחים. צריך להכין תוכנית לאומית שתקדם פרויקטים של פינוי ובינוי, כמכשיר שמצד אחד מביא לציפוף העיר, ומהצד האחר שומר על ערכים של צדק חברתי וצדק סביבתי. זו דרך המלך לטיפול בנושא הדיור לטווח הארוך".

המחאה החברתית אולי שככה אך הטענות שהובילו אותה עדיין קיימות. האם יש לך רעיונות והצעות למקבלי ההחלטות כיצד לסייע להורדת יוקר המחיה ולצמיחה במשק?

"אי אפשר לסייע למשק, בוודאי שלא לאורך זמן, בשיטת ה'זבנג וגמרנו'. כדי לסייע ולהשפיע באמת דרושים מהלכים ארוכי טווח ותכנון לטווח ארוך, ולא ניתן להסתפק במהלכים קצרי טווח. הצרה היא, שהשלטון במדינה מתחלף בתדירות לא הגיונית, כאשר כל אחד שנמצא בתפקיד ו/או בשלטון רוצה 'להטביע את חותמו' ומהר; לכן, ככלל, אין כמעט מהלכים ותכנון ארוכי טווח, שהם היסוד לכל משק בריא. כמעט הכול נעשה מהיום למחר ומהרגע-להרגע, במטרה לראות תוצאות כבר בטווח הקצר של הקדנציה. זה דבר שאינו נכון משקית, ובדרך-כלל, גם אם הוא מצליח לטווח הקצר, הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן".

בשנים האחרונות גורמי האכיפה שמים דגש על המאבק בהון השחור כדי להגדיל את הקופה הציבורית. האם יש לך הצעות נוספות כיצד להתמודד עם הכלכלה השחורה?

"המאבק בהון השחור, באופן עקרוני, הוא נכון, מוצדק, ואף מחויב המציאות. המהלכים שעושה המדינה, לפחות רובם, נכונים וגם משיגים תוצאות טובות למדי. לדוגמה - הפנייה של רשות המסים לכ-140 אלף חסרי תיקים בעלי 'סימנים מחשידים', הליך הגילוי מרצון ועוד. אך הבעיה הגדולה ביותר היא, בישום ובהרתעה, ובכך אנו נכשלים כישלון חרוץ, שכן אנו שולחים את רשות המסים למלחמה בלי חיילים. אמנם יש לנו נשק, אך אין לנו את החיילים שישתמשו בו; ובחיילים אני מכוון למפקחים, לרכזים וליתר עובדי רשות המסים.

"המדינה לא השכילה להבין שיש לתגבר באופן מהותי את מספר העובדים ברשות המסים. יש להגדיל את מספר עובדי הרשות בלפחות 2,000 עובדים נוספים כדי לבצע היטב את המשימות. ולאלה שיזעקו 'מאין ניקח את התקציב לכך?' התשובה פשוטה בתכלית - לא מדובר בעלות תקציבית, שכן תוספת ההכנסות שעובדים אלו יוסיפו להכנסות המדינה, תעלה עשרות מונים על שכרם. הדעת לא סובלת מצב שבו המדינה תבדוק רק 2% מהדיווחים למס-הכנסה בשנה. מדובר באבסורד הזועק לשמיים, כי איזה הרתעה בדיוק זה משדר?!".

רזומה

אישי: רו"ח עופר מנירב (62), נולד בתל-אביב ומתגורר ברעננה. נשוי לפנינה, בעלת גלריה לאמנות, ואב לשלוש בנות

השכלה: בעל תואר אקדמאי בחשבונאות ובכלכלה; רישיון רואה-חשבון משנת 1980

תפקיד: בעל משרד רואי-חשבון עצמאי, שפתח יום לאחר שקיבל את רישיון ראיית-החשבון שלו

פעילות בלשכה: חבר נשיאות וחבר הוועד המרכזי של לשכת רוה"ח, מייצג את לשכת רואי-חשבון בכנסת, יו"ר ראשות ועדת המסים בלשכת רוה"ח, חבר המועצה המקצועית בלשכה וחבר במוסד לסקירת עמיתים. לשעבר נשיא לשכת רואי-חשבון (2006-2000); יו"ר ומייסד המוסד לסקירת עמיתים

ועוד משהו: אין לו טלפון נייד

עוד כתבות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים