חוג לבלט /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בלט? כדורגל? שח-מט? גיטרה? ג'ודו? אולי דווקא קפוארה? לפני שאתם אצים רצים לרשום את הילדים לחוגים עם פתיחת שנת הלימודים, אולי כדאי שתקשיבו לרצון שלהם.
כמעט 80% מהילדים רשומים לחוג אחד לפחות, ושיעור דומה היו רוצים להיות רשומים לחוג נוסף. למה? פשוט כי זה מעניין אותם - זו לפחות הסיבה העיקרית שהם מצביעים עליה בסקר הקטנים הגדול של "גלובס" בשיתוף מכון שריד (sarid-ins.co.il), באמצעות פאנל "סמול טוק" הנערך בקרב ילדים.
בסקר הנוכחי, שנערך בחודש אוגוסט, השתתפו 750 ילדים בגילאי 8-15. ואילו חוגים חביבים עליהם במיוחד? הבנות מעדיפות לרקוד ולשיר, והבנים מעדיפים משחקי כדור, ובקרב שני המינים בולטים גם חוגי הנגינה והמוזיקה.
ההורים הישראלים כמובן שמחים להעשיר את ילדיהם, גם אם מדובר בהוצאה שמכבידה עליהם לא מעט. טווח מחירי החוגים רחב ומתחיל ב-100 שקל לחודש (לרוב לחוג במסגרת מרכז קהילתי או מתנ"ס) ומטפס עד למאות שקלים - בהתאם למיקום שבו מתנהל החוג, לציוד הנדרש או למורכבות החוג.
כך, למשל, אם ילדיכם שואפים להיות לוליינים בקרקס, חוג קרקס פלורנטין יעלה לכם 550 שקל לחוג המתנהל פעמיים בשבוע (לילדים בני 8-11), חוג התעמלות קרקע יעלה 200 שקל בחודש (פעם בשבוע, 45 דקות לשיעור), חוגי מוזיקה עולים מ-100 שקל למפגש אישי עם מורה (כלומר 400 שקל בחודש), וחוג טניס יעלה כ-250 שקל לחודש (פעמיים בשבוע לשעה).
במרכזים הקהילתיים של החברה למתנ"סים (חברה ממשלתית ללא כוונות רווח) מוצעים חוגים שונים בטווח מחירים רחבים: מ-50 שקל בחודש (לחוג כדורגל/כדורסל ביישובים מסוימים) ועד 220 שקל (לחוג אמנויות לחימה).
החוגים מסובסדים על-ידי הרשות המקומית, אולם ניכר פער גבוה במחירי החוגים במרכזים הקהילתיים עצמם, לעתים בהתאמה למצב הסוציו-אקונומי של התושבים. כך, ביישוב שמוגדר מבוסס, המחירים עשויים להיות גבוהים בהרבה מביישוב בדירוג נמוך יותר. לדוגמה, חוג אמנויות לחימה דו-שבועי במג'דל כרום יעלה 100 שקל לחודש, ובפתח-תקווה - 160 שקל בחודש. חוג דומה בנשר יעלה 220 שקל.
בחישוב פשוט, משפחה עם 3 ילדים שמשלמת על כ-5 חוגים תוציא בכל חודש לכל הפחות 1,000 שקל - סכום שיכול להכפיל את עצמו בקלות.
החוגים היקרים יותר הם בדרך-כלל חוגי הנגינה והמוזיקה, שמתקיימים במסגרת של שיעור פרטי שאורכו נע בין חצי שעה לשעה. לעתים הרשמה מוקדמת שמתחילה בימים אלה תניב הנחה של 10% ויותר (לרוב עד החגים).
לוח הזמנים הצפוף של הילדים בשעות אחר-הצהריים מעיד על מספר החוגים שאליהם הם רשומים. ההורים מבחינתם הופכים לשירות הסעות במהלך שעות אלה (ולעתים מוצאים את עצמם מתאימים את לוח הזמנים של כל הבית בהתאם לחוג או שניים), אבל מה לא עושים כדי שהילדה תוכל לעשות פירואט בגיל 6.
ואכן, רוב-רובם של הילדים רשומים לחוגים: לפי הסקר, רק כ-20% מהילדים אינם רשומים לחוגים. כל היתר, כ-80% מהילדים, רשומים לחוג אחד או יותר: 27% מתוכם רשומים לחוג אחד, 26% לשני חוגים, 14% ל-3 חוגים, 5% ל-4 חוגים, ו-8% ל-5 חוגים ויותר.
ריקוד או כדורגל?
כאשר השיבו הנשאלים לשאלה אילו חוגים מעניינים אותם, בלט ההבדל בין הבנים לבנות. כשני שלישים מהבנות סיפרו כי בשנה החדשה הן מתכוונות ללכת לחוג ריקוד, ו-27% מהבנות מתכוונות ללכת לחוג נגינה או שירה. 23% מהבנות מתכוונות ללכת להזיז את גופן בהתעמלות קרקע, ו-19% מתכוונות ללכת לחוג שחייה.
בצד האמנותי, 22% מהילדות מתכוונות ללכת לחוג אמנות (ציור, פיסול, יצירה), ו-15% יילכו לתנועת נוער.
ומה לגבי משחקי כדור? 7% מהילדות מתכוונות ללכת לחוג כדורסל, 8% מתכוונות ללכת לחוג טניס, ו-2% מתכוונות לשים פעמיהן לחוג כדורגל. 7% מהבנות מתכוונות ללכת לחוג לאמנויות לחימה, ו-7% מתכוונות להעביר את שעת החוגים שלהן בהעשרה לימודית. 9% מהבנות השיבו כי הן אינן מתכוונות ללכת כלל לחוגים.
אצל הבנים כצפוי התמונה שונה: החוגים המועדפים עליהם הם כדורסל (29%) וכדורגל (27%). 20% מהבנים יירשמו לחוג אמנויות לחימה, 16% לחוג שחייה, ו-12% מהבנים לטניס. 14% מתכוונים ללכת לתנועת נוער.
בצד האמנותי: 17% מהבנים מתכוונים ללכת לחוג שירה או נגינה, ו-4% לחוג אמנות (ציור, פיסול, יצירה). 13% מהבנים השיבו כי אין בכוונתם ללכת לחוג.
למה? כי זה מעניין
משמח לשמוע שדור המסכים מתעניין בפעילויות נוספות. 83% מבין הנשאלים השיבו כי הם הולכים לחוגים משום שזה מעניין אותם או משום שהם נהנים מהחוגים. רק שיעור זניח יחסית מנה סיבות אחרות: 5% ציינו כי הם הולכים לחוג משום שההורים מכריחים אותם, 5% ציינו כי הסיבה היא שחבריהם הולכים לחוג, ו-4% באים בגלל המדריך.
מעניין גם לגלות כי אילו הבחירה הייתה בידי הילדים, כמעט 80% מהם היו רוצים עוד חוגים. 12% היו רוצים פחות חוגים, 9% לא היו רוצים כלל.
מבין 64 הילדים שאינם רשומים לחוגים, 33% השיבו כי הסיבה לכך היא שאין חוג שמעניין אותם. 14% השיבו כי הסיבה היא שאין להם זמן, 11% פשוט לא נרשמו עדיין, 9% מסתפקים בחוגים שמעניק להם בית-הספר, 9% השיבו כי הם "לא אוהבים חוגים", ו-9% השיבו כי להוריהם אין כסף לממן חוגים.
חוג הסעות להורים
הורים רבים חשים שיום העבודה שלהם רק מתחיל אחר-הצהריים, אז הם הופכי לנהגי הסעות. למעשה, מדובר בעיקר באימהות. לשאלה מי לוקח את הילד בדרך-כלל לחוג השיבו רבע מהילדים "אמא", ורק 8% השיבו "אבא". 31% השיבו כי "כל פעם מישהו אחר", ו-28% סיפרו כי הם הולכים או נוסעים לבדם (לכן אחד השיקולים בבחירת חוג הוא קרבתו למקום המגורים או לבית-הספר). 2% נעזרים באחיהם, 2% נעזרים בסבא/סבתא, ו-4% מסתייעים בשירותי הסעות.
