שעון מים צינור מים / צילום: איל יצהר
שלב חדש במלחמה על פלואוריד במי השתייה: יחידת להב 433 במשטרה קיבלה בשבוע שעבר תלונה, לפיה כוונת משרד הבריאות להחזיר את הפלואוריד (חומצה פלואורוצורית) למי השתייה, היא בבחינת "הרעלה המונית של תושבי ישראל". פלואוריד הוא פסולת תעשייתית שהמדינה רכשה ממפעל רותם אמפרט של משפחת עפר.
הפונה הוא יעקב גורמן, יו"ר עמותת "איזון חוזר להפצת ההשכלה הבריאותית בישראל". גורמן עתר בעבר לבג"ץ בעניין זה, והוא נשען על חוות-דעת של אהוד לשם, מי שהיה מהנדס הפלרת המים במשרד הבריאות במשך 30 שנה. לשם לוחם כיום נגד ההפלרה, בנימוק של נזקים בריאותיים חמורים שגורמת ההפלרה, הן לאדם והן למים הזורמים דרך מערכות הטיהור לחקלאות ולמי תהום.
שרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן, טענה גם היא כי ההפלרה מזיקה לבריאות, ופעלה להפסקת ההפלרה. גורמן עתר ב-2012 לבג"ץ, אבל העתירה התייתרה נוכח "התחיבות המדינה כי תופסק הפרקטיקה של הוספת החדרת פלואוריד למי שתייה". השרה גרמן חתמה על התקנות, ובספטמבר 2014 הופסקה הפלרת מי השתייה בישראל.
אחרי הבחירות האחרונות הודיע יעקב ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות עד שמונה לשר בשבוע שעבר, כי הוא יחזיר את ההפלרה למי השתייה. מי שמילא את תפקיד שר הבריאות, ראש הממשלה בנימין נתניהו, חתם על התקנות משום שליצמן היה אז חסר סמכויות בעניין זה במעמד של סגן שר. התקנות אמורות להיכנס לתוקף בחודש נובמבר, אחרי ששר הבריאות ליצמן יקיים חובת התייעצות מיניסטריאלית ודיון בוועדת הכנסת לאיכות הסביבה.
בפנייה למשטרה טוען עו"ד ד"ר הנריק רוסטוביץ, כי בחוק החומרים המסוכנים חומצה פלואורוצורית מוגדרת כ"חומר מסוכן", כלומר רעל, וכי לפי חוק העונשין, החדרת חומר מסוכן למי השתייה היא עבירה שדינה 3 שנות מאסר. לדבריו, על-פי חוק המים, ההפלרה מהווה "זיהום מים" המסוכן לבריאות הציבור, והמבצע אותו עובר עבירה פלילית שדינה מאסר, וההפלרה סותרת גם את תקנות בריאות העם.
עוד נטען בתלונה, כי משרד הבריאות פרסם שפלואוריד הוא "תרופה" למניעת עששת השיניים, אולם על-פי חוק זכויות החולה "תרופה" תינתן רק על-פי רצונו החופשי של החולה ומתוך מודעות והבנת סיכוני ה"תרופה". לכן, החדרת "תרופה" למי השתייה היא עבירה על חוק זכויות החולה.
בתלונה נטען, ששר הבריאות מוסמך להתקין תקנות בדבר איכות מי השתייה, אולם החדרת פלואוריד למי השתייה אינה קשורה ב"איכותם התברואתית של מי השתייה", ועל כן היא אינה בסמכות שר הבריאות והנחייתו נעשית בחריגה מסמכות.
בתלונה נטען: "הרעלת מי שתייה נוגדת את המשפט הבינלאומי, ואם העבירה מבוצעת בידי מדינה, עלול העובר על המשפט הבינלאומי לעמוד לדין בפני בית הדין הבינלאומי. הרעלת מי שתייה עתידה להרעיל את מי התהום ובעקבות זה את התוצרת החקלאית. דבר זה הוא בניגוד לכללי השוק המשותף, ועתיד לשתק את היצוא החקלאי מישראל לאירופה".
עד כה לא התפרסמה עמדה רשמית רשות המים בעניין הפלרת מי השתייה, אולם בתלונה נטען, כי "רשות המים, המוסמכת על-פי דין לקבוע את איכות מי השתייה, מתנגדת להחדרת פלואוריד למי השתייה, והחדרתה בידי שר הבריאות תיעשה בניגוד לעמדת הגוף המוסמך".
משרד הבריאות לא הגיב לידיעה.