עו"ד רועי גוטמן / צילום: עידן מלכה
בימים אלה רועש וגועש עולם הכדורגל על רקע קביעת בית הדין לעבודה ב-20 באוגוסט שאסור לשחקנים לשחק בשבת, וזאת בעקבות עתירה שהגישו שחקנים שהבקשים למנוע את העסקתם בשבת.
בשבוע שעבר הסעירה פרשה אחרת, באותה סוגייה, את הרשתות החברתיות ואת כלי התקשורת: לפי הדיווחים, הנהלת שרונה מרקט, מתחם השוק החדש בתל אביב, הטילה קנס בסך 3,000 שקל על זכיינית הנרי'ס לאחר שזו סירבה לפתוח את בית הקפה בשבת.
בשרונה מרקט טענו שהזכיינית חתומה על הסכם המחייב אותה לפתוח את בית הקפה בכל ימות השבוע, והזכיינית טענה מנגד שהיא מקפידה לפתוח את בית הקפה במוצאי שבת, אך לא בשבת עצמה, והיא אף מחזיקה בתעודת כשרות. בסופו של דבר, בעקבות הלחץ הציבורי, ביטלה הנהלת מתחם השוק את הקנס.
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, אף פנה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד שרונה מרקט, שכן כפיית עבודה בשבת אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה האוסר עבודה ביום זה. שתי הפרשות האלה העלו שוב לסדר היום סוגיות משפטיות הנוגעות להעסקת עובדים בשבת.
מנוחה של 36 שעות
עו"ד רועי גוטמן, העומד בראש מחלקת דיני עבודה במשרד איתן, מהולל & שדות, מבהיר שלפי חוק שעות עבודה ומנוחה העסקת עובד יהודי בשבת היא אסורה. "החוק קובע שיום המנוחה לעובד היהודי הוא יום שבת, ועל המנוחה להיות 36 שעות רצופות. במקרים חריגים מסוימים, רשאי שר הכלכלה לקצר את יום המנוחה ל-25 שעות, אך לא פחות מכך (למשל, לעובדים בבתי הקולנוע נקבע שיום המנוחה הוא 25 שעות רצופות)".
לאורך השנים קבעו גם בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בפסיקותיהם כי יום השבת הוא יום המנוחה בשל קדושתו זה דורות לעם היהודי. השבת הפכה לנכס לאומי-חברתי-תרבותי, ונקבע שהפרשנות הראויה למונח "שבת" היא על-פי הדין היהודי, כלומר מכניסת השבת ועד צאתה.
לדברי עו"ד גוטמן, החוק קובע גם שאסור למעסיק לסרב לקבל לעבודה מועמד רק בשל העובדה שציין בריאיון הקבלה שאינו מוכן לעבוד בשבת בשל היותו שומר שבת. "החלטה כזאת היא אפליה אסורה. היא פסולה ומנוגדת אף לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. העובד יוכל לתקוף החלטה זו בבית הדין לעבודה וייתכן שהמעסיק יחויב במתן פיצוי כספי אם תוגש נגדו תביעה", הוא אומר. "יתרה מכך, בפסיקה נקבע שחובה על המעסיק לבצע את ההתאמות הנדרשות לצורך העסקת עובד שאינו מסכים לעבודה בימי המנוחה השבועית, ככל שהתאמות אלה אינן כרוכות בהכבדה בלתי סבירה על המעסיק".
- מהן הסנקציות הצפויות למעסיק שכופה על אדם לעבוד בשבת?
"החוק מטיל אחריות פלילית על מעסיק וחברי ההנהלה שלו המעסיקים עובדים בשבת שלא כדין. בחודש יוני 2012 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שמטיל עיצומים כספיים על מעסיק ואף אחריות פלילית עליו ועל מנהל החברה שמעסיקים עובד יהודי בשבת בניגוד לחוק".
עם זאת, לכלל האמור יש חריגים בחוק, והוא היתר העסקה מיוחד ממשרד הכלכלה (ההיתר הזה ניתן במשורה, על-פי אמות-מידה שנקבעו בחוק) או פעילות בענף שיש בו היתר העסקה כללי בשבת, כגון בתי אירוח, סדרנים ומצילים על שפת הים, כבאות, הספקת מים וסדרנים במקומות ציבוריים.
- נניח שלמעסיק יש היתר, מיוחד או כללי, האם אני עדיין מחויב לעבוד בשבת?
"גם במקרה כזה אין חובה לעבוד בשבת, ובלבד שהעובד יודיע למעסיק לא יאוחר משלושה ימים ממועד הדרישה כי אינו מסכים לעבוד מאחר שהוא שומר שבת על-פי מצוות הדת. במקרה כזה המעסיק רשאי לדרוש מהעובד תצהיר בכתב על כך. כמובן, ההצהרה צריכה להיות הצהרת אמת, ולא תחול במקרה של עובד חילוני שלא התחשק לו לעבוד ביום שבת מסוים.
"עם זאת, דברים אלה אינם חלים במקום עבודה שמופקד על ביטחון הציבור, בעבודת שקשורות בביטחון המדינה, בשמירה על שלומם ובריאותם של אנשים, בעבודות הקשורות לאירוח בבתי מלון, בייצור חשמל והזרמתו ובעבודות הקשורות בקיום אספקת שירותים חיוניים".
- האם עובד זכאי לתגמול מיוחד על עבודה בשבת, גם אם נעשתה בהסכמתו?
"עובד המועסק ביום המנוחה השבועית זכאי לקבל תמורה בגין שעות עבודתו בגובה של 150% מהשכר הרגיל שלו. נוסף על כך הוא זכאי למנוחת פיצוי כמספר השעות שבהן עבד בשבת".
עו"ד גוטמן מוסיף כי אם מדובר בעובד חודשי, מעסיק יכול להמיר את התמורה של 150% במנוחת פיצוי של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות העבודה שבהן עבד ביום המנוחה השבועית.
- מה קורה כאשר השעות שבהן מועסק עובד בשבת הן שעות נוספות?
"במקרה כזה זכאי העובד לגמול נוסף, שיחושב באופן הבא: בעבור השעתיים הנוספות הראשונות העובד יהיה זכאי לתוספת שכר של 25%, כלומר סה"כ תוספת של 75% על השכר הרגיל. בעבור השעה השלישית ואילך, העובד יהיה זכאי לתוספת של 50%, כלומר סה"כ תוספת של 100% על השכר הרגיל".
- מה הדין לגבי עובדים שאינם יהודים?
"יום המנוחה של עובדים שאינם יהודים יחול בשישי או בשבת או בראשון, בהתאם למקובל על העובד. הפסיקה קבעה כי יש להסדיר מראש יום קבוע בין ימים אלה, ולא ניתן לשנות כל פעם ליום אחר. כל מה שנאמר כאן באשר ליום שבת ביחס לעובדים היהודים חל על העובדים שאינם יהודים, בהתאם ליום המנוחה שבו בחרו".