עליית השכר של עובדי ההיי-טק בישראל בשנים האחרונות פוגעת באטרקטיביות פעילות ההיי-טק בישראל לעומת ארה"ב, כך מעריך הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה, בסקירה השבועית שהוא מפרסם הערב (א'). בנוסף מגלה נוה כי עובדי כיל שהשביתו את מפעלי הקבוצה בתחילת השנה הם בין "האשמים" העיקריים בנתוני היצוא החלשים של המשק ברבעון השני, שעוררו דאגה רבה בצמרת הכלכלית בירושלים.
קצב הגידול של יצוא השירותים העסקיים מישראל הואט משמעותית בשנה האחרונה, כשהסיבה הבולטת לכך היא קיטון במספר האקזיטים. מגמת הקיטון נמשכת למעשה מאז השיא שנרשם ב-2013 עם מכירת ווייז לגוגל. אלא שנוה אינו מסתפק בכך ומעלה הסבר מעניין שלפיו "יצוא השירותים מושפע מעלויות כוח האדם הטכנולוגי בישראל. עלויות אלה המשיכו להתייקר בשנים האחרונות".
על-פי נתוני השכר המעודכנים שמציג נוה משתכר עובד בתחום המחקר והפיתוח בישראל שכר חודשי ברוטו ממוצע של 21,590 שקל לעומת 29,106 שקל לחודש שמרוויח מקבילו בארה"ב. שכיר בענף התוכנה משתכר 19,335 שקל לחודש בממוצע בישראל לעומת 28,858 בארה"ב, בענף ה-IT הפער קטן יותר: 17,111 בממוצע בישראל לעומת 21,265 שקל לחודש בארה"ב. "אמנם עלויות השכר בישראל בענפים הרלוונטיים נמוכות מבארה"ב, אך הן רשמו עלייה בשנים האחרונות והפער אינו גדול דיו בכדי להצדיק מעבר מאסיבי לישראל", קובע נוה.
במהלך המחצית הראשונה של 2015 התכווץ היצוא התעשייתי של ישראל ב-6.2%. ניתוח הנתונים לפי ענפים גילה כי בענף הכימיקלים חלה נפילה של 24% (במונחים דולריים) בהיקף היצוא, בהמשך לירידה שנרשמה במחצית השנייה של 2014. במחירי היצוא של ענף הכימיקלים נרשמה צניחה של 23 אחוז במחצית השנייה של 2014 וירידת מחירים קלה של 1.6% מתחילת השנה.
נוה מציין כי הירידה ביצוא הכימיקלים מסבירה כשני שליש מסך הירידה ביצוא, כאשר להערכתו "ייתכן שהשביתה של עובדי כיל בחודשים פברואר עד מאי מהווה הסבר נוסף לירידה ביצוא הכימיקלים".
ענף הכימיקלים הוא ענף היצוא הגדול ביותר של ישראל ואחראי למעלה מ-17% מסך היצוא הוא מהווה גם אחד מארבעת ענפי הליבה של היצוא הישראלי, יחד עם התרופות (בהובלת טבע), רכיבים ולוחות אלקטרוניים (בהובלת אינטל) ומוצרי מתכת הרכבה -כל הארבעה ביחד מהווים כ-60% מסך היצוא של ישראל ללא יהלומים.
