פאנל "גלובס DUN’S 100” / צילום: תמר מצפי
אחד הנושאים החמים ביותר שעמד על סדר היום בפאנל "גלובס DUN'S 100" שנערך היום (ד') בהשתתפות "פורום המשרדים המובילים על-פי תחומי התמחות-2015", ובהנחייתו של חגי גולן, עורך "גלובס", היה המינוי השנוי במחלוקת למפכ"ל המשטרה, של גל הירש. חברי הפאנל שיקפו את המחלוקת הניטשת בציבוריות הישראלית בנוגע לשאלה אם ראוי למנות את גל הירש והאם העיסוק התקשורתי והפלילי בנושא מוצדק. בדבר אחד היה קונצנזוס: לראשות המשטרה דרוש מחליף או מחליפה איכותיים שיבצעו את תפקידם ללא פשרות ובהגינות.
לדברי פרופ' דן ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', "הבעיה מתעוררת כאשר בודקים לעומק את הדברים, רק אחרי שהדברים יוצאים בתקשורת. צריך להקדים תרופה למכה, והשר הממנה צריך לעשות את הבדיקה הזו טרם ההכרזה. כך גם שמו הטוב לא ייפגע". ביין גורס כי השר הממנה צריך לבחון לעומק אצל היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, "בטח במקרה של תפקיד כזה", שהמועמד צריך להיות נקי מכל חשד. "איך זה שלא ידעו על ועדת אלמוג (הוועדה בראשות דורון אלמוג שבחנה את הגורמים לחטיפת החיילים בגזרה שהייתה באחריות הירש ב-2006 - ס'כ'), זה מאוד מוזר שרק עכשיו השר נפגש עם האלוף אלמוג?!".
עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי-גל ושות' סבור אף הוא שהבעיה טמונה בתהליך האיתור עצמו. "יש בעיה שאנשים לא נבדקים לעומק טרם מועמדות", הוא אומר. "בסיטואציה הזו יש כשל של כל המערכת של בדיקת האינפורמציה בזמן. וזו בעיה השזורה בכל הליך מינוי שקיים היום. בארה"ב ובאירופה, למשל, שלדים כלשהם של מועמדים עולים לפני התהליך, ומשם מחליטים אם לאשר מועמדות של אותו אדם או לפסול אותו. רק אצלנו מדובר ב'סוף מעשה במחשבה תחילה'".
עו"ד אורן מנדלר, שותף בכיר במשרד לוצאטו, הסכים והוסיף כי תהליך איתור מועמדים בכירים צריך להיעשות יותר בשקיפות. "והנה, אפשר להסתכל על ארדן - הרי בשלב מאוחר שכזה יותר קשה לו לומר 'טעיתי'. אם הייתה שקיפות אפשר היה אולי למנוע זאת", ציין.
עו"ד עפר בר-און, מייסד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', ציין כי "התבוננות במינויים הבולטים בשנים האחרונות לתפקידים בכירים במגזר הציבורי מלמדת אותנו כי יש קו מקשר בין כולם, בהליך המינוי הנוכחי של גל הירש לתפקיד המפכ"ל, כמו גם למשל בניסיון המינוי הכושל של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, ניסיון המינוי של ג'קי מצא לתפקיד נציב מס הכנסה ומינויים נוספים - בכולם המועמדות נסתרת מעין הציבור ונחשפת רק בעת המינוי, שבא בהפתעה, כל המידע נפרש אחרי ההודעה הדרמטית והביקורת נמתחת לאחר מעשה. השר מודיע במפתיע על המינוי ולציבור אין חלק ונחלה בבחירה. זו שיטה פסולה מעיקרה.
"שיטת מינוי בידי ועדה, פרלמנטרית או אחרת, הבוחרת מועמד מתאים מפאנל של מועמדים שהממשל מציע, כמקובל בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה, עדיפה בעיניי על פני שיטת המינויים שלנו, שכן היא מבוססת על שקיפות של המועמדים ונתוניהם, ומאפשרת בירור של התאמה עניינית ואישית של המועמד לתפקיד ודיון ציבורי בכך; שיטה זו עדיפה, הגם שהיא איננה מפחיתהאת היקף הביקורת הציבורית על המועמד והמינוי".
באשר להירש, עו"ד בר-און כבר מהמר על תוצאות ההליך ומשער ש"בכל מקרה, גל הירש מן הסתם כבר לא יהיה מפכ"ל. כעת הוא סתם מתגולל עטוי זפת ונוצות בכיכר העיר".
בעוד שלרוב מפנים את האצבע המאשימה לכישלון המנויים בשנים האחרונות לעבר "התקשורת", שנתפסת כמי שפוצחת במחול השדים סביב המועמדים הפוטנציאלים, עו"ד גיא גיסין ממשרד גיסין ושות' עורכי דין, מפנה את האצבע המאשימה דווקא לעבר הממשלה והתרבות הישראלית. "השיטה הנפוצה להאשים את התקשורת זו אמירה מאוד זולה. יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה וחפיפניקיות. אין משילות, ואין שום מדיניות. כל שינוי שלטון גורם לשינוי צוות בכל משרד וכל ההחלטות שעשה השר שלפניו".
גם עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני-ברגר-גבאי טוען כי תהליך קבלת ההחלטות נעשה בשיטת ה"סמוך" הישראלית. "תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך מזעזע, זה חפיפניקיות ברמה הגבוהה ביותר. שר בממשלה צריך לעשות שיעורי-בית. לדעתי, הוא רצה להתפרע ולעשות 'וואו'. אם הוא היה עושה בדיקה ואומר לאלמוג - קראתי את הדו"ח שלך וכו', אז מילא, אבל לא. יש כאן בעיה בקבלת החלטות. זה מעיד על תרבות של חפיף".
"איפה היו כולם?"
חלק מהפרקליטים פאנל ציינו כי הסערות הציבוריות שהתחוללו בישראל בשנים האחרונות סביב מינויי בכירים היו חסרות פרופורציות ובבחינת "ציד מכשפות בכיכר העיר". עו"ד שלומי וינברג ממשרד שלומי-וינברג טוען כי מקרה גל הירש מלמד על המשפטיזציה בישראל, "וזו בעיני תופעה שלא צריך לברך עליה, למרות שאנחנו משפטנים". וינברג התייחס בדבריו לכתבה שפורסמה ב"גלובס" אתמול (ג') אודות ההתקפה הציבורית המתרחשת כל אימת שעומד על הפרק מינוי בכירים בישראל. "בעניין הזה אני מסכים עם הדברים כפי שהתבטא עו"ד אלי זהר (אחד מהמרואיינים לכתבה - ס'כ'). צריך לומר זאת, אנחנו פשוט אוהבים לסקול כל מועמד חדש. ולדעתי, כחברה ישראלית אנו צריכים לחשוב האם זה נכון שצריך לסקול כל אחד בכיכר העיר".
מנחה הפאנל, חגי גולן, ביקש להתעכב על שאלת השקיפות ותהה אם בכל מקרה היא נחוצה. "סביר שלכל אחד שתעלה מועמדותו יתגלו שלדים בארון. אין מועמדים שהרזומה שלהם מושלם או אפילו טוב, ואולי בגלל זה יש סערות סביב המינויים. השקיפות לא תמיד חיובית".
באשר לשאלה האם רצוי לעשות כמעשה ארדן ולהנחית על קציני המשטרה הבכירים מפכ"ל מבחוץ, או למנות מינוי משורות המשטרה, נדמה כי חברי הפאנל היו תמימי דעים כי מינוי חיצוני הינו הכרח בשל מצבה של המשטרה. כך, למשל, לדברי עו"ד אופיר צברי, שותף-מנהל במשרד צברי-פרקש ושות', "מה שקרה בשנים האחרונות במערכת אכיפת החוק, הוא תהליך שלילי ללא תקדים, גם בפרקליטות גם במשטרה. גל הירש הוא אדם ראוי. טוב, אבל אני קצת משוחד, יצא לי להכירו. בכל מקרה, חובה להביא מישהו מחוץ למשטרה כדי לתקן את מופע האימים של חמשת המפכ"לים הקודמים, שדבקו בהם כתמים. אגב, הם גם אלה שהתגייסו נגד המינוי נוכחי. בעיניי, זה דבר נורא ואיום. ואולי לכל הדברים האלה השר ארדן היה צריך להיערך מראש".
ביחס לחשדות נגד הירש שהתגלו במדינות זרות ציין צברי כי "אני לא יודע מה היה בגיאורגיה, אבל נראה מוזר שזה צץ פתאום. גם לגבי כל הנושא של חקירות על מלחמת לבנון השנייה. זה הכול ספינים. אני רק אומר שאתה מביא מישהו מבחוץ, אתה צריך להביא מישהו שלא יהיו טענות נגדו. וזה קשה מאוד".
שקד ובעיית הגיל
בהמשך הדיון, התייחסו ראשי המשרדים למינויה של איילת שקד לשרת המשפטים וגם כאן התגלעו מחלוקות. חלק ממשתפי הפאנל סברו כי מדובר בשרה "צעירה" שלא מכירה את המערכת ואחרים טענו כי דווקא הגעתה מחוץ לתחום עשויה להביא לשינויי מדיניות מבורכים. עו"ד גיסין ציין כי הגיל הצעיר של שקד הוא בעוכריה, אך בינתיים היא מצליחה להתגבר על המכשולים הצפויים במערכת המשפטית. "שקד היא בחורה צעירה, בלי ניסיון, והיא נכנסה לתפקיד מכריע. ככלל, יש בעיה במשילות. בכל שנה אנשים שמתמנים לתפקיד הורגים את כל מה שהיה בעבר. והיא זהירה, למעט ההתבטאויות שלה מדי פעם. ברמה הכללית אני חושב שהיא נכנסה במתינות למערכת".
מנגד, עו"ד צברי סבור כי שקד לא מתאימה לתפקיד שרת המשפטים, משום ש"אין לה את הניסיון הדרוש", וזאת לדבריו כתוצאה מהתבטאויותיה בתקשורת וברשתות החברתיות. לשאלת גולן "האם לא יותר חשוב שימונה אדם צעיר בעל ראש פתוח ובעל שכל ישר", השיב עו"ד צברי: "אני חושב שיש מספיק אנשים ראויים. אני מבין את המגבלות הפוליטיות, אבל קצת חבל לי שהאדם הצעיר ביותר וחסר הניסיון ביותר קיבל את התפקיד הגדול הזה".
עו"ד אריה ליבוביץ', שותף ומייסד משרד אריה ליבוביץ' ושות', ציין כי ההתייחסות לגילה הצעיר של שקד ולחוסר ניסיונה היא מוגזמת. "גם אני התחלת את דרכי כעו"ד צעיר. וגם אליי התייחסו כך", אמר. "לכל אלה פניתי במשפט אחד: 'צעירות זה פגם עובר, טיפשות זה משהו שנשאר'. להגיד על שר בישראל - שבגלל שהוא צעיר, הוא לא יצליח, זו אמירה קשה".
ביחס לאמירות שעלו בפאנל, לפיהן העובדה ששקד אינה באה מתחום המשפט פוגמת במינויה לשרת משפטים - אמר פרופ' ביין: "לפי היגיון זה, אם כל שר משפטים מחויב להגיע מתוך עריכת הדין, אז כך גם שר החקלאות צריך להיות חקלאי, ושר הבריאות צריך להיות או חולה או רופא".
יחס מפלה
עורכי הדין התייחסו גם לנושאים ה"בוערים" לטיפול המונחים על שולחנה של השרה שקד, בהם הצעת החוק שאושרה על-ידי ועדת שרים לענייני חקיקה ביוני האחרון, שתמחק את חובותיהם של עשרות אלפי חייבים שהוגדרו בהוצאה לפועל כ"מוגבלים באמצעים". לטענת השותף הבכיר במשרד ב.לוינבוק, עו"ד יאיר ליבוביץ', המייצג בעיקר בנקים, הצעותיה של שקד לטיפול חירום בנושא הן מוטעות ועשויות לפגוע למעשה באזרחים. "אני חושב שהשרה טועה בנושא שהיא מקדמת בהקשר להוצאה לפועל. זה מאוד טרנדי להסתכל ולראות שיש מצד אחד, בנקים גדולים וכו', ומצד שני יש עניים ובמצוקה וזה מאוד 'הולך' עכשיו לעשות חוקים כאלה, לשחרר חייבים, לפגוע בנשייה מובטחת ועוד כול מיני גזירות".
גולן הקשה ותהה אם הבעיה לא החלה ביחס המפלה של הבנקים בין הטייקונים לאנשים מן השורה - והשרה רק מנסה ליצור איזון. "יש תחושה שלטייקונים עושים הסדרים, והקורבן הפשוט יוצא נפסד - אז אולי הבעיה היא באופן שבו המערכת הבנקאית טיפלה באנשים יותר גדולים וזה יצר את חוסר השוויון", שאל; וליבוביץ' השיב: "אני חושב שככל שניתן יותר אמצעי אכיפה, ככל שנחמיר, את הדברים, ככה הבנקים יחמירו את הדרישות והציבור הוא זה שייפגע. האלטרנטיבה תהיה 'המימון החוץ-בנקאי'".
