גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בארה"ב ובאירופה השלדים של המועמדים עולים לפני המינוי"

הליך מינוי גל הירש למפכ"ל, שהסתבך בשל הביקורת הציבורית, עורר ביקורת בקרב חברים בפאנל גלובס DUN'S 100: "יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה. אין משילות, ואין שום מדיניות."

פאנל "גלובס DUN’S 100” / צילום: תמר מצפי
פאנל "גלובס DUN’S 100” / צילום: תמר מצפי

אחד הנושאים החמים ביותר שעמד על סדר היום בפאנל "גלובס DUN'S 100" שנערך היום (ד') בהשתתפות "פורום המשרדים המובילים על-פי תחומי התמחות-2015", ובהנחייתו של חגי גולן, עורך "גלובס", היה המינוי השנוי במחלוקת למפכ"ל המשטרה, של גל הירש. חברי הפאנל שיקפו את המחלוקת הניטשת בציבוריות הישראלית בנוגע לשאלה אם ראוי למנות את גל הירש והאם העיסוק התקשורתי והפלילי בנושא מוצדק. בדבר אחד היה קונצנזוס: לראשות המשטרה דרוש מחליף או מחליפה איכותיים שיבצעו את תפקידם ללא פשרות ובהגינות.

לדברי פרופ' דן ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', "הבעיה מתעוררת כאשר בודקים לעומק את הדברים, רק אחרי שהדברים יוצאים בתקשורת. צריך להקדים תרופה למכה, והשר הממנה צריך לעשות את הבדיקה הזו טרם ההכרזה. כך גם שמו הטוב לא ייפגע". ביין גורס כי השר הממנה צריך לבחון לעומק אצל היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, "בטח במקרה של תפקיד כזה", שהמועמד צריך להיות נקי מכל חשד. "איך זה שלא ידעו על ועדת אלמוג (הוועדה בראשות דורון אלמוג שבחנה את הגורמים לחטיפת החיילים בגזרה שהייתה באחריות הירש ב-2006 - ס'כ'), זה מאוד מוזר שרק עכשיו השר נפגש עם האלוף אלמוג?!".

עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי-גל ושות' סבור אף הוא שהבעיה טמונה בתהליך האיתור עצמו. "יש בעיה שאנשים לא נבדקים לעומק טרם מועמדות", הוא אומר. "בסיטואציה הזו יש כשל של כל המערכת של בדיקת האינפורמציה בזמן. וזו בעיה השזורה בכל הליך מינוי שקיים היום. בארה"ב ובאירופה, למשל, שלדים כלשהם של מועמדים עולים לפני התהליך, ומשם מחליטים אם לאשר מועמדות של אותו אדם או לפסול אותו. רק אצלנו מדובר ב'סוף מעשה במחשבה תחילה'".

עו"ד אורן מנדלר, שותף בכיר במשרד לוצאטו, הסכים והוסיף כי תהליך איתור מועמדים בכירים צריך להיעשות יותר בשקיפות. "והנה, אפשר להסתכל על ארדן - הרי בשלב מאוחר שכזה יותר קשה לו לומר 'טעיתי'. אם הייתה שקיפות אפשר היה אולי למנוע זאת", ציין.

עו"ד עפר בר-און, מייסד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', ציין כי "התבוננות במינויים הבולטים בשנים האחרונות לתפקידים בכירים במגזר הציבורי מלמדת אותנו כי יש קו מקשר בין כולם, בהליך המינוי הנוכחי של גל הירש לתפקיד המפכ"ל, כמו גם למשל בניסיון המינוי הכושל של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, ניסיון המינוי של ג'קי מצא לתפקיד נציב מס הכנסה ומינויים נוספים - בכולם המועמדות נסתרת מעין הציבור ונחשפת רק בעת המינוי, שבא בהפתעה, כל המידע נפרש אחרי ההודעה הדרמטית והביקורת נמתחת לאחר מעשה. השר מודיע במפתיע על המינוי ולציבור אין חלק ונחלה בבחירה. זו שיטה פסולה מעיקרה.

"שיטת מינוי בידי ועדה, פרלמנטרית או אחרת, הבוחרת מועמד מתאים מפאנל של מועמדים שהממשל מציע, כמקובל בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה, עדיפה בעיניי על פני שיטת המינויים שלנו, שכן היא מבוססת על שקיפות של המועמדים ונתוניהם, ומאפשרת בירור של התאמה עניינית ואישית של המועמד לתפקיד ודיון ציבורי בכך; שיטה זו עדיפה, הגם שהיא איננה מפחיתהאת היקף הביקורת הציבורית על המועמד והמינוי".

באשר להירש, עו"ד בר-און כבר מהמר על תוצאות ההליך ומשער ש"בכל מקרה, גל הירש מן הסתם כבר לא יהיה מפכ"ל. כעת הוא סתם מתגולל עטוי זפת ונוצות בכיכר העיר".

בעוד שלרוב מפנים את האצבע המאשימה לכישלון המנויים בשנים האחרונות לעבר "התקשורת", שנתפסת כמי שפוצחת במחול השדים סביב המועמדים הפוטנציאלים, עו"ד גיא גיסין ממשרד גיסין ושות' עורכי דין, מפנה את האצבע המאשימה דווקא לעבר הממשלה והתרבות הישראלית. "השיטה הנפוצה להאשים את התקשורת זו אמירה מאוד זולה. יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה וחפיפניקיות. אין משילות, ואין שום מדיניות. כל שינוי שלטון גורם לשינוי צוות בכל משרד וכל ההחלטות שעשה השר שלפניו".

גם עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני-ברגר-גבאי טוען כי תהליך קבלת ההחלטות נעשה בשיטת ה"סמוך" הישראלית. "תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך מזעזע, זה חפיפניקיות ברמה הגבוהה ביותר. שר בממשלה צריך לעשות שיעורי-בית. לדעתי, הוא רצה להתפרע ולעשות 'וואו'. אם הוא היה עושה בדיקה ואומר לאלמוג - קראתי את הדו"ח שלך וכו', אז מילא, אבל לא. יש כאן בעיה בקבלת החלטות. זה מעיד על תרבות של חפיף".

"איפה היו כולם?"

חלק מהפרקליטים פאנל ציינו כי הסערות הציבוריות שהתחוללו בישראל בשנים האחרונות סביב מינויי בכירים היו חסרות פרופורציות ובבחינת "ציד מכשפות בכיכר העיר". עו"ד שלומי וינברג ממשרד שלומי-וינברג טוען כי מקרה גל הירש מלמד על המשפטיזציה בישראל, "וזו בעיני תופעה שלא צריך לברך עליה, למרות שאנחנו משפטנים". וינברג התייחס בדבריו לכתבה שפורסמה ב"גלובס" אתמול (ג') אודות ההתקפה הציבורית המתרחשת כל אימת שעומד על הפרק מינוי בכירים בישראל. "בעניין הזה אני מסכים עם הדברים כפי שהתבטא עו"ד אלי זהר (אחד מהמרואיינים לכתבה - ס'כ'). צריך לומר זאת, אנחנו פשוט אוהבים לסקול כל מועמד חדש. ולדעתי, כחברה ישראלית אנו צריכים לחשוב האם זה נכון שצריך לסקול כל אחד בכיכר העיר".

מנחה הפאנל, חגי גולן, ביקש להתעכב על שאלת השקיפות ותהה אם בכל מקרה היא נחוצה. "סביר שלכל אחד שתעלה מועמדותו יתגלו שלדים בארון. אין מועמדים שהרזומה שלהם מושלם או אפילו טוב, ואולי בגלל זה יש סערות סביב המינויים. השקיפות לא תמיד חיובית".

באשר לשאלה האם רצוי לעשות כמעשה ארדן ולהנחית על קציני המשטרה הבכירים מפכ"ל מבחוץ, או למנות מינוי משורות המשטרה, נדמה כי חברי הפאנל היו תמימי דעים כי מינוי חיצוני הינו הכרח בשל מצבה של המשטרה. כך, למשל, לדברי עו"ד אופיר צברי, שותף-מנהל במשרד צברי-פרקש ושות', "מה שקרה בשנים האחרונות במערכת אכיפת החוק, הוא תהליך שלילי ללא תקדים, גם בפרקליטות גם במשטרה. גל הירש הוא אדם ראוי. טוב, אבל אני קצת משוחד, יצא לי להכירו. בכל מקרה, חובה להביא מישהו מחוץ למשטרה כדי לתקן את מופע האימים של חמשת המפכ"לים הקודמים, שדבקו בהם כתמים. אגב, הם גם אלה שהתגייסו נגד המינוי נוכחי. בעיניי, זה דבר נורא ואיום. ואולי לכל הדברים האלה השר ארדן היה צריך להיערך מראש".

ביחס לחשדות נגד הירש שהתגלו במדינות זרות ציין צברי כי "אני לא יודע מה היה בגיאורגיה, אבל נראה מוזר שזה צץ פתאום. גם לגבי כל הנושא של חקירות על מלחמת לבנון השנייה. זה הכול ספינים. אני רק אומר שאתה מביא מישהו מבחוץ, אתה צריך להביא מישהו שלא יהיו טענות נגדו. וזה קשה מאוד".

שקד ובעיית הגיל

בהמשך הדיון, התייחסו ראשי המשרדים למינויה של איילת שקד לשרת המשפטים וגם כאן התגלעו מחלוקות. חלק ממשתפי הפאנל סברו כי מדובר בשרה "צעירה" שלא מכירה את המערכת ואחרים טענו כי דווקא הגעתה מחוץ לתחום עשויה להביא לשינויי מדיניות מבורכים. עו"ד גיסין ציין כי הגיל הצעיר של שקד הוא בעוכריה, אך בינתיים היא מצליחה להתגבר על המכשולים הצפויים במערכת המשפטית. "שקד היא בחורה צעירה, בלי ניסיון, והיא נכנסה לתפקיד מכריע. ככלל, יש בעיה במשילות. בכל שנה אנשים שמתמנים לתפקיד הורגים את כל מה שהיה בעבר. והיא זהירה, למעט ההתבטאויות שלה מדי פעם. ברמה הכללית אני חושב שהיא נכנסה במתינות למערכת".

מנגד, עו"ד צברי סבור כי שקד לא מתאימה לתפקיד שרת המשפטים, משום ש"אין לה את הניסיון הדרוש", וזאת לדבריו כתוצאה מהתבטאויותיה בתקשורת וברשתות החברתיות. לשאלת גולן "האם לא יותר חשוב שימונה אדם צעיר בעל ראש פתוח ובעל שכל ישר", השיב עו"ד צברי: "אני חושב שיש מספיק אנשים ראויים. אני מבין את המגבלות הפוליטיות, אבל קצת חבל לי שהאדם הצעיר ביותר וחסר הניסיון ביותר קיבל את התפקיד הגדול הזה".

עו"ד אריה ליבוביץ', שותף ומייסד משרד אריה ליבוביץ' ושות', ציין כי ההתייחסות לגילה הצעיר של שקד ולחוסר ניסיונה היא מוגזמת. "גם אני התחלת את דרכי כעו"ד צעיר. וגם אליי התייחסו כך", אמר. "לכל אלה פניתי במשפט אחד: 'צעירות זה פגם עובר, טיפשות זה משהו שנשאר'. להגיד על שר בישראל - שבגלל שהוא צעיר, הוא לא יצליח, זו אמירה קשה".

ביחס לאמירות שעלו בפאנל, לפיהן העובדה ששקד אינה באה מתחום המשפט פוגמת במינויה לשרת משפטים - אמר פרופ' ביין: "לפי היגיון זה, אם כל שר משפטים מחויב להגיע מתוך עריכת הדין, אז כך גם שר החקלאות צריך להיות חקלאי, ושר הבריאות צריך להיות או חולה או רופא".

יחס מפלה

עורכי הדין התייחסו גם לנושאים ה"בוערים" לטיפול המונחים על שולחנה של השרה שקד, בהם הצעת החוק שאושרה על-ידי ועדת שרים לענייני חקיקה ביוני האחרון, שתמחק את חובותיהם של עשרות אלפי חייבים שהוגדרו בהוצאה לפועל כ"מוגבלים באמצעים". לטענת השותף הבכיר במשרד ב.לוינבוק, עו"ד יאיר ליבוביץ', המייצג בעיקר בנקים, הצעותיה של שקד לטיפול חירום בנושא הן מוטעות ועשויות לפגוע למעשה באזרחים. "אני חושב שהשרה טועה בנושא שהיא מקדמת בהקשר להוצאה לפועל. זה מאוד טרנדי להסתכל ולראות שיש מצד אחד, בנקים גדולים וכו', ומצד שני יש עניים ובמצוקה וזה מאוד 'הולך' עכשיו לעשות חוקים כאלה, לשחרר חייבים, לפגוע בנשייה מובטחת ועוד כול מיני גזירות".

גולן הקשה ותהה אם הבעיה לא החלה ביחס המפלה של הבנקים בין הטייקונים לאנשים מן השורה - והשרה רק מנסה ליצור איזון. "יש תחושה שלטייקונים עושים הסדרים, והקורבן הפשוט יוצא נפסד - אז אולי הבעיה היא באופן שבו המערכת הבנקאית טיפלה באנשים יותר גדולים וזה יצר את חוסר השוויון", שאל; וליבוביץ' השיב: "אני חושב שככל שניתן יותר אמצעי אכיפה, ככל שנחמיר, את הדברים, ככה הבנקים יחמירו את הדרישות והציבור הוא זה שייפגע. האלטרנטיבה תהיה 'המימון החוץ-בנקאי'".

משתתפי הפורום

עוד כתבות

בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

המשבר הפוליטי: האם ניתן עדיין לאשר את תקציב המדינה ל-2020 ול-2021

חודש לפיזור הכנסת: מה יעלה בגורלו של תקציב 2021, והאם עוד בחירות בדרך? ● שיחה עם יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, יו"ר סיעת ימינה ח"כ איילת שקד ויו"ר סיעת כחול לבן ח"כ איתן גינזבורג

עדיאל שמרון / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון: "הדיבורים על מחסור בדירות מוגזמים"

שמרון אמר את הדברים במסגרת כנס פסגת הנדל"ן 2020 ● עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר כי "ההישגים שהיו מנת חלקנו בבלימה של מחירי הדיור הולכים ומתכרסמים"

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הפסד של 118.5 מיליארד דולר ב-2020: זו התחזית הקודרת של יאט"א לענף התעופה

את ההפסדים הצפויים להימשך ב-2021 מעריכים בארגון התעופה העולמי בהיקף של 38.7 מיליארד דולר - יותר מפי 2 מההערכות הקודמות שפרסם הארגון בחודש יוני ● לפי הערכות הארגון, רק ב-2024 יחזרו המספרים של 2019 בהיבט היקף הנוסעים

בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר

לקראת ההצבעה על דירקטוריון ישראכרט: אחרי ארז יוסף, גם שי פלדמן מסיר מועמדות

עתה נותרו שבעה מועמדים על חמישה תפקידי דירקטור רגיל, שמהם ייצא היו"ר הבא של החברה ● ככל הידוע פלדמן צפוי להצטרף בקרוב לדירקטוריון של גוף פיננסי אחר

קו החוף של דובאי. מיתוג מחדש כמדינה מתקדמת ומפותחת באמצעות השקעות במערב / צילום: Matthias Seifert, רויטרס

הרבה מעבר לסייבר: מה מחפשים האמיריתים בזירת החדשנות הישראלית?

שילוב בין היצירתיות והניסיון הישראלי לבין החשיבה ארוכת-הטווח והמשאבים האמירתיים יכול להביא לפריצות דרך מרשימות ומשמעותיות ● אילו תחומים מעניינים את האמירתים?

סמסונג סאני / צילום: יחצ

ביה"ד לעבודה: סאני תקשורת פגעה בזכות ההתארגנות של עובדיה

הטיל על החברה קנס בסך 300 אלף שקל והורה לאפשר ליו"ר הוועד להיכנס לחברה ולמתקניה

שלט רחוב בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

פתיחה חיובית בוול סטריט על רקע העברת המושכות לביידן; הביטקוין מעל 19 אלף דולר

הביטקוין משלים זינוק של כ-50% בחודש האחרון ● עליות של 1.4%-1% באירופה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "חשוב מאוד לגלות זהירות. זו תקופת מבחן לשווקים"

מייסדי Logz.io תומר לוי ואסף יגאל  / צילום: Fabiana Kocubey

חברת Logz.io מגייסת 23 מיליון דולר לאיתור תקלות קוד

הסטארט-אפ, שמעסיק כיום 240 עובדים, מפתח פלטפורמה מבוססת קוד פתוח שעוזרת למתכנתים לאתר ולפתור תקלות בקוד ●  הסבב הנוכחי מביא את סך הגיוסים של Logz.io ל-120 מיליון דולר

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל / צילום: מירי דוידוביץ'

יבמ מפטרת עשרות עובדים במערך המכירות בישראל

הפיטורים הם חלק מהמלך גלובלי, שצפוי להסתיים בפיצול החברה לשתיים והקמת חברה חדשה שתתמקד במחשוב ענן ובינה מלאכותית

מפגינות בעצרת נגד אלימות נגד נשים בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשנת 2019 פחות ממחצית מנפגעי אלימות דיווחו למשטרה

כך עולה מסקר ביטחון אישי 2019 של הלמ"ס שמתפרסם לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ● מהסקר עולה בין היתר כי שיעור הנפגעים מעבירות בקרב צעירים בני 34-20 - נשים וגברים - גבוה יותר מהשיעור בקרב בני 35 ומעלה

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

אינטרנט, טלוויזיה וטלפון בחבילה אחת? בזק מקבלת סוכרייה מרשות התחרות

רשות התחרות שוקלת לבטל התנאי במיזוג האוסר על בזק ו-yes למכור חבילות טריפל לא פריקות ● משרד התקשורת מתנגד ● כמו כן, הרשות שוקלת לשנות את התנאי האוסר על בלעדיות על yes כך שלא יחול על רכש תוכן זר, להוציא תכני ספורט ותכנים מקומיים שאינם נכנסים להגדרת הפקות מקור

נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס + מיקי פדרמן / צילום: תמר מצפי

"הקורונה מאחורינו": מניית אלביט איבדה 30% בשנה, אז למה המנכ"ל כל כך אופטימי?

חברת הציוד הביטחוני מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול בהכנסות והמנכ"ל בצלאל מכליס מכריז: "למדנו להתמודד היטב עם השלכות הקורונה" ומעריך כי חילופי הנשיא בארה"ב לא יקטינו את השוק הביטחוני ● מי שיכול להיות קצת פחות מרוצה הוא בעל השליטה מיקי פדרמן, ששווי אחזקותיו נחתך במיליארד דולר בשנה

waze / צילום: יחצ

גוגל מחפשת מנכ"ל ל-Waze בניו יורק או בתל אביב

גוגל, בעלת Waze, פרסמה שתי מודעות דרושים כמעט זהות לתפקיד מנכ"ל אפליקציית הניווט - אחת מציינת כי מקום המשרה בישראל, והשנייה בארה"ב ● הניסיון הנדרש מהמועמד בתל אביב נמוך יותר מאשר מהמועמד בניו יורק

קבוצת עזריאלי, אמות, מליסרון, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן / צילום: איל יצהר, יח"צ

קיבלו את החיסון? הנדל"ן והבנקים מציגים זינוק של 30% מסוף ספטמבר

שינוי מגמה? סקטור הנדל"ן והבנקים בשוק המקומי מציגים התאוששות מרשימה בשבועות האחרונים ● כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי בשוק הישראלי נוצרה הזדמנות בסקטורים הללו, ומתמידים בחברות הטכנולוגיה והתוכנה הישראליות ● לגבי מצב המשק בקרדיט סוויס מעריכים: "ישראל תחזור לפעילות שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021"

חייל צה"ל / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

מחצית מהציבור הישראלי מעריך שצה"ל אינו מתנהל בצורה יעילה כלכלית

כך עולה מסקר שערך המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ● רק 34.5% סבורים כי צה"ל מתנהל נכון בתחום הכלכלי ● כמחצית מהישראלים חושבים שהשמירה על כוח-האדם בשירות הקבע בצה"ל אינה מצדיקה יציאה לפנסיה מוקדמת

הצפה בחיפה בסוף השבוע האחרון. “לכל עיר בישראל צריכה להיות תוכנית חירום להצפות” / צילום: ערן ויצמן, כבאות והצלה

כל הסיבות לכך שההצפה הבאה מעבר לכביש

החורף שוב הגיע, ובישראל עדיין אין רגולטור אחד שאמון על מניעת הצפות וזיהומים ● כולם מסכימים שלאגירת מי הגשמים ישנה חשיבות כלכלית, סביבתית ובריאותית מכרעת, אבל קשה למצוא מישהו שייקח אחריות לטיפול בנושא ● הפוליטיקה של הגשם

קניון הזהב ראשון לציון - אגף חדש מול אגף ישן / צילום: תמר מצפי

פסק הדין שעשוי לגרום לעלויות הארנונה של הקניונים לטפס

בית המשפט המחוזי פסק שהקניונים ישלמו תעריף ארנונה מוגדל גם על המעברים ולא רק על החנויות, שכן הם חלק אינטגרלי משטח הקניון עצמו

ניר שאול / צילום: יח"צ

איש העסקים ניר שאול רוכש את השליטה באירומיד

החברה החדשה תעסיק כ-80 עובדים ותהפוך לחברה השנייה בגודלה בישראל בתחום הקשר והתקשוב הטקטי בישראל, עם מחזור מכירות של 100 מיליון שקל ● מטרת הרכישה הינה יצירת סינרגיה בין החברות הוותיקות בתחום ויצירת קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההנדסיות והשירותיות

ניסים פרץ / צילום: דוברות נתיבי ישראל

נדחה בחודשיים מכרז של נת"י שנחשד כי קיים בו בניגוד עניינים

כך אמר מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה ● הדיון התקיים בעקבות פרסום גלובס על טענות לניגוד עניינים במכרז ענק להחלפת תאורה בכבישי ישראל

פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות