אחד הדברים שממש לא כדאי לעשות, כשמראיינים את יוצר הסדרה "NCIS ניו-אורלינס", הוא לכנות את הסדרה שלו "NCIS לאס וגאס". הרי בלאס וגאס מתרחשת עלילתו של מותג טלוויזיוני משגשג אחר - "CSI", שהיו לו גם זרועות בדמות סדרות-בנות במיאמי ובניו-יורק (שתיהן כבר בוטלו). לעומתן, העולם של ""NCIS", גם היא מבית הרשת האמריקאית CBS, נולד בוושינגטון, מתקיים בסדרה נוספת בלוס אנג'לס וכעת כאמור גם בעיר השוקקת שבלואיזיאנה. אבל לא בנבאדה, לא בווגאס.
גארי גלסברג לא מגיב למעידה, לפחות לא במילים. שתיקתו מוכיחה, שהוא כבר רגיל למראיינים חסרי אחריות שמבלבלים בין הסדרות, והוא לא משיב - עד ששם הסדרה שיצר נאמר כנדרש. כבר 8 שנים שהוא השואו-ראנר, אם תרצו מנהל ההפקה של הסדרה-האם "NCIS", שעונתה ה-13 עלתה בשבוע שעבר במוצאי שבת (21:00) בערוץ HOT Zone וב-HOT VOD.
בשנה שעברה העלתה CBS לאוויר את הסדרה-הבת "NCIS ניו-אורלינס", שהפכה לסדרה החדשה הנצפית ביותר בעונת 2014-2015 - עם 17.4 מיליון צופים בממוצע. כשזה נוגע לחתך הצופים הנחשק למפרסמים בארצות-הברית, של בני 18-49, הסדרה יורדת משמעותית וזוכה לצפייה של 2.7 מיליון צופים בלבד - אפילו פחות מהסדרה-האם, שעומדת על 2.9 מיליון צופים בממוצע לתוכנית.
"החתך הדמוגרפי שכולם מסתכלים עליו הוא 18-49", אומר גלסברג בראיון טלפוני מלוס-אנג'לס, "אבל אנחנו צריכים יותר מזה כדי להביא מספר גדול יותר. העובדה שבשכבת הגיל הזו אלה המספרים, היא לא עניין גדול עבורנו. האוכלוסיות המבוגרת יותר והצעירה יותר מאזנות את סך הצפייה בסדרה, ומחזקות אותה משמעותית.
"יש לנו מזל שיש לנו קהל גדול. אני כל הזמן מופתע לראות משפחות שצופות יחד, בני-נוער צופים יחד, סטודנטים בקולג'; דמוגרפית, יש לנו אוכלוסייה מבוגרת יותר וזה מושך מפרסמים".
אם מביטים על הליהוק של "NCIS ניו-אורלינס", ניתן לראות שהכוכבים הראשיים, סקוט באקולה וס.ה.ה פאונדר למשל, הם מבוגרים יחסית. הייתה מחשבה למשוך קהל מסוים ומפרסמים מסוימים אחריו?
"זה לא היה מכוון. מה שהיה חשוב היה לבנות קאסט מקסים וכיפי כמו העיר עצמה. ניו-אורלינס היא מקום מיוחד מאוד, והקומבינציה של מוזיקה והיסטוריה היא דמות בסדרה לכל דבר. רצינו ליצור קבוצה מיוחדת, שתהיה הרגשה שהיא בת המקום".
גלסברג מונה עוד שתי נקודות חוזק ספציפיות של הסדרה. "אנחנו סדרה שמקליטים הרבה (על-פי נתוני עונת 2013-2014, הצפייה הדחויה הוסיפה עוד כ-5 מיליון צופים לרייטינג הגבוה ממילא של הסדרה, ל' א'); לכן, הצפייה בממירים המקליטים היא חזקה, ומעבר לזה הצפייה שלנו ברחבי העולם חזקה מאוד".
- עד כמה ההצלחה של הסדרה סביב העולם משמעותית להמשך שידורה בארצות-הברית?
"מאוד. היא חלק מהמודל העסקי. במשך השנים היה לי העונג להגיע לקאן ולראות את ההצלחה הבינלאומית וההפצה שלנו סביב העולם, ויש לי גאווה גדולה על כך שאנשים נהנים מהסדרה והיא מהווה הצלחה גדולה".
השראה מנושאים אקטואליים
NCIS היא תופעה בינלאומית. בעידן שבו ערוצי הברודקאסט האמריקאיים, ככלל, חווים שקיעה אל מול הסדרות המתוחכמות והאפלות של הכבלים או של שירותי צפייה כמו של נטפליקס ואמזון, הפכה סדרה העוסקת ביחידת סוכנים מיוחדים בצי האמריקאי לנצפית ביותר בעולם, זה 5 שנים ברציפות. בריאיון שנתן לפני כשנה ארמנדו נונייז, נשיא מערך ההפצה העולמי של CBS, הוא סיפר, כי הסדרה נמכרה ליותר מ-200 שווקים, והיא מתורגמת סימולטנית ל-59 שפות שונות ב-66 מדינות, עם פוטנציאל צפייה של 3 מיליארד צופים.
- מה עושה את הסדרה לכל-כך מצליחה?
"אנחנו ממש בני-מזל, שיש לנו שחקנים מוכשרים שנרגשים להמשיך להגיע לעבוד שנה אחר שנה, ורוצים שהסדרה תמשיך לפעול. כותבים שמתמודדים עם רעיונות נהדרים, וצוות שרוצה להגיע מדי יום ועושה סדרה כיפית ורלוונטית. הרעיונות לאירועים שואבים את השראתם מנושאים אקטואליים, והרעיון הוא לשמור עליהם מבדרים. עיקרון משמעותי מאוד, שמבדיל בין הסדרה לסדרות אחרות, הוא ההומור; זה חלק בלתי נפרד וחשוב בסדרה".
- איך שומרים על הסדרה אמיתית ומחוברת אחרי כל-כך הרבה שנים?
"אנחנו מקפידים על נושאים שרלוונטיים לקהל שלנו. זו סדרה שבה אנשים רוצים לעסוק באתגרים שאיתם הדמויות מתמודדות. אנשים רוצים לבלות זמן עם הדמויות, הנושאים האישיים הם משמעותיים, הם מרגישים שהם מכירים אותם, וזה חשוב להם. זה אלמנט בסיסי בסדרה".
- ובכל זאת, רואים המשך ירידה בצפייה בערוצי הברודקאסט האמריקאיים, פרט באמת ל-CBS. איך ממשיכים ליצור באווירה הזו של ברודקאסט?
"הקריירה שלי היא בברודקאסט, זה העולם שבו גדלתי ובגלל זה אני רגיל לעשות 24 פרקים בעונה, ולעבוד בלוחות הזמנים האלה ובמסגרות הללו. זה משתנה ללא ספק, אבל בסוף היום אני מאמין שמה שמכריע הוא בעיקר היצירתיות של הסדרה, וזה לא משנה אם היא בפורמט כבלים או בברודקאסט. בסופו של יום, המטרה שלי היא לעשות סדרה יצירתית ומוצלחת".
- האם לאורך השנים התבקשתם לקצץ בתקציב?
"התקציב שלנו נשאר יציב בגלל ההצלחה של הסדרה. הסדרה מביאה הישגים נאים, אז אנחנו לא מרגישים בכלל את ההשפעה של המצב הכלכלי".
- כמי ששנים יוצר ומפיק בעבור הטלוויזיה, ועומד מאחורי סדרות כמו "בונס", "שארק" ו"המנטליסט", לאן לדעתך כל זה הולך? מה יקרה לדעתך לעתיד הטלוויזיה?
"אי-אפשר לא להודות בעובדה שהאופן שבו אנשים צופים בטלוויזיה משתנה. יש צפיית הבינג' (של כמות פרקים ברצף, במקום להמתין לפרק שיגיע בכל שבוע, ל' א'), ורבים מהם מורידים ולא צופים חי בזמן השידור, או מקליטים מה שהם רוצים. השינוי הגדול הוא באופן שבו צורכים את התוכן, אבל הקונספט לא משתנה. בשורה התחתונה, יש יותר תוכן מקורי, עושים טלוויזיה מצוינת, ויש מגוון רב והזדמנויות לאנשים לצפות.
"באופן דורי זה משתנה, ואני ער לבני-הנוער בביתי שבקושי צופים בטלוויזיה בפורמט הברודקאסט המסורתי. הם צופים במחשבים, באייטונז. ככל שהתוכן שם, אנשים ימשיכו לצפות בזמנם החופשי - אנחנו פשוט צריכים למצוא אותם להגיע אליהם באשר הם".
המבקרים לא מפרגנים
הבאזז הגדול בשנים האחרונות הוא סביב הסדרות הקטנות של הכבלים ונטפליקס, שאולי הצפייה בהו לא גדולה ומשמעותית, אבל הן קנו את לב המבקרים ומככבות בטקסי הפרסים.
- היית רוצה פעם לעבור צד ולזכות לחיבוק החם שהם מקבלים - ואתה ויצירותיך?
"כן. הייתי רוצה שהשחקנים הנהדרים יקבלו הערכה ביקורתית כמו אחרים. כשיש לך סדרה מצליחה כמו שלנו, היית רוצה שהמבקרים גם ידעו לתת לה את תשומת-הלב, אבל כנראה שזה האופן שבו התעשייה שלנו עובדת היום. הסדרה אולי לא זוכה לתהילה ולפרסים, אבל אנחנו בני-מזל שיש לנו צפייה ברחבי העולם ובסיס מעריצים - אז עליי להעריך את הקהל שיש לנו, ולשמוח שאנחנו מגיעים לאן שאנחנו מגיעים".
"פתוחים לסיפורים על ישראל"
במשך שנים דמות הסוכנת זיוה דוד הייתה הישראלית היחידה על מסך הטלוויזיה האמריקאי, עד שהיא נעלמה מהסדרה.
לדברי גלסברג, "היא הלכה כבר לפני כמה שנים, כשהשחקנית שגילמה אותה, קוט דה פאבלו, ביקשה לעזוב.
"האם היא תשוב? כמו שאני אומר לכל אחד, אל תגיד אף פעם לא. אין לנו תוכניות להחזיר אותה, אבל זה לא אומר שלא נעשה סיפורים הקשורים אל ישראל, אנחנו פתוחים לסיפורים בנושא".
- לאור העובדה שזו סדרה מצליחה מאוד ברמה הבינלאומית, האם אי-פעם נתקלתם בבעיות של השיווק שלה, בגלל נוכחותה של דמות ישראלית?
"מעולם לא. הצטרפתי בעונה השביעית, ומעולם לא נתקלתי בבעיות - היא הייתה מאוד פופולרית והיה תענוג לכתוב אותה".
