דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
"אדם שמעוניין לרכוש כיום ביטוח בריאות, מתקשה לבחור את התוכנית המתאימה לו ממגוון התוכניות המוצעות, אין לו בסיס השוואה אובייקטיבי בין התוכניות השונות לא בהיבט של מחיר, לא בהיבט של כיסוי ולא על פי רמת השירות" - כך אמרה היום (ה') הממונה על אגף הביטוח, שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, בכנס השנתי בתחום ביטוחי הבריאות של חברת התקשורת "עדיף".
לדבריה, רכישת ביטוחי הבריאות, על-אף המציאות שתיארה, נובעת בין היתר משום שבכל הקשור בבריאות המשפחה והילדים, "אנו נוטים לזנוח את השיקולים הרציונאליים ופועלים לא אחת משיקולים פסיכולוגיים".
סלינגר ציינה כי הפתרון המרכזי לבעיות בשוק ביטוחי הבריאות הוא יצירת סטנדרטיזציה ופשטות, שייצרו יותר שקיפות ומודעות, עם מוצרים זולים יותר וללא פגיעה באיכותם. לדבריה, המענה המרכזי לכך יבוא לידי ביטוי בתוכנית שהשיקה, ובמרכזה חברות הביטוח יצטרכו להשיק פוליסה בסיסית אחידה שתכלול בחירת מנתח וייעוץ רפואי, כאשר את יתר הכיסויים הביטוחיים ניתן יהיה לשווק רק בנפרד וללא כפילות. "המצב היום הוא שיש מגוון, אבל יש גם הרבה בלגן. אנחנו רוצים קודם כל לעשות סדר, ולאחר מכן לאפשר מגוון", הסבירה.
רכישה ביתר
מול קהל של מאות אנשי ביטוח וסוכני ביטוח, אמרה סלינגר: "אדם מחויב לרכוש היום את הכיסויים שמציעה לו חברת הביטוח, שלא בהכרח קשורים לכיסוי אותו הוא ביקש לרכוש מלכתחילה. ההתליה בין הכיסויים גורמת לרכישת ביטוחים ביתר ולאי-מודעות ביחס לחלק מהכיסויים שהתווספו 'אגב רכישת החבילה'. המצב כיום הוא שגם חבילות הביטוח 'הרזות' של חברות הביטוח כוללות מספר רב של כיסויים, לרבות נספחים וכתבי שירות. כשמדובר בכיסויים ביטוחים בסיסיים, למבוטח צריכה להיות אפשרות לבחור את המוצר הביטוחי המתאים לצרכיו מבלי שיהיה מחויב ברכישת כיסויים אחרים".
סמנכ"ל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, ניר קידר, ספג קריאות בוז מסוכני הביטוח בקהל, לאחר שטען כי לסוכנים יש אינטרס למכור כמה שיותר ביטוחי בריאות כדי להרוויח יותר, גם אם הפוליסות אינן מתאימות כלל למבוטח. קידר הדגיש כי הסוכנים מהווים רק חלק מ"השחקנים" בשוק הבריאות, שיש להם אינטרס לנפח את השוק הפרטי. למעשה, קידר ציין כי האינטרס הזה קיים דווקא אצל רבים מהגורמים במערכת הציבורית, בהם קופות החולים, מנהלי בתי חולים ורופאים. "לקופות החולים יש היום אינטרס מובנה להעדיף שהמבוטחים ישתמשו בביטוחים המשלימים, כי ככה הן חוסכות את השימוש בסל הממלכתי (שבגינו הן מתוקצבות - ש'נ'). הקופות חסכו בצורה הזו במרוצת השנים 900 מיליון שקל", הסביר.
לדברי קידר, האינטרס הזה נובע גם משום שהביטוחים המשלימים מייצרים הכנסה נוספת לרופאים, שמפחיתה את הצורך לשלם להם על עבודה נוספת, כאשר לכך מתווספת העובדה שחלק מקופות החולים מחזיקות כיום בבעלותן בתי חולים פרטיים (מכבי באסותא וכללית במדיקל סנטר - ש'נ'). קידר הראה כי בתשע השנים האחרונות זינקה ההוצאה של משקי בית בישראל על ביטוחי בריאות מסחריים ב-257%, לעומת גידול של 125% בהוצאה על ביטוחים משלימים של קופות החולים.
מרכיב הפחד
בפאנל שעסק בממשק שבין הרפואה הפרטית לציבורית, טען אלי שמש, ראש אגף הבריאות וסמנכ"ל בכיר בחברת הביטוח איילון, כי השקת הביטוחים המשלימים ב-1998 סימנה את המפנה השלילי במערכת הבריאות, שהביאה לדבריו לעיוות גדול. שמש טען כי אין שום דוגמה בעולם לכך שכ-80% מהציבור מחזיקים בכיסוי ביטוחי שמאפשר להם לבחור מנתח. לדבריו, יש לבטל את אפשרות הבחירה הזו במסגרת הביטוח המשלים ולהותיר אותה בידי חברות הביטוח בלבד. "ככה נקבל שוק עם כיסוי של כ-40%, שזה שיעור סביר", אמר.
בתגובה לדבריו, אמרה רויטל טופר-חבר טוב, סמנכ"לית לפיקוח על קופות החולים והביטוחים המשלימים במשרד הבריאות: "אתה אומר בעצם - ניתן רק לעשירים ולבריאים, ונשאיר את החלשים ללא כיסוי". לדבריה, הפתרון הנכון הוא לחזק את הסל הממלכתי, אולם במקומות בהם קיימים עיוותים בשוק, יש לאפשר דווקא לביטוחים המשלימים לספק מענה - למשל על-ידי הכללת תרופות מצילות חיים שקיימות כיום רק בביטוחים המסחריים.
מנהלת מחלקת ביטוחי הבריאות באגף הפיקוח על הביטוח באוצר, שרונה פלדמן, הסבירה מדוע אין לקבל את העמדה של הממונה לשעבר על הביטוח, פרופ' עודד שריג, לפיה הציבור מספיק חכם ולכן יש לאפשר לו לרכוש ביטוחי בריאות גם אם יש בהן מרכיב של כפל ביטוחי. "בביטוחי הבריאות כולנו חלשים. אנחנו קונים כמה שיותר כי אנחנו פוחדים", אמרה פלדמן. "התפקיד שלנו כרגולטור הוא לתת לציבור את הכלים הנכונים כדי לקבל את ההחלטה הנכונה".