גילוי שדה הגז הענקי במצרים לא יהפוך את המדינה ליצואנית גז - כך טוען האנליסט רובין מילס, עמית מחקר בנושאי אנרגיה בזרוע של מכון המחקר האמריקאי ברוקינגס בדוהא, קטאר. מילס מצוטט היום (ב') ב"וול סטריט ג'ורנל".
לדבריו, קרוב לוודאי שהגילוי יוציא מכלל אפשרות יצוא של גז טבעי ישראלי למצרים, אך הוא לא יחדש את מעמדה של מצרים כיצואנית גז משמעותית, אלא אם כן ייחשפו כמויות גז נוספות.
מילס מציין, שהשדה שגילתה Eni יהיה מסוגל להפיק 2.5 מיליארד עד 3 מיליארד רגל מעוקבות ביום. נפח הייצור הזה יהיה מסוגל לענות על רוב צרכי האנרגיה של מצרים, אך לא על כולם.
ה"ג'ורנל" מזכיר, שנובל אנרג'י ודלק, שמפתחות מאגרי גז טבעי גדולים במרחב הימי של ישראל, ניסו לגבש חוזים ארוכי טווח למכירות גז לחברות במצרים, "אך העסקות האלה השתהו בגלל מכשולים ביורוקרטיים ורגולטוריים בישראל".
חברת ENI פועלת במצרים יותר מ-60 בחיפושים אחר נפט וגז והיא חברת האנרגיה המערבית הגדולה ביותר במצרים ובאפריקה כולה. מנכ"ל החברה, קלאודיו דקאלזי, אמר לעיתון, כי Eni תנצל את את מתקניה בלב ים, לרבות דוברות קידוח, ליד מאגר הגז הטבעי שחשפה החברה עתה, כדי לשמור את עלויות הפיתוח ברמה נמוכה יחסית.
"הגילוי מאשש את האסטרטגיה שלנו שמבוססת על פיתוח נכסים קונוונציונליים באזורים בשלים, שבהם אנו יכולים לנצל את הידע הגיאולוגי העמוק שרכשנו באזור ושבהם יש לנו סינרגיה עם מתקנים ונכסים קיימים", אמר דקאלזי. "עשינו זאת בהצלחה מרובה בשלוש, ארבע השנים שחלפו".
המנכ"ל אמר, כי יידרשו כמה חודשים עד ישיגובשו חוזי הפיתוח והייצור וכי הקידוחים צפויים להתחיל בחודשים הראשונים של 2016. הוא נמנע מלומר מתי תתחיל הפקת הגז בפועל, אך, לפי הערכת העיתון, אם הקידוחים אכן יחלו בתחילת 2016, ההפקה בפועל תיכנס לפעולה שנה לאחר מכן, בהתבסס על פרוייקטים דומים.
"אנו נכניס את הפרוייקט הזה להילוך גבוה כדי להתחיל בייצור בפועל מהר ככל אפשר", אמר דקאלזי. "הגילוי הזה יהיה גורם מחולל שינויים ב-Eni ובמיוחד במצרים".
לדבריו, בשנים שחלפו נהגה החברה למכור נתחים מאחזקותיה בשדות נפט או גז כדי לחלוק את הוצאות הפיתוח הגבוהות עם שותפים, אך זה לא יקרה עתה בפיתוח התגליות החדשות לחופי מצרים בגלל עלויות הפיתוח הנמוכות שנחזות לפרוייקט.
הוא ציין, שההחלטה מתי לשווק את הגז מהשדה החדש לא תושפע ממחירי הגז בשווקים הגלובליים שנמצאים עתה ברמתם הנמוכה ביותר בשנתיים וחצי שחלפו. ל-EnI, באמצעות חברה בת מצרית, יש שליטה מלאה על הליך הפיתוח והיא מחזיקה 50% מהכנסות הייצור. המחצית האחרת נמצאת בידי חברת הנפט והגז הממלכתית של מצרים.